[Back to Page][Download]

DARE.fulltext: FT303

Averroes, Beʾur sefer ha-heqeš (באור ספר ההיקש), transl. Jacob Anatoli.

[Page 61v]
אמר ראוי שנתחיל תחלה ונספר בדבר אשר בעבורו
הדרישה בספר הזה ובתועלת שהגיע מן הדבר
הדרוש בעבורו עוד אחר זה בדברים שמדרגתם מזה הספר
במדרגת השרשים וההתחלות לשאר מה שידובר בו והוא שנודיע
תחלה מה היא ההקדמ' ומה הוא הגבול ומה הוא ההקש ואי זה
מן ההקשים שלם ואי זה מהם בלתי שלם ומה הנשוא על כל
הדבר או שאיננו נשוא על כלו או לא על דבר ממנו.
ונאמר אם הדבר אשר בעבורו הדרישה בספר זה הוא
המופת כי ההקש אמנם הדרישה עליו מפני
הדרישה על המופת ואם התועלת שתגיע ממנו היא הגעת
הידיעה המופתיית בכל הנמצאות על יותר שלמות מה שבטבע
שיגיע לאדם. ואם ההקדמה הוא מאמ' מחייב דבר לדבר
או שולל דבר מדבר. וההקדמה תחלק מצד האיכות ותחלק
מצד הכמות. אם מצד הכמות כי ממנה כוללת וממנה
חלקית וממנה סתמית. ואם מצד האיכות שכל אחד מאלו
אם מחייבת ואם שוללת והכוללת המחייבת היא מה שחוייב
בה הנשוא לכל הנושא כאמרנו כל אדם חי והשוללת הכוללת
הוא מה שנשלל בה הנשוא מכל הנושא כאמרנו אין אדם אחד
אבן. והחלקית המחייבת היא מה שחוייב בה הנשוא
לקצת הנושא כאמרנו קצת החי אדם והחלקית השוללת או
שוללת הנשוא מקצת הנושא כאמרנו אין כל חי אדם כי השוללת
החלקית יש לה שתי מליצות אחת מהן העלות הקצת

[Page 62r]
והשנית העלות הכללית הנמצא בה והסתמית היא שלא תחובר
בה חומה כלל לא כללית ולא חלקית כאמרנו הידיעה בהפכים
אחת וההנאה איננה טוב ואלו הן חלוקי ההקדמה מצד הצורה
ר"ל החלוקים המועילים בידיעת ההקש סתם ואם חלוקי
ההקדמ' מצד החומר ממנה המופתית וממנה נצוחית וכל
על זולת זה מן החלוקים שישיגו אותה מצד החמרים הנעשי'
במלאכות הדבריות כפי מה שנבאר אחר זה מזאת המלאכה.
וההקדמה המופתית והנצוחית יש ביניהם הבדל
בדברים אחד מהם שההקדמ' המופתית
אמנם היא אחת מחלקי הסותר והוא הצודק ואם ההקדמה
הנצוחית כבר תהיה כל אחד מחלקי הסותר כי היא אמנם
תלקח מקובלת מן המשיב והמשיב כבר ישיב כל אחד מחלקי
הסותר כי השואל יניח לו במלאכה זאת עם השאלה שישיב
באיזה חלק מחלקי הסותר שרצה יותר. ואין הפרש אשר
בין ההקדמ' המופתית ובין ההקדמה הנצוחית ממה שיש
לו רושם במציאות ההקש בכללו אבל אין ביניהם בזה הפרש
כלל כי בעל המופת ובעל הנצוח כבר יקיש כל אחד מהם
הקש אמתי כשלקח דבר נשוא על דבר או בלתי נשוא עליו
כשהניח הקדמה מן ההקדמות וא"כ תהיה ההקדמ' ההקשיית
שהיא כסוג להקדמ' המופתית והנצוחית והיא שנעיין בה בספר
זה היא מאמ' מחייב דבר לדבר או שולל דבר מדבר ואם ההקדמ'
המופתית היא שתהיה מידיעות ראשונות בטבע ואם הנצוחית
אם למקיש מן המפורסמות ואם לשואל מן המקובלות או
המפורסמות.
והחלוקים שמתחלקים בהם אלו ההקדמות קצתם
מקצתם הם נשלמים בספר המופת וספר
הנצוח והעיון בהם מזה הצד הוא שם וכמו חלוקי שאר ההקדמות

[Page 62v]
הם נשלמים במלאכות המיוחדות בם בהקדמות ההטעאיות
וההלציות ואמנם הנה יספיק מידיעת חלוקי ההקדמ' זה השעור
הנזכר.
ואם הגבול הגבול הוא יורה בו בזה הספר על הדבר שתותך אליו
ההקדמה ממה שהוא חלק הכרחי בהיותה הקדמה
והוא הנשוא והנושא שהם חלקי ההקדמה ההכרחיים לא
הדברי' שנוספו בהקדמ' למקום הקשר והם מלות המציאות
כי אלו לא תותך עליהם ההקדמ' על שהם חלקים הכרחיים
בה כי כבר תהיה ההקדמ' הקדמה בפועל. ואם מלת
המציאות נמצאת בה בכח ובסתר כפי מה שנמשך אליו
המנהג אצל הערביים בשלישיות וכפי מה שעליו הענין בשניות
ר"ל מאשר אין בהן צורך אל מלות המציאות ובזה הענין שוות
ההקדמות המחייבות והשוללות.
ואם ההקש הוא מאמר כי כשהנחו בו דברים יותר מאחד
חוייב בהכרח מאלו הדברים המונחים בעצמם
לא במקרה דבר מה אחר זולתם
והמאמר הנה הוא סוג ההקש ונרצה בו המאמ' הגוזר
ושאר מה שלוקח בגדר זה הם הבדלים שיוכר
בם המאמ' ההקשי באמת מכלי ההקשי.
ואמרו כשהונחו בו ירצה כשקובלו והיה התקון עליהם
ואמרו דברים ירצה בם ההקדמות ואמנם
אמ' יותר מאחד כי הוא יבאר אחר זה שלא יהיה הקש
מהקדמה אחת ואמרו דבר מה אחר ירצה בו התולדה

וזה שהוא מחוייב שתהיה התולדה זולת ההקדמות כי הדבר
לא ילקח בבאור עצמו ואמרו חוייב בהכרח אמנם התנה
בו ההכרח מפני שהחיוב ממנו הכרחי וממנו בלתי הכרחי
ובזה התנאי יחלק ההקש מן המאמרים שיחוייב מהם

[Page 63r]
הדבר חיוב בלתי הכרחי וזה החפוש וההמשל וההקשים שיולידו
השוללות פעם והחיוב פעם ואמרו בעצמם רצה בו שיהיה
ההקש תמים והוא שלא יחסר ממנו דבר שיהיה בו הקש ואמרו
לא במקרה שיורה מן התמונות שהם מולידות בקצת החמרים
כפי מה שיתבאר אחר זה בהולדה משתי מחייבות בתמונה
השנית הנשואים שוים לנושאים במשא וקצת מה שנלקח
בזה הגדר הוא מבואר בעצמו ר"ל מציאותו להקש וקצת יתבאר
מציאותו וזה כי היות ההקש מאמר גוזר הוא מבואר בעצמו
כי המאמר הגוזר הוא הצודק או הכוזב וכמו כן מה שנאמ'
בו שיהיה המתחייב ממנו דבר זולת ההקדמות ושיהיה
החיוב הכרחי הוא מבואר בעצמו וכמו כן שהחיוב בעצמו
לא במקרה הוא ג"כ דבר מבואר בעצמו ר"ל שההקש יחוייב
שיהיה בזה התאר ואשר נשאר שנבאר אמנם הוא שהמחויב
שיונחו בו יותר מההקדמה אחת וזה יתבאר במה שאחר
זה כשיתבאר שכל הקש אמנם יחובר משתי הקדמות לא יותר
ולא פחות.
וההקש ממנו שלם וממנו כמו שאמרנו בלתי שלם
והשלם הוא אשר לא יצטרך בהגלות מה
שיחוייב ממנו מן התולדה לעשות דבר אשר זולת ממה
שהתבאר בו תולדתו ובלתי שלם הוא שיצטרך בבאור מה
שיחוייב ממנו מן התולדה לעשות דבר אחר או דברים
אחרים ממה שהוא מתחייב מן ההקדמות שיונחו בו וזה
שההקש בכלל יחוייב שיהיה תמים והוא שלא יחסר
ממנו דבר יהיה בו שהוא הקש עוד זה יחלק לשני חלקים
כי ממנו מה שיחסר דבר יתבאר בו שהוא הקש והוא שיוחד
הנה בשם בלתי שלם וממנו מה שלא יחסר דבר שיתבאר
שיתבאר בו שהוא הקש והוא השלם. ואם הנאמר על

[Page 63v]
הכל או הנאמ' לא על אחד ירצה בו כשלא ימצא דבר בכל הנושא שלא
ינשא עליו הנשוא וזה כשיהיה הנשוא נמצא לכל הנושא ולכל מה
שיתואר בנושא וימצא בו עד שיהיה אמרנו כל מה שהוא חי הוא
גשם כשרצינו בו ענין הנאמ' על הכל אין ענינו כל אחד מבע"ח הוא
גשם אבל ענינו כל אחד מבע"ח וכל מה שיתואר באחד מהם
הוא גשם וזהו ההפרש הין הנאמ' על הכל שנעשה התחלה בזה
הספר ובין ההקדמה הכוללת וכמו כן הנאמר לא על אחד
אמנם הרצון בו כשלא ימצא דבר בכל הנושא שלא ישלל ממנו
הנשוא עד שיהיה הנשוא נשלל מכל הנושא ומכל הדברים
שנמצא בם הנושא ר"ל הדברים שיתואר בם הנושא ואלו הם
הדברים שיחוייב שתקדם ידיעתם קודם העיון במיני ההקשי'
איזה מין היה.
וכל הקדמה אם שתהיה ר"ל נמצאת בפועל ואם
הכרחית ואם אפשרית ולזה יחלקו
סוגי ההקשים בחלוקי צדי ההקדמות בכל אחד מאלו אם
מחייבת ואם שוללת ואם כוללת ואם חלקית ואם סתמית
ולזה יעשו מיני ההקשים הנמצאים מפני אלו הצדדים ר"ל
כי מהם מה שיהיו מהקדמות הכרחיות ומציאיות ואפשריות
כמו שיעשו מינים מצד חלוף ההקדמות בכמות ובאיכות
ור"ל בכמות התחלפם מפני החומות. ובאיכות התחלפם
מפני החיוב והשוללות והצד ההכרחי והאפשרי כבר ידעתו
מן הספר הקודם ואם המציאות כבר ידמה שהרצון בה הנה
הנמצאות בפועל שאיננה הכרחית ר"ל שימצא בה הנשוא לכל
אישי הנושא. וזה ברוב הזמן. וזהו הפרוש שבין ההכרחית
ובין הנמצאת בפעל ר"ל שההכרחית ימצא הנשוא בה כל אשי
הנושא בכל זמן ואם זאת ברב הזמן ואין הדומה שיכנס בזה
המין מן ההקדמות אשר יוסכל מענינה שהיא הכרחית או

[Page 64r]
בלתי הכרחית ולא הנמצאת בפועל מה שהתמיד שנוא נמצא
או הנשוא נמצא וזה כפי סברת אלכסנדר כי אלו אישיות ואם נמצאת
מהם כוללת הוא במעט מן הזמן ובמקרה וכבר הזהיר ארסטו
מעשות כמו אלו ההקדמות המציאיות במה שיבא אחר זה ואינם
ג"כ דבר כולל ההכרחי והאפשרי כפי סברת טי פאראסטיס
וזולתו שירצה ידועת המציאות המוסכלת היותה הכרחית או
אפשרית כי המכוון הנה הוא חלוקת ההקדמה אל חלוקי המציאות
או אל חלוקי הידועים הראשונים הנמצאים לנו בטבע בהקדמות
עוד יתבאר זה ממאמרנו אחר זה. ואלו ההקדמות השלש ר"ל
המשולחת וההכרחית והאפשרית מהן מה שיתהפך ומהן מה
שלא יתהפך ר"ל בהתהפך שיומר סדור חלקי הגזרה ויהיה נשיאה
נושא ונושאה נשוא וישארו אמתתה ואיכותה מן החיוב
והשוללות שמור ואמנם כשהומר הסדור ולא תשאר האמת
שמורה הוא אשר יקרא בזאת המלאכה הפוך הגזרה.
אם ההקדמות המשולחות הכוללות השוללת תתהפך
שמורת הכמות המשל כזה שאם
היה לא דבר מן התענוג טוב צודק היה אמרנו לא דבר מן הטוב
תענוג צודק ג"כ ואם המחייבת הכוללת תתהפך ג"כ אמנם לא
תתהפך שמורת הכמות ר"ל כוללת כענין בשוללת אבל תתהפך
חלקית וזה שאם היה אמרנו כל תענוג טוב צודק היה אמרנו
קצת הטוב תענוג הוא צודק ואם ההקדמות החלקיות
המשולחות המחייבת מהן תתהפך חלקית וזה שאם היה אמרנו
קצת התענוג טוב צודק הוא מחוייב שיהיה אמרנו קצת הטוב
תענוג צודק ג"כ ואם השוללת מהן לא תתהפך תמיד בכל חומר
מזה המין והוא הדבר שיתנו בו בהקדמות המתהפכות וזה
שאם היה צודק קצת החי איננו אדם לא יצדק אמרנו קצת האדם
איננו חי. והחפוש מספיק בבאור מה שלא יתהפך כמו השוללת

[Page 64v]
החלקית ואמנם באור מה שיתהפך מהן כבר יצטרך אל מאמר
ויהיה תחלה משל לשוללת הכוללת אמרנו א' אינו בדבר
מב' על שיהיה א' משל לנשוא וב' משל לנושא כי
ההמשל באותיות הוא יותר נאות כדי שלא יחשב במה שיתבאר
מזה שהוא אמנם חיוב מפני החומר ר"ל מפני המשל הנשוא
בו לא מפני הענין בעצמו כמו שנניח תמורת א' חי ותמורת
ב' אבן ואומר כי כשיהיה אמרנו אין דבר מן א"ב צודק
יחוייב בהכרח שיהיה אין דבר מב' א' צודק כי אם לא היה
אמרנו אין דבר מב' א' צודק סותרו הוא הצודק כפי מה
שהתבאר בספר הקודם והוא אמרנו קצת ב' א' ונניח זה
הקצת דבר מורגש והוא ג' על דרך משל ויהיה ג' שהוא
קצת ב' נמצא בהרגש א' וא"כ הוא קצת א' וא"כ יהיה קצת
א' נמצא בהרגש ב' ואנחנו כבר הנחנו שאין דבר מא' ב' צודק
זה חלוף לא יתכן וא"כ אמרנו קצת ב' א' כוזב וכאשר כזב
זה צדק אמרנו אין דבר מב' א' והוא אשר כוננו באורו.
ואם המחייבת הכוללת המשולחת תתהפך כמו שאמרנו
חלקית וזה שאם היה כל ב' א' צודק צדק גם קצת א' ב'
מופת זה שאם לא יצדק אמרנו קצת א' ב' סותרו הוא הצודק
והוא מאמרנו אין דבר מא' ב' וכאשר צדק זה הפכו ג"כ צודק
לפי מה שהתבאר לפנים מן השוללת הכוללת והוא מאמרנו
ולא דבר מב' א'. וכבר הנחנו שכל ב' א' זה חלוף לא יתכן
וא"כ מאמרנו אין דבר מא' ב' כוזב בהכרח וא"כ סותרו
הוא הצודק והוא מאמרנו קצת א' ב'. ואם המחייבת החלקית
אומר ג"כ שהיא תתהפך חלקית וזה שאם היה קצת ב' א'
צודק יהיה קצת א"ב צודק בהכרח שאם לא יהיה צודק
סותרו הוא הצודק והוא אין דבר מא' ב' וכאשר צדק זה
הפכו ג"כ צודק והוא מאמרנו אין דבר מב' א'. וכבר הנחנו

[Page 65r]
שקצת ב' א' זה חלוף לא יתכן וא"כ מאמרנו אין דבר מא' ב' כוזב
בהכרח וא"כ סותרו הוא הצודק והוא מאמרנו קצת א' ב'
ואם החלקית השוללת היא לא תתהפך תמיד והמשל בזה שאם
שמנו במקום ב' חי ובמקום א' אדם היה צודק מאמרנו
אין כל חי אדם ולא יצדק הפכו והוא מאמרנו אין כל אדם חי
וזה מספיק בבטול כמו שאמרנו ואלו הן ההקדמות המתהפכות
ובלתי מתהפכות בחומר המשולח.
ואם ההקדמות ההכרחיות
הכוללת השוללת מהם תתהפך כוללת ג"כ והכוללת המחייבת
תתהפך חלקית וכמו כן החלקית המחייבת כעניין במשולחת ובאור
זה שאם היה אין דבר מב' א' בהכרח צודק אומר שיתחייב שיהיה
צודק ג"כ אין דבר מא' ב' בהכרח. מופת זה שאם לא יהיה
צודק מאמרנו אין דבר מא' ב' בהכרח סותרו הוא
הצודק והוא אם המחייבת החלקיית אשר בחמר האפשרי אשר
הוא הפכי לחמר ההכרחי ואם המחייבת החלקיית ההכרחית
אחר שאין הנה כי אם שני חמרים אלו כי המשולחת היא מטבע
האפשרי והבטל שיקרה בהנחתם הוא אחד בעצמו אחר שהאפשרי
הוא אשר כשהונח בפועל לא יפל מהנחתו בטל אמנם אם
הנחנוה החלקית ההכרחית יתבאר בביאור הקודם בשוללת
המשולחת חיוב הבטל מזאת ההנחה ואם הנחנוה החלקית
האפשרית כמו שנניח קצת א' ב' באפשרות הוא גלוי שאם הנחנוה
שקצת א"ב בפועל יהיה קצת ב"א בפועל כי החלקית המשולחת
כבר התבאר התהפכה וכבר הנחנו שאין דבר מב"א בהכרח זה
חלוף לא יתכן והנמצא מטבע האפשרי והאפשרי הפכי להכרח
וכאשר כזבה המחייבת החלקית ההכרחית והאפשרית הוא מחויב
שתצדק השוללת ההכרחית הכוללת כי מה שאיננו נמצא באפשרות
ולא בהכרח הוא שלול בהכרח.
ואם המחייבת הכוללת ההכרחית היא תתהפך ג"כ חלקית

[Page 65v]
הכרחית שאם היה כל ב"א בהכרח צודק אומר שהוא יחוייב שיהיה קצת
א"ב בהכרח צודק שאם היה קצת א"ב באפשרות לא בהכרח חוייב שיהיה
קצת ב"א באפשרות וזה בטל בבאור ההנחה הקודמת הנעשית במציאות
וזה שאם הנחנו קצת ב' שהוא נמצא א' באפשרות דבר מורגש היה זה
הדבר קצת א' וקצת ב' וא"כ יהיה קצת ב"א באפשרות וכבר הנחנו כל
ב"א בהכרח זה חלוף לא יתכן וא"כ הוא מחוייב שיהיה הצודק עם
מאמרנו כל ב' א' בהכרח זה חלוף לא יתכן וא"כ הוא מחוייב שיהיה
הצודק עם מאמרנו כל ב"א בהכרח שקצת א' ב' בהכרח
ואם המחייבת החלקיית ההכרחית היא תתהפך ג"כ חלקית הכרחית
שאם היה קצת ב"א בהכרח היה מחוייב שיהיה קצת דבר מא'
בהכרח הוא ב' ואם לא יצדק זה יצדק סותרו והוא אין דבר מא' שיהיה
ב' בהכרח וכבר התבאר שזאת תתהפך א"כ אין דבר מב' שיהיה
בהכרח א' וכבר הנחנו שקצת ב"א זה חלוף לא יתכן ואלו הן הקדמות
המתהפכות במשולחות ובהכרחיות וזה הביאור אשר הביאונוהו הוא
הוא הבאור שכיון ארסטו בם

המאמר בהתהפך ההקדמות האפשריות

ואם ההקדמות האפשריות ר"ל אשר יאמ' עליהן שם האפשר באמת
והם שאפשר שימצאו ושלא ימצאו בזמן העתיד הענין בהתהפך
המחייבות מהן בעניין בהתהפך המחייבות המשולחות וההכרחיות
ר"ל שהכוללות האפשריות והחלקיות תתהפכנה חלקיות וזה מבואר
כי אם היה כל א"ב באפשר או קצת א"ב באפשר אומר שקצת ב"א
באפשר שאם לא יהיה באפשר כי אם בהכרח א"כ קצת א"ב בהכרח
כפי מה שקדם וכבר הונח שכל א"ב באפשר זה חלוף לא יתכן.
ואם ההקדמות השוללות אשר בזה החומר ר"ל האפשרי ההתהפך
בהן בהפך ההתהפך באלו וזה שהשוללות הכוללת בזה
החמר לא תתהפך כוללת והחלקית תתהפך כמו שנבאר זה עם

[Page 66r]
המאמ' בהקשים שיחוברו מן ההקדמות האפשריות והסבה בזה
שהשוללות בזה החמר אינן שוללות באמת כפי מה שהתבאר
בספר הקודם ואמנם כחם כח המחייבות וזה שהצד בהן כחו דומה
למלה המציאויות בגזרות שאין בם צד וכמו שהגזרה שלא תחובר
תיבת השוללות בה במלת המציאות אבל תחבר בנשוא היא
מחייבת כאמרנו זייד ימצא לא טוב וימצא לא לבן כן אלו הגזרות
לפי שתיבת השוללות לא תחבר בהן בצד ואמנם תחובר בנשוא
כאמרנו זה אפשר שלא יהיה בדבר מזה או אפשר שלא יהיה
בקצת זה ועו' יתבאר זה במה שאחר זה באור יותר.
ואחר שכבר התבארו דברים אלו נאמר מאי זה דבר יחובר
ההקש שנגדר לפנים ובמה זה יחובר ואיך צד חבורו
ומתי יחובר חבור שיחוייב ממנו דבר אחר זולתו בהכרח עוד
אחר זה ראוי שנדבר במופת כי הדבור בהקש יחוייב שיקדם
לדבור במופת כי ההקש כולל יותר מן המופת כי כל מופת
הקש ואין כל הקש מופת וזה כשהיתה תמונתו מולידה ולא
תהיינה הקדמותיו צודקות. ונאמ' שההקש הדרוש בזה הספר
אמנם הוא ההקש שיחובר על דרוש מוגבל כאמרנו הכל ג"א
או אין דבר מג"א והוא מבואר שאנחנו כשלקחנו דבר מיוחס בג'
וא' שהם קצות הדרוש והוא על דרך משל ב' כי יחובר מזה שתי
הקדמות משלשה גבולים נבדלות בשני גבולים ומשותפות בגבול
אחד וכשלקחנו אנחנו דבר משותף לשני קצות הדרוש בזה
התאר הוא אפשר שיתבאר בו הדרוש ר"ל שג' הוא א' או שג'
איננה א' המשל בזה שנאמ' ג' היא ב' וב' היא א' ויחויב מזה שיהיה
א' בג' או נאמ' ג' היא ב' וב' איננה א' וא"כ יחויב שלא יהיה א' בג'
ונקרא נושא הדרוש בהקדמ' אחת שהוא ג' הקצה הקטן
ונשוא הדרוש בהקדמ' השנית שהוא א' הקצה הגדול
והגבול המשותף ביניהם שהוא ב' הגבול האמצעי ונקרא ההקדמ'

[Page 66v]
שבה הקצה הקטן הקטנה ואשר בה הקצה הגדול הגדולה ונקרא
סדור הגבול האמצעי בין שני הקצות התמונה ולפי שהיו לגבול
המשותף משני הקצוות ארבע הנחות אחת מהם שיהיה
נושא לשני הקצוות או נשוא עליהם או נושא לגדול ונשוא
על הקטן או הפך זה נעיין באיזה סדור מהם יתאמת
שתהיינה התמונות הטבעיות לכח המחשבי ר"ל שיפלו עליהן
האנשים בטבע לא בכח מלאכותי כי זה הוא ההקש שתשתדל
בנתינתו זאת המלאכה ר"ל שתשתדל בכללות סוגי והכרת
המינים המולידים בסוג סוג מזולת המולידים ומזאת
החקירה יתבאר לך שהתמונות המשאיות שלש ושהתמונה
הרביעית שיניחה גליאנוס איננה תמונה טבעית והיא
שיהיה הגבול האמצעי נשוא על הקצה הגדול נושא לקטן

התמונה הראשונה

ונאמר כי כשסודר
הגבול האמצעי בין
שני הקצוות כאשר יהיה נשוא על הקטן והגדול נשוא עליו
כמו שנאמ' כל ג' הוא ב' וכל ב' הוא א' הוא מן המבואר בעצמו
שזה הסדור הקשי ושהוא נמצא לנו בטבע וארסטו יקרא
זה הסדור התמונה הראשונה. ולפי שהיו כל שתי ההקדמות
אם שתהיינה שתיהן כוללות או חלקיות או סתמות או שתהיה
אחת מהן כוללת ואחרת חלקית או אחת מהן כוללת
והאחרת סתמית או אחת מהן סתמית והאחרת חלקית
וכל אחד משלשה מינים אלו תחלק לשני חלקים או שתהיה
הכוללת הגדולה והחלקית הקטנה או בהפך וכמו כן הכוללת
עם הסתמית והחלקית עם הסתמית וכל אחד מתשעה
מינים אלו מן ההרכבה אם שתהיינה מחייבות יחד או שוללות
יחד או תהיינה אחת מהן מחייבת והשנית שוללת וזה על שני
דרכים אחת מהם שתהיה הקטנה שוללת והגדולה מחויבת

[Page 67r]
והדרך השני הפך זה הוא מבואר כי כשהכו אותם הארבעה
בתשעה אלו חודשו והם בתמונה זו ששה ושלשים חבורים
וארסטו יבאר המוליד מהם מזולת המוליד כפי מה שאומ'
אם כשהיו שתי ההקדמות כוללות מחייבות יוליד מחייבת
כולל בהכרח המשל בזה מן האותיות כי כשהנחנו שכל ג'
ב' וכל ב' הוא א' אומר שיוליד מזה שכל ג' הוא א' וזה בהכרח
ותמיד והמשל בזה מן החמרים כי כשהנחנו שכל אדם חי
וכל חי מרגיש יחוייב מזה שכל אדם מרגיש והחיוב הנה
גלוי מענין הנאמ' על הכל אשר רשמנוהו בתחלת זה הספר
וזה שענין אמרנו כל ב' הוא א' וכל חי מרגיש והם ההקדמה
הגדולה בזה החבור אמנם הוא שכל מה שהוא ב' ויתואר בב'
בחיוב הוא א' וכאשר חברנו אל זה המקום שג' יתואר בב'
בחיוב חויב בהכרח שיתואר ג' בא' וכמו כן אמרנו כל חי
מרגיש אמנם נרצה בו כל מה שיתואר בשהוא חי הוא מרגיש
וכאשר חברנו אל זה שהאדם יתואר בשהוא חי הוא גלוי שהוא
מחוייב שיתואר במרגיש וזה הוא אחד מן הדרכים המולידים
בתמונה הזאת. וכמו כן כשהיו שתי ההקדמות כוללות
והיתה הגדולה שוללת והקטנה מחייבת הוא גלוי ג"כ מענין
הנאמ' לא על אחד שהוא יוליד שוללת כוללת המשל בזה
אמרנו כל ג' הוא ב' ואין דבר מב' א' יחוייב מזה שאין דבר
מג' א' כי ענין אמרנו אין דבר מב' א' הרצון בו אין דבר
ממה שיתואר בב' בחיוב הוא א' וג' יתואר בב' בחיוב א"כ
הוא מחוייב שלא יתואר בדבר מא'
ואם כשהיו שתי ההקדמות
הכוללות שוללות יחד או היתה הגדולה מחייבת והקטנה
שוללת לא יהיה מזה הקש מוליד לא כולל ולא חלקי וזה שהוא
גלוי שיוליד בחמרים פעם מחייב צודק ופעם שולל צודק
עם מפני שאין בו ענין הנאמ' על הכל כי תנאי מה שיאמ' על הכל

[Page 67v]
אמנם הוא שיהיה א' שלול מכל מה שיתואר בב' תואר חיוב ולפי
שג' יתואר בב' תואר שוללות לא יחוייב ממנו שיהיה מתואר
בא' בין שהיתה הגדולה מחייבת או שוללת. ואם ששני דרכים
אלו יולידו בחמרים פעם מחייב צודק ופעם שולל צודק זה
גלוי כששמנו גבולי שתי ההקדמות הכוללות אשר הגדולה מהן
מחייבת והקטנה שוללת החי והאדם והסוס על שהחי הוא
הגבול הגדול והאמצעי הוא האדם והקטן הוא הסוס ופעם
החי והאדם והאבן כי כשאמרנו אין סוס אחד אדם וכל אדם
חי מחויב כולל והוא שכל סוס חי וכאשר אמרנו לא אבן אחד
אדם וכל אדם חי נולד שולל כולל והוא אמרנו לא אבן אחת
חי וכאשר היתה זאת ההרכבה פעם תוליד השולל ופעם תוליד
המחייב לא יחוייב ממנו דבר אחר בהכרח ותמיד כפי מה
שלוקח בגדר ההקש וכאשר היה זה כן איננו היקש.
וכמו כן הגבולים שיולידו המחייב בשתי ההקדמות
השוללות הכוללות הן המדבר והסוס והאדם
ואשר יולידו השולל הם המדבר והסוס והחמור וזה שאין
אדם אחד סוס ולא סוס אחד מדבר יוליד כל אדם מדבר
וכן אמרנו אין חמור אחד וסוס ואין סוס אחד מדבר יוליד אין
חמור אחד מדבר. וא"כ זה החבור פעם מוליד מחייב
ופעם שולל א"כ איננו חבור ההקש וזה ענין ההקשים
שיחוברו משתי ההקדמות כוללות בתמונה זו ר"ל ששנים
מהם מולידים ושנים בלתי מולידים אלא שצריך שתדע שאשר
משתי כוללות שוללות בתמונה זו לא יוליד כלל דבר מן הדברי'
לא בהקש מלאכותי ולא בהקש טבעי. והוא שתביאהו המחשבה
מבלתי עיון.
ואם אשר הקטנה בו שוללת כבר יחשב בו שהוא
מוליד שוללת חלקית כשהפכנו ההקדמות

[Page 68r]
אמנם זה המין מן ההולדה איננו מהקש שתפול עליו המחשבה
בטבע ואמנם היה מוליד אלו היתה התמונה הרביעית הקש
טבעי והמכוון הנה כמו שאמרנו אמנם הוא ספירתו ההקשי'
שתפלנה עליו מחשבות האנשים בטבע.
ואם כשהיתה
אחת משתי ההקדמות בזאת התמונה כוללת והאחרת חלקית
כשהיתה הגדולה כוללת מחייבת או שוללת והיתה החלקית
היא הקטנה והיא מחייבת יהיה מזה הקש מוליד שלם המשל
בזה כי כשהנחנו קצת ג' הוא ב' וכל ב' הוא א' יחוייב שיהיה
קצת ג' א' וזה מבואר מענין הנאמר על הכל כי ענין אמרנו
כל ב' הוא א' כמו שאמרנו פעמי' הוא כל מה שיתואר בב' תואר
חיוב הוא א' וקצת ג' הונח מתואר בב' א"כ הוא מחוייב
שיהיה הקצת מתואר בא' וכמו כן כשהנחנו שקצת ג' הוא
ב' ואין דבר מב' א' יחוייב מזה שקצת ג' איננו א' וזה ג"כ מבוא'
מענין הנאמ' על הכל השולל וכפי זה הצד יחוייה הענין
כשהונח במקום החלקית בשני מינים אלו סתמית כי הסתמית
כחה כח החלקית לפי שהסתמית לא תמלט מהיותה חלקיית
וזהו המתמיד ההכרחי המציאות בה ואם היותה מודה על
הענין הכולל איננו מחוייב לה ולה שמו כחה כח החלקית.
ואם כשהיתה ההקדמ' הכוללת היא הקטנה מחייבת
היתה או שוללת והיתה ההקדמ' הגדולה בלתי כוללת אם
סתמית ואם חלקית שולל היתה או מחייבת לא יהיה מזה
הקש. וזה גלוי בה מאשר לא ימצא בה ענין הנאמ' על הכל.
וגלוי ג"כ מן החמרים ר"ל שהיא נמצאת שתוליד בחמרים
פעם מחייב ופעם שולל והמשל בזה כשהנחנו כל ג' הוא ב'
וקצת ב' א' או איננה א' כי לא יחוייב ממנו שיהיה ג' שלול
מקצת א' או נמצא בקצת א' וזה שהנה חוסר מתנאי הנאמ
על הכל שיהיה א' כשנא' בחיוב או בשוללות על כל מה

[Page 68v]
שיתואר ב"ב בחיוב לבד וא' אמנם הוא נאמר על קצת ב' לא
על כלו המשל בגבולים שיולידו המחייב הצודק באשר הקטנה
מהם כוללת מחייבת והגדולה חלקית מחייבת הטוב והקנין
והחכמה וזה שכל חכמה קנין וקצת הקנין טוב והתולדה כל חכמה
טוב והוא צודק ואשר יולידו השולל הטוב והקנין והסכלות
שהיא על דרך קנין ר"ל הקנוי וזה שכל סכלות קנין וקצת הקניין
טוב יוליד אין סכלות אחד טוב וזה ג"כ בלתי מוליד בדרך
הטבע וכמו כן כשהנחנו אין דבר מג' ב' וקצת ב' א' או קצת ב'
איננו א' כי זה לא יוליד תולדה שומרת הכמות וזה מבואר
ג"כ מענין הנאמ' על הכל ומן החמרים והמשל בגבולי ההקדמות
שיולידו המחייב ממה שהגדולה בו מחייבת חלקיית והקטנה
שוללת כוללת הלבן והסוס וקקנאס וזה שאין קקנאס אחד
סוס וקצת הסוס לבן יוליד כל קקנאס לבן. והגבולים שיולידו
שוללת צודקת הלבן והסוס והעורב וזה שאין עורב אחד סוס
וקצת הסוס לבן ואין עורב אחד לכן והוא שולל צודק.
וכאשר התבאר בכמו אלה ההקשים שהם יולידו המחייב הכולל
פעם והשולל הכולל פעם הוא מבואר שלא יוליד שולל חלקי
ולא מחייב חלקי וזה כי מצד שכבר יולידו המחייב הכולל אי אפשר
בו שיוליד תמיד לא שולל חלקי ולא כולל ומצד שהוא מוליד
השולל הכולל אי אפשר שיוליד בו תמיד לא מחייב כולל ולא חלקי
ואלו אינם הקשים בצרוף אל מה שיוליד בדרך טבעי וכמו כן
הענין אם נלקח הנה תמורת החלקית סתמית כי כחם הוא
אחד
וכמו כן עוד כשהיתה ההקדמה הגדולה כוללת אם שהיתה
מחייבת או שוללת והקטנה חלקית שוללת לא יהיה ג"כ ההקש
שיוליד הדרוש בדרך טבעי כי הקצה הקטן לפי שלא ימצא בו
הגבול האמצעי ר"ל שאיננו נשוא עליו בחיוב על התנאי המונח
בנאמר על הכל אפשר שימצא הקצה הגדול בו ושלא ימצא

[Page 69r]
בדבר ממנו והמשל בזה שאם אנחנו הנחנו שקצת ג' בלתי נמצא
לדבר מב' וכל ב' א' אפשר שיוליד שא' נמצא פעם בקצת ג' ופעם
בלתי נמצא ומשל גבולי זה מן החמרים החי והאדם והלבן וזה
שקצת הלבן איננו אדם וכל אדם חי ואם היה אמרנו קצת
הלבן איננו אדם והיא השוללת החלקית צודקת עם השוללת
הכוללת והוא אמרנו אין אחד מן הלבן אדם היה ההקש מחובר
משתי הקדמות הקטנה מהם שוללת כוללת והגדולה מחייבת
כוללת וכבר התבאר שזה בלתי מוליד מצד הגבולים שיולידו
ההפכים ואם לא תצדק עם אמרנו קצת הלבן איננו אדם
השוללת הכוללת ויהיה קצת הלבן בהכרח הוא אדם וקצתו
איננו אדם וא"כ לא ימצאו בזאת ההנחה גבולים שיולידו ההפכי'
ר"ל המחייב והשולל כי היה מחוייב שיהיה קצת ג' הוא א' כי אם
היה צודק עם אמרנו קצת הלבן איננו אדם אמרנו קצת הלבן
אדם היה מחויב מזה החבור חבור מוליד והוא שיהיה ממחייבת
קטנה חלקית וגדולה כוללת מחייבת וכבר התבאר שהוא מוליד
בלא ספק מחייבת חלקית ולזה לא יתאמת שימצא בכמו זה
החומר ר"ל כשהיתה ההקדמ' חלקית בטבע שזה החבור בלתי
מוליד כי אפשר שימצא בזה הקצת שנשלול ממנו האדם מה
שיצדק עליו החי ומה שיכזב עליו וזה שקצת הלבן שאיננו אדם
כשהנחנו שהוא השלג על דרך משל צדק אמרנו ולא שלג אחד חי
וכאשר הנחנוהו קאנקס על דרך משל יוליד שכל הקאנקס אם כן
מזה הצד כבר הוא גלוי לנו כי זה החבור פעם מוליד מחייב
כולל צודק ופעם שולל כולל צודק והם ההפכים.
וכבר אפשר ג"כ שיאמ' שזה החבור בלתי מוליד מצד שאמנם
יבוקש הנה המוליד תמיד לא כפי חומר מן החומרים
ולפי שהיה זה החבור אם קבלנו שהוא מוליד מחייבת חלקיית
אמנם הוא מוליד אותה במקום שתהיה השוללת החלקית בו חלקית

[Page 69v]
בטבע ר"ל בחמר שתצדק עמה השוללת הכוללת והיא שתקרא חלקית
בהנחה והיה דרוש מן החבורים אמנם הוא המוליד בעצם והוא
המוליד בכל חומר לא ימנה זה חבור בחבורים המולידים כמו שלא
ימנה אשר משתי המחייבות בתמונה השנית מוליד ואם כבר הוא
מוליד בקצת החמרים לפי שהחמרים שתבא בם התולדה מאשר
לא תבא בם התולדה כבר הם אצלינו מוסכלים
וכמו כן יתבאר עם
זה החבור שתהיה בו ההקדמ' הגדולה כוללת שוללת והקטנה שוללת
חלקית שהוא בלתי מוליד בכמו זה הבאור בעצמו. וגבולי זה מן החמרי'
בלתי צומח והאדם והלבן וזה שקצת הלבן איננו אדם ואין אדם
אחד בלתי צומח ואם לקחנו מהם הקצת השלג והקאקנס נולד לנו
שהשלג בלתי צומח והקאקנס שהוא המעופף צומח וא"כ נמצא זה
החבור מוליד שתי המקבילים יחד
וכאשר היו שתי ההקדמות הלקוחות בתמונה זו שתיהן
חלקיות או סתמיות או אחת מהן סתמית והשנית
חלקית לא יהיה מזה הקש אם שהיו יחד מחייבות או יחד שוללות
או אחת מהן מחייבת והאחרת שוללת וזה מבואר מאשר לא ימצא
בם ענין הנאמר על הכל כי זה גוזר שתי תנאים אחת מהן שתהיה
הגדולה כוללת איך שתהיה באיכותה ר"ל מחייבת או שוללת ושתהיה
הקטנה מחייבת איך שתהיה בכמותה ר"ל כוללת או חלקית וכבר
התבאר שהוא בלתי מוליד מן הגבולים שיולידו ההפכיים בכל אלו
החבורים והגבולים הכוללים להם אם במה שיוליד המחייב הכולל
החי והלבן והאדם ר"ל שיהיה החי הוא הקצה הגדול והלבן האמצעי
והאדם הקטן וזה שאתה תמצא בגבולם אלו כל מיני חבורים אלו וכלם
יולידו מחייב וזה שקצת האדם לבן וקצת הלבן חי וקצת האדם
איננו לבן וקצת הלבן איננו חי וכלם יחוייב מהם שהאדם חי.
ואם הגבולים הכוללים להם שיולידו הכולל השולל החי והלבן והאבן
ר"ל שיהיה החי הוא הגדול והלבן האמצעי והקטן האבן וכבר

[Page 70r]
התבאר המוליד בתמונה זו מבלתי מוליד ושהמוליד מהם ארבעה
לבד והוא שיהיה משתי מחייבות כוללות וממחייבת כוללת גדולה
וממחייבת חלקיית קטנה ומכוללת שוללת גדולה וכוללת מחייבת
קטנה ומכוללת שוללת גדולה ומחייבת חלקיית קטנה ושהיא תוליד
כל מיני הגזרות ר"ל שתוליד מחייבת כוללת ומחייבת חלקית ושוללת
כוללת ושוללת חלקית ושההקשים המולידים בתמונה זו שלמים
ולזה נקראה תמונה ראשונה ומה שחשבו הראשונים שהשלשה מיני'
אשר בתמונה זו כבר יולידו שתי תולדות ר"ל שהמין שיוליד השוללת
הכוללת כבר יוליד הפכה וכמו כן המוליד המחייבת החלקית והמוליד
המחייבת הכוללת ר"ל שהם ג"כ יולידו הפכיהם והם מחייבת חלקית
זה סכלות מהם כפי כונת ארסטו הנה וזה שארסטו אמנם כוון
שימנה הנה מיני התולדות הנמצאות בעצם וראשונה להקשים
הטבעי' לא הנמצאי' בכונה השנית ועל זולת מרוצת הטבע ההקשי

המאמר בתמונה השנית

ואם כשנשא הגבול האמצעי על שני הקצוות יחד ר"ל על נשא
הדרוש ועל נשואו וזה אם שיהיה נשוא עליהם בחיוב או
בשלילה או נשוא על אחד מהם בחיוב ועל השני בשלילה בין שיהיה
המשא בשניהם כולל או חלקי או באחד מהם כולל ובאחר חלקי
או סתם הוא מבואר כי כמו זה החבור הוא חבור הקשי ושהמחשב'
האנושית תפל עליו בטבע לא בדרך מלאכותי המשל בזה שכבר
יאמר האומר זה הנפל איננו חי ויאמר לו ולמה זה ויאמר לפי
שכל חי קולו חזק והוא מן הבאור שזה המאמ' כבר השמיט ממנו
ההקדמ' הקטנה ולהיותה מבוארת והוא שזה הילד אין קולו חזק
וזהו לקיחת קולו חזק שהוא הגבול האמצעי נשוא על שני הקצוות
ויקרא כמו זה החבור התמונה השנית ויקרא הגבול הנשוא עליהן
ג"כ האמצעי ונושא הדרוש הקטן ונשוא הדרוש יקרא הגדול וההקדמ'

[Page 70v]
שנושאה נושא הדרוש ההקדמה הקטנה ואשר נושאה הנשוא
הדרוש ההקדמ' הגדולה ונניח הראשון במאמר הקצה הקטן עוד
ימשך לו האמצעי עוד ימשך לו הגדול כדי שנכיר הקצה הגדול
מן הקטן כי לא יוכרו מתמונה זו כי אם בצרוף אל הדרוש וזאת
התמונ' לא ימצא בה שלם וימצאו בה הקשים מולידים כשהיו
ההקדמות כוללות ובלתי כוללות אם כשהיו כוללות ההקש אמנם
ימצא בו כשהיה האמצעי נשוא על כל אחד משני הקצוות אי זה
מהם היה בחיוב לא יהיה בו הקש מוליד ונניח תחלה שתי הקדמות
כוללות אחת מהן שוללת והאחרת מחייבת ותהיה הגדולה היא
השוללת והקטנה המחייבת ואומר שיוליד שוללת כוללת המשל
כזה כל ג' הוא ב' ואין דבר מא' ב' ואומר שיחוייב מזה אין דבר
מג' א' כי כשהפכנו השוללת הכוללת והיא מאמרנו אין דבר
מא' ב' ואמרנו אין דבר מב' א' וכבר היה עמנו שג' הוא ב'
הולדנו במין השני מן התמונה הראשונה כפי מה שהתבאר
שאין דבר מג' א' ונניח השוללת ג"כ שהיא הקטנה והמחייבת
הגדולה ואומר שזה החבור יוליד ג"כ שוללת כוללת המשל כזה
אמרנו אין דבר מג' ב' וכל א' הוא ב' וזה יוליד שאין דבר מג'
א' מופת זה שנהפך ההקדמ' השוללת ויהיה עמנו אין דבר
מב' ג' וכבר היה עמנו שכל א' הוא ב' וא"כ יולד לנו במין השני
מן הראשונה שאין דבר מא' ג' עוד נהפך זאת התולדה
ויהיה עמנו אין דבר מג' א' וזאת התולדה בעצמה היתה תולדת
ההקש הראשון מתמונ' זו
וכאשר היו שתי ההקדמו' הכוללו' מחייבו' או שוללו' יחד לא
יהיה מזה הקש מוליד והמשל מזה כי אם הנחנו
שכל ג' הוא ב' וכל א' הוא ב' אומר שלא יחוייב מזה שיהיה כל ג'
א' ולא קצת ג' א' וזה מבואר מן החמרים האדם והעצם והחי
על שנקח העצם הוא הגבול האמצעי וזה שכל אדם עצם

[Page 71r]
וכל חי עצם יוליד ולא אבן אחת חי וכמו כן כאשר הנחנו אין
דבר מג' ב' ואין דבר מא' ב' כי זה החבור ימצא ג"כ בחמרים מוליד
ההפכים יחד והמשל לגבולים שיולידו המחייב האדם והקו והחי
וזה אין אחד קו ואין חי אחד קו יוליד וכל אדם חי והמשל לגבולי'
שיולידו השולל הכולל האבן והקו והחי וזה אין אבן אחת קו וכל
חי אחד קו יוליד ולא אבן אחת חי א"כ ימצאו שני חבורים אלו פעם
יולידו המחייב ופעם יולידו השולל א"ב אינם הקש וכבר התבאר
מזה המאמ' כשהיו שתי ההקדמו' כוללות מתי תהיינה הקש בתמונה
זו ומתי לא תהיינה ושההקשי' המולידי' בתמונ' זו אינם שלמי' כי כבר
התבארו בהם מולידי' בזולתם לא בעצמם.
ואם כשהיתה אחת משתי ההקדמו' בתמונו' זו כוללת והאחרת
חלקית אם היתה הגדולה כוללת והקטנה חלקית
והיתה האחת מהן מתחלפת לאחרת באיכות ר"ל שהיתה אחת
מהן שוללת והאחרת מחייבת יהיו מזה הקשים מולידים
ותהיה ראשונה הגדולה שוללת כוללת והקטנה מחייבת חלקית
והמשל בזה שיהיה קצת ג' ב' ואין דבר מא' ב' ואמר שהוא מן
ההכרח שקצת ג' איננו א' לפי שיתהפך אין דבר מא' ב' ויהיה
עמנו קצת ג' הוא ב' ואין דבר מב' א' וישוב בזה אל התמונה
הראשונה וכבר התבאר שיחוייב בתמונה זו שקצת ג' איננו
בדבר מא' ותהיה ג"כ ההקדמ' הגדולה כוללת מחייבת והקטנ'
שוללת חלקית והמשל בזה שקצת ג' איננו ב' וכל א' ב' ואומר
שיחוייב ממנו חלקית שוללת והוא שקצת ג' איננו א' מופת
זה שאם לא יהיה מאמרנו קצת ג' איננו א' צודק יהיה הצודק
סותרו והוא שכל ג' הוא א' ונחבר אליה ההקדמ' השנית שהנחנו
והוא מאמרנו כל א' ב' ויחוייב ממנו בתמונה הראשונ' שיהיה
כל ג' ב' וכבר הנחנו שקצת ג' איננו ב' זה חלוף לא יתכן
ומה שחוייב ממנו הכזב הוא כזב והכזב אמנם חוייב

[Page 71v]
מהנחתנו שכל ג' א' א"כ מאמרנו כל ג' א' כזב וסותרו א"כ אמת והוא
מאמרנו קצת ג' איננו א' וזה מה שרצינו ביאורו
ואם כשהיתה
ההקדמ' הגדולה בתמונה זו היא החלקית או הסתמית והקטנה היא
הכוללת והיתה אחת מהן מתחלפת באיכות לשנית לא יהיה מזה
הקש ותהיה תחלה הגדולה חלקית שוללת והקטנה מחייבת כוללת
המשל בזה שיהיה כל ג' ב' וקצת א' אינו ב' ובאור זה שהם ימצאו
מולידים בחמרים המתחלפי' ההפכיי' יחד. והגבולים שיולידו
המחייב העורב והחי והעצם והעורב הוא הקטן והחי הוא
האמצעי כי כל עורב חי וקצת העצם איננו חי יוליד כל עורב
עצם. והוא מחייב צודק ואם הגבולים שיולידו השולל הם
העורב והחי והלבן וזה שכל עורב חי וקצת הלבן איננו חי ויוליד
אין עורב אחד לבן וזה אמת. וכמו כן עוד לא יהיה הקש כשהיתה
הגדולה מחייבת חלקית והקטנה שוללת כוללת והמשל בזה מן
האותיות אין דבר מג' ב' וקצת א' הוא ב' והגבולים שיולידו המחייב
בזה החבור הם האבן והחי והעצם והאבן הוא הקטן והחי הוא
האמצעי וזה שאין אבן אחד חי וקצת העצם חי תהיה התולדה
כל אבן עצם והגבולים שיולידו השולל המדע והחי והעצם
והמדע הוא הקטן כפי סדורנו והחי האמצעי וזה שהמדע
איננו חי וקצת העצם חי התולדה המדע איננו עצם וכבר
התבאר כשהיתה ההקדמ' הכוללת בתמונה זו מתחלפת לחלקית
באיכותה מתי תהיה הקש ומתי לא.
ואם כשהיו הכוללת והחלקית או הסתמית מסכימות
באיכות ר"ל שהן שוללות יחד או מחייבות לא יהיה
הנה הקש כלל ותהיינה תחלה שוללות ותהיה הכוללת היא ההקדמ'
הגדולה והחלקית הקטנה והמשל הזה שב' איננו בכל ג' ואין
דבר מא' ב' ומופת זה כי מאמרנו ב' איננו בכל ג' הוא בלתי
מוגבל כי כבר תצדק עמו השוללת הכוללת וכבר תצדק עמו

[Page 72r]
המחייבת החלקית וכאשר תצדק עמו השוללת הכוללת וכבר
תצדק עמו המחייבת החלקית וכאשר תצדק עמו השוללת
הכוללת לא יהיה הקש מוליד כפי מה שהתבאר ונמצאו גבולים
שיולידו המחייבת הכוללת וכאשר תצדק עמו המחייבת החלקית
לא ימצאו גבולים יולידו מחייבת כוללת וזה שאם נמצאו גבולים
שיולידו בכל ג' הוא א' וכבר היה עמנו דבר מא' ב' כבר יחוייב
שיהיה אין דבר מג' ב' וכבר היה עמנו שב' בקצת ג'. זה חלוף לא
יתכן.
אמנם התבאר שזה החבור בלתי מוליד מפני שהשוללת
החלקית בלתי מוגבלת ר"ל שהוא פעם תהיה
חלקית בטבע ופעם בהנחה וא"כ פעם תוליד ופעם לא תוליד
ומה שהוא מוליד פעם ופעם לא יוליד לא ימנה הקש כי ההקש
הוא המוליד תולדה אחת בהכרח תמיד וכבר יתכן שיעשה כזה
הבאור הקודם שנעשה כדומה לזה מן התמונה הראשונה
כאשר ילקח מזה הקצת דבר שיצדק עליו נשוא הדרוש ודבר
שיכזב עליו המשל בזה שנאמ' קצת הלבן איננו חי ולא אבן
אחד חי עוד נקח מקצת הלבן מה שיכזב עליו האבן והוא
הבגד הלבן ומה שיצדק עליו האבן והוא הספיר ואמנם זה
הבאור כחו כח העתק השוללות הקטנה אל הכוללת ולזה מה
שיחשב שארסטו הורה ממנו הנה.
וכאשר תהיינה ג"כ מחייבות ותהיה הכוללת היא
הגדולה והחלקית הקטנה כמו שיהיה קצתי
ג' ב'. וכל א' ב' שהוא ג"כ לא יהיה מזה הקש וזה שאם צדקה
עם המחייבת החלקית המחייבת הכוללת תהיה זה בלתי מוליד
כפי מה שהתבאר ונמצאו גבולים יולידו המחייב בם והשולל
ואם צדקה עמה השוללת החלקית לא ימצאו לך הנה גבולים
שיולידו המחייב הכוללת לסבה שאמרנו כאשר יהיה משתי

[Page 72v]
שוללות אמנם הוא מבואר שהוא בלתי מוליד בזה האופן בעצמו
שהתבאר האחד בו. ואם כשהיו יחד שוללות והיתה ההקדמה
הכוללת היא הקטנה או הסתמית והחלקית הוא הגדולה כמו
שיהיה אין דבר מג' ב' וקצת א' איננו ב'. לא יהיה מזה הקש
והגבולים שיולידו המחייב הכולל בו הם העורב והלבן והחי
והעורב הוא הקטן והלבן הוא האמצעי והגדול הוא החי ואשר
יולידו השולל העורב והלבן והאבן והעורב הוא הקטן והלבן
האמצעי והאבן הגדול. וכמו כן לא יהיה ההקש כשיהיו יחד
מחייבות ותהיה ההקדמ' הכוללת היא הקטנה והחלקית היא
הגדולה כי זה יוליד ההפכיים והמשל לגבולים שיולידו המחייב
קוקאנס והלבן והחי וקוקאנס הוא הקטן והלבן הוא האמצעי
וזה שכל קוקאנס לבן וקצת החי לבן והתולדה כל קוקנס חי
ואשר יולידו השולל הכולל השלג והלבן והחי וזה שכל שלג
לבן וקצת האין לבן והתולדה אין שלג אחי חי וכבר התבאר
כי כשהיו שתי ההקדמו' מתדמו' באיכות ומתחלפות בכמות שלא
יהיה הקש בתמונה זו.
ואם כשהיו שתיהן חלקיות או סתמות או אחת מהן חלקית
והשנית סתמית לא יהיה ג"כ מהם הקש בין שיהיו
מחייבות יחד או שוללות יחד או אחת מהן מחייבת והשנית
שוללת כי כלם יולידו בחמרים המתחלפים פעם מחייבת
ופעם שוללת.
והגבולים הכוללי' שיולידו בכלם המחייב הם האדם
והלבן והחי והאדם הוא הקטן והלבן
האמצעי והחי הגדול ולא יעלה ממך חבורה וכלם יולידו האדם
חי והגבולים הכוללים לכלם שיולידו השולל בלתי צומח
והלבן האמצעי וכלם יולידו בלתי צומח איננו חי
וכבר התבאר מזה המאמ' כי כשנמצא בתמונה זו הקש

[Page 73r]
מוליד מן ההכרח שתהיינה ההקדמות כפי מה שתארנו ר"ל
שתהיה הגדולה כוללת והקטנה מתחלפת לה באיכות וכי
כאשר נמצאו ההקדמות בזה התאר מן ההכרח שיהיה הקש
בתמונה זו והוא מבואר עם זה שכל הקש שיהיה בתמונה
זו הוא בלתי שלם כי כבר התבאר בו שהוא הקש כשנוספו
עליו דברים אחרים אם מן הענינים המשיגים בהכרח
להקדמותיו בהתהפכם והשיבם אל התמונה הראשונה ואם
בעשות ביאור החלוף בזה והוא מבואר שלא תהיה בתמונה
זו תולדה מחייבת ואמנם תהיה שוללת כוללת או חלקית.

התמונה השלישית

וכאשר היה הגבול האמצעי נוטה לשתי קצות הדרוש
והקצוות נשואים עליו תקרא תמונה זו
התמונה השלישית כמו שיהיו א' וג' נשואים על ב' והוא
מבואר שתמונה זו ג"כ תמונה טבעית וזה שכבר יאמר
האומר שג' הוא א' להיות ב' הוא ג' והוא א' ומן החמרים
הגשם מחודש כי הכותל גשם והוא מחודש וההקדמ' אשר
בה נושא הדרוש תקרא הקטנה והוא שיקרא הגבול הקטן
ואשר בה נשוא הדרוש שהוא הקצה הגדול תקרא הגדולה
ויהיה למשל הקצה הקטן ג' והאמצעי ב' והגדול א' ויהיה
סדרם במאמ' שיוחל תחלה בגבול האמצעי עוד ימשך אליו
הגדול ולא יהיה ג"כ בתמונה זו הקש שלם וכבר אפשר
שיהיה בו הקש כשהיו הקדמותיו כוללת או אחת מהן כוללת
והאחרת חלקיית וכבר אפשר שלא יהיה בם הקש ותהיינה
תחלה שני ההקדמות כוללות ותהיינה מחייבות המשל בזה
אמרנו כל ב' הוא ג' וכל ב' הוא א' ואומר שזה יוליד שקצת
ג' הוא א' לפי שהקטנה הכוללת והיא אמרנו כל ב' הוא ג'

[Page 73v]
תתהפך חלקית ותהיה קצת ג' הוא ב' ועמנו כל ב' הוא א' ויוליד
בתמונה הראשונה שקצת ג' הוא א' כפי מה שהתבאר שם
וכבר יתבאר זה בחלוף ובהנחה אם בחלוף כאשר נקח סותר
התולדה ונחבר אליה אחת מששתי ההקדמות ויחוייב
מהן סותר ההקדמ' השנית ומה שחוייב ממנו הכזב הוא כזב
ואם בהנחה כאשר נניח קצת ב' הוא ז' ולפי שג' בכל ב' וז' הוא חלק
מב' בהכרח ז' חלק מג' ולפי שא' שכל ב' וז' חלק מב' ז' בהכרח חלק
מא' וכבר היה חלק מג' א"כ קצת ג' הוא א'
וכמו כן כשהיתה
ההקדמ' הגדולה שוללת והקטנה מחייבת יהיה ג"כ הקש כאמרנו
כל ב' הוא ג' ואין דבר מב' א' ואומר שהוא יוליד קצת ג' איננו א'
ר"ל שוללת חלקית כי כשהפכנו המחייבת הכוללת חלקית חובר
המאמ' כן קצת ג' הוא ב' ואין דבר מב' א' א"כ קצת ג' איננו א'
וזה בתמונה הראשונה
והאם כשהיתה השוללת הכוללת הקטנה והכוללת המחייבת
היא הגדולה כאמרנו אין דבר מב' ג' וכל ב' הוא א'
לא יהיה בזה הקש מוליד הדרוש כי הוא מוליד ההפכיים עם
העשותו בחמרים והמשל לגבולים שיולידו המחייב הסוס והאדם
והחי והקטן הוא הסוס והאמצעי הוא האדם וזה שאין אדם
אחד סוס וכל אדם חי יוליד כל סוס חי והוא מחייב צודק והגבולי'
שיולידו השולל בלתי צומח והאדם והחי כי האדם איננו בלתי
צומח והאדם חי ויוליד שבלתי צומח איננו חי
והאם כשהיו ההקדמות כוללות שוללות לא יהיה הקש כלל
והגבולים שיולידו בם המחייב הסוס ובלתי צומח והחי
והסוס הוא הקטן ובלתי צומח האמצעי וזה שבלתי צומח איננו
סוס ואיננו חי ואשר יולידו השולל הסוס ובלתי צומח והאדם
והסוס הוא הקטן ובלתי צומח האמצעי והאדם הוא הגדול וזה
שבלתי צומח איננו סוס ובלתי צומח איננו אדם והסוס איננו
אדם.

[Page 74r]
וכבר התבאר מתי יהיה הקש בתמונה זו כשהיו שתי ההקדמות
כוללות ומתי לא תהיה וזה כי כשהיו מחייבות היה הקש שיוליד מחייב
חלקי היתה הקטנה מחייבת והגדולה שוללת יולידו השולל חלקי ואם
כשהיו שוללות או שהיתה הקטנה שוללת כוללת והגדולה מחייבת
לא יהיה ההקש
ואם כשהיתה אחת מהן כוללת והאחרת חלקית
אי זו מהן הזדמנה והיו מחייבות יהיה הקש מוליד מחייבת חלקית
המשל בזה שאם הנחנו כל ב' הוא ג' וקצת ב' הוא א' אומר שקצת
ג' הוא א' ר"ל כשהיתה הקטנה היא הכוללת והגדולה היא החלקית
וזה כי כשיתהפך קצת ב' הוא א' יהיה עמנו קצת א' הוא ב' וכל ב'
הוא ג' ויוליד בתמונה הראשונה שקצת א' הוא ג' עוד תתהפך
זאת התולדה ויוליד הדרוש והוא שקצת ג' הוא א' וזה יוליד בשני
הפוכים וכזה ג"כ אם היתה החלקית היא הקטנה והכוללת
היא הגדולה יהיה הקש מוליד והמשל בזה שנניח שקצת ב' הוא
ג' ועל ב' הוא א' ואמ' שיוליד שקצת ג' הוא א' וזה כאשר תתהפך
זאת החלקית ויהיה עמנו קצת ג' הוא ב' וכל ב' הוא א' ויוליד
בתמונה הראשונה שקצת ג' הוא א' וכאשר התבאר כי כשהנחנו
קצת ב' על דרך משל הוא ז' היה לנו כל ז' הוא ג' וכל ז' הוא א'
ושב אל אשר משתי כוללות מחייבות ר"ל שיוליד קצת ג' הוא
א' וכבר התבאר בהביא הדבור אל הבטל והוא שיקרא החלוף
וזה כאשר נקח סותר התולדה והוא אין דבר מג' א' ונחבר
אליה ההקדמ' הקטנה והוא אמרנו קצת ב' הוא ג' ויולד לנו
בתמונה הראשונה שקצת ב' איננו א' והוא סותר ההקדמ'
הגדולה שהנחנו והוא שכל ב' הוא א' א"כ כבר הביא הדבור
שיונח בו התולדה אל בטל א"כ זה הסותר בטל וא"כ התולדה
צודקת. ואם כשהיתה אחת מהן מחייבת והשנית שוללת
והיתה ההקדמ' השוללת היא הגדולה והמחייבת היא הקטנה
כבר יהיה הקש המשל בזה שנניח תחלה שהשוללת הגדולה

[Page 74v]
היא החלקית והמחייבת הקטנה היא הכוללת כמו שיהיה כל ב'
ג' וקצת ב' איננו א' ואומר שהוא יולד שקצת ג' איננו א' וזה בהכרח
הדבור לא בטל וזה שאם לא יהיה צודק מאמרנו קצת ג' איננו א'
יהיה צודק סותרו והוא שכל ג' הוא א' וכאשר חברנו אל זאת
ההקדמה הקטנה והוא שכל ב' ג' נולד לנו שכל ב' הוא א' וזה
בטל לפי שהוא סותר ההקדמה הגדולה כי כבר הנחנו שקצת
ב' איננו א' א"כ סותרו הוא הצודק והוא שקצת ג' איננו א'
וכבר יתבאר זה בהנחה כשהונח קצת ב' דבר מורגש והיה על דרך
משל ז' ויהיה עמנו אין דבר מז' א' וכל ז' הוא ג' שהוא חלק מב'
וישוב אל המין המוליד מזאת התמונה ר"ל שהוא משתי כוללות
הגדולה שוללת והקטנה מחייבת ויולד קצת ג' איננו א' וזה
המין לא יתבאר בהתהפך
וכזה כשהיתה השוללת הגדולה
היא הכוללת והמחייבת הקטנה הוא החלקית הוא יהיה ג"כ
הקש מוליד. והמשל בזה קצת ב' הוא ג' ואין דבר מב' א' ויוליד
קצת ג' איננו א'. וזה כי כשהפכנו המחייבת הקטנה ממנו
שב אל התמונה הראשונה ואם כשהיתה ההקדמה הגדולה
היא המחייבת והקטנה היא השוללת לא יהיה בזה הקש על
הדרוש ואלו שני מינים אחד מהם שתהיה הגדולה היא הכוללת
והקטנה היא החלקית המשל בזה אמרנו קצת ב' איננו ג' וכל
ב' הוא א' ואומ' שזה בלתי מוליד וזה שהוא יוליד בחמרים
המתחלפי' שני ההפכים יחד ומשל הגבולים שיולד בהם
המחייב האדם והחי והצומח והאדם הוא הקטן והחי הוא
האמצעי והצומח הוא הגדול וזה שקצת החי איננו אדם
וכל חי צומח וכל אדם צומח ואם הגבולים שיוליד השולל
לא ימצאו כשתצדק עם השוללת החלקית המחייבת החלקית
ויהיה לנו קצת ב' הוא ג' וכל ב' הוא א' וא"כ קצת ג' א' ולא
יצדק א"כ אין דבר מג' א' אמנם זה המין ימנה בבלתי מוליד

[Page 75r]
מפני שהוא מוליד בקצת החמרים לבד והוא החומר שצריך
בו עם השוללת החלקית המחייבת החלקית וכמו כן כשהיתה
הקטנה הכוללת והגדולה היא החלקית המשל בזה שיהיה אין
דבר מב' ג' וקצת ב' הוא א' ואומ' שהוא בלתי מוליד והגבולי'
שיולידו המחייב המימיי והאדם והחי וזה שאין מימי אחד
אדם וקצת המימי חי וכל אדם חי והוא התולדה והגבולים
שיולידו השולל והמימי והמדע והחי וזה שאין מימי אחד
שיש לו דעת וקצת המימי לו חיים ויוליד אין דעת אחד חיים
מפני זה הנצוח הרבה.
וכמו כן עוד לא יהיה הקש כשהיו שוללות יחד הכוללת והחלקי'
המשל לגבולים שיולידו השולל כשהיה הקטנה היא הכוללת
הצומח והמדע והחי והצומח הוא האמצעי והמדע הוא
הקטן והחי הגדול וזה כי הצמיחה איננו מדע והצמיחה
איננו חיים והמדע איננו חיים והמשל לגבולים שיולידו
המחייב המימי והאדם והחי וזה וזה שהמימי איננו אדם וקצת
המימי איננו חי וכל אדם חי והוא התולדה והגבולים שיולידו
השולל כשהיתה ההקדמ' הגדולה היא הכוללת הלבן והשלג
והעורב וזה שקצת הלבן איננו שלג ואין לבן אחד עורב והתולד'
אין שלג אחד עורב. ואם הגבולים שיולידו בו המחייב לא
ימצאו לעלה שקדמה ר"ל שכבר יצדק בו עם השוללת החלקית
המחייבת החלקית וזה שאם היה מוליד כל ג' א' וכבר היה
עמנו קצת ב' הוא ג' נולד לנו שקצת ב' הוא א' וכבר הנחנו
בהקדמות זה ההקש שאין דבר מב' א'. זה חלוף לא יתכן
א"כ אי אפשר בזה המין שיוליד מחייב כלל אמנם יודיע
כי זה איננו הקש לפי שלא יוליד תולדה אחת תמיד וזה
שלא יוכר המקום שיצדק בו עם השוללת החלקית המחייבת
החלקית מן המקום שיצדק בו עמה השוללת
הכוללת.

[Page 75v]
ואם כשהיו שתי ההקדמות בזה ההקש חלקיות או סתמית
או אחת חלקית והאחרת סתמית בין שהיו מחייבות
יחד או שוללות יחד או אחת מחייבת והאחרת שוללת לא יהיה
בזה הקש והגבולים שיולידו המחייב הכוללים למינים אלו כלם
הלבן והאדם והחי ואשר יולידו השולל הלבן ובלתי צומח והחי
והלבן הוא הגבול האמצעי בהם והחי הוא הגדול
וכבר יתבאר מזה המאמ' מתי יהיה הקש בתמונה זו ומתי
לא יהיה הקש כי אם היתה הקטנה בזה ההקש מחייבת
והיתה בו ההקדמ' האחת כוללת אם הקטנה ואם זולתה הוא
יהיה הקש מוליד ואם היה הקש מוליד מן ההכרח שתהיינה
ההקדמות בזה התאר והתבאר עוד שההקשים בתמונה זו
בלתי שלמים וכי מהם מה שיתבאר בהתהפך ובהנחה ובחלוף
ומהם מה שיתבאר בהנחה ובחלוף ושלא נמצא בתמונה זו
תולדה כוללת לא שוללת ולא מחייבת והדבר הכולל כל התמונות
שלא יולד בהן משתי שוללות ולא משתי חלקיות ולא משתי סתמיות
ולא מסתמית וחלקית כי כח הסתמיות כח החלקיות
והתבאר
כי כשהיו בכל אחת ממיני ההקשים שתי הקדמות אחת מהן
כוללת שוללת והאחרת מחייבת שהוא כבר יהיה הקש מוליד תמיד
ר"ל שהוא מוליד דרוש מונח ובלתי מונח אם הדרוש המונח
כשהיתה הכוללת השוללת היא הגדולה בתמונה הראשונה ואם
בלתי מונח כשהיתה הקטנה היא השוללת הכוללת וכמו כן הענין
בתמונה השנית שתהיה הקטנה בו כוללת שוללת ובתמונה
השלישית שתהיה בו הקטנה השוללת וזה כי כשהיה אין דבר
מג' ב' וכל ב' הוא א' כשנהפכו שתי הקדמות אלו ונאמ' קצת א'
הוא ב' ואין דבר מב' ג' יוליד קצת א' איננו ג' אמנם לא ימנו
כמו אלו ההקשים בהקשים המכונים הנה כי המבוקש הנה
אמנם הוא ההקש שתפול עליו המחשבה בטבע בצרוף אל

[Page 76r]
הדרוש המוגבל אבל ההקש שיוליד בלתי הדרוש לא ישתדל
בו הכח המחשבי בטבע ולא יחברהו כלל כי על דרך משל אם
אנחנו דרשנו האם א' בג' ואמרנו א' הוא כג' כי א' בב' וב' בג'
היה זה הקש טבעי נמצא בדבור האנשים הרבה וזה הוא
בתמונה הראשונה. וכמו כן כשאמרנו א' בג' כי ב' בג' וב'
בא' הוא מבואר שזה החבור נמצא לנו בטבע וזו היא התמונ'
השנית והיא נמצאת הרבה בדבור האנשים בטבע וכמו כן
כשאמרנו א' בג' כי א' בב' וג' בב' זה גם הקש נמצא לנו בטבע
והוא שתמונה השלישית.
ואם שנאמ' א' בג' כי ג' בב' וב' בא' הוא דבר לא יעשה אותו
אחר בטבע כי אשר יתחייב ממנו הוא בלתי הדרוש והוא
שג' בא' והיה זה במדרגת מי שיאמ' א' בג' כי א' בב' וב' בג' וזה דבר
שלא תעשה אותו הסברא בטבע
ומהנה התבאר שהתמונה
הרביעית שיזכור גאלינוס אינו הקש שתפל עליו הסברה בטבע
וזה כי כשדרשנו הג' בו א' ואמרנו ג' בו א' לפי שב' בא' וג' בב' אנחנו
בין שני ענינים אם שנכנוס המתחייב לזה החבור ונשליך זה
המבוקש בכלל והוא שג' בא'. וזה חלוף מה שדרשנו ואם שיהיה
אצל מה שנביא זה החבור שישאר הדרוש בם בסברתנו כמו שהיה
עליו אצל הדרישה והוא שיהיה בו הנושא נושא והנשוא נשוא
וזה שכל דרוש אחד הנושא בו נושא בטבע והנשוא בו נשוא בטבע
וכאשר נשאר הנושא בטבע נושא אצלנו בדרוש והנשוא בטבע
נשוא וזה נמצא בסברתינו בזה התאר מה שהתמיד הדרוש דרוש
עוד הבאנו גבול אמצעי שיהיה נשוא על נשוא הדרוש ונושא
לנושא הדרוש כפי מה שיראה גאלינוס שזו תמונה רביעית
בצרוף אל הדרוש ואם לא אין הנה תמונה רביעית ואמנם
הנה תמונה ראשונה אם על הדרוש ואם על הפכו אבל נניח
הנה שתהיה תמונה הרביעית אמנם יצייר אותה על זה הצד

[Page 76v]
ר"ל בצרוף אל הדרוש המוגבל שהנושא נושא בטבע והנשוא
נשוא בטבע כי הוא לא יצייר תמונה רביעית כי אם על פנים
אלו. א"כ כשדרשנו מציאות דבר בדבר ולקחנו גבול אמצעי
ונשאנוהו פעם על נשוא הדרוש ופעם נשאנו עליו נושא הדרוש
יתחייב ממנו שיהיה הדבר האחד בעצמו כאלו הוא נשוא על עצמו
כי מצד שינשא על נשוא הדרוש וישא נושאו יבא כאלו הוא נשוא
על עצמו וזה בתכלית הזרות וזאת היא הסבה שלא תחבר
אותו הסברא בטבע על דרוש מוגבל עד שיהיה הנה הקש יוולד
הדרוש המוגבל בשני הפוכי' כמו שיראה גאלינוס בתמונה הרביעי'.
וההפרש בין זה ההפוך וההפוך שיעשה ארסטו בהשיב
הרבה ממיני התמונה השנית והשלישית
אל הראשונה שזה ההפוך הוא בבאור ההולדה בהקשים טבעיים
וזה הפוך בבאור ההולדה בהקש מלאכותי לא טבעי ואמנם
לא יפנה אריסטו אל ההקשים המלאכותי' לפי שהם בלתי מחקים
למציאות והוא סוכל שיהיה לאין תכלית ולזה חשבו אנשים
שתמצאנה תולדות רבות בכל אחת מן התמונות בלתי
התולדות שזכר ארסטו וזה אם החלקית מהן ואם ההפכיים
מהם ואם לא הושמו דרושות עוד נולדו במצוע התולדות
הראשונות זאת הולדה בדרך בלתי טבעי אבל מלאכותי.
ואריסטו יבאר ששני המינים הכוללים מן התמונה
הראשונה ר"ל אשר יולידו תולדה כוללת
הם השלמים יותר מן כל התמונות כי כל מיני ההקשים
המולידים אשר בתמונה השנית תשוב הכוללת מהם אל הכוללת
בתמונה זו ותשוב החלקית אשר בה אל החלקית וכל מיני התמונ'
השלישית אל החלקית אשר בתמונה הראשונה וזה שכל מיני
התמונה השלישית אמנם יולידו חלקית
והחלקית אשר בתמונה הראשונה אפשר בה שתתבאר

[Page 77r]
על דרך החלוף בכוללת אשר בתמונה השנית שהיא מתבארת
בכוללת אשר בתמונה הראשונה א"כ שני מינים אלו מן התמונ'
הראשונה הם יותר שלמים מכל מיני ההקשים המולידים
ואם איך תתבאר החלקית אשר בתמונה הראשונה על
דרך החלוף בכוללת אשר בתמונה השנית הוא כפי
מה שאומר וזה שאם היתה א' נמצאת בב' וב' בקצת ג' אומר
שא' נמצאת בקצת ג' שאם לא יהיה כן סותרו הוא הצודק והוא
שאין דבר כי א' בג' וכבר היה עמנו שא' נמצא בכל ב' יולד
בתמונה השנית שב' בלתי נמצא בדבר מג' וכבר הנחנו ב' בקצת
ג' זה חלוף לא יתכן ובכמו זה יתבאר הולדת השולל החלקי
בתמונה הראשונה בכולל השולל בתמונה השנית בדרך החלוף
וכבר התבאר מזה המאמ' מיני ההקשים המשולחים שיחייבו
קיום דבר ובטולו.

המאמר בהקשים ההכרחיים

אמר ולפי שההקדמות המשולחות וההכרחיות והאפשריו'
תתחלפנה קצתם מקצת בצד ובחומר שיורה עליו
הצד וזה שהנה דברים רבים נמצאים בפועל מזולת שיהיה
מציאותם בהכרח ואלו הם המשולחי' ודברים שאינם הכרחיים
ואינם נמצאים בפועל אבל הם אפשריים שימצאו בעתיד
ושלא ימצאו ואלו הם האפשריים ודברים שהם נמצאים
תמיד ואלו הם ההכרחיים הוא מבואר שיתחייב שיהיו
ההקשים המחוברים ממין מין מאלו מתחלפים מפני התחלף
הקדמותיו ויהיה ההקש הכרחי מהקדמות הכרחיות וההקש
המשולח מהקדמו' משולחו' והאפשרי מהקדמו' אפשריות
ואם ההקשים שיחוברו מן ההקדמו' המשולחות הם ההקשי'
שיחוברו מן ההקדמו' ההכרחיות וזה שהדברים

[Page 77v]
שיתנו בהם התולדה מן המשולחות הם בעצמם יתנו בהם
בתולדה מן ההכרחיות והדברים שהם בר סבת העדר התולדה
בבלתי המולידים מהם הם בעצמם סבת העדר ההולדה בהכרחית
כי אין הפרש ביניהן כי אם תוספת ההכרח לבד ולזה היו
המינים המולידים במשולחות ובלתי המולידים על מספר
המולידים ובלתי מולידים מן ההכרחיות ואמנם ההפרש ביניהם
כי המשולחות נאמרות על מה שהוא נמצא בפועל ואיננו
הכרחי וההכרחי ג"כ על מה שהוא בפעל והוא הכרחי ויתנו
בו זאת התוספת
וצד הבאור במה שיחובר מן המוליד
בתמונה הראשונה מן המשולחות ר"ל ענין הנאמ' על הכל
או הנאמ' ולא על דבר והוא התנאי שבו תהיה התמונה הראשונ'
מולידה בחמר המשלח או ההכרחי וזה שהענין הנאמ' על הכל
בהן אמנם הוא שיהיה א' נאמ' בחיוב או בשלילה על כל מה
שהוא בפעל ב' הן שהיה מה שהוא נמצא בפעל ב' בתוספת
תנאי בהכרח או מאין תוספת זה. ואמנם תנאי הנאמ' על
הכל נעשה בחומר האפשרי מתחלף לתנאי הנאמ' על הכל
הנעשה בשני חמרים אלו. וזה הוא הנראה מדברי
אריסטו או הוא האמת בעצמו כפי מה שהתבאר אחר
זה וכמו כן צד הבאור במה שיחובר מן המוליד בתמונה
השנית והשלישית מן ההקדמות ההכרחיות הוא בעצמו
צד הבאור במה שיחובר מן המוליד מזה בתמונה השנית
והשלישית מן ההקדמות המשולחות וזה במה שהיה מהם
מתבאר בהשבתו אל התמונה הראשונה בהפוך אחת
מהקדמותיו וזה שמציאות ההפוך בהקדמות המשולחות
וההכרחיות הוא אחד וכמו כן מה שהיה מהם מתבאר
בהנחה ואם מה שהיה מהם מתבאר בחלוף והוא כשהיתה
ההקדמה הכוללת מחייבת והחלקית שוללת אין הענין.

[Page 78r]
בו אחד וזה שההקש המביא אל הבטול יהיה מחובר מאחת
הקדמות ההקש ומסותר התולדה בצד ובשוללות ויהיה מעורב
מהקדמ' הכרחית ומשולחת או אפשרית ולא התבאר עדין צד
התולדה המתחייבת מזה החבור ואמנם אשר יתבאר בחלוף
שם יתבאר הנה בהנחה באשר נניח בקצת השלול ממנו דבר
רמוז אליו ויהיה נשוא שלול מכללו וישוב אל המין שיהיה
בתמונה משתי כוללות אחת מהם מחייבת והשנית שוללת
המאמר בהקשים המתערבים מן ההכרחיות
והמציאיות וההקשי'
המולידים באלו המתערבים הם בעצמם ההקשים המולידים
בבלתי המתערבים לא שהם בכפל. וזה שהמין האחד בעצמו
יהיה שני מינים המשל בזה כי אשר משתי כוללות על דרך
משל בתמונה הראשונה יהיה שני מינים אחת מהם שתהיה
הגדולה ההכרחית והקטנה המציאויית והמין השני הפך
זה ויהיו ההקשים המולידים בכל תמונה הנה כפל המולידי'
בכל תמונה שם. והדבר שבו יתבאר המוליד מבלתי מוליד
שם הוא אשר יתבאר הנה רצוני לומר במעורבות.
ואמנם מה שנשאר שנעוין בו הנה מענין אלו
המתערבים הוא צד תולדות כי ר"ל לאי זה
צד תהיה נמשכת משני צדי ההקדמות וארסטו יאמ' כי
כשהיתה ההקדמה הגדולה בתמונה הראשונה הכרחית
תהיה התולדה הכרחית ואם לא היתה הכרחית לא תהיה
התולדה הכרחית ויהיה כל מה שהוא ג' הוא ב' בפועל וכל
מה שהוא ב' הוא א' בהכרח או איננו א' בהכרח ואומר
ששני מינים אלו מן התמונה הראשונה אחד מהם יוליד
שא' בהכרח בכל ג' ואחר אין דבר מג' בהכרח הוא
א' מופת זה שג' הוא חלק מב' כי מתנאי התמונה

[Page 78v]
הראשונה שתהיה הקטנה בו מחייבת ומתנאי זה הערוב
שיהיה ג' חלק מב' בפועל וב' כלל ג' בפעל לא באפשרות
כענין בהקשים האפשריים וכאשר נשא דבר על הכל נשא
על החלק בהכרח בצד שבו נשא על הכל וזה מבואר בעצמו
כי החלק נכלל בכל ונכנס תחתיו.
ואם כשהיתה הגדולה לא הכרחית אבל היתה ההכרחית
היא הקטנה לא תהיה התולדה הכרחית המשל
בזה אמרנו כל ג' הוא ב' בהכרח וכל ב' הוא א' בפועל או
אין דבר מב' א' בפעל ואומר שלא יולד כזה החבור כי
כל ג' הוא א' בהכרח או איננו א' בהכרח מופת זה שאם
היה אפשר נניח שכל ג' הוא א' בהכרח וכבר הנחנו שכל
ב' הוא א' לא בהכרח זה חלוף לא יתכן ובכמו זה יתבאר
כשהנחנו ההקדמה הגדולה שוללת לא הכרחית וכבר
יתבאר ג"כ מאשר ג' חלק מב' וכאשר היה א' נשוא על כל
שהוא חלק לב' שהוא הכל בבלתי הכרח הוא נשוא על ג'
בבלתי הכרח אחר שהוא חלק מב' והוא ג"כ מבואר מן
הגבולים שהתולדה אינה הכרחית המשל בזה שנניח
במקום א' מתנועע ובמקום ב' חי ובמקום ג' א' ונאמר
כל אדם חי בהכרח וכל חי מתנועע לא בהכרח ותהיה
התולדה שכל אדם מתנועע לא בהכרח אלא שהגבולים
אמנם הם נודעים שהיא איננו התולדה הכרחית תמידית
לא שלא תוליד הכרחית כלל כמו שיתן זה הקש החלוף.
וענין הנאמר על הכל.
ואם ההקשים החלקיים בתמונה זו ר"ל המולידים
תולדות חלקיות כשהיתה ההקדמה הכוללת
הכרחית והיא הגדולה התולדה היא הכרחית ואם היתה
החלקית שהיא הקטנה הכרחית והגדולה איננה הכרחית

[Page 79r]
לא תהיה התולדה הכרחית בין שהיתה הגדולה מחייבת
או שוללת והמופת על זה הוא המופת על ההקשים
הכוללים ר"ל מצד הנאמר על הכל ומצד החלוף ומצד
החמרים וזה כי כשהנחנו תמורת א' מתנועע ותמורת ב'
א' ותמורת ג' לכן יחובר ההקש כן קצת הלבן חי בהכרח
וכל חי מתנועע לא בהכרח יולד קצת הלבן מתנועע
ולא בהכרח.
ומדברי אריסטו התבאר שהוא ירצה בזה המין
שצד התולדה נמשך לצד ההקדמה הגדולה
שאם היתה ההקדמה הגדולה משולחת התולדה היא
משולחת ואם היתה הכרחית התולדה הכרחית ותאופרסטס
וארימס מראשוני המאשרים ותאמאסטיוס מאחרוניהם
ומי שנמשך אחריהם יראו שצד התולדה נמשך לפחות
משני הצדדים ר"ל שהוא נמצא לעולם בכמו זה החבור
נמשך להקדמה המשולחת כי מציאות המשולחת פחות
ממציאות ההכרח.
ומן מה שיאחזו בו בזה שהם יראו שכל דבר שיהיה
בו מה שירוץ מרוצת הכל והחלק כשנשא דבר מה
נשיאות בצד מה על הכל יתחייב שינשא על החלק בזה
הצד בעצמו וכשנשא ג"כ החלק על דבר מה נשיאות דבר
מה תחוייב שינשא הכל על זה הדבר בזה הצד בעצמו
ולפי שהיה כל הקש בו דבר ירוץ מרוצת הכל ומרוצת
החלק כשהיתה אחת משתי ההקדמות משולחת
והאחרת הכרחית לא ימנע זה מהיות הכרחית היא
הקטנה והמשולחת הגדולה או ההכרחית הגדולה
והמשולחת הקטנה. אמרו ואם היתה הכרחית
היא הקטנה בה דבר ירוץ מרוצת הכל ובה דבר ירוץ

[Page 79v]
מרוצת החלק אם אשר ירוץ מרוצת הכל הגבול האמצעי.
ואם אשר ירוץ מרוצת החלק הגבול הקטן ויחוייב כשנשא
דבר בצד מה על הכל שהוא הגבול האמצעי שיהיה בזה הצד
בעצמו נשוא על החלק שהוא הגבול הקטן וכשהיתה ההכרחית
היא ההקדמ' הגדולה היו הכל והחלק נמצאים בה ג"כ ואשר
ירוץ מרוצת הכל הגבול הגדול ואשר ירוץ מרוצת החלק הגבול
האמצעי ויתחייב כשנשא החלק שהוא הגבול האמצעי על
הקצה הקטן בצד מה שיהיה זה הצד בעצמו הוא צד זה
הכל שהוא הקצה הגדול עליו
אמרו ואיך מה שהיה יתחייב
שיהיה צד הנשיאות בתולדה נמשך לצד ההקדמה המשולחת.
וזה המאמ' הבלבול בו מבואר וזה שבחינת הכל
והחלק בהקש מצד מה שהוא הקש שיוליד בתמונה הראשונה
כפי הנאמ' על הכל אמנם הוא בהקדמ' הקטנה ולזה יהיה
התנאי שיהיה בה מחייבת. והיה הגדולה בגדולה שתהיה
כוללת ואין התנאי בה שתהיה מחייבת וכאשר היה זה כן
אין בחינה בכל ובחלק הנמצאים בהקדמה הגדולה אם
נמצאו כן שהיו ההכרחיים או לא יהיו אבל המחוייב
בחינת הכל והחלק במקום שהוא תנאי במציאות ההקש
והוא הכל והחלק הנמצאים בהקדמ' הקטנה וכאשר היה
זה כן יהיה צד התולדה נמשך לצד ההקדמ' הגדולה כפי מה
שיראה ארסטו ואלו מהם קבלנו שהחלק והכל יבחנו בכל אחת
משתי ההקדמות לא יהיה לנו שנשים במקום הבחינה
בחלק ובכל שיהיו בהקדמ' הקטנה ובמקו' הבחינה בחלק
ובכל הנמצאים בגדילה עד שינתן על ההקש זה המשפט.
ועוד כי כשנבחן בחלק ובכלל ההקדמ' הגדולה ולא
יבחן בקטנה לא יהיה הקש כי אם במקרה כי לא
יתחייב שיהיה הקצה הקטן נכלל בנשיאות תחת ההקדמ'

[Page 80r]
הגדולה וזה מבואר בעצמו. ואם מה שיטענו בו מאשר
יתחייב שיהיה צד התולדה נמשך לפחות משני
צדי ההקדמות כענין בחיוב ובשלילה ר"ל כי כשהיתה אחת
מההקדמות מחייבת והאחרת שוללת שהתולדה תמשך
לשוללת שהיא הפחותה זה הקש דמיוני וזה שהתולדה לא
תמשך להקדמה השוללת בלתי המחייבת מצד שהשוללת
פחותה מן המחייבת אבל מצד מה שהיא שוללת והמשולחת
אם היא הפחותה היא מחייבת לא שוללת ובלבול זה המאמ'
הוא מבואר בעצמו
ואם מה שיטענו בו עוד מאשר
כבר ימצא בקצת החמרים מה שיוליד
המשולחת והוא ממשולחת קטנה והכרחית גדולה המשל
בזה אמרנו כל אדם הולך ר"ל בפועל כל הולך מתנועע
בהכרח וכל אדם מתנועע לא בהכרח ההטעה היא בזה
כי ההולך איננו מתנועע בהכרח מצד מה שהוא אדם
ואמנם הוא מצד מה שהוא הולך וכאשר התנו בו בזה
התנאי הלקוח בהקדמה הגדולה בתולדה היתה הכרחית
והוא שכל אדם מתנועע בהכרח מצד מה שהוא הולך
ואין ראוי שיושב בזה בקשר יאמ' כי אמנם קרה בזה
החבור שתהיה התולדה משולחת כשהיתה הקטנה משולחת
והגדולה הכרחית מפני שזאת ההקדמ' ההכרחית לא ימצא
בה תנאי הנאמ' על הכל שיעשה אותו ארסטו על הכללות
בזה הספר והוא שיהיה א' נשוא בהכרח על כל מה שיתואר
בב' בחיוב אם שהיה מתואר בב' בפועל או בהכרח או
באפשרות כי אין תועלת בזה התואר כשלא יצדק בכל
החמרים ואמנם ראוי שיהיה תנאי הדבר הצודק בכל
החמרים ואנחנו כשחפשנו החמרים נגלה לנו שמאמרנו
כל מה שהוא ב' הוא א' בהכרח או הוא א' בשלוח בקצת

[Page 80v]
החמרים ענינו כל מה שהוא ב' בפועל הוא א' בהכרח כאמרנו
כל הולך מתנועע ובקצת החמרים ענינו כל מה שהוא ב' בכח
או בפועל הוא א' בהכרח כאמרנו כל מתנועע גשם וכמו כן
הענין בגזרה המשולחת וכאשר היה הענין כן א"כ הנאמר על
הכל הצודק בכל חמר בהקדמה ובמשולחת הוא שיהיה א'
נמצא בהכרח או בשלוח על כל מה שהוא בפעל ב' כי בקצת
החמרים יצדק על כל מה שהוא בכח ובפועל ב' ובקצתם על
מה שהוא בפעל לבד כי כשצדק א' על כל מה שהוא בכח
ב' יצדק על כל מה שהוא בפועל ולא יתהפך זה ר"ל כי
כשצדקה על כל מה שהוא בפועל ב' שתצדק על כל מה
שהוא בכח ב' ולזה מה שיתחייב שיהיה תנאי הנאמר
על הכל בהכרחיות ובמשולחות שיהיה הקצה הגדול נשואי
על כל מה שהוא אמצעי בפועל ר"ל על כל מה שינשא
עליו הגבול האמצעי בפעל לא באפשרות ולזה כשהיתה
ההקדמה הקטנה אפשרית והגדולה הכרחית או משולחת
לא יהיה ההקש מוליד כפי הנאמ' על הכל בכל חומר
כמו שבאר בו ארסטו במה מאחד זה כי אמנם יהיה
מוליד כפי הנאמר על הכל בקצת החמרים והוא אשר
יצדק בם שא' בשלוח על כל מה שהוא ב' בפועל או בכח
ומה שיהיה מפני החמרים בלתי נבחן הנה והתבונן בזה
כי אבונצר כבר עלה רוחו בו על ארסטו
ואם ההקדמ' הגדולה האפשרית ימצא בה בכל החמרי'
התנאי שסובר אבונצר בכל מיני ההקדמות
וזה שמאמרנו כל מה שהוא ב' הוא א' באפשרות יצדק
על מה שהוא בכח או בפועל ב' ולזה כשהיתה הגדולה
האפשרית היתה התולדה אפשרית באי זה דרך היה
מן הערוב כפי מה שיתבאר אחר זה וא"כ אין תנאי

[Page 81r]
הנאמ' על הכל בכל ההקדמות השלש ר"ל המשולחת
וההכרחית והאפשרית אחד כפי מה שחשב אבונצר
מאשר יהיה הנשוא בשלוח או בהכרח או באפשרית
על כל מה שהוא ב' באי זה אחד היה מאלו המינים
השלשה ר"ל באפשרות או בהכרח או בפועל ואיננו ג"כ
מה שזכרו אלכסנדר מאשר תנאי הנאמ' על הכל שנעשה
בזה הספר הוא שיהיה א' נשואי בהכרח או באפשרות
או בפועל על כל מה שהוא ב' בפועל כי אלו היה הענין
כן לא היה מוליד אשר משתי אפשריות כפי הנאמר
על הכל וזה ענין רחב ותנהיגהו והחפוש מעיד לדעת
ארסטו כי אין תועלת בתנאי שאין לו יכולת על
החמרים כפי מה שחשב אותו אבונצר ולא תנאי שלא יכלול
כל מיני ההקדמות כפי מה שחשב אלכסנדר ובזה הותרה
המבוכה שנפלה לאנשים בדעת אריסטו בעירוב האפשרי
עם ההכרחי והמציאות כפי מה שיתבאר ממאמרנו
כשנגיע אל זה המקום ברצון האל והתבאר שהמשפט
בערוב ההכרחית והמשולחת הוא להקדמ' הגדולה
פרק בערוב ההכרחית והמשולחת בתמונה
השנית. ואם התמונה השנית
כשהיתה ההקדמ' השוללת בה היא ההכרחית
התולדה היא הכרחית ואם היתה המחויבת הכרחית
אין התולדה הכרחית ותהיה תחלה השוללת הכוללת
הגדולה הכרחית והמחייבת הכוללת הקטנה משולחת
המשל בזה אמרנו כל ג' הוא בפועל ב' ואין דבר מא'
ב' בהכרח ולפי שהשוללת תתהפך ישוב זה אל המין
מן התמונה הראשונה שהגדולה בה שוללת הכרחית

[Page 81v]
והקטנה משולחת וא"כ התולדה בלא ספק הכרחית כפי מה
שהתבאר וכמו כן יקרה זה בעצמו אם הושמה השוללת
הכוללת הקטנה הכרחית והמשולחת המחייבת גדולה
כי יתהפך מאמרנו אין דבר מג' ב' ויהיה עמנו אין דבר
מב' ג' בהכרח וכל א' ב' בשלוח ויולד בתמונה הראשונה
אין דבר מא' ג' בהכרח כפי מה שהתבאר לפני זה וכאשר
נהפכה זאת התולדה הגיע הדרוש.
ואם היתה ההקדמה המחייבת היה ההכרחית והיתה
השוללת היא המשולחת נולדה משולחת כי השוללת
המשולחת היא אשר תהיה כשנהפכה גדולה בתמונה הראשונ'
וכבר התבאר כי כשהיתה גדולה בתמונה הראשונה ובלתי
הכרחית תהיה בלתי הכרחית אבל משולחת וכבר יתבאר
בדרך החלוף שהתולדה איננה הכרחית אבל משולחת
כשהיתה המחייבת היא ההכרחית וזה שאם הונח שתולדת
זה ההקש הוא שאין דבר מג' א' בהכרח וכבר היה עמנו
בהקדמות זה ההקש שכל ג' הוא ב' בהכרח כשהפכנו המחייבת
הכוללת היה עמנו קצת ב' הוא ג' בהכרח ואין דבר מג'
א' בהכרח התולדה כפי מה שהתבאר בתמונה הראשונה
שקצת ב' אינו א' בהכרח וכבר היה עמנו שא' איננו בשלוח
ואין כן הפכה בן א' ג"כ והוא שב' איננו א' בשלוח וכאשר
היתה ב' איננו א' בשלוח כבר אפשר שיהיה כל ב' א' בשלוח
כי המשולח מטבע הוא ישר כבר היתה התולדה שקצת
ב' איננו א' בהכרח זה חלוף לא יתכן ובזה הבאור בעצמו
יתבאר זה כשהיתה הסבה ..מחייבת היא הגדולה
והשוללת המשולחת היא הקטנה שהוא המולידה בשני
הפוכים תמ.. יתבאר .. מן הגבולים שהתולדה
לשני מינים ...להקדמות ויהיה תמורת א' לבן

[Page 82r]
ותמורת ב' חי ותמורת ג' אדם ויחובר ההקש כן כל אדם
בהכרח חי ואין לבן אחד בפועל חי ויולד אין אדם אחד
לבן וזה איננו הכרחי כי כבר אפשר שיהיה האדם לבן
ושלא יהיה וכזה ימצא צד התולדה השני ההקשים החלקיים
מזאת התמונה נמשך לצד ההקדמה השוללת ובאור זה
בדרך זה בעצמו ר"ל בהפוך ובחלוף במקום שנעשה
החלוף בו בשני ההקשים הכוללים מזאת התמונה ובאותם
הגבולים בעצמם.

חיבור המציאויי וההכרחי בתמונה השלישית


ואם התמונה השלישית צד התולדה יהיה לעולם נמשך
לצד ההקדמ' שלא תתהפך כי זאת ההקדמה היא
בכח ההקדמ' הגדולה בתמונה הראשונה וכבר התבאר
שצד התולדה בתמונה הראשונה נמשך להקדמה הגדולה
בחלוף מה שעליו הענין בתמונה השנית ר"ל שצד התולדה
בהנמשך לצד ההקדמה המתהפכת לפי שהמתהפכת
בתמונה זאת היא בכח הגדולה בתמונה הראשונה
וזה שהקטנה בתמונה השנית היא בעצמה כמו שהיא
בתמונה הראשונ' והגדולה היא אשר תתהפך בה הגדול
בתמונה השלישי' היא בעצמה כמו שהיא בתמונה הראשונ'
והקטנה היא שתתהפך בה וזה הסדור ראוי במה שיתבאר
הולדתו בהפוך ומה שתתבאר בהנחה ושהמינים שיתבארו
בהנחה ג"כ כחם כח המינים שיתבארו בהפוך וכאשר
תתאמת לנו זה הכלל כשהיו שתי ההקדמות בתמונה זו

[Page 82v]
כמו שיאמ' אריסטו כוללות מחייבות אי זו מהן היתה
הכרחית התולדה כבר תהיה הכרחית וזה בהפכנו המשלחת
הכוללת חלקית ויהיה בתמונה הראשונה מה שהגדולה בה
כוללת הכרחית כפי מה שהתבאר ואם היתה אותה
שהפכנו הקטנה מזאת התמונה וזה כשהיתה ההכרחית
גדולה ממנו הענין בזה מבואר ר"ל שהוא מוליד מבלתי
הפכנו התולדה ואם הפכנו הגדולה להיותה משולחת
והיתה הכוללת ההכרחית בזאת התמונה היא הקטנה
יתבאר זה בשני הפוכים הפוך ההקדמה והפוך התולדה
כפי מה שהתבאר ואם היתה אחת מן הכוללות מחייבת
והאחרת שוללת כי ההפוך יהיה במחייבת ותהיה
השוללת גדולה בתמונה הראשונה ואם היתה הכרחית
היתה התולדה הכרחית כפי מה שהתבאר. ואם
היתה משולחת התולדה משולחת ואם היתה אחת משתי
ההקדמות בתמונה זו ר"ל במוליד ממנה כוללת והאחרת
חלקית והיו מחייבות היתה התולדה נמשכת לכוללת
מהן כי היא אשר לא תתהפך בתמונה זו כי אלו התהפכה
היה ההקש משתי חלקיות וכבר התבאר שהוא בלתי מוליד
ואחד שלא תתהפך היא אשר תהיה גדולה בתמונה
הראשונה ואם היתה אחת מהן מחייבת והאחרת שוללות
צד התולדה הנמשך לצד השוללות כי השוללות אם היתה
בתמונה זו הכוללת היא הגדולה בתמונה הראשונה כי
הקטנה אי אפשר שתהיה התמונה הראשונה שוללת ואם
היתה חלקית כחה אצל הבאור כח נחה כח השוללת
הכוללת כפי מה שהתבאר מן ההנחה.
המאמר בהקשים שיחוברו מן ההקדמות
האפשריות.

[Page 83r]
אמר וראוי עתה שיאמר מתי יהיה ההקש מהקדמות
אפשריות ואיך יהיה ובמה זה יהיה והאפשרי
והאפשרי בכלל הוא אשר איננו הכרחי וכשהונח נמצא
לא יקרה מזה בטל וירצה באשר הנה מה שיכלול הדבר
הנמצא בפועל והנעדר ובהכרחי כל מיני מה שיאמר עליו
ההכרחי ר"ל ההכרחי המשולח וההכרחי הצרוף אל עת מה
אם בעובר ואם בעומד ואם בעתיד לא מה שיאמר עליו
הכרחי בשתוף השם והוא האפשרי שכוננו לתת גדרו הנה
ואם זה הוא הגדר לאפשרי זה יראה מאשר אי אפשר
שיצדקו שני הסותרים יחד כי המאמר באשר הדבר אי
אפשר שיהיה ובטל שיהיה ובהכרח שלא יהיה יסתור
אותו מאמרנו אפשר שיהיה ואיננו בטל שיהיה ולא
בהכרח שלא יהיה וזה שאלו יתחייב קצתם בקצת ר"ל כי
מאמרנו אי אפשר שיהיה יחוייב מאמרנו בטל שיהיה
מאמרנו בהכרח שלא יהיה כמו שיחוייב מאמרנו אפשר
שיהיה איננו בטל שיהיה ולא הכרחי שיהיה וכאשר היה
זה כן והיה כל אחד מהדברים מחוייב שיצדק עליו אם
השוללות אם המחייבות א"כ מאמרנו אפשר שיהיה מחוייב
שיצדק עליו מאמרנו לא בהכרח יהיה אחד שיכזב עליו
מאמרנו בהכרח יהיה לזה יתהפך זה עד שנאמר כל
אפשרי אינו הכרחי ומה שאיננו הכרחי הוא אפשרי
ולזה ידמה שיהיה סוג זה הגדר מה שתורה עליו
תיבת אשר והוא הדבר הכולל הנמצא והנעדר כמו שאמרנו
ומבדילו מאמרנו איננו הכרחי ויהיה מה שנוסף בו
כי כשהונח נמצא לא יחוייב ממנו בטל סגולה מסגלות
האפשרי לא מבדיל ממבדיליו וזה הוא דעת אבונצר
בזה הגדר והוא סובל שיהיה זה המאמר הוא מבדיל

[Page 83v]
האחרון בגדר ויהיה המוכן ממאמרנו איננו הכרחי הרצון
בו מה שהוא בלתי נמצא אמנם לא בהכרח הוא בלתי נמצא
אבל כשהונח נמצא לא יקרה מזה בטל ולפי זה יהיה סוג
האפשרי הוא הנעדר והמבדיל אשר ייחדהו הוא כי כשהונח
נמצא לא יחוייב ממנו בטל וזה הוא דעת טובי המפרשים
מן המשאים.
וממה שייחד ההקדמות האפשריות שהמחייבות
תתחייבנה השוללות והשוללות תתחייבנה
המחייבות ר"ל השוללות האפשריות לא שוללות האפשר
והן אשר תתחייבנה האפשרית ותשללנה השוללות המציאות
לא אשר תשללנה האפשרות כי אותן הן הסותרות לאפשריו'
כפי מה שהתבאר בדברי ארמיניאס וזה שמאמרנו אפשר
שיהיה יחוייב מאמרנו אפשר שלא יהיה כי זה הוא טבע
האפשר ר"ל שתכונתו שימצא הדבר ושלא ימצא וזה החיוב
נמצא בכל מיני המקבילות הנמצאות בזה החומר וזה
שמאמרנו אפשר שיהיה בכל הדבר יחייב אפשר שלא
יהיה בדבר ממנו ומאמרנו אפשר שיהיה בקצתו יחייב
אפשר שלא יהיה בקצתו אם לא בדבר ממנו והפך שני אלו
והמופת על זה הוא שהאפשרי איננו הכרחי המציאות
ומה שאיננו הכרחי המציאות אפשר שלא ימצא ואם כן
מה שאפשר שימצא אפשר שלא ימצא ומה שאפשר שלא
ימצא אפשר שימצא אחר שאיננו הכרחי שלא ימצאו אלו
ההקדמות שנמנו הנה שוללות הן באמת מחייבות מוסרות
כפי מה שהתבאר בבארי ארמיניאס כי מלת לא תחובר
בהן בצד ואמנם תחובר במלת המציאות וזה כמו מה
שיחובר בנשוא בגזרות שאינן בעלות צד.
והאפשרי יאמר על שלשה דרכים. אחד מהם

[Page 84r]
האפשרי על הרב כמו זריקת השיבה בזמן הזקנה
והצמיחה בזמן הבחרות
והשני האפשרי על המעט והוא המקביל האפשרי
על הרב. כמו שלא תהיה שיבה באדם בזמן
הזקנה ולא צמיחה בזמן הבחרות
והשלישי האפשרי על השווי והוא שאפשר שיהיה
ושלא יהיה בשוה בקריעת זה הבגד או לא
קריעתו
ואם האפשרי על השיר המחייבת ממנו תחייב השוללת
והשוללת ממנו תחייב המחייבת ואשר על הרוב
המחייבת ממנו תחייב השוללת על המעט והשוללת ממנו
תחייב המחייבת על המעט ואשר על המעט המחייבת
ממנו תחייב השוללת על הרוב והשוללת ממנו תחייב המחייבת
על הרב וזה שכבר אפשר שתזרוק השיבה האדם על הצד
הרב בעת הזקנה ואפשר שלא תזרוק בו על המעט.
והאפשרי על המעט ועל השווי לא תעשה אותו
מלאכת המופת וכבר תעשינה אותו
מלאכות רבות כמו ההלצה כי תעשה האפשר על השווי
ואם הכהון והקסוס הם יעשו אשר על המעט והכונה הנה
אמנם היא המאמ' בהודעת מתי יהיה הקש ומתי לא יהיה
מן ההקדמות האפשריות בשלוח ר"ל מצד מה שהן אפשריות
בין שיהיו באשר על הרוב או באשר על השווי או באשר על
המעט כי זה הספר אמנם יעויין בו בצורה ההקש לא
בחמרו
ואחר שכבר התישב זה נדבר בהקשים שיחברו
מן ההקדמות האפשריות בתמונ' הראשונה ונתחיל
מאלו תחלה במיוחדת עוד במעורבות ונאמר שמספר
ההקשים השלמי' המוליד' בזה החומר הם בעצמם מספר

[Page 84v]
ההקשים המולידים בחומר המשולח וההכרחי וזה שאם
היה לנו כל מה שהוא ג' הוא ב' באפשרות וכל מה שהוא
ב' הוא א' באפשרות יחוייב שכל מה שהוא ג' הוא א' באפשרות
וזה מבואר גם כן מענין הנאמ' על הכל או השלול מן הכל
מה שענין מאמרנו כל ב' הוא א' באפשרות הרצון בו כל
מה שיתואר בב' באפשרות או בפועל כלומ' כל מה שהוא
ב' בפועל או בכח הוא א' באפשרות כלומ' שא' נשוא עליו
באפשרות וכאשר הנחנו שג' מתואר בב' באפשרות
יחויב שג' יהיה א' באפשרות וכמו כן אם היתה
ההקדמ' הגדולה כוללת שוללת והקטנה מחייבת כוללת
כאמרנו כל ג' הוא ב' באפשרות ואין דבר מב' שהוא א'
באפשרות יחוייב ג"כ מצד שג' חלק באפשרות לב'
שיהיה א' שלול מכל ג' באפשרות ואם כשהיתה המחייבת
משתי ההקדמות הכוללות הגדולה והג' שוללת הקטנה
לא יהיה הקש לפי שלא יהיה בהן תנאי הנאמ' על הכל.
והוא שיהיה הקצה הקטן מתואר באמצעי תאר
חיוב כפי מה שנאמ' ואם מצד חיוב ההקדמה המחייבת
בזה החומר מן השוללת כבר יהיה הקש אלא שהוא בלתי
תמים כי באורו בדבר נוסף על ענין נאמ' על הכל
והוא אשר יקראהו ארסטו בחומר זה ההפוך וזה כי
כשהנחנו תמורת ההקדמ' השוללת המחוייבת ממנה
והיא המחייבת היה מחוייב שיהיה מזה המין הראשון
בתמונה זו והוא שתהיה משתי מחייבות כוללות ויותר
מה שימצא תועלת בכמו זה ההקש כשהיתה השוללת
הכוללת מאשר על המעט לפי שתתהפך אל אשר על הרוב
והיא הנעשית יותר וכמו כן כשהיו ההקדמות הכוללות
בתמונה זו שוללות לא יהיה הקש תמים כי לא ימצא בהם

[Page 85r]
ענין הנאמ' על הכל. וכבר יהיה ההקש בלתי תמים
כשהפכנו שתי השוללות אל המתחייבות להן או כשהפכנו
השוללת הקטנה אל המתחייבת לה ויותר מה שימצא
תועלת הזה ההפוך כשהיו השוללות על המעט כי כמו
אלו ההקשים מועילים בנצוח והיא תחבולה טובה
במלאכה ההיא וזה שהשואל כבר יכוין שיקובל ממנו
הקדמות מחייבות על הרוב שיוליד מהן מחייבת על
הרוב ויפחד שאם יבאר בשאלה על ההקדמות המולידות
לו זאת התולדה שלא יקבל אותה ממנו המשיב וישאל
על השוללת מהם על המעט ולא ירגיש המשיב במה
שיתחייב מזה ויקבל אותן.
ואם כשהיתה אחת משתי ההקדמו' בחומר זה כוללת
והשנית חלקית והיתה הכוללת היא הגדולה
והקטנה היא החלקית אם היתה הקטנה מחייבת יהיה
הקש תמים בין שהיתה הגדולה הכוללת שוללת או מחייבת
וזה מבואר מענין הנאמר על הכל.
ואם כשהיתה הקטנה שוללת לא יהיה הקש תמים
אבל יהיה בלתי תמים כשנהפכה הקטנה
אל המחייבת המתחייבת ממנה
ואם כשהיתה ההקדמ'
הגדולה חלקי' והקטנה כוללת לא יהיה כ' הקש כלל לא תמים
ולא בלתי תמים בין שהיו מחייבות יחד או שוללות יחד
או שתהיה האחד מחייבת והאחרת שוללת וזה לפי שלא
ימצא בהן ענין הנאמר על הכל לא בהפוך ולא מעצם
ההקדמות וזה כי כשאמרנו כל ג' הוא ב' וקצת ב' הוא א'
לא ימנע מהיות ג' נכנס תחת הקצת שיעדיף בו ג' על
א' ר"ל שישלול מא' שלילה הכרחית וא"כ לא יחוייב לזה
שיהיה כל ג' א' באפשריות ולא כדבר ממנו באפשרות

[Page 85v]
כי כשלא יהיה כל ג' א' באפשרות לא יצדק שכל ג' איננו א' באפשרות
וכבר יתבאר בכל אלו המינים שהם בלתי מולידים אם
שהיו חלקיות יחד או הגדולה חלקית והקטנה כוללת
מן הגבולים כי הם יולידו המחייב פעם והשולל פעם ר"ל
השולל ההכרחי והמחייב ההכרחי והגבולים שיולידו המחייב
באדם והלבן והחי וזה שקצת האדם לבן באפשרות וקצת הלבן
חי באפשרות וקצת האדם חי והוא התולדה חי בהכרח ואשר
יולידו השולל הבגד והלבן והחי וזה שקצת הבגד לבן באפשרות
וקצת הלבן חי באפשרות ואין בגד אחד חי והיא התולדה
וכמו כן יקרה כאשר לקחנו הקטנה כוללת כמו שנאמר כל
אדם אפשר שיהיה לבן וקצת הלבן אפשר שיהיה חי וכל
אדם חי וכל בגד אפשר שיהיה לבן וקצת הלבן אפשר
שיהיה חי ואין בגד אחד חי והוא התולדה.
והיות הגבולים הלקוחות בזה החבור מורים פעם
מחייבת הכרחית ופעם שוללת הכרחית יודה
שזה החבור איננו הקש כלל לתולדה מן התולדות מאיזה
חומר היתה ר"ל אם שהונחה משולחת או הכרחית או
אפשרית וזה כי בהולידו השולל ההכרחי פעם והמחייב
ההכרחי פעם יורה שאיננו מוליד תולדה אחת הכרחית
ולהיותו מוליד הכרחית יורה על שאיננו מוליד לא תולדה
משולחת ולא אפשרית כי המשולחת או האפשרית איננה
הכרחית ואם כן ההקשים המולידים בתמונה זו
בזה החומר הם שמונה מינים כשלא נמנו הסתמיו'
זולת החלקיות ארבעה תמימים והם שיולידו בחמרים
האחרים הארבעה בלתי תמימים והם המיוחדים בזה
החמר. ומה שיאמ' אותו תמאסטיוס באשר אלו הד'
בלתי תמימי' אין תועלת בהם כלל שאם היו

[Page 86r]
השוללות שהונחו תחלה אשר על הרוב יהפכו אל אשר
על המעט ואלו לא תעשינה במלאכה כלל ואם היו אשר
על המעט אלו ההקדמות שלא תהיה השאלה עליהם במלאכ'
מן המלאכות שתניח אלו ההקדמות בשאלה ואינם מונחות
התחלה ג"כ במלאכות שתעשינה השאלה הוא מאמ' בטל
כי כבר בארנו האופן שבו תעשינה ויהיה תועלת בהם
במלאכת הנצוח זה אם קבלנו שההקדמות אשר על המעט
לא תעשה אותם מלאכה כי מן הדומה אשר יחקר על
זה הטבע יצטרך לעשותם וזהו בעל החכמה האלהית.
דועות בעצמנו לא בזולתם.

חבור האפשרי והמציאויי בתמונה הראשונה


ונאמ' כי כשהיתה אחת משתי ההקדמות משולחות והשנית
אפשרית הם היתה ההקדמה הגדולה היא האפשרית
והקטנה היא המשולחת מיני ההקשים שימצאו בזאת
ההרכבה יהיו שלמים ר"ל מבוארי ההולדה כפי הנאמר
על הכל והם ארבעה מינים ר"ל אשר יוליד המחייב הכולל
והשולל הכולל והחלקי המחייב והחלקי השולל ותהיינה
תולדותם אפשריות אמתיות ואם כשהיתה הגדולה היא
המשולחת והקטנה היא האפשרית ההקשים המולידים
בזה המין מן הערוב יהיו בתמונה זו בלתי תמימים ותהיה
התולדה המחייבת מהם אפשרית אם שהיא כוללת או
חלקית והשוללת היא אינ' אפשרית ואם הכרחית היתה
חלקית או כוללת ותהיה תחלה הגדולה היא האפשרית
והקטנה היא המשולחת ותהיינה כוללת ואומר שהם
מולידות תולדה אפשרית המשל בזה שיהיה כל ג' ב'

[Page 86v]
בפועל וכל מה שהוא ב' הוא א' באפשרות וזה יוליד שכל
ג' הוא א' באפשרות הרצון בו כל מה שהוא ב' בכח או
בפועל הוא א' באפשרות כי זה הוא ההבדל אשר בין זה
התנאי וכן התנאי הנאמ' על הכל הלקוח בגדולה המשולחת
או ההכרחית וזה כי כשאמרנו כל ב' הוא א' בפועל או
בהכרח הוא מבואר כי בהרבה מן החמרים אמנם
תצדקנה על מה שהוא אדם בפועל לא על מה שהוא
אדם בכח וברבים מהם תצדקנה על שני הענינים
יחד ר"ל על כל מה שהוא בכח ומה שהוא בפעל ובלבד
ההכרחית כאמרנו על מתנועע גשם כי הוא צודק על
מתנועע בפועל ועל המתנועע בכח וכאשר היה הענין
כן הכולל בכל חמר בהקדמות אלו ר"ל ההכרחיות
והמשולחות אמנם הוא שיהיה הנשוא נמצא לכל מה
שהוא בפועל הגבול האמצעי ר"ל שיהיה א' נמצא בהכרח
או בפועל לכל מה שהוא בפועל ולזה מה שיאמר
ארסטו בזה הערוב כי כשהיתה הגדולה משולחת והקטנה
אפשרית שההקשים הם בלתי תמימים לפי שהקטנה
כשהיא אפשרית והגדולה משולחת או הכרחית לא
יכלול אותה תנאי הנאמ' על הכל הכולל בכל חומר
יתחייב שיסתלק מה שיוליד כפי קצת החמרים כמו
שתסלק הולדת שתי המחייבות בתמונה השנית ואם הם
מולידות בקצת החומרים ואם ההקדמה הגדולה היא
האפשרית הענין בה בחלוף זה ר"ל בכל חומר יצדק
בה שא' נאמר באפשרות על כל מה שהוא ב' בכח או
בפעל וזה שמאמרנו כל מה שהוא אדם בכח ואדם
בפועל הוא מתנועע באפשרות וכמו כן הענין בשאר
החמרים וזה ענין גלוי בעצמו מחפוש החמרים ולא

[Page 87r]
אדע איך נסתר זה מן המפרשים והענין בזה התכלית
הבאור. ואחר שכבר התישב זה נאמר כי כשהיה
ענין מאמרנו כל ב' הוא א' באפשרות
הרצון בו כל מה שהוא ב' בפועל או בכח א' נשוא עליו
באפשרות עוד הנחנו שג' הוא ב' בפועל הוא גלוי שא'
יאמר על ג' באפשרות וכמו כן יתבאר הענין כשהיתה
הגדולה הכוללת האפשרית שוללת והקטנה המשולחת
מחייבת כוללת שהתולדה תהיה שוללת אפשרית מענין
הנאמר על הכל בעצמו שהתנה בהקדמ' הגדולה השוללת
האפשרית וזה שענין מאמרנו אין דבר מב' הוא באפשרות
הרצון בו אין דבר ממה שהוא ב' בכח או בפועל הוא א'
באפשרות. עו' הנחנו שג' מתואר בב' בפועל יתחייב
שג' אינו דבר מא' באפשרות
ואם כשהיתה הגדולה היא המשולחת והקטנה היא
האפשרית לא יהיה הקש תמים לפי שתנאי הנשיאות
המשולח הצודק בכל חומר כמו שאמרנו הוא שיהיה על
דברים נמצאים בפועל לא בכח וא"כ כשהנחנו שכל ב' הוא
א' בפועל והרצון בו שכל מה שהוא ב' בפועל הוא א'
בפועל וחברנו אל זה שג' הוא ב' באפשרות הוא מבואר
שג' אינו נכנס תחת תנאי הנאמר על הכל ושזה המין
מן ההקשים בלתי מבואר ההולדה בעצמו ר"ל מן ההקדמות
עצמן אבל מדבר אחד ואמנם הוא לקוח מן ההקדמות
המונחות בו וזהו תנאי ההקשים בלתי שלמים ולזה מה
שאמ' ארסטו במיני ההקשי' שתהיה הגדולה בם בזה
הערוב משולחת והקטנה אפשרית שהם הקשים בלתי
תמימים וחשב באורם בחלוף והוא יביא לבאור הולדת
ההקשים בלתי תמימים שהכזב הבטל לא יתחייב מן

[Page 87v]
הכזב האפשרי והוא ג"כ יציע תחלה לבאור זה הענין כי
כשהיו שני דברים שיתחייב מציאות אחד מן השני בחיוב
התולדה מן ההקש ר"ל כי כשנמצאו שתי ההקדמות יתחייב
בהכרח שתמצא התולדה יתחייב באלו שני הדברים כשנמצא
הראשון מהם בהכרח שהוא הנרדף השני ימצא שהוא הרודף
בהכרח וכאשר נמצא הראשון באפשרות המתחייב ימצא ג"כ
באפשרות ר"ל באפשרות הכולל והוא המקבל לנמנע המשל
בזה כי כשהנחנו כשיהיה א' נמצא היה ב' נמצא ר"ל שיהיה
המציאות לב' בעצם ממציאות א' יתחייב שאם היה מציאות
א' הכרחי שיהיה מציאות ב' הכרחי וכשיהיה מציאות א'
אפשרי יהיה מציאות ב' אפשרי ויהיה א' תחלה אפשרי ואמ'
שב' מציאותה ממציאות א' יהיה אפשרי המופת בזה שאם
היה בלתי אפשרי ורצוני הוא בבלתי אפשרי העלות כל העניני'
שיורה עליהם שני האפשר והוא השולל שיצדק על הנמנע
והיה האפשרי בעת שהוא אפשרי הוא שיעבור שיצא אל
הפועל כי כשהנחנו א' אפשרי וב' בלתי אפשרי כבר הוא
אפשר שימצא א' ויצא אל הפועל מבלתי שימצא ב' וכבר
הנחנו כי כשנמצא א' נמצא ב' יתחייב שיהיה ב' נמצא ובלתי
נמצא יחד זה חלוף לא יתכן א"כ הוא מחוייב כשהיה א' אפשרי
שיהיה ב' אפשרי ר"ל אי זה מין הזדמן ממה שיאמר עליו שם
האפשר ואחר שהתישב זה אומר שלא יתחייב מן הכזב
האפשרי כזב בטל והמשל בזה כאשר הנחנו מציאות א'
כזב אפשרי והוא האפשרי שיונח נמצא בינת שהוא בלתי
נמצא ואומר שמציאות ב' יהיה כזב אפשרי לא כזב נמנע
והוא המתמיד הכזב. והמשל בזה אם היו הקדמות
ההקש או אחת מהם כוזבות אפשרית אי אפשר שתהיה
התולדה כוזבת בטלה וזה הא' כשהיתה כוזבת היא בעת

[Page 88r]
כזבה אפשרית אמתית ואנחנו כבר הנחנו שכשיהיה א'
אפשרי אמת שב' יהיה אפשרי והאפשרי אינו כזב בטל ואם
היה מציאות א' כזב אפשרי חיוב למציאות ב' כזב בטל א"כ
יהיה ב' אפשרי ובלתי אפשר יחד. וזה חלוף לא יתכן וא"כ
כשהיתה אחת מהקדמות ההקש או שתיהן כי זכות אפשרית
לא תהיה התולדה הכוזבת בטלה אבל כוזבת אפשרית
ואחר
שהתישב זה נניח שתי הקדמות כוללות הגדולה מהן מחייבת
משולחת והקטנה מחייבת אפשרית כמו שיהיה כל ג' ב'
באפשרות וכל ב' א' בפועל ואומר שזה החבור יוליד תמיד
שג' אפשר שיהיה א' מופת זה שאם לא היה כל ג' א' באפשרו'
א"ב סותרו הוא הצודק והוא אי אפשר שיהיה כל ג' א' בפועל היה
כזב כל ג' ב' בפועל הוא כזב בלתי בטל חברנוה אל המתחייב
ממאמרנו או אפשר שיהיה כל ג' א' נולד לנו בתמונ' השלישית
שקצת ב' בהכרח איננו א' כי מאמרנו או אפשר שיהיה כל ג'
א' יצדק כמו מאמרנו קצת ג' איננו א' בהכרח ותהיינה עמנו
בתמונה השלישית שתי הקדמות אחת מהן משולחת מחייבת
והשנית שוללת הכרחית חלקית והתולדה בהכרח שוללת
הכרחית חלקית כפי מה שקדם והוא קצת ב' איננו א'
בהכרח אמנם כבר היה מונח לנו שכל ב' הוא א' בפועל והוא
סותר התולדה זה חלוף לא יתכן א"כ השקר והכזב הבטל
התחייב בהכרח מן ההקדמה שחברנו אל ההקדמה הכוזבת
האפשרית והיא מאמרנו אי אפשר שיהיה כל ג' א' בהכרח
אחר שהכזב האפשרי לא יתחייב ממנו כזב בטל כפי מה
שהתבאר. ומה שיתחייב ממנו הבטל הוא בטל וכאשר
כזב מאמרנו קצת ג' איננו א' בהכרח המתחייב ממאמרנו
אי אפשר שיהיה כל ג' א' א"כ מאמרנו שאי אפשר שיהיה

[Page 88v]
כל ג' א' כוזב וכאשר היה זה כוזב סותרו הוא הצודק והוא
מאמרנו כל ג' אפשר שיהיה א' וכבר התבאר מזה שתולדת
זה ההקש היא אפשרית.
ואמנם יקרה לזה החבור שיהיה מוליד בזה הצד ר"ל
שלא יוליד פעם החיוב ההכרחי ופעם השולל
ההכרחי כענין בהקשים בלתי מולידים כשנלקחה המשולחת
האמתית והם שיתאמת בהן הנשיאות הכולל המשולח
ר"ל שהחוש יעיד מציאות הנשוא בם לכל הנושא לכל הזמן
או ברובו ואלו הן ההקדמות שתמצא בם עם החפוש שישלמו
בו כל החלקיים כמו כל עורב שחור וכל שלג לבן וההפרש
ביניהם ובין ההכרחיות כי אלו יעלה על הרוח אפשרות
העדרם במעטן מן הזמן העתיד וההכרחיות לא יעלה
זה בם על הרוח כי הסברא שיעדת בהן ביחס העצמי.
אשר בין הנשוא והנושא ומאלו המשולחות כמו שיאמר
אריסטו יעשו רוב ההקשים ואם המשולחת שתמצא במעט
מן הזמן כמו שכל מתנועע אדם הוא מבואר שלא יעשה
ממנה הקש ובלבד עם האפשרית כמו שלא יעשה הקש מן
האפשרית אשר על המעט וזאת המשולחת ר"ל אשר לא
יתאמת בה הנשיאות הכולל כי אם במעט מן הזמן
כשנלקחה הגדולה משולחת והקטנה אפשרית היא פעם
תוליד המחייב ופעם תוליד השולל והסבה בזה שזאת
המשולחת אמנם תצדק הכוללת בה בזמן העומד וההקדמ'
הקטנה מצד מה שהיא אפשרית איננה נכללת תחת
הגדולה כשהיה האפשרי הנמצא בזמן העתיד
וזה הוא
אצלי ענין שהזהיר ארסטו שתהיינה ההקדמות הכוללות
הלקוחות צודקות על השלשה זמנים לא מה שחשב אבונצר
שזאת ההזהרה היא בענין הנאמר על הכל כי אי אפשר

[Page 89r]
שימצא הנאמר על הכל בהקדמה הגדולה המשולחת האמתית
כולל בזמנים השלשה רק בקצת החמרים והם שיצדק הם שא'
נמצא בפעל לכל מה שהוא ב' בכח או בפעל וכאשר נמצא
הענין בזה התאר החבור מזה יהיה מוליד כפי הנאמר על
הכל כי ארסטו צוה שלא תעשינה ההקדמות המשולחות
כי אם בזה החמר,
ומה עלה על רוחו כשאמ' שהוא בלתי מוליד כפי הנאמר
על הכל ר"ל המשולחת כשהתערבה עם האפשרית
ובאר הולדתה בחלוף ומה עלה ברוחו במה שכבר אמר במה
שגם כן יוליד המחייב פעם והשולל פעם ואם כן מחוייב
שתהיה זאת המשולחת היא בלתי המשולחת שבאר שיוליד
בדרך החלוף ותהיה הסבה כשקדו על המוליד ממנה כפי
הנאמר על הכל הכולל צודק בקצת החמרים לא בכלם.
ואין זה הצווי גם כן מה שיובן ממנו שההקדמה
המשולחת אצלו היא הכוללת האפשרי וההכרחי
כמו שהבין זה ממנו תמאסטיוס. כי זאת ההקדמ' ר"ל המשולחת
אשר בזה התאר אין לה מציאות חוץ לשכל והכונה הנה
אמנם היא ספירת צדי ההקדמו' המדובקות למיני המציאות
או לידועים הראשונים.
ואם שתהיה כונת ארסטו בצדדים ספירת מבדילי
ההקדמו' מצד המציאות והידיעה לא יהיה תועלת
במשולחת כפי דעת טפראסטס ותאמסטס ואם רצה
ספירתם מצד הידועים הראשונים אשר לנו בטבע כבר
יש תועלת בם כי אנחנו הרבה מה שנדע שהנשוא נמצא
לנושא ונסכל אם הוא נמצא באפשרות או בהכרחית
ומן הדומה שהיא כיון במשולחת שני הענינים יחד ר"ל
המשולחת כפי הידיעה והמשולחת כפי המציאות והידיעה

[Page 89v]
והיא אשר גדרנוה לא אשר יזכר בה אלכסנדרס כי זאת
לא יחובר ממנה הקש כי אם במקרה ר"ל בעת מיוחדת
וכאשר התערבה עם האפשרי לא יחובר ממנה הקש כלל
ר"ל שתהיה הקטנה האפשרית וכפי זה הפירוש תסתלקנה
הספקות הנופלות על דבר זה האיש עם שהוא הפרש האמתי
הנאות לדעתו במלאכה זו וארסטו באר מן הגבולים הלקוחים
מן החמרים כי כשלקחה בכמו זה הערוב המשולחת הנמצאת
במעט מן הזמן בפועל שהוא לא יהיה הקש מוליד כלל לפי
שהוא מוליד פעם שולל הכרחי ופעם מחייב הכרחי והגבולי'
שיולידו השולל האדם והמתנועע והסוס והקטן הוא האדם
והאמצעי הוא המתנועע והגדול הוא הסוס וזה כל אדם
אפשר שיהיה מתנועע וכל מתנועע כבר יהיה בעת מה
סוס כשלא ימצא דבר מתנועע כי אם הסוס והתולדה היא
שוללת הכרחית והיא שאין אדם אחד סוס והגבולים שיולידו
המחייב האדם והמתנועע והחי כי כל אדם כבר אפשר
שיהיה מתנועע וכל מתנועע בעת מה כבר יהיה חי
כשדמינו שלא יתנועע בעת ההיא דבר כי אם בעל חיים
והתולדה מחייבת הכרחית והיא כל א"ם חי וכאשר היה
הענין כן תהיה המשולחת הלקוחה הנה היא אשר לא תיוחד
בזמן בלתי זמן הן שנודע מעניינה שהיא בלתי הכרחית או
שנסכל זה כי רב ההקדמות זה הוא ענינם.
ותהיה ההקדמה הכוללת הגדולה שוללת משולחת
והקטנה כוללת מחייבת אפשרית ואומר שהוא
יוליד שוללת אפשרית בשתוף השם ר"ל הנאמרת על האפשרית
וההכרחית וענין מאמרנו בכמו אלה ההקשים שהם מולידים
הרצון בם שאינן מולידים המחייב פעם והשולל פעם אבל
אמנם יולידו אם המחייב לבד ואם השולל לבד אמנם

[Page 90r]
השולל והמחייב בהם הוא נאמר על יותר מענין אחד וזה
אחת מן הסבות אשר מפניה נאמר בה שהוא בלתי שלם
המשל בזה אמרנו כל ג' הוא ב' באפשרות ואין דבר מב' א'
בשלוח ואומר שזה יוליד אין דבר מג' א' באפשרות מופת
זה שאם לא יהיה הצודק מאמרנו שהוא אפשר שיהיה
אין דבר מג' א' יהיה סותרו הצודק והוא שלא יהיה דבר
מג' א' שאי אפשר שיהיה אין דבר מג' א' א"כ יחוייב שיהיה
קצת ג' הוא א' בהכרח וזה מבואר החיוב בעצמו כאשר
היה עמנו שקצת ג' הוא א' בהכרח ושכל ג' הוא ב' בפועל
וזה בהעתיק ההקדמ' האפשרית בזאת התמונה אל המשולחת
הנה עמנו הקש בתמונה השלישית משתי הקדמות מחייבות
אחת מהם חלקית הכרחית גדולה והשנית כוללת משולחת
קטנה וכבר התבאר שזה כבר יוליד החלקית ההכרחית
בהנחה וזה שהוא ישוב אל שתי מחייבות כוללת בתמונה
השלישית הגדולה מהן הכרחית ויוליד חלקית מחייבת
הכרחית והיא שקצת ב' הוא א' בהכרח וכבר היה לנו
מונח בהקש שאין דבר מב' א' זה חלוף לא יתכן והחלוף
לא יתחייב מן הכזב האפשרי וא"כ התחייב מהנחתנו
שקצת ג' א' בהכרח אמנם שכזב זה סותרו הוא הצודק
והוא מאמרנו אין בהכרח ג' א' וזה יצדק עמו שיהיה
ג' איננו א' באפשרות ולא א' בהכרח ולזה תהיה תולדת
זה ההקש פעם שוללת הכרחית ופעם שוללת אפשרית
וכבר התבאר זה הענין מן הגבולים ויהיה תמורת ג'
אדם ותמורת ג' משכיל ותמורת א' עורב ויחובר כן
כל אדם אפשר שיהיה משכיל ואין משכיל אחד עורב
יולד אין אדם אחד עורב והיא שוללת הכרחית ויהיה
ג"כ ג' אדם וב' חכם וא' מתנועע ויחובר ההקש. כל

[Page 90v]
אדם אפשר שיהיה חכם ואין חכם אחד מתנועע בחבור
ותהיה התולדה כל אדם אפשר שלא יהיה מתנועע והיא
שוללת אפשרית וראוי כשהיה הרצון שישלם מזה הנכון
או מה שיקרב לנכון שיחופש הענין בזה החבור ביותר
מחומר אחד כי ימצא הענין בו כן ר"ל שיוליד פעם שוללת
הכרחית ופעם שוללת אפשרית
ואם היתה הקטנה בזאת
התמונה שוללת אפשרית לא יהיה הקש תמים כי תנאי
ההולדה בתמונה זו הוא שתהיה הקטנה מחייבת אמנם
כשנהפכה השוללת האפשרית אל מחייבת אפשרית
היה ההקש אשר קדם וכמו כן יקרה כאשר היו שתי ההקדמות
בזה הערוב שוללות והיתה הקטנה היא האפשרית ר"ל שלא
יוליד דבר עד שתהפך האפשרית אל מחייבת.
ואם הייתה הקטנה בתמונה זו שוללת משולחת
לא יהיה הקש מוליד בין שתהיה הגדולה
שוללת אפשרית או מחייבת אפשרית והגבולים שיולידו
המחייב ההכרחי השלג והחי והלבן וזה שאין שלג אחד חי
וכל חי אפשר שיהיה לבן והתולדה כל שלג לבן והיא
מחייבת הכרחית והגבולים שיולידו השולל הם הזפת
והחי והלבן וזה שכל זפת איננו חי וכל חי אפשר שיהיה
לבן והתולדה אין זפת אחד אפשר שיהיה לבן והיא שוללת
הכרחית וכבר התבאר כשהיו שתי ההקדמות
כוללות בזה העירוב מתי יהיה הקש מוליד ומתי
לא יהיה וכשהיה מה ממנו יהיה תמים ומה ממנו בלתי
תמים והתבאר מה יהיה מבואר ההולדה מבלתי תמים
ההקש החלוף ומה יהיה מבואר בהתהפך
ואם כשהיתה אחת משתי ההקדמות מזה הערוב
כוללת והאחרת חלקית והיתה ההקדמה הגדולה

[Page 91r]
אפשרית כוללת בין שהיתה שוללת או מחייבת והקטנה
החלקית מחייבת יהיה הקש תמים על צד מה שהיה
הענין כשהיו שתי ההקדמות כוללות והיתה הגדולה אפשרית
והקטנה משולחת והיה צד התולדה הוא צד אותה התולדה
בעצמה ר"ל אפשרית אלא שזו חלקית ואותה כוללת וזה
מבואר בענין הנאמר על הכל כשהיה הענין בה.
ואם היתה ההקדמ' הגדולה כוללת ומשולחת בלתי
אפשרית והיתה ההקדמ' הקטנה חלקית אפשרית
אם שהיו שתי ההקדמות מחייבות או אחת מהן מחייבת
והאחרת מהן שוללת יהיו מזה הקשים מולידים בלתי תמימי'
ומהם מה שיתבאר בחלוף והם דומים למה שהתבאר בחלוף
הערוב אשר בו שתי ההקדמות כוללות ומהם מה שיתבאר
בהפוך והם כשהיתה הקטנה בחלקית שוללת אפשרית
כענין בם כשהיתה שוללת כוללת ואם כשהיתה הקטנה
שוללת משולחת לא יהיה הקש והגבולים אשר יולידו המחייב
הם השלג והחי והלבן וזה שקצת השלג איננו חי וכל חי
אפשר שיהיה לבן והתולדה קצת השלג לבן ואשר יולידו
השולל הזפת והחי והלבן וזה שקצת הזפת איננו חי וכל
אי אפשר שיהיה לבן. והתולדה קצת הזפת איננו לבן
והיא שוללת הכרחית חלקית.
וכאשר נלקחו אלו הגבולים סתמות עמדו במקום
החלקיות ולא ידומה בהם מה שידומה
בחלקיות בכמו אמרנו קצת השלג איננו חי שקצתו חי
וזה דבר ראוי שיקויים בגבולים אשר ימצאו כוללים
לחלקיות ולסתמיות
ואם היתה ההקדמה הכוללת היא הקטנה והחלקית
היא הגדולה אם שהיתה שוללת או מחייבת

[Page 91v]
אפשרית או משולחת לא יהיה מזה הקש וכמו כן כשהיו שתי
ההקדמות חלקיות או סתומות לא יהיה מזה הקש אם שתהיה
הגדולה היא המשולחת והקטנה היא האפשרית או בהפך
והמופת על זה הוא המופת הקודם על אלו המינים בחמרים
בלתי מתערבים והגבולים שיולידו המחייבת ההכרחית באלו
כשהיתה הגדולה חלקית והאדם הלבן והחי והקטן הוא
האדם והלבן האמצעי והחי הגדול ואם אשר יולידו השולל
הבגד והלבן והחי וכבר התבאר מזה מה המוליד בזה המין
מן התמונה הראשונה ומה בלתי מוליד ומה הוא המוליד
תמים ומה אינו תמים.

המאמר בחבור ההכרחי והאפשרי בתמונה הראשונה


וכאשר היתה אחת מהקדמות ההקש אפשרית והשנית
הכרחית מיני ההקשים המולידים יהיה על מספר המולידים
במתערבים מן האפשרי והמשולח התמימים ממנו ובלתי
תמימים והתמימים היו הנה כשהיתה ההקדמה הגדולה
היא האפשרית כמו שהיו שם ובלתי תמימים כשהיתה הגדולה
היא ההכרחית והקטנה היא האפשרית ואם התולדות
הנה תהיינה כמו מה שהיו שתי ההקדמות מחייבות
אפשריות אם שהיו ההקשים תמימים ובלתי תמימים
כוללות היו התולדות או חלקיות.
ואם כשהיתה אחת משתי ההקדמות מחייבת והאחרת
שוללת והיתה המחייבת הכרחית והשוללת
אפשרית תהיה התולדה אפשרית ואם המחייבת אפשרית
והשוללת הכרחית תהיה התולדה פעם שוללת אפשרית
ופעם שוללת משולחת כמו כי כשהיתה השוללת בעירוב

[Page 92r]
האפשרי והמשולח משולחת היתה התולדה פעם שוללת
הכרחית ופעם שוללת אפשרית וזה כלו בין שהיו שתי
ההקדמות כוללות או אחת מהן כוללת והאחרת חלקית ר"ל
כשהיתה הכוללת היא הגדולה והחלקית היא הקטנה כי
כשהיתה החלקית היא הגדולה לא יהיה מוליד כלל ולא
יאמר שהנה זה הקש שיוליד שוללת הכרחית לפי שזה
חלקי ואע"פ שימצא הקש מוליד שוללת ההכרח כי שוללת
ההכרח בלתי השוללת ההכרחית כמו שלא יאמר שהנה
הקש מוליד מחייבת הכרחית כי זה ג"כ חלקי ובקצת החמרי'
בענין בהוליד התמונה השנית מחייבת.
ותהיינה שתי הקדמו' מחיבו' כוללו' ותהיה הגדולה
היא ההכרחית והקטנה היא האפשרית
ואומר שזה יוליד תולדה אפשרית לא הכרחית ושההקש בזה
בלתי תמים המשל בזה אמרנו כל ג' הוא ב' באפשרות וכל
ב' א' בהכרח ואומר שהתולדה היא כל ג' הוא א' באפשרות
ושהוא הקש בלתי תמים כי תנאי הנאמר על הכל בהקדמה
ההכרחית שיהיה א' נשוא על מה שהוא ב' בפעל לא בכח
ואם מה שם יתבאר שהתולדה אפשרית הוא בהקש החלוף
על הצד שהתבאר הדומה לזה מן הערוב האחד וזה כאשר
נקח סותר התולדה והיא השוללת הכרחית לפי שבלתי האפשרי
יצדק על השוללת ההכרחית ונחבר אליה ההקדמ' האפשרית
מן ההקש והיא הקטנה אחר שנעתיק אותה אל המציאיית
ויחוייב ממנו סותר ההקדמ' הגדולה והיא השוללת ההכרחית

כי הגדולה היתה מחייבת הכרחית.
ואם כשהיתה הגדולה היא האפשרית והקטנה היא
ההכרחית יהיה בזה הקש תמים וזה מבואר מענין
הנאמר על הכל. כפי מה שקדם ותהיה התולדה אפשרית

[Page 92v]
ואם היתה אחת משתי ההקדמות הכוללות מחייבות והאחרת
שוללת והיתה השוללת הכרחית וגדולה והקטנה אפשרית
יהיה הקש מוליד בלתי תמים שיוליד שתי תולדות אחת
מהן שוללת משולחת והשנית שוללת אפשרית ולא יאמר
שהוא מוליד שוללת הכרחית כי זה אפשרי כשיהיה הקצה
הקטן נכנס בכח תחת האמצעי וזה לא יצדק כי אם בקצת
החמרים ואמנם יתבאר ג"כ בהקש החלוף שהוא מוליד
תולדה משולחת שוללת ואפשרית ויהיה עמנו כל ג' הוא
ב' באפשרות ואין דבר מב' שהוא א' בהכרח ואומר שהוא
מוליד אין דבר מג' שהוא א' בפועל או באפשרות. מופת
זה שאם לא תהיה זאת התולדה צודקת יהיה סותרה הוא
הצודק והוא שקצת ג' הוא א' בהכרח וזה שזאת היא הסותרת
לתולדה באיכות ובכמות ובצד ונחבר אליה בהקדמ' השוללת
הכוללת ההכרחית מן ההקש והוא שב' איננו א' בהכרח ויוליד
בתמונה השנית שב' אי אפשר שיהיה בקצת ג' וכבר
היה מונח לנו שכל ג' הוא ב' באפשרות זה חלוף לא יתכן
וכאשר כזבה המחייבת ההכרחית צדק סותרה היא השוללת
המשולחת וכאשר צדקה השוללת המשולחת היה אפשר
שתצדק עמה השוללת האפשרית כי המשולח אפשר
המציאות. ואם היתה ההקדמה הגדולה שוללת
אפשרית והקטנה מחייבת הכרחית יהיה
הקש תמים ותהיה התולדה אפשרית כפי מה שהתבאר
מענין הנאמר על הכל וארסטו יאמר שאי אפשר
שיתבאר בהקש החלוף שהוא מוליד משולחת ואם היתה
ההקדמה השוללת קטנה והיתה האפשרית לא יהיה הקש
תמים אבל יהיה הקש בלתי תמים בהפוך השוללת האפשרי'
אל המחייבת האפשרית כפי מה שקדם ואם היתה הקטנה

[Page 93r]
שוללת הכרחית והגדולה מחייבת אפשרית לא יהיה הקש
ולא כאשר היו יחד שוללות והיתה הקטנה היא ההכרחית
והגבולים שיולידו המחייב השלג והחי והלבן וזה כי אין שלג
אחד חי והחי לבן באפשרות והתולדה מחייבת הכרחית
והיא שכל שלג לבן והגבולים שיולידו השולל הזפת והחי
והלבן וזה שהתולדה אין זפת אחד לבן והיא שוללת וכמו
כן כשלקחנו שתי שוללות וזה שהזפת איננו חי והחי איננו
לבן והזפת איננו לבן ג"כ ועוד שהשלג איננו חי והחי איננו
לבן באפשרות והשלג לבן.
ואם כשהיתה אחת משתי ההקדמות חלקית
והיתה הגדולה שוללת הכרחית
ושוללת תהיה התולדה שוללת משולחת ושוללת אפשרית
כמו שיהיה הענין כשיהיו כוללת והגדולה שוללת ויתבאר
זה בחלוף כמו שהתבאר בכוללות אם כשהיתה הקטנה
חלקית מחייבת הכרחית והגדולה שוללת אפשרית תהיה
התולדה אפשרית חלקית וזה מבואר מענין הנאמר על
הכל ואם כשהיו מחייבות יחד והיתה הגדולה כוללת
הכרחית תהיה התולדה אפשרית והמופת על זה הוא המופת
שקדם כשהיו יחד כוללות מחייבות ואם היתה ההקדמה
הכוללת היא הקטנה והחלקית היא הגדולה והיתה החלקי'
הכרחית והכוללת אפשרית בין שתהיה מחייבת או שוללת
לא יהיה הקש והגבולים שיולידו המחייב האדם והלבן והחי
וזה שכל אדם אפשר שיהיה לבן וקצת הלבן איננו חי והאדם
חי בהכרח ואם הגבולים שיולידו השולל הבגד והלבן והחי
וזה שהבגד אפשר שיהיה לבן וקצת הלבן איננו חי והבגד
איננו חי וג"כ אפשר שהבגד לא יהיה לבן וקצת הלבן חי
והבגד אי אפשר שיהיה חי בין שתהיה הקטנה שוללת

[Page 93v]
או מחייבת כשהיתה כוללת ואפשרית היא בלתי מולידה
וכמו כן כשהיתה הקטנה כוללת הכרחית אם שתהיה שוללת
או מחייבת והגדולה אפשרית חלקית זה לא יוליד כלל
והגבולים שיולידו המחייה כשהיתה שוללת העורב והלבן
והחי וזה שהעורב איננו לבן בהכרח וקצת הלבן חי באפשרות
והעורב חי בהכרח והיא התולדה ואם הגבולים שיולידו
השולל הזפת והחי והלבן וזה שהזפת איננו לבן וקצת הלבן
חי והזפת איננו חי בהכרח ואם הגבולים שיולידו המחייב
כשהיתה הקטנה כוללת מחייבת והכרחית הם קוקאנס והלבן
והחי וזה כל קוקאנס לבן בהכרח וקצת הלבן חי והתולדה כל
קוקאנס חי והוא הכרחית ואשר יולידו השולל השלג והלבן
והחי וזה שהשלג לבן וקצת הלבן חי והשלג איננו חי בהכרח
והיא התולדה וכמו כן לא יהיה הקש בזה המין כשהיו שתי
ההקדמות סתמיות או חלקיות או אחת מהם סתמית והאחרת
חלקית. אם שתהיה הגדולה היא האפשרית והקטנה היא
ההכרחית או בהפך והגבולים הכוללים אל אלו המינים
כלם אם אשר יולידו המחייב האדם והלבן והחי ואשר
יולידו השולל בלתי נפש והלבן והחי והרכבתם קרובה על
מי שהשתדל בם וכבר התבאר מזה המאמר שמיני ההקשים
המורכבים בתמונ' זו מערוב האפשר והמשולח הם שוים
במיני ההקשים המורכבים מן האפשרי וההכרחי המוליד
בהם למוליד ובלתי מוליד לבלתי מוליד והמוליד התמים
למוליד התמים והמוליד בלתי תמים למוליד בלתי תמים
והדרך שבו יתבאר הבלתי תמים הוא בם אחד בעצמו
והתבאר שהתולדות מהם במחייבות הם אפשריות וכמו
כן השוללות כשהיו ההקדמות הגדולות מהן הן אפשריות
ואם כשהיו הכרחיות או משולחות תהיינה במתערבות

[Page 94r]
מן האפשריות והמשולחות שוללות הכרחיות או אפשריות
ואם במתערבות מן האפשריות וההכרחיות תהיינה שוללות
משולחות או שוללות אפשריות.

המאמר בחבור האפשרי בתמונה השנית

וכאשר היו שתי ההקדמו' אפשריות בתמונה השנית
לא יהיה הקש מוליד אם שהיו מחייבות או
שוללות או אחת מהן מחייבת והשנית שוללת בין שהיו כוללות
יחד או חלקיות או אחת מהם כוללת והאחרת חלקית ואם
כשהיתה אחת מהם משולחת והאחרת אפשרית אם היתה
המחייבת היא המשולחת והשוללת היא האפשרית לא יהיה
הקש מוליד ואם כשהיתה השוללת המשולחת כוללת יהיה
הקש מוליד וכמו כן יקרה כשהיתה ג"כ אחת משתי ההקדמות
הכרחית והאחרת אפשרית והאפשרי הנה ראוי שיובן בתולדות
אלו ההקשים על צד מה שהובן במה שקדם וראוי שנבאר
הנה תחלה שהכוללת השוללות האפשרית לא תתהפך שמורת
הכמות והאיכות כמו שתתהפך השוללת ההכרחית והשוללת
המשולחת.
ונניח שכל ג' אפשר שלא יהיה דבר מא' ואומר שלא
יתחייב מזה שיהיה כל א' אפשרי שלא יהיה דבר
מג' מופת זה שאלו היה זה צודק היה צודק עמה המחייבת
האפשרית הכוללת והיא מאמרנו כל א' אפשר שיהיה ג' כי
המחייבות האפשריות הן שבות על השוללות מהן הכוללות
לכוללות והחלקיות לחלקיות וזה שאמרנו כל ג' אפשר שלא
יהיה דבר מא' כי תצדק עמה המחייבת ההפכית לה והיא
מאמרנו כל ג' אפשר שיהיה א' וכאשר יצדק עם מאמרנו

[Page 94v]
כל ג' אפשר שלא יהיה דבר מא' אמרנו כל ג' אפשר שיהיה
א' א"כ יצדק ג"כ עם מאמרנו כל א' אפשר שלא יהיה דבר
מג' מאמרנו כל א' אפשר שיהיה ג' א"כ המחייבת הכוללת
האפשרית תתהפך כוללת וכבר התבאר שלא תתהפך זה
חלוף לא יתכן ועוד כי היותה שלא תתהפך תמיד הוא גלוי
מן החמרים ואומר כי כשהיה כל ג' אפשרי שלא יהיה דבר
מא' כבר אפשר שיהיה קצת א' איננו ג' בהכרח המשל
בזה שכל אדם אפשר שלא יהיה לבן וקצת הלבן איננו
אדם בהכרח בשלג וקוקאנס וכאשר היה ראוי שיהיה קצת
א' בהכרח איננו ג' לא יצדק עם כל א' אפשר שלא יהיה ג'
כי קצתו מחוייב והכרחי שלא יהיה.
אמר וכבר יחשב שהשוללת האפשרית כבר יתבאר
הפוכה בדרך החלוף המשל בזה שיאמר אומר
כי מאמ' האומר כל א' אפשר שלא יהיה דבר מב' יתהפך צודק
והוא שכל ב' אפשר שלא יהיה דבר מא' מופת זה שאם לא
יהיה צודק מאמרנו כל ב' אפשר שלא יהיה א' סותרו א"כ
צודק והוא של שכל ב' אי אפשר שלא יהיה א' ולפי שהיה מאמתו
כל ב' אי אפשר שלא יהיה א' יתחייב ממנו שקצת ב' בהכרח
הוא א' והיה זה שכבר התבאר שהוא יתהפך כשהיתה חלקית
הכרחית וא"כ קצת א' ב' בהכרח וכבר הנחנו שכל א' אפשר
שאין המתחייב ממאמרנו כל ב' אי אפשר שלא יהיה א' מאמרנו
שקצת ב' בהכרח איננו א' לפי שמאמרנו קצת ב' בהכרח איננו
א' סותר למאמרנו כל ב' אפשר שלא יהיה א' כמו שיסתור
מאמרנו קצת ב' בהכרח הוא א' למאמרנו כל ב' אפשר שיהיה
א' ולפי שהיה מאמרנו כל ב' אפשר שיהיה א' מתחייב ממנו
כל ב' אפשר שלא יהיה א' והיה מאמרנו כל ב' אפשר שיהיה

[Page 95r]
א' סותרו מאמרנו קצת ב' בהכרח הוא א' מאמרנו כל ב'
אפשר שלא יהיה א' סותרו קצת ב' בהכרח איננו א' אם כן
מאמרנו כל ב' אפשר שיהיה א' יסתור אותו מאמרנו קצת
ב' בהכרח הוא א' וקצת ב' בהכרח איננו א' וכמו כן יסתור
שני חלקיות אלו ההקדמה השוללת האפשרית והיא מאמרנו
כל ב' אפשר שלא יהיה א' ואשר יסתור זה יתחייב ממנו
סותרו וא"כ מאמרנו כל ב' אפשר שלא יהיה א' יסתירוהו שני
דברים אחד מהם קצת ב' בהכרח איננו א' וקצת ב' בהכרח
הוא א' א"כ מאמרנו בהקש החלוף כל ב' אי אפשר שלא יהיה
א' כבר יתחייב ממנו פעם שקצת ב' בהכרח הוא א' ופעם
שקצת ב' בהכרח איננו א' ואם היה המתחייב הוא השוללת
החלקית ההכרחית לא ישפוט המאמ' אל הבטל כי לא תתהפך
החלקית השוללת ההכרחית אבל כבר תהיה כל א' אפשר שלא
תהיה ב' וקצת ב' איננו בהכרח א' כמו השלג וקוקאנס
וכבר התבאר שהשוללות האפשריות לא תתהפכנה ונניח
שתי הקדמות כוללות אפשריות אחת מהם מחייבת
באפשרות וכל א' אפשר שלא יהיה ב' ואומר שזה החבור
לא יוליד דבר כי אי אפשר שתתהפך השוללת האפשרית
כמו שהיה אפשר זה בחומר המשלח וההכרחי ולא בהקש
החלוף יתבאר ג"כ שיהיה הקש כי אם לקחנו סותר התולדה
המחייבת האפשרית האמתית לא יקרה מזה בטל כי הם
מתחייבות ר"ל המחייבת האפשרית והאפשרית השוללת וכמו
כן אם לקחנו הסותר חלקית הכרחית מחייבת או שוללת
ובכלל אם היה מזה החבור הקש הוא אמנם יוליד בעצם
תולדה אפשרית כשהיו שתי הקדמות אפשריות לא תולדה
משולחת ולא הכרחית כי אין בזה ההקש הקדמה בזה

[Page 95v]
התאר ואם היה יוליד תולדה אפשרית אם שתהיה שוללת
אפשרית ואם מחייבת אפשרית אמנם יתבאר מן הגבולים
שהם יולידו פעם שוללת הכרחית ופעם מחייבת הכרחית
ולכל אחד משתי תולדות אלו יבטל שיולידו שוללת אפשרית
או מחייבת אפשרית וזה שהשוללת ההכרחית תסתור
האפשרית המחייבת והשוללת האפשרית וכמו כן המחייבת
ההכרחית תסתור שתיהן. והגבולים שיולידו בזה החמר
שוללת האדם והלבן והסוס והלבן הוא הגבול האמצעי והאדם
הוא הקטן ויחובר כן כל אדם אפשר שיהיה לבן וכל סוס
אפשר שלא יהיה לבן והתולדה אין אדם אחד סוס והיא
שוללת הכרחית וכאשר היה א' שלול מג' בהכרח לא יצדק
שכל א' אפשר שיהיה בג' ולא שכל א' אפשר שלא יהיה בג'
כי היא מתהפכת אל המחייבת א"כ מזה התבאר שזה החבור
אינו מוליד תולדה אפשרית לא שוללת ולא מחייבת וכבר
יתבאר זה ג"כ מאשר הוא מוליד מקצת החמרים מחייבת
הכרחית וזה כאשר לקחנו תמורת הסוס החי וזה שהוא
מוליד כל אדם חי והיא מחייבת הכרחית ואי אפשר שיצדק
עמה לא מחייבת אפשרית ולא שוללת אפשרית וזה כי
סתירתה לשוללת האפשרית מבואר בעצמו וסתירתה
למחייבת האפשרית מפני התחייבת לשוללת האפשרית
וכמו כן יתבאר שלא יהיה הקש בתמונה זו ואם השתנה
מקום השוללת ר"ל אם הושמה קטנה אחר שהיתה גדולה
או בהפך וכמו כן יתבאר שלא יהיה הקש אם נלקחו שתי
ההקדמות מחייבות או שוללות והמופת על זה באלו הגבולים
בעצמם ולא יקשה זה על מי שהשתדל בם.

[Page 96r]

חבור המשולח והאפשרי בתמונה השנית


וכאשר היתה אחת משתי ההקדמות בתמונ' זו משולחת והאחרת
אפשרי' והיתה השוללת היא האפשרי לא יהיה הקש
מזה כלל אם שהיו שתי ההקדמות כוללות יחד או היתה אחת
מהן חלקיית והמופת על זה הוא המופת שנעשה כשהיו יחד
אפשריות ובגבולים אלו בעצמם ר"ל שהם ימצאו שיולידו פעם
שוללת הכרחית ופעם מחייבת הכרחית ואם היתה ההקדמה
השוללת היא המשולחת והמחייבת היא האפשרית והיו יחד
כוללות הוא יהיה הקש וזה שהשוללת המשולחת תתהפך
ותהיה היא הגדולה בתמונה הראשונה כפי מה שקדם בין שתהיה
השוללת היא הגדולה או הקטנה אמנם כשהיתה הקטנה
יתבאר זה בשני הפוכים הפוך ההקדמ' והפוך התולדה כפי
מה שעבר ואם היו שתיהן כוללות ר"ל שוללות כוללות והיתה
אחת מהן אפשרית והאחרת משולחת הוא יהיה הקש בלתי
תמים כשנהפכה שוללת האפשרית אל המחייבת שתתחייב
ממנה כי יהיה משתי הקדמות שוללת משולחת ומחייבת אפשרית
ואם היו שתי ההקדמו' מחייבות לא יהיה הקש וזה מבואר
מאשר הם מולידות פעם מחייבת ופעם שוללת
אם הגבולים שיולידו המחייבת הם האדם והבריא והחי
וזה כי כל אדם אפשר שיהיה בריא וכל חי בריא הוא וכל אדם
חי בהכרח והוא התולדה ואם המוליד השוללת האדם והבריא
והסוס וזה שכל אדם אפשר שיהיה בריא וכל סוס בריא
והתולדה אין אדם אחד סוס והיא שוללת הכרחית.
וכאשר היתה אחת משתי ההקדמות כוללת והאחרת
חלקית יקרה בזה כמו מה שיקרה כשהיו יחד
כוללות ר"ל כי תנאי המוליד בהן הוא התנאי המוליד באלו

[Page 96v]
וזה כי כשהיתה המחייבת היא המשולחת כוללת היתה או
חלקית לא יהיה בזה הקש וזה יתבאר כמו שהתבאר זה אם
היו כוללות. ובאלו הגבולים בעצמם ואם כשהיתה הכוללת
היא המשולחת והיתה שוללת היה הקש בהפוך אל התמונה
הראשונה ואם היו שתיהן שוללות והיתה אחת מהן משולחת
הוא יהיה ג"כ הקש בלתי תמים כשנהפכה השוללת האפשרית
אל המחייבת האפשרית כפי מה שהתבאר ואם היתה השוללת
המשולחת חלקית הוא יהיה הקש בהנחה ואם היתה אפשרית
לא יהיה הקש אם שהיתה ההקדמ' האחרת מחייבת או שוללת
וכמו כן לא יהיה הקש כשהיו שתי ההקדמות סתמיות או חלקיות
או אחת מהן סתמית והשנית חלקית אם שהיו יחד מחיבות
או שוללות והמופת על זה הוא המופת הקודם ובגבולים
אחדים בעצמם.

חבור האפשרי וההכרחי בתמונה השנית


וכאשר היתה אחת משתי הקדמות בתמונה זו אפשרית
והשנית הכרחית והיו יחד כוללות והיתה
השוללות היא הכרחית הוא יהיה הקש בהפוך השוללת אל
התמונה הראשונה שהגדולה בה שוללת הכרחית והקטנה
מחייבת אפשרית וכבר יתבאר שזה יוליד שוללת משולחת
ואפשרית שוללת בין שהיתה שוללת ההכרחית גדולה או קטנה.
ואם כשהיתה המחייבת ההכרחית לא יהיה הקש ובאור
זה מן הגבולים שנניח הקצה הקטן אדם והאמצעי
לבן והגדול קוקאנס וזה כי כל אדם אפשר שלא יהיה לבן
וכל קוקאנס הוא לבן בהכרח והתולדה אין אדם אחד
קוקאנס והיא שוללת הכרחית ומה שיוליד שוללת הכרחית
אי אפשר שיוליד תמיד אפשרית לא מחייבת ולא שוללת

[Page 97r]
והוא מבואר ג"כ שלא יוליד תולדה שוללת הכרחית כי
ההכרחית אמנם תהיה משתי הקדמות הכרחיות או
מהקש שתהיה בו ההכרחית שוללת והמחייבת משולחת
לא אפשרית כפי מה שהתבאר וכמו כן יתבאר עוד שלא
יוליד משולחת כי המשולחת מטבע האפשר וכבר יראה
עוד מן הגבולים שהוא לא יוליד שוללת הכרחית כי הוא
מוליד פעם שוללת הכרחית ופעם מחייבת הכרחית
והגבולים שיולידו שוללת הכרחית הם אשר קדמו ואם
אשר יולידו מחייבת הכרחית הם המקיץ והמתנועע
והחי וזה שכל מקיץ מתנועע בהכרח וכל אי אפשר שלא
יהיה מתנועע וכל מקיץ חי בהכרח וא"כ לא יהיה בזה
החבור הקש מוליד כלל בין שהיתה המחייבת ההכרחית
הגדולה או הקטנה.
ואם היו שתי ההקדמות מתדמות באיכותיהם
אם היו שוללות יהיה הקש כשנהפכה השוללת
האפשרית אל המחייבת שתתחייב ממנה כי הוא יהיה
חבור משתי הקדמות המחייבת אפשרית והשוללת הכרחית
וכבר התבאר שזה מוליד בין שהיתה השוללת הקטנה
או הגדולה. ואם שהיו שתי ההקדמות הכוללות
מחייבות לא יהיה הקש כי הוא מבואר שהתולדה
אי אפשר שתהיה שוללת לא משולחת ולא הכרחית כי לא
ימצא בהקש הקדמ' שוללת לא הכרחית ולא משולחת ולא
ג"כ שוללת אפשרית ולא מחייבת הכרחית כי הוא מבואר
מן הגבולים שהם יולידו שוללת הכרחית ומה שיוליד שוללת
הכרחית אי אפשר שיוליד תמיד לא מחייבת הכרחית ולא
אפשרית ולא משולחת וכמו כן אי אפשר שיוליד שוללת
אפשרית.

[Page 97v]
ואם הגבולים שיולידו השולל ההכרחי האדם והלבן וקוקאנס
כי כל אדם אפשר שיהיה לבן וכל קוקאנס לבן
והתולדה אין אדם אחד קוקאנס ואלו הם הדרכים המולידי'
בתמונה זו בזה הדרך מן הערוב ובלתי המולידים כשהיו
שתי ההקדמות כוללות.
ואם היתה אחת מהם כוללת והאחרת חלקית הוא אם
היתה ההקדמה השוללת כוללת הכרחית יהיה הקש
מוליד אם שוללת אפשרית ואם שוללת משולחת השוללת הכרחית
תתהפך וישיב אל התמונה הראשונה שיחובר ממחייבת אפשרית
ושוללת גדולה הכרחית ואם כשהיתה המחייבת היא ההכרחית
לא יהיה ג"כ הקש כלל והמופת על זה הוא המופת בעצמו
כשהיו כוללות ובאלו הגבולים בעצמם שעברו כמו כן לא יהיה
הקש כשהיו שתיהן מחייבות והבאור הוא הבאור שקדם כשהיו
כוללות.
ואם היו שתי ההקדמות ר"ל הכוללת והחלקית שוללות
והיתה אחת מהן כשוללת הכרחית יהיה בזה הקש
בלתי שלם וזה כי כשנהפכה השוללת אל המחייבת יהיה הקש
כמו שיהיה כשהיו כוללות כפי מה שקדם וכמו כן לא יהיה הקש
כשהיו שתי ההקדמות סתמיות או חלקיות והמופת בזה הוא
המופת שנעשה במה שקדם ובאלו הגבולים בעצמם וכבר
התבאר כי כשהונח השוללת הכוללת הקדמ' הכרחית יהיה
הקש מוליד אם שוללת משולחת ואם שוללת אפשרית וכשהונח
המחייבת הכרחית לא יהיה הקש והוא מבואר כי בסדור
אחד לגבולים בהקשים המשולחים וההכרחיים יהיה הקש
או לא יהיה. והוא מבואר שאלו ההקשי'
כלם בלתי
תמימים

[Page 98r]

חבור האפשרי בתמונה השלישית


וכאשר היו שתי ההקדמות בתמונה זו אפשריות כוללות הוא
יהיה הקש ותהיה התולדה חלקית אפשרית על צד מה שיהיה
במשולחות לבד ובהכרחיות ורצוני באלו התנאים בעצמם
והמופת על זה הוא המופת על אלו ומה שיותר זה החמר
כי כשהיי שוללות יהיה מהם הקש בלתי תמים כשנהפכה
אחת מן השוללות אל המחייבת ממנה כי יהיה משתי אפשריות
אחת מהם מחייבת והשנית שוללת ואם היתה אחת מהם
כוללת והמחייבת חלקית ההקשים המולידים מהם ובלתי
המולידים יהיו כמי שהיי בחומר המשלח וההכרחי וכאלו
התנאים בעצמם וייחד זה כי כשהיו יחד שוללות היה הקש
בהתהפך ר"ל בהתהפך השוללות אל המתחייבת המתחייבת
ממנה כי לא יהיה הקש משתי שוללות בדבר מן החבורים
לא בפשוטים ולא במורכבים. ואם כשנלקחו שתי ההקדמות
סתמיות או חלקיות לא יהיה ג"כ הקש כי יוליד פעם מחייבת
הכרחית שוללת הכרחית אם הגבולים שיולידו
המחייבת הם אדם ולבן חי וזה שקצת הלבן אפשר
שיהיה אדם והלבן אפשר שיהיה חי והאדם בהכרח הוא
חי ואשר יולידו השוללת האדם והלבן והסוס וזה שהלבן
אפשר שיהיה אדם והלבן אפשר שיהיה סוס. והתולדה אין
אדם אחד סוס ובאלו הגבולים בעצמם יתבאר זה כשהיו
שוללו או אחת מהם מחייבת והאחרת שוללת כי אפש'
שיחובר מהם החבור
חבור האפשרי והמשולח בתמונה הג'


ואם היתה אחת משתי ההקדמות בתמונה זו

[Page 98v]
משולחת והשנית אפשרית ושתיהן מחייבות כוללות תהיה
התולדה אפשרית חלקית וזה יתבאר בהתהפך הקטנה כי אם
היתה היא האפשרית שבה מן התמונה הראשונה אל מה
שהקטנה אפשרית והגדולה משולחת וכבר התבאר ממה
שעבר שהתולדה אפשרית ואם היתה הקטנה היא המשולחת
שבה אל מה שהקטנה בה בתמונה הראשונה משולחת והגדולה
אפשרית. וכבר התבאר ג"כ שזה יוליד אפשרות ואם היתה
אחת מהן מחויבת והאחרת שוללת והיתה אי זו מהן
משולחת ר"ל הגדולה או הקטנה והיתה השוללת היא הגדולה
האפשרית תהיה התולדה האפשרית ואם היתה השוללת
היא המשולחת תהיה התולדה שוללת אפשרית בשתוף השם
ר"ל אשר תוליד שתי תולדות שוללת הכרחית ושוללת אפשרות
ואם היתה השוללת היא הקטנה והיתה אפשרית או שהיו יחד
שוללות לא יהיה הקש רק כשנהפכה האפשרית השוללת אל
המחייבת המתחייבת ממנה כי הוא ישוב אל מה שהוא
משתי מחייבות או אל מה שהגדולה בו שוללת והקטנ' מחייבת
ואם כשהיתה אחת משתי ההקדמות כוללות והאחרת חלקית
והיו שתיהן מחייבות או שהיתה הגדולה שוללת והחלקית
היא המחייבת יהיה הקש בתשובתם אל התמונה הראשונה
בהתהפך החלקית המחייבת כפי מה שהתבאר ותולדתו
תהיה על צד מה שהיתה תולדת שתי ההקדמות הכוללות
ואם המחייבת היא הכוללת והשוללת היא החלקית והקטנ'
היא המשולחת המחייבת והגדולה היא השוללת החלקית
האפשרית הוא יהיה הקש ובאור זה יהיה בהקש החלוף
ויהיה כל ב' הוא ג' בשלוח וקצת ב' איננו א' באפשרות
ואומר שקצת ג' אפשר שלא יהיה א' כי אם לא יהיה זה
צודק סותרו הוא הצודק והוא שכל ג' הוא א' בהכרח כי זה

[Page 99r]
הוא הסותר בצד ובכמות ובאיכות וכבר היה עמנו שכל
ב' הוא ג' בשלוח וא"כ יולד בתמונה ראשונה שכל ב' הוא א'
בהכרח וכבר היה עמנו שקצת ב' איננו א' באפשרות וזה
חלוף לא יתכן. ואם כשהיתה הגדולה החלקית היא
המשולחת והקטנ' היא האפשרית הוא יהיה הקש
כי סגלת התמונה השלישית שלא תהיה הקטנה בה שוללת
ואם היתה הקטנה שוללת אפשרית יהיה הקש כשנהפכה
אל המחייבת לפי מה שעבר וכאשר היו שתי ההקדמו'
סתמיות או חלקית לא יהיה הקש ומופת זה הוא המופת
הנעשה במינים הכוללים בזה השער ר"ל באפשרי המיוחד
ובאלו הגבולים בעצמם.

חבו' אפשרי וההכרחי בתמונ' הג'


וכאשר שתי ההקדמות כוללות והיתה אחת מהם
הכרחית והאחרת אפשרית והן יחד מחייבות
יהיה מזה הקש שיוליד תולדה אפשרית וזה מבואר בהתהפך
אל התמונה הראשונ' ואם היתה אחת מהן מחייבת והאחרת
שוללת והמחייבת היא ההכרחית והיא הקטנה תהיה התולדה
שוללת אפשרית וזה בהתהפך המחייבת ובשוב החבור
מן התמונה הראשונ' אל מה שהגדולה בו שוללת אפשרית
והקטנה חלקית הכרחית.
ואם השוללת היא ההכרחית הגדולה ותהיה התולדה
שוללת אפשרות ושוללת משולחת בשובה בהפוך
אל מה שהגדולה בו בתמונה הראשונה שוללת הכרחית
והקטנה מחייבת אפשרית.
ואם היתה הקטנה שוללת אפשרית והגדולה מחייבת
הכרחית לא יהיה הקש כי אם בהפוך השוללת

[Page 99v]
האפשרית אל המחייבת האפשרית
ואם היתה הקטנה שוללת הכרחית לא יהיה הקש והגבולים
שיולידו המחייב הם האדם והישן והסוס וזה כי אין אדם
אחד סוס וכל אדם אפשר שיהיה ישן והתולדה כל סוס
אפשר שיהיה ישן והגבולים שיולידו השולל האדם הער והישן
והסוס וזה שאין אדם אחד ער סוס וכל אדם אפשר שיהיה
ישן והתולדה אין סוס אחד ער שהוא ישן
ואם היתה אחת משתי ההקדמות כוללות והשנית חלקית
יהיו שתיהן מחייבות הוא יהיה הקש בשוב אל התמונ'
הראשונה ותהיה התולדה אפשרית בענינה במינים שתשוב
אליה מן התמונה הראשונה.
ואם היתה אחת מן שתי ההקדמות שוללת והאחרת מחייבת
והיתה השוללת היא הגדולה אם היתה הכרחית תהיה
התולדה משולחת או אפשרית כי ישוב בהפוך אל המין מן
התמונה הראשונה שיוליד שתי תולדות אלו אם היתה כוללת ואם
היא חלקית בהנחה ובחלוף ואם השוללת היא האפשרית
תהיה התולדה אפשרית אמתית בענינה באפשר
המיוחד מן ההקש שישוב אליו בתמונה הראשונה.
ואם השוללת היא הקטנה אם היא אפשרית היא הקש
בהתהפכה אל המחייבת האפשרית ואם היא הכרחית
לא יהיה הקש וזה מבואר על צד מה שהתבאר כשהיו כוללות
ובאלו הגבולים בעצמם.
וכבר התבאר מתי יהיה בזה המין הקש ואיך יהיה ואי
זו תולדה יוליד אי זה הקש ואיזה מהם תמימים
ובלתי תמימים הענין במינים אשר בתמונה זו
והנה נשלם המאמ' בכל ההקשים הנשואים לא אשר
על דרך משא.

[Page 100r]
פרק אמר וראוי על צד מה שנאמ' בתמונות
המשולחות שכל ההקשים אשר בתמונות
אלו יעלו אל התמונה הראשונה אשר בם ואם כל סוגי ההקשי'
שאינם על דרך משא כלם צריכים אל אשר על דרך משא
נאמר שכל הקש בכלל הוא אמנם יבאר אם הדבר נמצא ואם
שהוא בלתי נמצא וכל אחד משני אלו אם שיהיה כולל ואם
שיהיה חלקי וכל מה שיבאר שהדבר נמצא או בלתי נמצא
אם שיבארהו על צד המשא ואם שיבארהו על צד ההתנות
ואם שיבאר אותו בהקש מורכב משני אלו והיא שיתבאר
בהקש החלוף והכונה עתה אמנם הוא בהקשים אשר על
דרך המשא והתנאי המוליד מהם מבלתי המוליד על השלוח
כי כשהתבארו אלו יתבארו ההקשים שהצורך להם בהולדה
אל אלו והוא הקש החלוף וההקש שיהיה בתנאי
ונאמר כי כשהוצרכנו שנבאר שדבר נמצא בדבר
כמו שנצטרך שנבאר שא' נשוא על ב' אם
על צד השלילה ואם על צד החיוב הוא גלוי שנקח בבאור
זה על צד המשא שדבר נמצא בדבר ונשוא על דבר ואם
לקחנו בזה שא' נשוא על ב' לפי שא' נשוא על ב' מן המבואר
כי כבר לקחנו הדבר בבאור עצמי וזה בטל ובלתי מועיל ידיעה
נוספת בדרוש וכמו כן אם לקחנו בזה גזרה נבדלת בנשוא
ובנושא לדרוש הוא מבואר ג"כ שלא יתחייב ממנו לדרוש בדרוש
לא חיוב ולא שלילה כמו שנאמ' א' נשוא על ב' כי ג' נשוא על ד'
וכאשר נמנעו שני פנים אלו לא נשאר הנאמר הלקוח
בבאור שא' נשוא על ב' רק אם ואו משותף לו באחד משתי
הקצוות או משותף להם לא עוד אם היה משותף לאחד
משני הקצוות לא ימנע מהיות נשואו נשוא הדרוש בעצמו
ונושאו זולתו או יהיה נשוא הדרוש נשואו כי לא ימנע

[Page 100v]
המאמ' המשותף לאחד משתי הקצוות מאלו החלוקים עוד
לא ימנע ג"כ זה המשותף אם שימצא משפט אחד
בעצמו מבלי שישתתף לו משפט אחד או גזרה אחרת
ואם שימצא משותף לגזרה אחרת וזה מבלתי שיצדק
בדרוש ואם נלקח המשותף לאחד מקצוות הדרוש שהוא
א' וב' גזרה אחת לבדה כמו שנקח שא' משותף לג' בנשיאות
אחת מהם על חברו הוא מבואר שלא יתחייב מזה שיהיה
א' משותף לב' ר"ל שיהיה נשוא בחיוב או בשלילה על ב' כל
זמן שלא ישתתף ג' לב' ואם לקחנו א' משותף לג' וג' משותף
לד' בנשיאות קצתם על קצת הוא מבואר ג"כ שמזה יהיה
הקש רק לא יהיה הקש על הדרוש אשר נדרש ר"ל על
מציאות א' בב' או שלילתו ממנו ולו לקחנו הדברים
המשותפים לאחד משני הקצוות אל בלתי תכלית
מזולת שישתתפו לקצת האחר כמו שנק' א' משותף לג'
וג' לד' וד' לה' לא יחוייב מזה שיהיה א' משותף לב' אם
בנשיאות חיוב או שלילה כל זמן שלא יהיה המשתף
לא' משותף לב' כי ההקש בלתי מוגבל אמנם יהיה
מהקדמות בלתי מוגבלות ר"ל שההקש יהיה על דרוש
בלתי מוגבל אמנם יחובר מהקדמות בלתי מוגבלות
אם ההקש המוגבל ר"ל אשר יהיה על דרוש מוגבל הוא
מחוייב שיתחבר מהקדמות מוגבלות משותפות לשני
קצות הדרוש ולזה יתחייב שיהיה הפחות מן ההקש
המוגבל אמנם יחובר משתי הקדמות משתתפות
בגבול אמצעי ומתחלפות בקצות הדרוש ואם לא אי
אפשר שיבאר דבר נשוא על דבר מפני נשיאות דבר
על דבר כמו שיהיה א' משותף לג' וג' משותף לב' ואז
יתחייב שיהיה א' משותף לב' וכבר יתבאר מזה שכל

[Page 101r]
הקש יהיה משתי הקדמות ושלשה גבולים גבול קטן
ואמצעי וגדול.
ואם שכל הקש שעל דרך משא מחובר על דרוש מוגבל
שהוא יהיה אחד משלשה מינים אלו מן ההקשים
שעל דרך משא ר"ל שהתמונה הראשונה והשנית והשלישית
ושלא תהיה תמונה לשני הקצוות כמו שנקח ג' משותף לב' ולא'
שהם קצות הדרוש לא ימנע משלשה ענינים אם שיהיה
נושא לקצה הגדול נשוא לקטן כמו שיהיה א' נאמר על ג' על
ב'. וזה הוא התמונה השנית או שיהיה נושא להם וזה
הוא התמונה השלישית ואם
שילקח נשוא לגדול נושא לקטן זה לא יתכן כי הנשוא על
הגדול הוא נושא לקטן והגדול נשוא על הקטן כי הגדול הוא
נשוא בדרושה בטבע על הקטן ויהיה הדבר בעצמו נשוא
על עצמו וזה בטול כשהוכן הגבול האמצעי כפי הדרושה
המונח ואם כשהובן כפי השתוף הוא יוליד בלתי הדרוש
שהוא הפכו והוא בזה הצד אם נמנה זה החבור תמונה
רביעית כמו שיניחהו גליאנוס אמנם יהיה הקש לבלתי
הדרוש המונח ולזה לא תפול עליו מחשבה בה בטבע
ולא ילקח בדבור הקשי לא מופתי ולא מחשבי וכבר התבאר
מזה המאמר שכל הקש שעל דרך משא בהכרח יהיה
אחד משלשה מינים אלו ואם היה הדרוש האחד בעצמו
מתבאר באמצעיים רבים כמו שיתבאר בא' נמצא בב'
במציאות א' בג' וג' בד' וד' בה' וה' ב..
ואם שהקש החלוף ג"כ מורכב מאחת משלש תמונות
אלו ומהקש התנאי זה יתבאר מאשר הקש החלוף

[Page 101v]
אמנם יהיה בהביא הדבור כי אל הבטל בהקש שעל דרך משא
ומאשר הדרוש בו הראשון אמנם יחוייב ויתבאר בהקש תנאי
כמו שנאמר שהאלכסון אם שיהיה משותף לצלע המרובע
או נבדל עוד יתבאר המתנה מזה ההקש התנאי שהוא איננו
משותף בהקש שעל דרך משא שיביא אל הבטל וזה באשר
יאמר אם היה משותף היה יחס מרובע אחד מהם אל האחר
ואם מספר מרובע אל מספר מרובע מחוייב מזה שיהיה
יחס מרובע הצלע אל מרובע האלכסון יחס מספר מרובע
אל מספר מרובע וכבר התבאר עוד מספר היסודות שיחס
שני המרובעים אחד מהם אל האחר איננו יחס מספר
מרובע אל מספר מרובע והיא יחס שנים אל אחד זה חלוף
לא יתכן וכאשר התבאר שהוא בלתי משותף שאיננו בו מן
בהקש התנאי אשר עשינו אותו תחלה והוא מאמרנו האלכסו'
אם נבדל ואם משותף ואמרנו אמנם איננו משותף וא"כ
בהכרח נבדל וזהו ההקש התנאי המתחלק שיחובר מן
הסותרות שלמות הסתירה אשר כשנשנה במקביל אחד
מהם נולד השני כמו שנאמ' בהקשים התנאים א"כ הבטל
כמו שאמרנו בזה ההקש יתבאר בהקש נשוא והדרוש יתבאר
בהקש התנאי.
ואם ההקש התנאי הוא מבואר ג"כ מענינו
שאין בו ספק מבלי ההקש אשר על דרך משא וזה שההקש
התנאי שני סוגים ראשונים אחד מהם ההקש הנדבק והוא
אשר יורכב מן המתחייבת וקשר במלת התנאי שיתן הדבוק
באמרנו אם היה השמש עולה היום היום נמצא והדבר
שיחוייב ממנו הדבר והוא יקדם הקודם והמתחייב הנמשך
והוא שני מינים אחד מהם שנה בו הקודם בעצמו ויולד
הנמשך כאמרנו אמנם השמש עולה א"כ היום נמצא
והשני שנה כי מקביל הנמשך ויולד מקביל הקודם כאמרנו

[Page 102r]
אמנם היום בלתי נמצא א"כ השמש איננה עולה.
והסוג השני התנאי המתחלק והוא יורכב מן
הסותרות שלמות הסתירה ויחוברו
בו מלות התנאי שיורו על החלוק כאמרנו זאת העת אם
שהוא לילה ואם שהוא יום וזה ארבעה מינים ויש שישנה
בו הקודם בעצמו ויולד מקביל הנמשך וישנה בו הנמשך
בעצמו ויולד מקביל הקודם וישנה בו מקביל הקודם ויולד
הנמשך וישנה בו מקביל הנמשך ויולד וזה שאנחנו
כבר נאמר אמנם הוא לילה א"כ אינו יום או אמנם אינו יום
א"כ הוא לילה או אמנם איננה לילה א"כ הוא יום או אמנם
הוא יום א"כ איננה לילה
וכאשר היו סוגי ההקשים התנאיים הראשונים שני
סוגים אלו ושניהם כשנחקר הענין נגלה שהדרוש
בם הוא אשר יתבאר בצד התנאי ואם הנשנה הוא יצטרך
אל אשר יתבאר בהקש שעל דרך משא בתנאי המתחלק
והנדבק אם היה הדבוק והנשנה מבוארים בעצמם היה
המתחייב מבואר בעצמו אחר שהיה הדבוק והסתירה בם
מבואר בעצמו וזה כי כשהיה הדבוק בם מבואר בעצמו
והנשנה מבואר בעצמו היה המתחייב מבואר בעצמו וזה
גלוי בתנאי המתחלק כי אם היה הסתירה מבוארת בעצמה
והנשנה מבואר בעצמו היה הדרוש מבואר בעצמו שאם
היה מבואר שהעולם לא ימנע מהיות מחודש או קדמון
והיה מבואר בעצמו שאיננו קדמון א"כ היותו מחודש
מבואר בעצמו בהכרח ומן הדומה שהענין יהיה כן בתנאי
הדבוק כי אם היה מציאות התנועה מבואר בעצמו מבלתי
אמצעי א"כ מציאות הטבע מבואר בעצמו וכמו כן אם
היו פעלות הנפש מבוארות המציאות בעצמם ומבוארות

[Page 102v]
המציאות מן הנפש בעצמה א"כ הנפש מבוארת המציאות
בעצמה וכמו כן אם היתה התנועה ידועת המציאות
וידוע בעצמו מציאותה ממניע א"כ המניע ידוע המציאות
בעצמו ואם היה העדר התנועה בדבר מה מזה מבואר
המציאות בעצמה והעדרה ממניע ידוע בעצמו א"כ
העדר המינים שם מבואר המציאות בעצמו ובכלל
שאתה כשתחקור המופתים שיולאו יציאת התנאי
בחכמות וזה בדרושים בטבע תמצא אם הדבוק בם
מבואר באמצעי ואם ההשנות וזה אמנם יחוייב בהקשי'
התנאיים שאינם על דרך משא בכח והם התנאיים
האמתיים ואם אשר הם בכח על דרך משא אלו אשר
על דרך משא הוצאו יציאת התנאי ולזה אפשר באלו
שישוב לחברו ושבעצמם נפרדים בתוספת הקדמה
וזה המין מן התנאיים הוא אשר ישתתף הקודם לנמשך
בגבול אחד וכבר גדרנו זה במאמ' הפרדנוהו לזה.
ואם כשהיו שני הענינים בהקש התנאי ידועים
בעצמם לא יעשה כלל בבאור מה יותר מעט
הסתר מן המוסכל בטבע בהעשות ההפרש זה דומה
לו. ואין לאומר שיאמ' כי כמו שתהיינה ההקדמות
בהקש אשר על דרך משא ידועים בעצמם
והתולדה מוסכלת כמו כן כבר יקרה שיהיה הענין בהקש
התנאי ר"ל שתהיינה שתי ההקדמות ידועות בעצמם
ר"ל התנאית והנשנית ותהיה התולדה מוסכלת כי אמנם
קרה שהיו שתי ההקדמות בהקש שעל דרך משא ידועות
והתולדה מוסכלת כי ההקדמות לא חוברו עדין במחשבה
החבור שתחוייב ממנו התולדה אבל ההקדמות בהקש
התנאי אינם צריכות אל החבור בחיוב מה שיתחייב מהם.

[Page 103r]
כן ראוי שנבין זה המקום על ארסטו לא כפי מה שיאמר
אבונצר ולא כמה שיספק בזה אבן סוני ובכלל כי
החפוש שרמזנו אליו יגלה מה שיאמר אותו ארסטו בענין
זה גלוי מבואר כי ככה התבאר ממאמרנו שהרבה מן הדברי'
הידועים בעצמם במציאות הנפש וזולתה אמנם ידענום
בזה הצד מן הביאור והוא בטל שדרך אחד בעצמו יעשה
בעמידה על הידוע בעצמו ועל המוסכל בטבע.
וכבר התבאר שכל סוגי ההקשים אמנם ישלמו בתמונה
הראשונה ואמנם יותרו אל הכוללות מהם כפי
מה שעבר וזה כי מה שזולת על דרך משא ישלמו באשר
על דרך משא ואשר על דרך משא ישלמו בתמונה הראשונה
והחלקיות אשר בתמונ' הראשונ' בהקשי' הכוללי' אשר בה כפי
מה שהתבאר
והוא מבואר כי מחוייב שתהיה בכל הקש
מוליד הקדמ' מחייבת איך שם מה שהיא בכמותה והקדמה
כוללת איך מה שהיא באיכותה וזה כי אם לא תהיה שם
הקדמ' כוללת לא יהיה הקש כלל אם שיהיה על זולת
הדרוש ואם שתהיה ההקדמה עצמה היא הדרוש המשל
כזה אם היה הדרוש האם התענוג בכבודו טוב כי מה
שאפשר שילקח בבאור זה הדרוש לא ימנע מהיותו הדרוש
עצמו או זולתו עוד אם היה זולתו לא ימנע משלשה ענינים
אם שתהיה ההקדמה הלקוחה בזה סתמית והיא שהתענוג
טוב או שתהיה חלקית והיא שקצת ההנאות טוב או
שתהיה כוללת והיא שכל הנאה טוב ואם נלקחה ההקדמ'
סתמית והיא שההנאה טוב אין אנו בטוחים מהיות זאת
הסתמית צודקת על ההנאות מזולת ההנאה הנגונית
א"כ לא תכלול הדרוש והוא שההנאה הנגונית טוב וכמו כן
אם בארנו בה ג"כ בחומה החלקית ואמרנו קצת ההנאות

[Page 103v]
טוב ולזה אם הולידו כמו אלה תמיד הוא בלתי הדרוש כמו
שיהיה מאמרנו קצת ההנאות טוב צודק על הנאת החכמה
וכמו כן הסתמית ויולד מזה שהנאת החכמה טוב ואמנם
זה איננו הדרוש ואם שלוקח הדרוש עצמו הוא מבואר שלא
יהיה הקש א"כ לא ימנע בהקש המוליד מהיות הקצה הקטן
נכלל תחת האמצעי כללות החלקי ככל עד שיהיה יחס אחד
מהם אל האחר יחס החלק אל הכל וזה בפועל בתמונה
הראשונה ובכח בתמונה השנית והשלישית מהנה התבאר
שהוא מחוייב שתהיה ההקדמה הנכללת תחת ההקדמה
מחויבת כי אלו היתה שוללת לא תהיה נכללת תחתיה ולא
ימצא זה היחס נמצא בפועל התמונה הראשונה ובכח בשנית
ובשלישית
וכבר התבאר מזה המאמ' שכל הקש מחוייב שתהיה בו
הקדמ' כוללת ומחייבת ושהתולדה החלקית כבר התבאר
משתי הקדמות שאחת מהן חלקית וזה בתמונה הראשונה
ובשנית וכבר התבאר משתי הקדמות כוללות לא תתבאר
בהכרח כי אם משתי הקדמות כוללות ואם התולדות החלקיו'
כבר התבארנה משני המינים יחד ר"ל משתי הכוללות ומן
הכוללת והחלקית והוא מבואר ג"כ שתהיינה שתי ההקדמות
או אחת מהן דומה לאיכותה ובצדה בתולדותה ר"ל שאם
היתה התולדה הכרחית או אפשרית או משולחת תהיינה
שתי ההקדמות בזה הצד או אחת מהן וזה בהקשים שיולידו
תולדה אחת והיא התולדה במה שהוא נכלל בענין הנאמר
על הכל והוא מבואר ג"כ ממה שנאמ' מתי יהיה הקש מוליד
ומתי יהיה בלתי מוליד והמוליד ג"כ מתי יהיה חסר ומתי

[Page 104r]
וכאשר היה הקש על דרך משא בהכרח שיהיו הגבולים בו סדורים
על אחד משלשה דרכים אלו אשר תארנו
והוא מבואר ג"כ שכל
תולדה תהיה בשלשה גבולים לא פחות ולא יתר אם לא תהיה
התולדה האחת בעצמה מתבארת בהקשים רבים כל אחד
מהם מספיק בהולדת התולדה כל נפרד בעצמו ונקבל שזה
אפשר בשני צדדין אחד מהם כמו שנבאר תולדתה על דרך
משל בשתי הקדמות א"כ ובשתי הקדמות ג"ד או בשתי הקדמות
א"ב לבד ובשתי הקדמות א"ג לבד או ב' ג' לבד והצד השני
שתהיינה שתי ההקדמות המולידות התולדה המונחת
תולדות מההקדמות אחרות אם שתיהן ואם אחת מהן .
המשל בזה שתהיה התולדה נולדת בשתי הקדמות א"ב והקדמות
א' תולד בשתי הקדמות ד"ה והקדמת ב' תולד בשתי הקדמות
ה"א או תהיה הקדמת א' נולדת בשתי הקדמות ד"ה והקדמ'
ד' מתבארת בחפוש או היא מבוארת בעצמה מתחלת
הענין וא"כ על הצד הראשון יהיו ההקשים רבים והתולדה
אחת ועל זה הצד יהיו ההקשים רבים והתולדות רבות כי
הן בזה המשל שלש והם ה' שהוא התולדה האחרונה וא' וב'
שהן הקדמות לתולדות ה' ותולדות להקדמות ד"ה וו"ז ואם
כשלא יהיו הקשים רבים לתולדה אחת אבל הוא הקש אחד
אי אפשר שתהיה תולדה אחת מיותר משלשה גבולים
כי כבר התבאר שלא יהיה הקש מפחות משתי הקדמות
ונניח תחלה שתהיה מההקש אחד תולדה אחת מארבע
הקדמות וששה גבולים כמו שנניח שה' על דרך משל תולדה
מארבע והם הקדמות א"ב והקדמות ג"ד.
ולפי שכבר התבאר שאם היה מקובל שיהיה
מהקדמות א"ב הקש יהיה אחת מהם
אל האחרת יחס החלק אל הכל או לא יהיה יחס היה יחס

[Page 104v]
אחת מהם אל האחרת יחס החלק אל הכל תהיה מהן בהכרח
תולדה ואם היתה מהן התולדה לא ימנע משלשה ענינים אם
שתהיה מהן התולדה המונחת ואם שתהיה התולדה אחת מהקדמו' ג"ד ואם
שתהיה דבר אחר בלתי אלו עוד בכל אחד משלשה ענינים אלו
להקדמות א"ב לא ימנע ג"כ מהיות הקדמות ג"ד יחס אחת
מהן אל האחרת יחס הכל אל החלק או לא תהיה ואם היה
תחודש מהם בהכרח תולדה עוד זאת התולד' ג"כ לא תמנע
מן הג' עניני' אלו אם שתהיה תולדת ה' הדרושה ואם שתהיה
התולדה אחת מההקדמו' א"ב ואם שתהיה התולדה דבר
אחר בלתי אלו ואם היתה התולדה המתחדשת מהקדמות
א"ב תולדת ה' הדרושה והיתה מהקדמות ג"ד תולדת מה
כאשר יהיה יחס אחת מהם אל האחרת יחס הכל אל
החלק אם היתה זאת התולדה תולדת ה' או אחת מהקדמו'
א"ב יהיו הקשים רבים על התולדה אחת וזה דבר בלתי נמנע
ואם היתה תולדת ההקדמות ג"ד בלתי תולדת ה' ובלתי
אחת מהקדמות א"ב יהיו ההקשים רבים על דרושים
רבים בלתי מדבק קצתם בקצת. ואם כשלא יהיה יחס
הקדמות ג"ד אחת מהם אל האחרת לא יהיה להם תועלת
בתולדה רק אם ילקחו על צד החפוש להאמתת הקדמות
ההקש או להסתר התולדה והעלמה ובזולת זה מן הדברי'
שתלקחנה אלו ההקדמות שאינם הכרחיות בתולדה כפי
מה שיתבאר בשמיני מספר הנצוח
וזה מה שיחוייב
כשהנחנו שתולדת הקדמות א"ב הוא ה' ואם כשהיתה
תולדת הקדמות א"ב זולת ה' וזולת אחת מהקדמות ג"ד
הוא ג"כ לא ימנע מהיות תולדת הקדמות ג"ד אם תולדות
ואם אחת מהקדמות א"ב ואם דבר אחר זולת אלו ואם
שתהיינה הקדמות ג"ד בלתי מולידות כלל ואם היתה

[Page 105r]
תולדת א"ב זולת ה' וזולת אחת מהקדמות ג"ד והיתה
תולדת ההקדמות ג"ד זולת ה"א וזולת אחת מהקדמות א"ב
הוא לא יהיה הקש על דרוש אחד לבד כל שכן על הדרוש
המכוון ויהיו הקשים רבים ואם היתה תולדת הקדמות
ג"ד הוא ה' ג"ד יהיו הקשים רבים ואם היתה תולדת הקדמות
ג"ד אחת מהקדמות א"ב והיו ג"כ הקשים רבים על דרוש
אחד אלא שהוא בלתי הדרוש ואם היו הקדמות ג"ד בלתי
מולידות לא יהיה להם עסק בתולדת הקדמות א"ב עם
שתולדת הקדמות א"ב היא בלתי הדרוש ואם כשהיתה
תולדת הקדמות א"ב אחת מהקדמות ג"ד לא ימנע ג"כ
מחיוב הקדמות ג"ד מאלו השלשה ענינים אם שתהיינה
מולידות לה' ואם לאחת מהקדמות א"ב ואם לדבר אחר
זולתם ואם היתה תולדתם ה' יהיו הקשים רבים על
הדרוש האחד וכבר התבאר שזה בלתי נמנע. ואם היתה
תולדתם אחת מהקדמות א"ב יהיה הבאור סבובי ולא
יהיה שם הקש על הדרוש ואם היתה תולדת הקדמות
ג"ד זולת ה' וזולת אחת מהקדמות א"ב יהיו ג"כ הקשים
רבים על דרוש אחד אלא שהוא זולת הדרוש ואם כשהיו
שתי הקדמות ג"ד בלתי מולידות כלל לא יהיה להם עסק
בהולדה ותהיינה בטלה ויהיה שם הקש אחד אמנם על
זולת הדרוש . ואם התבאר כי על הפנים
שאפשר שיצוייר שידרוש אחד יתבאר מהקש
אחר מורכב ביותר משתי הקדמות בטלים ובזה בעצמו
התבאר שאי אפשר שיתבאר דרוש אחד בהקש אחר שהוא
מורכב מיותר משלשה גבולים וזה מה שכוננו באורו
וכאשר התבאר שכל הקש פשוט לא יהיה מיותר
משלשה גבולים יהיו השלשה גבולים שתי

[Page 105v]
הקדמות לבד א"כ כל הקש לא יהיה מיותר משתי הקדמות
ושלשה גבולים וכבר היה מבואר שלא יהיה בפחות א"כ כל
הקש פשוט לא יהיה ביותר משלשה גבולים ולא בפחות
וכאשר
התבאר זה הוא מבואר ג"כ שכל הקש פשוט או מורכב מהקשי'
פשוטים תמים ההרכבה בלתי חסר ההקדמה מההקדמות
ההכרחיות בתולדה האחרונה הוא מחובר מהקדמות זוגות
וגבולים נפרדים כי הגבולים יותר מן ההקדמות אחד וכי
אי זה הקש היה בזה התאר ולא תהיינה הקדמותיו זוגות
הוא בלתי מוליד אלא א"כ לקחה כי הקדמ' בלתי הכרחית בתולדה
או נשמט ממנו קצת מן ההקדמות ההכרחיות וסגלת זה
ההקש שתהיינה התולדות בו חצי ההקדמות לפי שיוכל שתי
ההקדמות תולדה וההקש המורכב אשר בזה התאר יקרא
המדובק והוא שיזכרו בו כמו שאמרנו כל ההקדמות ההכרחיות
בתולדת הדרוש ויזכרו בו ההקדמות האמצעיות שתי פעמים
פעם מאשר הם תולדות ופעם מאשר הן הקדמות ורצוני
באמצעות ההקדמות אשר בין הדרוש הראשון ובין הקדמות
הראשונות שחוברו מהם ההקשים הפשוטים אשר אליהם
יותר ההקש המורכב והם הידועים בעצמם כמו שנבאר
שא' נמצא בב' בהקדמות בג' ותתבאר כל אחת משתי הקדמות
אלו בשתי הקדמות ג"כ המשל בזה שנבאר הקדמת ג' בהקדמו'
הז' והקדמת ב' בהקדמות א"כ ותהיינה ההקדמות הז' א"כ
הארבע מבוארות בעצמם ותהיינה כל הקדמות זה ההקש
עם כל ארבע אלו ששה ושתי הקדמות בג' הם האמצעיות
פעם הם תולדות ופעם הם הקדמות ר"ל תולדות בהצטרף
אל אשר ממעל להם והקדמות בהצטרף אל אשר מתחת
להם. ואם ההקש המורכב אשר יקרא המחולק
והוא אשר אמנם תזכרנה כי אם כל ההקדמו'

[Page 106r]
לבד מבלתי התולדות המתחייבות מהם ואם קצת ההקדמות
הוא מצד שלא תזכרנה בו כל ההקדמות תהיה סגלת שהגבולים
אשר בו יוסיפו לעולם אחד על ההקדמות אלא שלא תהיינה
ההקדמו' לעולם זוגות והגבולים נפרדים כמו שהיו בהקש
המורכב הדבוק אבל סגלת זה כי כשהיו ההקדמות זוגות היו
הגבולים נפרדים וכשהיו ההקדמות נפרדות היו הגבולים
זוגות כי זאת היא המספרים שיוסיף אחד מהם על האחר
אחד וכשהיו ההקדמות נפרדות והגבולים זוגות ונוסף שם
גבול אחר תתהפך הענין והיו ההקדמות זוגות והגבולים
נפרדים.
ולפי שישיג זה ההקש שההקדמות בו תדבקנה
קצתם בקצת בשאין חלות ביניהם התולדות שתזכרנה
בהקש הדבוק אבל הם נשמטות הנה חוייב שתחדש
בו עם כל שלשה גבולים תולדה מהם מה שיש להם עסק
בתולדת הדרוש ומהם מה שאין להם עסק והם התולדות
הנקראות יתרונות
וכאשר היה זה כן היו התולדות המתחדשו'
בזה ההקש יותר הרבה מן הגבולים וההקדמות ר"ל כשהיו
הגבולים יותר מארבעה וכשנוסף גבול אחד תהיינה נוספות
תולדות פחות מן הגבולים שנוסף עליהם הגבול אחת כי לא
תחובר מן הגבול הנוסף ומן הגבול הנמשך אליו תולדה
ואמנם תחובר ממנו ומן הגבול השלישי עוד ממנו ומן
הרביעי ובזה עד אחרון שבגבולים בין שיהיה הגבול
הנוסף והוא שיהיה נושא לנושא האחרון או בקצה העליון
והוא שיהיה נשוא על הנשוא הראשון או שהיה ג"כ נוסף
באמצע וזה כי כשהיה באמצע עשה ג"כ עם הגבולים
אשר ממעל לו ואשר מתחת תולדות ועם שני הגבולים
הנמשכות לו אשר אחד מהם ממעל והאחר מתחת המשל
בזה כי כשהיו עמנו גבולים ארבעה והם א"ב ג"ד תהיינה

[Page 106v]
מאלו הגבולים שלש תולדות תולדה לגבולי אב"ג ותולדה
לגבולי אג"ד ותולדה לגבולי בג"ד ואם נוסף עליהם גבול
אחד והוא על דרך משל ה' חדשו שלש תולדות תולדה לגבולי
הד"ג ותולדה לגבולי' הג"ב ותולדה לגבולי הב"א ותהיינה יותר
מן הגבולים ותהיינה התולדות המתחדשות מן הגבול הנוסף
פחות מן הגבולים שחובר עליהם הגבול הנוסף אחת ואלו
הבחינות אפשר שתעמדנה על ידיעת שני מיני ההקש
המורכב שהוא הדבוק והמחולק כי אם לא תתחברנה בו
אלו הסגלות ולא תהיינה הם הקדמות שנוספו לכוונה
מן הכוונות שתהיינה בו נוספות מן ההקדמות שאין להם
עסק בתולדת הדרוש הוא מבואר שהמאמ' איננו הקש
מורכב כלל לא דבוק ולא מחולק ומה שנמצאו בו סגלות
הדבוק הוא דבוק מה שנמצאו בו סגלות המחולק הוא
מחולק.

פרק


ולפי שמיני התולדות שתהיינה מן ההקשים
אצלנו ידועים ובכמה מתמונה
תהיה התולדה האחת בעצמה ובכמה ממין מזאת התמונה
תהיה כבר יהיה גלוי לנו בזה אי זה מין ממיני התולדות
והדרושים יהיה מציאות ההקש עליו יותר קשה ואי זה
מין ממיני התולדות יהיה מציאות ההקש עליו יותר קשה
ואי זה מין ממיני התולדות יהיה מציאות ההקש עליו
יותר קל כי מן המבואר כי המין שיתבאר מהקשים יותר
תמונות ויותר מינים מן התמונה האחת בעצמם יותר קל
מאשר יתבאר מהקשים מעטי התמונות ומעטי המינים
ואם המחייב הכולל כבר התבאר שלא יתבאר כי אם
בתמונה הראשונה וזה במין האחד ממנו ואם
השולל הכולל כבר התבאר ג"כ שיתבאר בשתי תמונות

[Page 107r]
בראשונה ובשנית ויתבאר בראשונה במין אחד לבד
ובשנית בשני מינים.
ואם המחייב החלקי כבר התבאר ג"כ שיולד בתמונה
הראשונה במין אחד ממנו ובשלישית בשלשה
מינים ממנו וכמו כן התבאר שהשולל החלקי יולד בכל
התמונות אם בראשונה במין אחד ואם בשנית בשני מינים
ואם בשלישית בשלשה מינים וכאשר היה זה כמו שספרנו
הוא גלוי שהקשה מהם בקיום הוא המחייב הכולל כי יקויים
בדרך אחד וכי הוא הקל מכלם בבטול כי יבוטל בקיום
השולל הכולל והשולל החלקי והשולל החלקי קל מכלם
בקיום כי יקויים ביותר דרכים מהם ועוד כי יקויים
בשולל הכולל. ובכלל שבטול הכולל קל מקיומו לפי שיבוטל
לקיום סותרו והוא החלקי והקיום ההפכי לו והוא הכולל
והשולל הכולל יקויים בשתי תמונות ויבוטל בשתי תמונות
אלא שבטולו קל מקיומו וזה כי הוא יבוטל בקיום החלקי
המחייב והכולל המחייב ויקויים בצד אחד והוא תולדת
עצמו. ואם הדרושים החלקיים קיומם קל מבטולם
וזה שהם יקויימו מצד עצמם והם יתבארו
בתמונות רבות ובמינים רבים ומצד קיום הכולל אשר
יכלול אותם ויבוטלו מצד הכולל הסותר להם לבד ולזה
היה הקשה מהם בבטול השולל החלקי לפי שהוא אמנם
יבטל בקשה מהם בקיום והוא המחייב הכולל ובכלל
שקיום המחייב קשה מקיום השולל וזה שהשולל החלקי
יתבאר בדרכים יותר מן הדרכים שיתבאר בם המחייב
החלקי וכמו כן השולל הכולל יתבאר בדרכים יותר מאשר
יתבאר בם המחייב הכולל ולפי שקיום השלילה הוא בטול
המציאו' על זה הצד כבר יתאמת שיאמ' שהבטול קל מהקיום.

[Page 107v]
ואם .. יקחו הקיום והבטול כולל ולחלקי היה בטול
הכולל קל מקיומו והחלקי בהפך וכבר התבאר
ממה שנאמר איך יהיה סדור הגבולים בהקשים ומכמה
גבולים ומכמה הקדמות יהיה ואין ראוי שיהיה יחס ההקדמות
קצתם אל קצת ואי זה דרוש יתבאר באי זו תמונה ומה יתבאר
מהם בתמונות מעטות ומה יתבאר מהם בתמונות רבות
והנה נשלם החלק הראשון מזה המאמר.

החלק השני


אמר וכבר ראוי שנדע איך יפול ההקש על כל דרוש
שנכון ידיעתו ובאי זה דרך נקח הקדמות כל
הקש כי אין ראוי לנו שנהיה יודעים ההקש לבד אבל שיהיו
אצלינו שני סדורים נוכל להיות עושים בהם ההקש וזה ישלם
בידיעת הדברים שהם מינים משני הסדורים שבם תהיינה
מוצאות הקדמות ההקש
ונאמר שהדברים הנמצאים מהם מה שלא ינשאו
על דבר כלל על הדרך שטבעי כי אם במקרה
ועל זולת הדרך הטבעי וינשאו עליהם זולתם והם אישי העצמי'
המורגשים כמו זייד ועמר כי אנחנו נאמ' שזייד הוא אדם
נחי ונשא עליו זולתו ולא נישא הוא על זולתו כי אם במקרה
על זולת הדרך הטבעי כמו שנאמ' שזה הלבן הוא זיד.
ומהם מה שינשא דבר עליהם וינשאו הם על דבר ואלו
הם כמו שנשיא המינים על החושים והסוגים על
המינים המשל בזה נשיאות החי על האדם ונשיאות האדם
על זייד ועמר ושני מינים אלו מציאותם מבואר בעצמו
ומהם מין שלישי והם הדברים שינשאו על דבר ולא ינשא עליהם

[Page 108r]
דבר כלל וזה על דרך הטבעי ועוד יתבאר זה המין רק
הנשיאות בספר המופת כי שם יתבארו שהדברים הנשואים
קצתם על קצת יכלו בכלל אל נשוא אחרון לא ינשא עליו נשוא
כלל. וכאשר התישב זה יהיה מבואר שרוב החקירה והדרישה
אמנם הם בדברים האמצעיים בין שני קצוות אלו ר"ל שינשאו
על דבר וינשא עליהם דבר הוא מבואר שכל דרוש שיהיה
בזה הסוג שהנשוא בו והנושא ישיגהו שכל אחד מהם ינשא
על דבר וינשא עליו דבר וכאשר התישב זה ג"כ א"כ הדרך
אשר בה נגיע בכלל אל ההקדמות כל דרוש יכנס בזה הסוג
מן הנמצאות ר"ל באמצעיות תהיה באשר נחלק תחלה הדרוש
אל שני גבוליו שהם הנשוא והנושא כי כל דרוש יחלק על שני
גבולים אלו עוד נעיין בדברים שימצאו לכל אחד מגבולים
אלו ר"ל הדברים שיחוייבו לנשוא הדרוש ואשר יחוייבו לנושאו
ואלו הם הגדרים והסוגים והמבדילים והסגלות והמקרים
המשיגים לדבר וג"כ בדברים אשר ימצא להם כל אחד מגבולי
הדרוש ר"ל הדברים שיתחייב להם נושא הדרוש ואשר
להם נשואו ובדברים ג"כ אשר ישוללו מכל אחד משני גבולים
אלו והם בעצמם הדברים אשר ישולל מהם כל אחד משני
גבולים אלו כי השוללות כבר התבאר שהם מתהפכות
וראוי
לאשר יעשה זה שיכיר אי זה מאלו הנשואים הם גדרים לאחד
משני אלו הגבולים או לשניהם ואי זה מהם סוגים ואי זה
מהם סגלות ואיזה מהם הוא גדר כפי הדעת המפורסם או
סוג או סגלה או מקרה שיעשה מזה הנאות במלאכה מלאכה
כי כל מה שהיה מזה על האמת יעשה במלאכת המופת ומה
שהיה מזה כפי הדעת המפורסם יעשה במלאכת הנצוחי'
ובכלל כל מה שהרב מקנין מיני ההקדמו' היה יותר ממהר
למציאות הדרוש. וראוי שלא ילקח מן המשיגים

[Page 108v]
כי אם המשיגים הכוללים לשני הגבולים לא שנקח לבד
הנשואים על הקצתם המשל בזה אם היה הדרושה אם
האדם כך כי הוא איננו ראוי שנבאר מה שהוא משיג לכל אדם
כי לא יהיה הקש רק מההקדמות הכוללות כמו שהתבאר
וכמו כן איננו ראוי שתלקחנה ההקדמות סתמיות כי
ההקדמו' הסתמיות כחה כח החלקית כפי מה שהתבאר ולא
יתבאר מענינה אם היא כוללת או איננה כוללת וכמו כן
ראוי שנבאר מן הדברים שישיג אותם כל אחד משני
הגבולים הדברים הכוללים. המשל בזה שנבאר מה שישיגהו
האדם כלו לא מקצתו והחומה לעולם אמנם תחוייב שתחובר
בנושא ההקדמ' הנופלת לא בנשואה כי כשחוברה בנשואה
היה אם בטל ואם בלתי מועיל בהקש כפי מה שהתבאר
בספר הקודם. וכאשר היה אחד משני הגבולים
מן הדרוש אשר יבוקש לקחת משיגו מקיף
בענין כולל אין הפרש במקום זה בין שיבוקש משיגו עצמו
או משיג זה הכולל המקיף בו המשל בזה כי כאשר בקשנו
משיגי האדם על דרך משל וכבר ידענו שהחי מקיף באדם
לא יהיה במקום זה הפרש בין שנקח משיג ממשיגי האדם
או משיג ממשיגי החי כי כל מה שהשיג המקיף באדם כבר
ישיג האדם וכמו כן עוד כשבקשנו מה שישיג אחד משני
הגבולים יהיה הגבול אשר ביקש משיגו מקיף בנושאים
מה אין ראוי ג"כ הנה שנתעסק בהאמתת כי מה שישיג לדבר
הוא משיג למה שיקיף בו זה הדבר ואמנם ראוי שיאמת
שהגבול שלוקח משיגו מקיף בזה הנושא המשל בזה שאם
היה החי משיג לאדם ומקיף בו הוא מבואר שהוא משיג
לכל מה שיקיף בו האדם. ואמנם ראוי שנאמת
שזה הדבר מקיף בו האדם או איננו מקיף בו וראוי שנבאר

[Page 109r]
מאלו המשיגים המיוחסים לדרוש ואם היה הדרוש באפשרי
אשר על הרוב לקחנו המשיגים האפשריים אשר על הרוב
כי הקש הדרושים שיהיה באפשריים אשר על הרוב אמנם
יהיה מהקדמות אשר על הרוב כמו שהקש הדרושים שיהיה אשר
בחמר ההכרחי אמנם יהיה מהקדמות הכרחיות ואלו הם
שני הסדורים אשר בהם יבוקש קנין ההקדמות וכל הקש
שנכון לעשותו.
ואם הסדורים שבהם יאחז ההקש
עצמו ר"ל צורתו הנה כפי מה שאומר וזה שכל דרוש שיבוקש
ההקש עליו אם שיהיה מחייב כולל או שולל כולל או מחייב
חלקי או שולל חלקי ואם היה הדרוש מחייב כולל ורצינו
הולדתו הוא ראוי שנעיין בנושאי נשואו ונשואי נושאו.
ואם חברנו קצת נושאי הנשוא הם בעצמם קצת נשואי
הנושא בהכרח יהיה הנשוא ממנו בכל הנושא וזה מבואר
מאשר זאת ההנחה בעצמה היא הנחת התמונה הראשונ'
כי המחייב הכולל אמנם יולד בתמונה זאת והמשל בזה
שיהיה דרושנו האם כל חלק מחלקי העולם מחודש ונמצ'
העולם מתואר במחבר ונמצא המחובר נושא למחדש ויחבר
ההקש כן כל חלק מחלקי העולם מחודש. ואם רצינו
שנוליד מחייבת חלקית מההקדמות כוללות זה אפשר
באשר נקח נושאי שני הגבולים יחד ואם חברנו דבר
אחד בעצמו נושא לשניהם בהכרח יחוייב שיהיה הנשוא
ממנו נמצא לקצת הנושא וזה מבואר מהנחת התמונה
השלישית. המשל בזה שיהיה דרושנו האם תנועת מה
נצחית ונמצא דבר אחד נושא לשני גבולים אלו והוא הגרם
השמימיי. ויחובר ההקש כן הגרם השמימיי מתנועע
והגרם השמימיי נצחי יולד קצת המתנועע נצחי. וכבר
יקרה זה בתמונה הראשונה כאשר חברנו אחד מנשואי

[Page 109v]
הנשוא הוא בעצמו אחד מן הנשואים על קצת נושא הדרוש
ואם רצינו שיוליד שולל כולל זה אפשר באחד משני צדדים
אם כאשר נעיין במשיגי נושא הדרוש ובמה שאי אפשר שיהיה
נושא לנשוא נולד לנו זה בתמונה הראשונה שנשוא הדרוש
אי אפשר שימצא בדבר מנושא הדרוש המשל בזה שיהיה
דרושינו האם הנפש בלתי מתה ונמצא המתנועע בעצמו משיג
ממשיגי נושא זה הדרוש הוא בעצמו הנושא שאי אפשר
שימצא בו נשוא זה הדרוש ויחובר ההקש כן. כל נפש מתנועעת
מעצמה ואין דבר מתנועע מעצמו מת ויולד מזה כי כל
נפש בלתי מתה
והאופן השני שנעיין במשיגי הגבול הנשוא ואם
פגשנו בם מה שהוא שלול מן הנושא
נולד לנו מזה בתמונה השנית שהנשוא שלול מכל הנושא
המשל בזה שיהיה דרושנו האם הרקות אחד מן הנמצאות
הטבעיות ונמצא המציאות המורגש מחוייב לנמצאות
הטבעיות ושלול מן הרקות מחובר ההקש כן הרקות אינו
מורגש והנמצאות הטבעיות מורגשות התולדה הרקות
איננו אחד מן הנמצאות הטבעיות.
ואם רצונו
שנוליד שולל חלקי זה אפשר על פנים שלשה כי כבר התבאר
שזה יולד בשלש תמונות אחד מהם שנעיין במשיגי הנושא
ובמה שאי אפשר שיהיה בנשוא ואם היה קצת המשיגים
הוא בעצמו מה שאי אפשר שיהיה בנשוא יולד בתמונה
השנית שהנשוא איננו בקצת הנושא המשל בזה שיהיה דרושנו
האם קצת הנפשות בלתי מתות ונמצא קצת הנפשות ישיגם
שפעולתם היא בעצמם והמת אין פעולתו עצמו ויחובר
ההקש בשנית כן קצת הנפשות פעולתם עצמם וכל מת
אין פעולתו עצמו וישוב אל התמונה הראשונה בהפוך

[Page 110r]
השוללת ויולד בו שקצת הנפשות בלתי מתות וכבר התבאר
זה בתמונה השלישית כאשר נקח נושאי נשוא הדרוש הדבר
שישולל מהם הנשוא ואם מצאנו מאלו דבר שהוא אחד
בעצמו נולד לנו בתמונה השלישית שהנשוא שלול מקצת
הנושא וכבר יתכן זה בתמונה הראשונה כאשר נמצא
משיגי הנושא הם בעצמם מה שאי אפשר שימצא בם
הנשוא אלא שהוא יוליד הדרוש בהקדמות כוללות בתמונה
השלישית לבד וכבר היה רצוני הנה שנבאר הקדמות בכוללות
וראוי שנבאר מן המשיגים לשני הקצוות והנושאים להם
מה שהוא יותר כללות ויותר כולל כי כשנמצא ההקש מכמו
אלו ההקדמות כבר נמצא בהקש ממה שהוא מעט כללות
מהם כי הוא נכלל בם וכאשר לא ימצא ההקש ממה שהוא יותר
כללות כבר אפשר שימצא שהוא מעט כללות וכבר אפשר
שלא ימצא המשל בזה כי כשמצאנו ההקש על שהאדם
מורכב מן ההפכים מצד שהוא נזון כבר מצאנו ההקש על

זה מצד שהוא מרגיש כי המרגיש יותר מאחד מן הנזון
ונכלל בו וכאשר מצאנו ההפכים הנזון כבר מצאנום במרגיש
וכאשר מצאנו הנזון כי במרגיש כבר מצאנו הנזון באדם
וא"כ כאשר מצאנו ההפכים באדם באמצעות הנזון כבר
מצאנו אותם בו באמצעות המרגיש ואם לא נמצא ההקש
על זה מאשר הוא נזון כבר אפשר שנמצא ההקש על זה
מצד שהוא מרגיש. וכבר אפשר שלא נמצא
והוא מבואר
שזה העיון לא יתכן שיהיה כי אם בשתי ההקדמ' ושלשה
גבולים כפי מה שהתבאר מענין ההקש ושלא יהיה הקש כי
אם בשלש התמונות שזכרנו ומאלו במולידות מהם ולזה
מה שראוי שיעזב בקנין ההקדמות בלקיחת המשיגים
והנושאים הוא מה שיחובר ממנו תמונה בלתי מולידה כמו

[Page 110v]
שאיננו ראוי שנקח המשיג המחוייב לשתי הקצוות כשהיה
ענין אחד בעצמו כי יהיה מזה שני מחייבים בתמונה השני'
וכבר התבאר שהוא בלתי מוליד וכמו כן איננו ראוי מה
שהוא שלול משני הקצוות כי כבר התבאר שלא יוליד
משתי שוללות וכמו כן כשיהיה נשוא נושא הדרוש ומה
שישלל מנושא הדרוש דבר אחד אין ראוי שנקחהו כי
תהיה ההקדמה הקטנה שוללת בתמונה הראשונה וכבר
התבאר שזה בלתי מוליד והוא מבואר שאמנם יהיה הקש
כשנלקח דבר אחד נשנה שתי פעמים ר"ל כשיוחס אל שני
הגבולים יחס נשוא או נושא וזהו הגבול האמצעי כי אם
היה הגבול האמצעי שני דברים לא יהיה הקש שיחייב
שאחד משני הקצוות נמצא לאחד או שלול ממנו.
ואם מה שיחשב שכבר יהיה הקש כשנלקחו שני דברי'
לשני הקצוות מתערבי' בהפכי' ובכלל מה שאי אפשר
שיחוברו בדבר אחד כי זה שב אל שא שכח זה כח לקיחת
דבר אחד מחוייב לאחד מהם ושלול לאחד. ולולי זה לא יהיה
מוליד המשל בזה שאם באר מבאר שההנאה איננה תכלית
אינושית שההנאה רע והתכלית האנושית טוב כי אמנם
יולד מזה שההנאה איננה תכלית אינושית מצד שהוא יוליד
תחלה שההנחה איננו טוב מצד שהיה רע וכאשר חובר
אל זאת התולדה שהתכלית האנושית טוב נולד לנו שההנא'
איננה תכלית אנושית וא"כ כמו אלו ההקשי' הם הקשי' מורכבי'
מיותר מתמונה אחת לא שהם הקש רביעי פשוט ומי שחשב
בכמו זה שהוא הקש אחר הוא במדרגת מי שחשב במה
שהוא מורכב שהוא פשוט. ומי שחשב זה לא ידע מה
שהוא ההקש הפשוט ומי שלא ידע מה שהוא ההקש הפשוט
לא ידע בהקש בשלוח

[Page 111r]
וההקשי החלוף אמנם יהיו בזה הצד מן העיון
ר"ל בדברים אשר יוחסו אל כל אחד
משני הגבולים והם שלשה כמו שאמרנו דברים שיונחו
לו ואם דברים שינשאו עליו ואם דברים שישוללו ממנו
אם על צד הנשוא ואם על צד הנושא כי זה בלתי מתחלף
בשלילה כפי מה שנאמר וזה גלוי מאשר כל דרוש שיתבאר
בהקש שעל דרך משא אפשר שיתבאר באלו הגבולים
בעצמם בהקש שעל דרך החלוף המשל בזה כי כשהיה
עמנו נמצא בכל א' ובלתי נמצא בדבר מה' ורצונו שנבאר
בשתי הקדמות אלו שא' בלתי נמצא לדבר מה' בדרך החלוף
אמרנו שא' בלתי נמצא לדבר מא' ואם לא יהיה א' נמצא
לקצת ה' וכבר היה עמנו שב' נמצא בכל א' יולד לנו שב'
נמצא בקצת ה' וכבר היה עמנו שב' בלתי נמצא בדבר מה'
זה חלוף לא יתכן ואם רצינו שנוליד זה על דרך המשא
אמרנו שא' בלתי נמצא בדבר מה לפי שה' בלתי נמצא בדבר
מה' ונמצא בכל א'
וכמו כן יתבאר הענין בכל הדרושים
וזה ששני ההקשים ר"ל הגוזר והמביא אל הבטל אמנם הם
נקנים בלקיחת משיגי שני הקצוות או בנושאיהם ובלקיחת
דבר שישנה בהם אמנם ההפרש שביניהם שההקש המביא
אל הבטל יחובר משתי הקדמות אחת מהם הקדמת
אמת והאחרת הקדמות שקר ויוליד סותר הקדמת
האמת השנית. וההקש אשר על דרך משא יחובר משתי הקדמו'
אמתיות זולת זה א"כ לא יתכן הקש מהם מבלי הידיעה בשתי
הקדמות וזה יהיה בדרכים אשר ספרנו ואם היה כי בהם
היה ההקש שעל דרך משא ואם נלקח סותר הדרוש וחובר
אליו אחת מהם היה הקש החלוף ועוד יתבאר זה יותר
כשהתבארו מיני ההקשים אשר על דרך משא הנופלים

[Page 111v]
בהקש החלוף וכמו כן ההקשים התנאיים צריכים אל זה
הצד מן העיון כי כבר התבאר שלא יתבאר דרוש בטבע
בהקש תנאי מבלתי שנחבר בו הקש על דרך משא והוא
אשר יתבאר בו אם אמתת הנשנה ואם אמתת ההדבקות
א"כ בזה הצד מן העיון יתבאר כל דרוש שהיה בחמר הכרחי
או בחומר אפשרי והוא מבואר עוד שאין בזה הדרך
אפשר שיוצא כל הקש אבל שאי אפשר שיוצא ההקש בזולת
זה הדרך כי כבר התבאר שכל הקש אמנם יהיה באחת
מהתמונות השלש ושאלו תמונות השלש אמנם תהיינה
מן העניינים הנשואים על שני הקצוות או הנושאים לשני
הקצוות א"כ אי אפשר שימצא הקש כי גם מן הענין בדברים
האלו הוא מבואר מזה שכל הקש אמנם יהיה באחת מהתמונו'
השלש ומשתי ההקדמות ושלשה גבולים וזה הדרך בקנין
ההקדמות וההקשים על הדרושים הוא כולל בכל המלאכות
ובכל למוד אם שהיה אמתי או מפורסם לפי שימצאו
המשיגים והנושאים באמתי אמתיות כמפורסם
מפורסמות והוא מבואר שזה הדרך תיפול לנו יתערבו
בקנין ההקדמות לכל הדרושים שאם לא היינו תועים
כשלא היה אצלנו זה הדרך שנכון בהגעת אי זה דרוש
הזדמן אל איזה דבר הזדמן מן ההקדמות ואל ההקדמות
אחרות בעצמן בדרושים המחייבים ובדרושים השוללים
ואין זה לבדו אבל היה אפשר שיקרה לנו שנדמה הגעת
כל מיני הדרושים הארבעה ר"ל החיוב הכולל והשולל
הכולל והמחייב החלקי והשולל החלקי בדרך אחד מההקדמ'
אחרות ובעצמן ואמנם כשהיה אצלנו זה הדרך היתה
שנתנו בדרוש דרוש מדברים מוגבלים ידועים מעטי המספ'
והוא ראוי כאשר עשינו זה הדרך שנבאר בכל דרוש

[Page 112r]
ההקדמות המיוחדות בסוג אשר בו זה הדרוש המיוחסות
לו כמו שאם היה הדרוש מעשי שנבאר ההקדמות המיוחסו'
לענינים הרצוניים ואם היה למודי לקחנו הדברים המיוחסים
לענינים העיוניים המיוחדים בזה הסוג אשר תעיין בו זאת
המלאכה העיונית ולזה מה שיצטרך בידיעת ההקדמו' הראשונו'
בכל סוג ר"ל המיוחדו' בו המיוחסות לו אל התולדה. המשל בזה
אם נצטרך בידיעת חכמת הכוכבים ר"ל חכמת התכונה
אל הבחינה המעמידה אל תנועת הכוכבי' ולזה מה שיעדנו
בבחינה ובמבט תנועת הכוכבים הנבוכים היה אפשר
שימצאו המופתי על ידיעת גלגליהם וכמו כן הענין בכל
מלאכה ובכל חכמה הצורך בהם אל הבחינה בהכרח כי כאשר
קנינו בבחינה כל הראשונות וההקדמות הנמצאות בזה
הסוג היה אפשר לנו בקלות שנמצא המופתי' על כל הדברי'
הדרושים בזה הסוג ושנודיע מה שאפשר שנביא מופת
על מה שבזה הסוג ממה שאי אפשר בו
וכבר אמרנו על
הכללות איך ראוי שנקנה ההקשי' וההקדמו' ואמנם המאמ'
על הספוק והיחוד בסוג סוג הדרושי' ידובר בו בספר
הנצוח
אמר ואם על דרך החלוק הוא חלק קטן מזה הצד
מן העיון כי הוא כבר יעויין בקנין ההקדמות
שיהיו מן המבדילים המשיגים והסבה לאשר הוא חלק קטן
היות החלוק באלו הוא הקש חלוש לא הקש אמתי כי אשר
יקיש בדרך החלוק יניח בו מה שצריך שיובא עליו מופת
בהקש ויוליד בו לעולם דבר יוצא מן ההקדמות בלתי נכלל
בם וזה בחלוף מה שעליו הענין בהקש.
אמר והראשוני' כשהיו חושבים בדרך החלוק שהוא
הקש שבו יודעו במופת גבולי הדברים היתה

[Page 112v]
תעותם בדרך החלוק בשני מקומות אחד מהם בסברתם
שהגבול יתבאר במופת.
והשני בסברתם שדרך החלוק הקש וא"כ לא ידעו מה
שאפשר שיודע במופת ממה שאי אפשר
שיודע במופת ולא ידעו כי מה שיתבאר בהקש אמנם יתבאר
בהקשים אשר זכרנום ואמנם היה החלוק איננו הקש באמת
כי הגבול האמצעי בהקש יהיה לעולם יותר מיוחד מן הקצה
הראשון והקצה הראשון שהוא נשוא הדרוש כולל יותר ממנו
ובחלוק הענין בהפך ר"ל שהגבול האמצעי יותר כולל מן
הקצה הגדול שהוא נשוא הדרוש המשל בזה אם היה
אצלנו מוסכל אם האדם מת או בלתי מת והיו ידועות
אצלנו שתי ההקדמות אחת מהם שהאדם חי וההקדמה
השנית שהחי אם מת ואם בלתי מת וכאשר רצינו שנבאר
משתי הקדמו' אלו שהאדם אם חי מת ואם בלתי מת ואשר
יחוייב משתי הקדמות אלו שהאדם אם מת ואם בלתי מת
לא שיהיה אחד מהם על השלמות אותו שיהיה דרוש לנו
אלא א"כ היה מבואר בעצמו או ידוע בהקש מן ההקשים
הנזכרים א"כ הגבול האמצעי בזה ההקש שהוא החי יותר
כולל מן הדרוש שהוא המת או בלתי המת וכמו כן אם היה
ידוע אצלנו שהאדם חי מת ושהמת ממנו בעל שתי
רגלים וממנו בעל רגלים רבות ורצינו שנבאר אי זה הוא
האדם משני אלו לא ימצא תועלת בדרך החלוק באחד מן
ההפכים א"כ החלוק איננו הקש באחד מן ההפכים לא
בדרוש בדבר מחוזק כמו הנדרש האם הדבר מקדם
או סוג או סגלה או גדר. ואמנם הוא מועיל בהקש
וכבר נאמ' מאי זה דבר נקנים ההקשים ואם הם נקנים

[Page 113r]
ועל אי זה דבר צריך שנכוין בכל מין ממיני ההקשים

פרק ג'


אמר וכבר נשאר עלינו אחד
זה שנאמ' איך נוכל להשיב
ההקשים הנעשים בספרים ובהלצות
אל אלו התמונות ולהתירן אליהם כי אינם נעשים בספרים
ובהלצות אל הדרך אשר זכרנוהו כי זה הוא הענין השלישי
הנשאר עלינו שנעיין בו מענין ההקשי' כי כשידענו מיני
ההקשי' והיה לנו יכולת לעשותם ויכלת להשיב על מה שיפל
מהם בדבור ובהלצה אל התמונות שזכרנו כבר נשלם לנו
חפצנו הראשון מידיעת ההקש עם מה שיקרה לנו אצל
מה שידובר בהתרת ההקש אל התמונות אשר זכרנו שנוסיף
קיום אמתי במה שנאמ' מאשר כל הקש אמנם יהיה באחת
מן התמונות הקודמו' כי כשמצאנו כל ההקשים הנעשי' בספרי'
ובהלצות שישובו אל אלו התמונות הגיע לנו בדרך מן החפוש
שאלו התמונו' הם יסודו' כל ההקשי' וזה הוא באור הדבר שיעמד
עליו המופת ר"ל שימצא אמתי מכל אופן שיחקר ממנו
ומסכים מכל צד מצדדיו כי האמת כמו שיאמ' ארסטו עד
לעצמו ומסכים מכל צד רוצה בו שצד ממנו יעיד לצד
וראשון מה שראוי שיעשה להתיך ההקשים אל
אלו התמונות שישתדל במציאות שתי
ההקדמות בזה המאמ' ההקשי כי שתי ההקדמות הם
החלקים הגדולים מן ההקש וחלוק הדבר אל גדולי חלקיו
קל מחלוקו אל קטני חלקיו עוד מאחר זה צריך שידע
אי זו היא ההקדמ' הגדולה ואי זו היא הקטנה וזה מבואר
משני קצות הדרוש ואם נאמרו מפורש בם יחד בזה הדבור
ההקשי או האחת מהם ואם נאמרה בפרוש האחת ונפלה

[Page 113v]
האחת אי זו היא הנופלת מהם הנסיונות אם הגדולה או הקטנ'
כי רב מה שיקרה בדבור הנמשך שיפרשו הגדולה וישמטו
הקטנה או שיפרשו פעמים הקטנה לבד וישמטו הקטנה
והרבה ג"כ מה שיניחו בהקש הקדמות בלתי מועילות לא בקיום
התולדה ולא בבטולה וזה אם להרחבה ואם לסמיכה ואם
לזולת זה מן הפנים שנמנו בשמיני מספר הנצוח וצריך מפני
זה שנחקור אם לוקחה בזה המאמר ההקשי הקדמה יתרה
או חוסרה ממנו הקדמה הכרחית כדי שיחסור היתר
ויונח החסר עד שנמצא שתי ההקדמו' אשר מהן חובר
ההקשים כי כשלא נמצא שתי ההקדמות לא יתכן שנשיב
המאמר ההקשי אל אחד מהתמונות הקודמות מן הדבור
ההקשי ממנו מה שידיעת מה שבו מן התוספות והחסרון
קל וממנו מה שהורו קשה וממנו מה שיחשב שהוא קשה
כי אין כל מה שיחוייב בהכרח משתי הקדמות שיחס אחת
מהם אל האחרת יחס הכל אל החלק הוא הקש ומשל מה
שהוא חסר וידיעת מה שחסר ממנו קשה מאמר כבר קדם
להולדה שחלקי העצם עצם כי בבטול בלתי העצם לא יבטל
העצם ובבטול חלקי העצם יבטל העצם כי זאת התולדה
מתחייבת מזה המאמ' אמנם יחסר ההקדמ' הגדולה והוא
שמה שיבטל העצם בבטולו הוא עצם וזאת ההקדמה הוא
המתחייבת מן ההקדמה שנאמרה בפירוש זה המאמ' והיא
כי מה שאיננו עצם לא יבטל העצם בבטולו וזה כי כשהתאמתה
לנו זאת ההקדמה התאמת לנו הפך סותרה והוא כי מה
שיבטל העצם בבטולו הוא עצם וכאשר חברנו אל זאת ההקדמ'
הקטנ' והיא שחלקי העצם יבטל בבטולם העצם נולד לנו בתמונ'
הראשונה שחלקי העצם עצם וכבר אפשר שיותך זה המאמ'
אל זולת זו התמונה כמו שנאמ' חלקי העצם בבטולם

[Page 114r]
יבטל העצם ומה שהוא זולת עצם לא יבטל בבטולו העצם
יולד בתמונה השנית שחלקי העצם אינם זולת עצם עוד
נחבר אל אי זה ומה שאיננו בלתי עצם הוא עצם הוא עצם
יוליד שחלקי העצם עצם.
ומשל מה שחסר ממנו קצת ההקדמות ידיעת זה
קלה מאמרנו אם היה האדם נמצא החי נמצא
ואם החי נמצא העצם נמצא א"כ אם היה האדם נמצא
העצם נמצא וזה כי חסר מזה כל אדם חי וכל חי עצם
וסבת הטעות בזה הוא שיחשב במה שהתחייב בהכרח שהוא
מתחייב חיוב הקש א"כ כשמצאנו דבר כבר התחייב מדבר
אין ראוי שנדמהו הקש תמים אלא כשמצאנו בו שתי הקדמות
יחד וכאשר מצאנו שתי הקדמות ההקש בזה המעשה צריך
שנחלק שתי ההקדמות אל השלשה גבולים ונכיר הגבול
האמצעי שהוא הגבול המשותף לשני הגבולים שהם קצות
הדרוש כי אי אפשר להיות שום הקש מבלי גבול אמצעי
ואם מצאנו הגבול האמצעי נשוא על הקטן ונושא לגדול
או נשוא על הקטן שלול ממנו הגדול הוא יהיה מן התמונה
הראשונה ואם היה הגבול האמצעי נשוא באחד מהם
שלול מן האחר על צד הנשוא לא על צד הנושא הוא יהיה
התמונה השנית ואם היה הגבול האמצעי נושא לשני
הקצוות אם על דרך החיוב או לאחד מהם על דרך החיוב
ולשני על דרך השלילה הוא יהיה התמונה השלישית כי כבר
התבאר שאין הנה יחס רביעי לגבול האמצעי אל שני הקצוות
ושני הקצוות על המרוץ הטבעי כמשא בין שהיו שתי הקדמו'
כוללות או שתהיה אחד מהם כוללת והשנית חלקית מה
שלא תפול החלקית הגדולה בתמונ' הראשונ' ובשנית הגבול
האמצעי הנחתו בזה אחת. וכאשר היה זה כן הוא מבואר

[Page 114v]
כי אי זה מאמ' שלא ימצא בו דבר כי דבר אחד נשנה שתי
פעמים שזה המאמ' איננו הקש כי כשלא ימצא בו גבול
חזר ונשנה שתי פעמים אין בו גבול אמצעי וכאשר
לא יהיה שם גבול אמצעי לא יהיה שם הקש ולפי שכבר
התבאר שלא יתבאר כל דרוש בכל תמונה וכי ממנו מה
שיתבאר בתמונה אחת והוא הגולל המחייב וממנו מה
שיתבאר בשתי תמונות והוא השולל הכולל והמחייב
החלקי וממנו מה שיתבאר בשלש התמונות והוא השולל
החלקי הוא מבואר שאין ראוי שיבוקש הדרוש באי זו
תמונה הזדמנה אבל בתמונה המיוחדת בו וכל מה שהיה
מן הדרושים ביותר מתמונה אחת אמנם תודע התמונ'
שבה יתבאר בהנחת הגבול האמצעי בה משתי הקצוות
וכל מה שיתבאר בתמונה מיוחדת כבר נדע התמונה
שיתבאר בה מן הדרוש עצמו כמו שנדע אותה מהנחת
הגבול האמצעי וממה שממנו יתבאר בשתי תמונות
אמנם יבוקש בו שנמצא הנחת הגבול האמצעי כי ההנחה
שתהיה באותן שתי תמונות לבד ואלו הם אשר
מהם אפשר שנעמוד על תמונת ההקש שהוליד הדרוש
במאמר ההקשי הנכתב או הנאמר
וכבר יקרה לנו
פעמים רבות הטעות והשגיאה כאשר נחשוב בהתכת
המאמ' במה שאיננו הקש שהוא הקש והפך זה לסבות רבות
אחת מהם כשחשבנו שההקדמות כוללות ואינם כוללות
באמת וזה יקרה כשנלקחו סתמיות כי תמונת ההקש
תתענו בזה כמו שנקח שהאדם לח ושהחי בלתי הווה ולא
נפסד ונחשוב שיחוייב מזה שהאדם בלתי הווה ולא נפסד
וזה כזב וההקדמ' הקטנה צודקת בכל והוא שכל אדם
חי. ואם הגדולה אמנם היא צודקת בחלק לא בכל וזה

[Page 115r]
שאין כל חי בלתי הווה ולא נפסד ואמנם יצדק זה על החי
הכולל המושכל לא על כל אחד מאשי החי וכבר יקרה
הכזב והשגגה מפני הפסד יחס הגבולים קצתם אל קצת
בהנחה עד שנחשוב במה שהוא הקש שאיננו הקש וזה
כאשר תלקחנה על הצד שהם בו בלתי צודקות המשל
בזה שיאמ' אומ' כל אדם מקבל החלי והחולי אי אפשר
שיקבל הבריאות א"כ האדם לא יקבל הבריאות וסבת
זה שהגבולים באלה ההקדמות לא תלקחנה כמשא
על כל מה שהוא צריך וזה שהוא לקח תמורת נושא
הבריאות והחלי הבריאות והחלי ר"ל כי הוא לקח תמורת
מאמרנו בריא בריאות ותמורת מאמרנו חולה חולי
ולזה כאשר החלפנו זה ואמרנו האדם אפשר שיהיה
חולה והחולה אפשר שיבריא יולד לנו דבר צודק והוא
שהאדם אפשר שיבריא וכאשר לא ישמר זה בכמו אלו
ההקדמות לא יהיה הקש כי כשלקחו הענינים והקנינים
תמורת המקבל הקנינים לא יחשב שאיננו הקש בתמונו'
הראשונה לבד אבל לא בשלש התמונות ג"כ כי כבר יאמ'
אומר האדם אפשר שיקבל הבריאות והחולי אי אפשר
שיקבל הבריאות וזה חבור בתמונה השנית בלתי מוליד
כי הוא מוליד כזב והוא שהאדם חי אי אפשר שיקבל
החולי וכמו כן אפשר שלא תימצא לזה החבור תולדה
בתמונה השלישית וזה שהחולי והבריאות והחכמה
והסכלות ימצאו בדבר אחד ולא ימצא אחד מהם בשני
וזהו חבור התמונה השלישית ולזה יחשב מפני זאת
הסבה שהתמונות השלוש בלתי מולידות והסבה בזה
הלקח תמורת הנושא לקניני' ולעניני' העניני' עצמם ולקנינים
ולזה מחוייב בכמו אלו ההקדמות שנקח מקבל הענין עם

[Page 115v]
הענין ואז נשימהו גבול נושא או נשוא
והגבולים שיותך אליהם ההקש ובלבד הגבול האמצעי
אין ראוי שנבקש אותם לעולם מאשר
יודה עליהם שם נפרד כי רבים מה שיודה עליהם במאמ'
מורכב ובלבד כשאין לגבול הזה שם נפרד ולזה כבר הוא
קשה שיושבו כמו אלו המאמרי' אל התמונות הקודמות
ויפל הטעות בזה ויחשב שכבר יהיה הקש מזולת גבול
אמצעי. המשל בזה מאמרנו אמנם המשלש זוויותיו שוות
לשתי נצבות לפי שהחיצונה שוה לשתי הפנימיות ולזה
מה שצריך שלא יבוקש הגבול האמצעי בכל הקש מאמ' ולא
מלה נפרדת אבל פעם יהיה מאמ' ופעם יהיה מלה
נפרדת
ועוד לא יחוייב שנבקש הגבולים הנמצאים
בהקש כשנשא קצתם על קצת אם על צד השלילה ואם
על צד החיוב יחס אחד מן המשא כמו כי כשלקחנו שהקצה
הגדול נמצא באמצעי והאמצעי באחרון כי אין ראוי שנבין
מזה בכל מקום שהראשון תאר לאמצעי והאמצעי תאר
לאחרון ושהראשון באחרון ג"כ תאר וכמו כן כאשר שללנו
גבול מגבול אין ראוי שנבין ממנו שלילתו על שהוא תאר
ומתאר אבל אמנם ראוי שנבין מזה אחד מאפני היחסים
שבם יתחייב דבר לדבר או ישולל דבר מדבר או יותר
מאופן אחד מהם אם היה יותר מאופן אחד מאפני
היחסים המשל בזה שהוא צודק מאמרנו להפכים ידיעה
אחת מאמרנו ההפכים ידיעתם אחת ולא יצדק מאמרנו
ההפכים ידיעה אחת וכבר יראה יקרה שיהיה הקצה הראשון
תאר לאמצעי ולא יהיה האמצעי תאר לשלישי. המשל בזה
מאמרנו שבחכמה מדע והחכמה לבעל היתרונות. והתולדה
שהמדע לחשוב וכבר יהיה הפך זה ר"ל שיהיה הגבול האמצעי

[Page 116r]
תאר לראשון והראשון בלתי תאר לאמצעי כמו שאם הנחנו
כי בכל הפך ידיעה והטוב הפך ותהיה התולדה כי בטוב
ידיעה וכבר יקרה שלא יהיה הראשון תאר לאמצעי ולא
האמצעי לאחרון ויהיה הראשון תאר לאחרון והוא התולדה
המשל בזה כי בטוב ידיעה והידיעה לה סוג והתולדה הטוב
סוג וכפי זה ראוי שיובן הדבר בשלילה כי כשנשלל דבר מדבר
לא יודה לעולם על דבר שזה בלתי זה אבל פעמים על שזה
איננו לזה או שאיננו הזה ומה שדומה לזה מאופני היחסים
המשל בזה כי יצדק מאמרנו אין לתנועה תנועה ולא יצדק
מאמרנו התנועה איננה תנועה וכמו כן נאמ' ההויה אין לה
הויה ולא נאמ' ההויה איננה הויה וכאשר חברנו אל זה
שההנחה הויה נולד לנו אין להנחה הויה ולא שההנחה
איננה הויה.
אמר בכלל ובמאמ' הכולל אם הגבולים המונחים צריך
שילקחו בצד אשר בו ילקחו נפרדים הרצון בזה
בנקוד אל רפע כלשון הערב כי בזה הצד יורו ההקדמות
על ההקדמות מהן ואם ההקדמו' צריך שתלקחנה על הצד
אשר בו תהיינה צודקות בין שיהיו באל רפע בין שהיו זולת
אל רפע ואשר בזולת אל רפע באמרנו העשרה כפל החמשה
והבגד מפשתן.
והגבולים המחייבים לדבר לא יהיו לעולם נפרדים
ולא משולחים אבל יהיו מורכבים כמו שיהיו
מחוזקים וראוי שילקחו על הצד אשר הוא בו צודק מהרכב'
או פירוד או שלוח או חזוק וכמו כן הגבולים הנשואים על
צד השלילה
ואם בגבולים שהם בהקדמו' בקצת המקומות
ראוי שתהיה הפעם השלישית נשנית עם הגבול הגדול לא
עם הגבול האמצעי המשל בזה האדם מורגש והמורגש

[Page 116v]
מחובר מצד מה שהוא מורגש וא"כ האדם יחובר מצד מה
שהוא מורגש כי אם שנינו מאמרנו מצד מה שהוא מורגש
עם הגבול האמצעי ואמרנו האדם מורגש מצד מה שהוא
מורגש היה א"כ כזב. וכמו כן מאמרנו היושר טוב והטוב
ידוע מצד מה שהוא טוב וא"כ היושר ידוע מצד מה שהוא
טוב. ואם הנחנוהו עם הגבול האמצעי ואמרנו היושר
טוב מצד מה שהוא טוב היה כוזב ובלתי כוזב מובן ואמנם
נצטרך אל זה ההשנות כי בו תהיה ההקדמ' צודקת כי
כשאמרנו שהאדם יחובר ולא נתנה בו מצד מה שהוא
מרגיש היה כזב.
אמר ואין הנחת הגבולים בהקדמות ההקש שתולדתו
משולחת בהנחתם בהקש שתולדתו מחוזקת
ונשנית בם תנאי מה המשל בזה כי כשבאר מבאר שהטוב

ידוע או שהוא ידוע מה באמצעות שהוא נמצא מה צריך
שנבאר שהוא ידוע מה כאשר נקח בבאור זה שהוא נמצא
מה לא נמצא על השלוח ואם היתה כונתו שיבאר שהוא
ידוע על השלוח לקחנו בבאור זה שהוא נמצא על השלוח
וזה כי כשאמרנו הטוב נמצא מה וזה הנמצא ידוע היתה
התולדה שהטוב ידוע מה רצוני כזה מה שייחדהו וזה כי
מה המחזק אמנם יורה על העצם המיוחד בדבר וכשאמרנו
הטוב נמצא והנמצא ידוע אמנם יולד לנו שהטוב ידוע
מצד מה שהוא נמצא לא מצד מה שיש שייחדהו.
וצריך שנמיר השמות בגבולים כשהם בלתי רחבים
בשמות רחבים מהם וכמו כן נמיר המאמ' המורכב
הבלתי רחב במאמר המורכב וכאשר היה שם לגבול שיורו
עליו במאמ' מורכב ראוי שנקח שמו במקום זה המאמר

[Page 117r]
כי הוא יותר קל ויותר מיוחד המשל בזה כי כשאין הפרש
בין מאמרנו שהמדומה אין סוגו המחושב ובין מאמרנו
המדומה איננו מחושב אין ראוי שנעשה בהקש מאמרנו
המדומה אין סוגו המחושב
ובכלל צריך שנזהר כאשר
תהיה מלה בהקדמות כן תהיה בתולדה ר"ל שלא תהיה
נוספת בתולדה מלה שאיננה נמצאת בהקדמות ולא
יחסר ממנה מלה או אות שנלקחה בהקדמות וזה שאם
היתה התולדה שההנאה היא הטוב צריך שילקח הטוב
בהקדמות המולידות זאת התולדה בה' הידיעה בלשון
הקדש שהוא אל בלשון ערבי ואם היתה התולדה שההנאה
היא הטוב מבלי ה"א הידיעה צריך שילקח הטוב בהקדמו'
על זה הצד כי הבדל גדול יש בין מאמרנו ההנאה טוב
ומאמרנו בהנאה היא הטוב וזה שהמאמ' הראשון מורה
על שההנאה מן הטוב והמאמ' השני יורה על שההנאה
לבדה היא הטוב וכאשר נלקחו הגבולים נשואים קצתם
על קצת צריך שנזהר בהם בנאמ' על הכל וזה כי הפרש
גדול יש בהקדמ' הגדולה כי אשר ימצא בו הב' ימצא בו הא'
בכל בין שנאמ' ובין שנאמ' שהא' ימצא בכל בב' מה שימצא
בו הב' כי כשחברנו אל מאמרנו שהא' ימצא בכל מה שבו הב'
כי הב' נמצא בכל הג' נולד לנו בהכרח שא' נמצא בכל ג'
ואם כאשר חברנו אל מאמרנו שאשר ימצא בו הב' ימצא
הא' ימצא הא' בכלו כי הב' ימצא בכל הג' לא יחוייב מזה
שיהיה הא' נמצא בכל הג' כי התנאי אמנם היה שהדבר
שימצא בו הב' לא כלו ולא יחוייב מזה שיהיה הא' נמצא בכל
הג' כי כבר אפשר שיהיה הג' מן הקצה אשר יתואר בב'
ולא ימצא בו הא' וכמו כן כשהיתה הקטנה מחייבת והגדולה
שוללת ר"ל שהפרש גדול יש בין מה שנאמ' שא' שלול מכל

[Page 117v]
מכל מה שבו הב' כי הוא מבואר כי כשלוקח בגבולים שא'
נאמ' על כל הדבר שיאמר עליו הב' ושהב' נאמ' על כל הג' לא
יחוייב שיהיה א' נאמ' על כל הג' ואם לוקח שא' שנאמ' על כל מה
שיאמ' עליו הב' יחוייב שיהיה א' נאמ' על כל הג'
אמר ואין ראוי שידומה שאנחנו מדמים כי במאמרים
שא' הוא ב' וב' הוא ג' הרצון הזה שנביא בזה המאמ'
בטל כי אנחנו לא נעשה אלו האותיות על שהם הדבר
הרמוז אליו הדרוש באורו אמנם נקחם תמורת החמרים
כמו שיקח בעל הגימטרי' הקו שירשום אותו תמורת הקו שיכוין
להביא מופת לנו ולזה כבר יניח בעל הגימטרי' שזה הקו
ארך שערם כל וזה הקו ארך אין רחב לו ואיננו כן בחוש
ולזה אם הא' הכתוב איננו הב' הוא הא' אין אנחנו רוצים
במאמרנו כי כשלא יהיה הא' נאמר על כל מה שהוא ב' והיה
ג' נושא לב' כי לא יחוייב שיהיה א' נאמ' על ג' אלא כי כשיהיה
דבר יחסו על אחר כי אם הכל אל החלק לא יהיה מזה הקש
אבל לקחנו תמורת ההמשלים הנכנסים תחת זה המאמ' האותיו'
לפי שהן יותר קלות בלמוד כי נתינת ההמשל הכרחי בלמוד
אמר ובזה הצד מן העיון יתכן לנו שנתיך ההקשים
ואין ראוי שנדרוש לפי זה הצד התכת ההקש
בתנאי כי לא יתכן שנתיך ההקש שיתבאר על צד התנאי
כי זה אמנם יהיה על צד ההנחה והתקון בין שני המדברים
כמו שאם הניח מניח על צד התקון כי אם היה נמצא כח
אחד בלתי מקבל להפכים לא תהיה להפכים ידיעה אחת
עוד נבאר שימצא כח אחד בלתי מקבל להפכים ויחוייב
ממנו לא תהיה להפכים ידועה אחת אשר אפשר שיותך מזה
המאמ' איננו מה שהונח על צד התנאי והוא מאמרנו שאין
להפכים ידיעה אחת אמנם אשר אפשר שיותך הוא

[Page 118r]
שהתבאר על צד ההקש שעל דרך משא והוא מאמרנו שימצא
כח אחד בלתי מקבל להפכים לפי שכבר היה על זה הקש והוא
מאמרנו החלי והבריאות הפכים והחולי והבריאות אינם כח
אחד ויחוייב מזה בתמונה השלישית שאין כל ההפכים כחם
כח אחד כי אלו נמצא זה נמצא הדבר בריא חולה יחד ואמנם
היה זה לפי שהקש התנאי אמנם יתבאר בו הנשנה בהקש שעל
דרך משא המביא על הבטל לא ההקש התנאי כי כבר התבאר
שהוא מורכב משני המינים מן ההקש והוא ג"כ מבואר בשאם
היה מן הדרושים מה שיתבאר ביותר מתמונה אחת והסדור
בזה כי מה שהיה ממיני ההקשי' אשר בתמונה השנית והשלישי'
המשתפי' לתמונ' הראשונ' בבאור קצת מיני הדרושים בשתוף
המין הראשון והשני מן התמונה השני' למין השני מן התמונה
הראשונה בהולדת השולל הכולל ובשתוף המינים שיולידו החלקי
השולל בתמונ' השני' והשלישי' לאשר יוליד השולל החלקי בתמונה
הראשונה כי מה שהיה מאלו המינים בתמונה השנית והשלישית
אפשר שיושב אל הראשונה ומה שהיה זה מן הראשונה כבר
אפשר שיושב אל השנית והשלישית. ואם מה שתהיה הולדתו
מאלו המינים בתמונה השנית או השלישית בדרך החלוף או
ההנחה לא יתכן שוב זה המאמ' אל התמונה הראשונה כמו
הדרך הרביעי מן התמונה השנית שיוליד השולל החלקי
לא יתכן שיושב אל המין הרביעי מן התמונה הראשונה שיוליד
השולל החלקי ולזה מה שנראה כי מה שהוא בשולל כולל
אפשר בו שיותך המאמ' המוליד אותו אל התמונה השנית
ואל התמונ' הראשונ' ואם השולל החלקי שיוליד בתמונה
השנית והשלישית לא ישוב ממנה דבר אל התמונה הראשונ'
ולא מה שהיה ממנו בתמונה הראשונ' ישוב אל שני אלו אלא
כאשר לא תתבאר תולדתם בהנחה ואם אשר תתבאר

[Page 118v]
תולדתם בהנחה בשתי התמונות לא יתכן זה בם ואם ישוב
מה שהיה בתמונה השנית אל השלישית רצוני לומר מאשר
יוליד השולל החלקי ושוב מה שהיה מזה בשלישית אל השנית
אמנם יתכן זה במינים שאפשר בם הפוך שתי ההקדמות
יחד וזה יהיה כשהיתה ההקדמה השוללת כוללת ר"ל שכל אחת
מהן תשוב אל חברתה כי השוללת הכוללת תתהפך והמחייבת
החלקית תתהפך. ואם כשהיתה השוללת בתמונה השנית
חלקית החלקית השוללת לא תתהפך והכוללת ג"כ כשתהפכנה
תהיה חלקית וכמו כן בתמונ' השלישי' כשהיתה השוללת
היא הכוללת אפשר שוב הקדמותיה אל התמונ' השני' והראשונ'
כי השוללת הכוללת תתהפך והמחייבת תתהפך חלקית בין
שהיתה כוללת או חלקית ואם היתה השוללת היא החלקית
ההקש לא יותך אל התמונה השנית כי השוללת לא תתהפך
וכבר התבאר מזה המאמ' איזה מיני ההקשי' שישתתפו
בדרוש אחד מן הסוגים השלשה מסוגי ההקש
אפשר בם שיותך קצתם אל קצת ואי זה מהם אי אפשר
זה בם
וכבר תפל שגגה בהקש שיחשב בגזרה המוסרת שהוא
והשוללת גזרה אחת בעצמה וזה כי כשיקרה בזה
אחד משני ענינים אם שיחשב במוליד שהוא בלתי מוליד
וזה כאשר נפלה הגזרה המוסרת במקום אשר כשנפלה
בו השוללת תמנע ההקש מהיות הקש ונחשב במוסרת שהיא
שוללת כי אז יחשב במה שהוא הקש שאיננו הקש ואם
שיחשב בתולדה המוסרת שהיא שוללת והוא באמת
מוסרת וזה כשנפלה ההקדמה המוסרת שנחשב בה
שהיא השוללת במקום שלא ימנע ההקש מהיות מוליד

[Page 119r]
ואשר ידחה זאת השגיאה שתדע שמאמרנו בדבר
שהוא לבן שהוא לא לבן ושהוא איננו לבן לא יורו על ענין
אחד ושאין שלילת אמרנו זייד לבן אמרנו זייד לא לבן
אבל אמרנו זייד איננו לבן וזה שיחס מאמרנו זייד לבן
אל מאמרנו זיד לא לבן הוא יחס מאמרנו זייד אפשר
שילך אל מאמרנו זייד אפשר שלא ילך ויחס מאמרנו
זייד ימצא לבן אל מאמרנו זייד לא ימצא לבן הוא
יחס מאמרנו זייד אפשר שילך אל מאמרנו זייד אי אפשר
שילך וכמו שהשתי אפשריות הם שתי גזרות מחייבות כפי
מה שהתבאר בספר הקודם בזה מאמרנו זייד לבן זייד
לא לבן ואם היה מאמרנו זייד לא לבן במדרגת מאמרנו
זייד איננו לבן היה מחוייב שיהיה כל דבר אם לבן אם
לא לבן כמו שיחוייב שיהיה כל דבר אם לבן ואם אינו לבן והוא
מבואר שהדברים הנעדרים והרבה מן הדברים הנמצאי'
לא יצדק עליהם שהם לבנים ולא שהם לא לבנים ואם שהם
לבנים או אינם לבנים יצדק על כל הדברים ועוד אלו
היה מאמרנו זייד הוא יכול שלא ילך במדרגת מאמרנו
איננו יכול שילך היו החיוב והשלילה מתחברים בדבר
אחד בעצמו כמו שמאמרנו בזייד שהוא יכול שילך
ושלא ילך צודקי' יחד בזה היה מחוייב שיהיה מאמרנו
בו שהוא יכול ושהוא איננו יכול ר"ל אם היה ענין השלילה
בזה הוא ענין ההסרה והוא מבואר שמאמרנו יכול ואיננו
יכול לא יתחברו יחד בדבר אחד בעצמו.
והגזרה המוסרת תבדל מן השוללת אם פעמים
כאשר תמצאנה היא ומקבילתה יחד בדבר
אחד ואם פעמים כאשר כבר ימנא מכל אחד מהם

[Page 119v]
הנושא ואם הגזרה השוללת והמחייבת ייחד אותן שהם
אינם מתחברות בדבר אחד ולא ימנע מאחד מהן דבר
מן הדברים ולזה היה מאמרנו בסקארט שהוא ישר ושהוא
לא ישר כוזבים יחד כשיהיה סקארט מת ומאמרנו שהוא
ישר או איננו ישר חולקים האמת והשקר ר"ל שלא ימנע
סקארט מאשר יתואר באחד מהם אם שהיה מת או חי
וכמו כן מאמרנו בזייד שהוא יכול שילך ואיננו יכול שילך
אחד מהם צודק והאחר כוזב.
וכאשר היו הגזרות המוסרות חיובים יש להם שלילות
וכאשר הוקשו הגזרות הפשוטות והמוסרות
המחייבות בהן והשוללות נגלו לקצתם אל קצת שני יחסים
יחס הקבלה ויחס חיוב
תמורת המחייבת הפשוט'
והיא מאמרנו זייד טוב או א' ותמורת השוללת אותה
והיא מאמרנו זייד אינננו טוב אות ב' ותמורת המחייבת
המוסרת והיא מאמרנו זייד לא טוב אות ד' ותמורת
השוללת אותה והיא מאמרנו זייד איננו לא טוב אות ג'
ונניח תחת א"ג ותחת ב"ד וכל דבר אם ימצא בו א' ואם
ב' ואי אפשר שיחוברו בדבר אחד כי אחד מהם מחייב
ואחד מהם שולל וכמו כן ענין ג' עם ד' כשהיתה אחת
ג"כ מחייבת והאחרת שוללת והוא מבואר כי כל מה
שימצא בו ד' בהכרח ימצא בכלו ב' כי אם היה מאמרנו
בזייד שהוא לא טוב צודק יחוייב שיהיה מאמרנו בו
שהוא איננו טוב ג"כ צודק כי הוא מחוייב שיצדק עליו
מאמרנו שהוא טוב או שהוא איננו טוב וכאשר כזב
עליו המאמר שהוא טוב מחוייב שיצדק עליו שהוא
איננו טוב א"ב כל מה שימצא בו ד' ימצא בו ב' כי ב'
משיג לד' ונמצא כאשר נמצא לד' ולא יתהפך זה עד שיהיה

[Page 120r]
ד' נמצא בכל מה שימצא בו ב' שאם היה זייד נעדר צדק
עליו שהוא איננו טוב ולא יצדק עליו שהוא לא טוב וזהו
ענין ד' עם ב' בחיוב ואם ענין א' עם ג' הוא מבואר בהפך
זה ר"ל שג' משיג לא' ונמצא כאשר נמצא א' ולא יתהפך זה
עד שיהיה א' משיג לג' ונמצא כאשר הוא נמצא כי מה
שיצדק עליו מאמרנו שהוא טוב יצדק עליו שהוא איננו לא
טוב כי הוא אם שיצדק עליו מאמרנו שהוא איננו לא
טוב או שהוא לא טוב ולא יתהפך זה עד שיהיה מה שיצדק
עליו מאמרנו שהוא איננו לא טוב צודק עליו מאמרנו שהוא
טוב כי זייד הנעדר יצדק עליו מאמרנו איננו לא טוב
ולא יצדק עליו שהוא טוב כי אי אפשר שלא יצדק עליו מאמר'
שהוא לא טוב או שהוא איננו לא טוב כי שני מאמרים אלו
אחד מחייב והאחד שולל ולא ימנע מאחד מהם דבר
ולא יתחברו בדבר אחד וכאשר היה זה כן הוא מבואר
שאי אפשר בג' והוא השוללת המוסרת ובב' והיא השוללת
הפשוטה שיתחברו בדבר אחד כי מה שיצדק עליו א' יצדק
עליו ג' ומה שיצדק עליו א' יכזב עליו ב' כי אחת מהן מחייבת
והאחרת שוללת א"כ מה שיצדק עליו ג' כתב עליו ב' ואם
ד' והיא המחייבת המוסרת וא' היא המחייבת הפשוטה
כבר יתחברו בדבר אחד כי לא יחוייב מציאות ד' במה
שימצא בו ב' ואמנם הענין בהפך ר"ל שב' ימצא במה
שימצא בו ד'
וכבר ידומה שא' והיא המחייבת הפשוטה וד'
והיא המחייבת המוסרת מקבילות
וזה כי לפי שהנחנו כי כשהיה ד' נמצא ב' נמצא וב' א'
מקבילות ר"ל כי כשמצא אחד מהם נעלה האחר ולא
ימנע מאחד מהם דבר מן הדברים א"כ ד' וא' הם בזה
התאר.

[Page 120v]
ואמנם אם היו ד' וא' מקבילים על צד השלילה והחיוב
היה מתחייב כי כשימצא ב' שימצא ד' וזה כזב וחלוף מה
שהתבאר כי הוא מחוייב שיצדק על ב' ד' כי א' כוזב עליו
וכבר אפשר כשהנחנו שג' מחוייב לא' ושא' לא יחוייב
לג' שנבאר מזה שב' משיג לד' כי זה בלתי מתהפך
ואי אפשר שיתחברו ג' וב' ואפשר שיתחברו א' וד' וזה
כי כשהיה זה כן הוא מבואר שאי אפשר בב' וג' שיתחברו
בדבר אחד כי ב' נכלל בד' וכשנמצא ד' לא ימצא ג' כי אחת
מהן מחייבת והאחרת שוללת ואם ד' וא' כבר אפשר
שיתחברו בדבר אחד כי א' איננו נכלל בג' וכבר ימצא
ג' בעת שלא ימצא א' וכאשר היה כל דבר אם שימצא
בו א' ואם ב' כבר ימצא ד' פעם בא' ופעם בב'
וכבר אפשר שנבאר במופת אחר כי כשהיה ג' משיג
לא שב' משיג לד' ושב' וג' לא יתחברו יחד ושד'
וא' כבר אפשר שיתחברו וזה כי כשהיה ג' נכלל בא' והיה
כל דבר אם שיצדק עליו ד' או ג' הוא מחוייב שיהיה
הצודק מהם על ב' ד' זולת ג' כי ג' נכלל במקביל ב' הוא
א' ואם כן כשהיה ג' נכלל בא' וב' נכלל בד' וכאשר היה
ג' נכלל בא' וב' נכלל בד' הוא מבואר שג' וב' אי אפשר
בם שיתחברו בדבר אחד ושהוא אפשר זה בד' וא'
וזה אשר יקרה בגזרות האשיות המוסרות והפשוטות
יקרה כמוהו בהעדריות עם הפשוטות וכמו
שאיננה שוללת לפשוטה האישית המחייבת האישית
המוסרת המחייבת כן אין שוללת הפשוטה המחייבת
הכוללת המחייבת הכוללת המוסרת.
המשל בזה
שאין שלילת מאמרנו כל אדם לבן מאמרנו כל אדם
לא לבן אבל מאמרנו אין כל אדם לבן והעלה בזה הוא

[Page 121r]
העלה אשר זכרנו וזה שמאמרנו כל אדם לבן וכל אדם
לא לבן יכזבו יחד ולא ימצא אחד מהם בהכרח באי זה
דבר היה מן הדברים בענין במאמרנו כל אדם לבן.
אין כל אדם לבן א"כ ההקש שיולד בו מאמרנו כל אדם
לא לבן הוא זולת ההקש שיולד בו אין אדם אחד לבן
וזה שמאמרנו כל אדם לא לבן היא מחייבת וכבר
התבאר כי היא לא תולד כי אם בתמונה הראשונה
ומאמרנו אין אדם אחד לבן היא שוללת כוללת והיא
תולד בתמונה הראשונה ובשנית וזה כמין אחד מן
התמונה הראשונה ובשני מינים מן השנית וא"כ תולד
בשלשה מינים מן ההקשים.
וכמו כן כשהיתה ההקדמ' הקטנ' בתמונה הראשונ'
מוסרת אין ראוי שיחשב בה שהוא בלתי
מוליד בענינה כשהיתה שוללת ולא כשהיו שתי ההקדמו'
מוסרות בענינם כאשר היו שוללות וההקדמה המוסרת
הברתה מן השוללת כאשר מלת ההסרה הוא חלק מן
ההקדמה ולא יכנס עליה ג"כ מלת השוללת ואין מלת
השלילה חלק מן ההקדמה ולזה היה נשוא המחייבת
ונושאה הוא בעצמו נשוא השוללת ונושאה והנה
נשלמו הענינים שכלל אותם זה המאמ'

המאמר השני מאנלוטיקא הראשונה שהוא ספר ההקש

אמר ואחר שכבר בארנו בכמה תמונות יהיו
המאמרי' ההקשים ובאי זה מין ממיני

[Page 121v]
ההקדמות יהיו והם ההקדמות אשר בהם ענין הנאמר
על הכל ובכמה הקדמות יהיה ושהם שתים ומתי יהיה
מהם הקש ומתי לא יהיה וזה כשלא ימצא ביניהם גבול משותף
ואמרנו באיכות תמונה תמונה מן התמונות השלש שהוא
סדר הגבול האמצעי בין שני הקצוות ואמרנו עם זה אי זו
תמונה מן התמונות יבוקש בה בדרוש דרוש מן הדרושים
הארבעה ר"ל המחייב הכולל והשולל הכולל והמחייב החלקי
והשולל החלקי והגדנו אחר זה איכות החקירה על הדרוש
על השלוח באיזו מלאכה היה ובאיזה דרך נקח ההקדמות
ההקש ונעשה אותם ואיך נתיך כל מאמר הקשי אל ההקש
שהרכב ממנו נאמר עתה כי לפי שהיו ההקשים מהם
מה שיולידו תולדות כוללות ומהם מה שיולידו תולדות
חלקיות כי ההקשים שיולידו תולדות כוללות כבר ישיג
אותם ויקרה להם שיולידו זאת התולדה הראשונה תולדות
רבות ואם ההקשי' שיולידו תולדות חלקיות אשר יולידו
תולדות מחייבות חלקיות כבר יקרה לנו הם שיולידו וגם
התולדה הראשונה תולדות רבות ואשר יולידו שוללת
חלקית לא יולידו זאת התולדה הראשונה והסבה בזה
שהתולדות הכוללות והחלקיות המחייבות הם מתהפכות
והשוללת החלקית לא תתהפך וההקש שיוליד תולדה כוללת
מחייבת יקרנו שיוליד החלקית הנכללת תחת זאת הכוללת
והחלקית שתתהפך אליה הכוללת המחייבת.
וכאשר יוליד שוללת כוללת יקרנו שיוליד הפכה
והשוללת החלקית הנכללת תחתיה ואשר יוליד
המחייבת החלקיית יקרנו שיוליד הפכה ואם אשר יוליד
השוללת החלקית לא יקרנו שיוליד זולתה כי היא איננה
מתהפכת ולא מקפת בזולתה א"כ מזה הצד יקרה להקש

[Page 122r]
האחד בעצמו שיוליד יותר מתולדה אחת אלא שאשר יוליד
בעצמו מהראשון היא אחת ושאר מה שיוליד אמנם
יולידהו מצד שהוא משיג תולדה הראשונה ובמצועה
וכאלו הם תולדות במקרה ולזה לא ימנו אלו אלו בתולדות
ההקשים במאמר הראשון וטעו בזה ראשוני המפרשי' ומנו
אותם
וכבר אפשר שיחשב שכבר יהיה מההקש אחד בעצמו
תולדה יותר מאחרת על צד אחד אלא שזה במחשבה
לא באמת וזה בתמונה הראשונה כי יקרה זה על שני
פנים אחד מהם כאשר בארנו שנשוא מה ימצא לנושא
מה והיה גלוי אצלנו שדבר מה נושא לנושא הדרוש כבר
יחשב כי כשהתבאר שנשוא הדרוש נמצא בנושא כי הוא
כבר התבאר וזה כי הוא נמצא בנושא הנושא המשל בזה
שיהיה הדרוש האם העולם מחדש ויתבאר מזה שהשמים
מחדשי' וזה שהוא גלוי בעצמו שהשמים חלק מחלקי העולם
וזה אחד ממה שיחשב בו שכבר יהיה מההקש אחד בזה
הצד יותר מתולדה אחת וזה איננו אמתי כי מאמרנו
השמים מחדשים בזה המשל אמנם יולד בשתי הקדמות
אחד מהם שהשמים חלק מחלקי העולם והשנית שכל
חלקי העולם מחודשים ויחוייב מזה שהשמים מחדשים.
והאופן כשבארנו שדבר נמצא לנושא בשתי הקדמות
ויהיה גלוי בעצמו שהגבול האמצעי בשתי
ההקדמות נכלל תחתיו נושא אחד עם נושא הדרוש כבר
יחשב שיולד מזה תולדות יותר מאחת אחת מהן התולדה
הדרושה והאחרת אשר נושאה נכלל תחת הגבול האמצעי
עם נושא הדרוש המשל בזה אם התבאר שהעולם מחודש
בשתי הקדמות אחת מהם שהעולם מחובר והשני שהמחובר
מחודש

[Page 122v]
כי כבר יחשב שהולדו לנו משתי הקדמות אלו שתי תולדות
אחת מהם שהעולם מחודש והשני שהגשם מחודש כי הוא
גלוי בעצמו שהגשם נכלל תחת המחובר כמו שנכלל העולם
תחתיו ויותר מה שיקרה זה כשהיתה הגדולה מבוארת
מהקש והם באמת שני הקשים משותפים בהקדמה הגדולה
ונפרדים בקטנה וזה בעצמו יקרה בתמונה הראשונה
שתוליד השוללת הכוללת כמו שיקרה כאשר תוליד
המחייבות הכוללות.
ואם אשר יוליד החלקית לא יקרנו המין הראשון מן
התולדות שתהיינה כוללות מפני נושא אותו תחת
נושא התולדה להיות התולדה החלקית ויקרנו המין השני
להיות ההקדמ' הגדולה כוללת מכל מיני ההקשים בזאת
התמונה הכוללים והחלקיים ואם בתמונה השנית יקרה
במינים הכוללים ממנו שיוליד תולדה ומה שהוא נכלל תחת
נושא התולדה לקרוב זה בתחלת המחשבה ובאמת אמנם
היא תולדת הקש בתמונה הראשונה ר"ל מציאות הקצה
הראשון אל נושא נושאו ולא יחשב בו שהוא יוליד עם
תולדתו מה שהוא נושא לגבול האמצעי כי זה אם נולד
אמנם יולד בסדר התמונה השנית והמחשבה לא תפל
בטבע כשעור התולדה בתמונה השנית כנפלה על זה
בתמונה הראשונה ולזה יראה שמציאות הקצה הגדול למה
שהוא נושא לגבול האמצעי בתמונה השנית הוא בהקש
שני ולא יחשב בו שהוא יוליד בהקש הראשון בחלוף מה
שהוא נושא לנושא התולדה המשל בזה מאמרנו הגשם
השמימיי איננו מחודש והגשם המורכב מחודש והוא
מתחייב מזה ההקש שהגשם השמימיי איננו מורכב
ושגלגל הכוכבים הקיימים בלתי מורכב כי כללותו תחת

[Page 123r]
הגשם השמימיי הוא גלוי בעצמו.
ואם שיחשב שיתחייב מזה ההקש מציאות הקצה
הגדול למה שהוא נושא לגבול האמצעי בו כמו
שיהיה מבואר בעצמו שהיסודות אינם מחודשים כי לא
יחוייב מזה שהיסודות אינם מורכבים כי אם בהקש
שהוא זולת ההקש שחוייב בו שהגשם השמיי איננו מורכב
וזה באמת ובתחלת המחשבה וכמו כן הענין בתמונ' השלישי'
ר"ל שלא יחשב בו שהוא יוליד עם תולדתו כי אם מציאות
הקצה הגדול למה שהוא נושא לקצה הקטן לבד לא מה
שהוא נושא לגבול האמצעי ולזה לא יחשב בהקשים החלקיי'
מהם שיולידו זולת תולדותם כי נושא הדרוש בו הנה הוא
חלקי.

פרק

כאשר כבר אפשר שתהיה מהקדמות
כוזבות תולדה צודקת ומתי יהיה זה ואיך
ושתי ההקדמות שיהיה מהם ההקש
כבר תהיינה יחד צודקות וכבר תהיינה יחד
כוזבות וכבר תהיה אחת מהן צודקת והאחרת כוזבת
והכוזבת אמנם תהיה כוזבת בכל והיא אשר יצדק
הפכה ואפשר שתהיה כוזבת בחלק ואם התולדה תהיה
אם צודקת בהכרח ואם כוזבת ואם שתי ההקדמות
הצודקות אי אפשר שתהיה מהם תולדה כוזבת ואם
ההקדמות הכוזבות כבר אפשר שתהיה מהם תולדה
צודקת אמנם לא יקרה זה מפני ההקדמות אבל זה לעלה
אחרת שתתבאר אחר זה.
ואם שאי אפשר שתהיה מהקדמות צודקות תולדה
כוזבת זה יתבאר כפי זה האופן שנקח תמורת
שתי ההקדמות הצודקות א' ונקח תמורת התולדה ב'

[Page 123v]
והוא מבואר מגדר ההקש כי כשהונח א' נמצא הנה ב' נמצא
כי א' הוא במדרגת הקודם בהקש התנאי הדבוק וב' במדרגת
הנמשך והוא מבואר כי כשנמצא הקודם נמצא הנמשך וכאשר
נעלה הנמשך נעלה הקודם ואלולי זה היה מתחייב שימצא
הקודם מאין מציאות הנמשך וכבר הונח כי כשנמצא הקודם
נמצא הנמשך ואם כן יחוייב שיהיה הנמשך נמצא ובלתי
נמצא יחד זה חלוף לא יתכן וא"כ אם היה א' צודק בהכרח
שיהיה ב' צודק כי אם היה בלתי צודק וקרה שיהיה ב' בלתי
נמצא וא' נמצא וכבר התבאר בטול זה ואין ראוי שידומה
א' היה דבר אחר ואמנם לוקח תמורת שתי הקדמות צודקות
שיחס כל אחד מהם אל האחרת כיחס הכל אל החלק
וזה כי כשיהיה מאמרנו א' נמצא על כל ב' צודק וב' נאמר

על כל ג' צודק ג"כ בהכרח שיהיה מאמרנו א' נאמ' על כל ג'
צודק ג"כ ואם לא קרה שיהיה צודק בלתי צודק.
ולפי שלא יחוייב מפני העלות הקודם העלות הנמשך
לא יחוייב כי כשהיה א' כוזב שיהיה ב' שהוא התולדה
כוזב כי חיוב התולדה מן ההקש איננו חיוב מתהפך וזה
המופת בעצמו הוא כולל להקש שיוליד השולל או המחייב
ר"ל שאי אפשר שתהיה כי מהקדמות צודקות תולדה כוזבת.
ואם כשהיו ההקדמות בהקש כוזבות כבר אפשר
שתהיה מהם תולדה צודקת אלא שלא יקרה זה
מאי זה מהם שנזדמן שתהינה ההקדמות כוזבות ולא באי
זה מין הזדמן משני מיני הכזב ר"ל הכולל והחלקי אמנם
כשנלקחה הגדולה לבדה כוזבת בכללות לא יהיה מהקש
שזה דרכו תולדה צודקת כלל ואם כשנלקחה כוזבת בחלק
או שנלקחו שתי ההקדמות כוזבות או שנלקח הקטנה
כוזבת לבד כבר אפשר שתהיה מהן תולדה צודקת. .

[Page 124r]
ותהיינה תחלה שתי ההקדמות כוזבות בכללות
ואומר שהוא גלוי מן החמרין שהם
מולידות תולדה צודקת וזה שלא ימנע מונע מהיות
מהיות א' על דרך משל שהוא הקצה הגדול נשוא נשיאות
אמת על ג' שהוא הקצה הקטן ויהיה א' בלתי נמצא
לב' וב' ג"כ שהוא הגבול האמצעי בלתי נמצא לג' שהוא
הקצה הקטן וכאשר לוקח שא' נשוא על כל ב' וב' נשוא
על כל ג' היו שתי הקדמות כוזבות והיתה התולדה צודקת
והיא שא' נשוא על כל ג' המשל בזה מאמרנו כל אדם
אבן וכל אבן חי וא"כ כל אדם חי. ושתי הקדמו' אלו כוזבות
בכללות והתולדה צודקת וכמו כן בעצמו יקרה בהקשר
הכולל שיוליד השולל בתמונה הראשונה כי כבר יעבר
שיהיה א' בלתי נמצא לדבר מג' שהוא הקצה הקטן ויהיה
א' נמצא לב' שהוא האמצעי וב' בלתי נמצא לג' וכאשר
לוקח שא' בלתי נמצא לדבר מב' וב' נמצא לכל ג' היו כוזבות
מאמרנו כל אדם אבן ואין אבן אחד פסל ואין אדם אחד
פסל וכמו כן יתבאר כשהיו שתי ההקדמות כוזבות בחלק
ואם היתה ההקדמה האחת כוזבת והיתה ההקדמה
הגדולה והיא כוזבת בכל חומר שהתולדה לא תהיה
צודקת ובאור זה שיהיה א' בלתי נמצא בדבר מב' וב'
נמצא בכל ג' ואנחנו אם לקחנו שא' נמצא בכל ב' וזה
כזב ולקחנו שב' נמצא בכל ג' והוא אמת המבטל שיהיה
א' נמצא בכל ג' ר"ל שיהיה מאמרנו א' בכל ג' אמת וזה
כי כבר היה הצודק שא' לא ימצא בדבר ממה שהוא נושא
לב' א"כ אי אפשר שיהיה נשיאות א' על ג' צודק וזה מבואר
בעצמו מענין הנאמ' על הכל וזה שוה כשהיתה ההקדמ'

[Page 124v]
הגדולה ונלקחה כוזבת בכל בין שהיא שוללת או מחייבת
ואם כשהיתה ההקדמ' הגדולה כוזבת בחלק כבר תהיה
התולדה צודקת כי אפשר שיהיה א' נמצא בכל
ג' ובקצת ב' ויהיה ב' בכל ג' וכאשר לוקח א' נשוא על כל
ב' וב' על כל ג' היה נשיאות א' על כל ב' כוזב בחלק
ונשיאות ב' על ג' צודק בכל והתולדה צודקת בכל המשל
בזה כל קוקאנס לבן וכל לבן חי התולדה כל קוקאנס חי
והיא צודקת והגדולה כוזבת בחלק והיא מאמרנו כל
לבן חי וכזה יקרה כשהיתה ההקדמה הגדולה שוללת
ר"ל הכוללת ונלקחה כוזבת בחלק המשל בזה השלג לבן
ואין לבד אחד חי התולדה אין שלג אחד חי והיא אמת
ואם נלקחה ההקדמה הקטנה כוזבת בכל והגדולה
צודקת בכל התולדה כבר תהיה צודקת כי אין דבר שימנע
שיהיה א' נמצא בכל אחד מב' וג' וב' בלתי נמצא בדבר
מג' ולקחנו א' נמצא בכל ב' וב' נמצא בכל ג' ויוליד א'
נמצא בכל ג' והוא אמת והקטנה כוזבת והוא מאמרנו
ב' נמצא בכל ג' וזה יקרה בשני המינים אשר תחת סוג
אחד ר"ל שהסוג ינשא עליהם יחד ולא ינשא אחד מהם
על השני וכאשר לוקח שהסוג נמצא באחד מהם
במציאותו בשני ומציאות השני באשר לוקח שהסוג
בו תחלה נמצא שכבר לוקחה תולדה צודקת משתי
הקדמות הגדולה מהם צודקת והקטנה כוזבת בכל
המשל בזה מאמרנו כל אדם סוס וכל סוס חי וא"כ כל
אדם חי וכמו כן יקרה כשהיתה ההקדמה הגדולה
שוללת וזה יקרה בסוג עם המינים אשר תחת סוג
אחר ר"ל שיהיה הסוג שלול מכל אחד משני המינים
וכל אחד משני המינים שלול מחברו וכאשר לקחנו

[Page 125r]
אחד מהם נמצא בשני ולוקח הסוג בלתי נמצא בו נולד
שהסוג שלול מאשר לוקח ממנו שלול מפני שלילותו מן
השני המשל בזה מאמרנו כל נגון רפואה ואין רפואה
אחת בעלי חיים א"כ אין נגון אחד בעל חיים והוא
אמת משתי הקדמות הקטנה מהם כוזבת בכל והגדולה
צודקת.
וכמו כן אם כשהיתה ההקדמה הקטנה כוזבת
בחלק תהיה ג"כ התולדה צודקת כי כבר
אפשר שיהיה א' נמצא בכל אחד מב' וג' ויהיה הב' נמצא
בקצת ג' ולקחנו א' נמצא בכל ב' וב' נמצא בכל ג' ונולד
שא' נמצא בכל ג' וזו תולדה צודקת משתי הקדמות
הגדולה מהם צודקת בכל והקטנה כוזבת בחלק וזה
יקרה לסוג שימצא במין ובמבדיל בחי כי הוא נמצא בכל
אדם ובכל הולך והאדם נמצא בקצת ההולך לא בכלו
וכאשר נאמ' כל הולך אדם וכל אדם חי חוייב מזה תולדה
צודקת והיא שכל חי הולך ויקרה שיהיה א' בלתי נמצא
בדבר מב' וג' וב' בקצת ג' בענין בסוג עם המבדיל והמין
אשר תחת סוג אחר בצמח שאיננו בדבר מאדם ולא
בדבר מן המדמה וקצת המדמה אדם וכאשר אמרנו כל
מדמה אדם ואין אדם אחד צמח נולד שאין מדמה
אחד צמח.
וזה מה שיקרה לתולדה עם ההקדמות הכוזבות
בשני המינים הכוללים מן התמונה הראשונה
ואם בשני המינים החלקיים ממנו כבר אפשר כי כשהיתה
ההקדמ' הגדולה כלה כזב והאחרת חלק אמת שתהיה
התולדה אמת וזה חלוף מה שיקרה במינים הכוללים
מזאת התמונה וכבר אפשר זה ג"כ כשהיתה הגדולה

[Page 125v]
כוזבת בחלק או שהיתה הקטנה כוזבת או שהיו שתיהן כוזבות
אם בכל ואם בחלק ואם היות התולדה צודקת עם שהגדולה
כוזבת בכל זה אפשר כי איננו נמנע מהיות א' בלתי נמצא
בב' ונמצא בקצת ג' ויהיה ב' נמצא בקצת ג' כחי שהוא בלתי
נמצא בדבר משלג ונמצא בקצת הלבן והשלג נמצא בקצת
הלבן וכאשר נמצא קצת הלבן שלג וכל שלג חי נולד שקצת
הלבן חי וזה תולדה צודקת משתי הקדמות הגדולה מהם
כוזבת בכל והקטנה צודקת ובזה יקרה אם היתה ההקדמ'
הגדולה שוללת אי אפשר שיהיה א' נמצא בכל ב' ובלתי נמצא
בקצת ג' ויהיה ב' נמצא בקצת ג' כחי שהוא נמצא בכל אדם
ובלתי נמצא בקצת הלבן ואדם נמצא בקצת הלבן וכאשר
נאמר קצת הלבן אדם ואין אדם אחד חי נולד קצת הלבן
איננו חי וזה תולדה צודקת משתי הקדמות הגדולה מהן
כוזבת בכל והקטנה צודקת וכזה יקרה אם היתה ההקדמ'
הגדולה כוזבת בחלק כי לא ימנע מונע מהיות א' בקצת
ב' ובקצת ג' ויהיה ב' נמצא בקצת ג' המשל בזה החי כי הוא
נמצא בקצת הטוב ובקצת הגדול והטוב בקצת הגדול וכאשר
נאמר קצת הגדול טוב וכל טוב חי נולד שקצת הגדול חי
והיא תולדה צודקת משתי הקדמות הגדולה מהם כוזבת
והקטנה צודקת וכזה יקרה כשהיתה ההקדמה הגדולה
שוללת וזה יתבאר באלו הגבולים בעצמם כאשר נאמר
קצת הגדול טוב ואין טוב אחד חי ויולד לנו שקצת הגדול
איננו חי וזה אמת משתי הקדמות הגדולה מהם כוזבת
בחלק והקטנה צודקת וכזה יקרה אם היתה הכוזבת
היא ההקדמה הקטנה כבר יהיה מזה תולדה צודקת כי
אשר אפשר שיהיה א' נמצא בכל ב' ובקצת ג' ויהיה ב'
בלתי נמצא בדבר מג' המשל בזה החי שהוא נמצא בכל

[Page 126r]
קוקאנס ובקצת השחור וקוקאנס בלתי נמצא בדבר מן השחו'
וכאשר נאמר קצת השחור קוקאנס וכל קוקאנס חי נולד
שקצת השחור חי וזה אמת משתי הקדמות הקטנה מהם
כוזבת והגדולה צודקת וכזה יקרה כשהיתה הגדולה שוללת
כי כבר אפשר שיהיה א' בלתי נמצא בדבר מב' ובלתי נמצא
בקצת ג' ויהיה ב' בלתי נמצא בדבר מג' כמו הסוג שיוחס
אל מין מסוג אחר ואל המקרה הנמצא במיני זה הסוג
המיוחס המשל בזה החי שהוא בלתי נמצא בדבר מן המספר
ובלתי נמצא בקצת הלבן וכאשר נאמר קצת הלבן מספר ואין
מספר אחד חי נולד שקצת הלבן איננו חי וזאת תולדה
צודקת משתי הקדמות הגדולה מהם צודקת והקטנה
כוזבת
וכבר יקרה שתהיה התולדה צודקת אם היתה ההקדמ'
הגדולה כוזבת בחלק והקטנה כוזבת בכל כי אפשר שיהיה
א' נמצא בקצת ב' ובקצת ג' ויהיה ב' בלתי נמצא בדבר מג'
וזה יקרה כשהיה ב' הפכי לג' והיו יחד מקרים בסוג אחד
בחי שהוא בקצת הלבן ובקצת השחור והלבן בלתי נמצא בדבר
מן השחור וכאשר נאמ' קצת הלבן שחור וכל שחור חי נולד
שקצת הלבן חי וזאת תולדה צודקת משתי הקדמות כוזבות
שהגדולה מהם כוזבת בחלק וכזה יקרה כשהיתה ההקדמה
הגדולה שוללת וזה יתבאר מאלו הגבולים בעצמם וזה כי
כשלוקח קצת הלבן שחור ואין שחור אחד חי נולד שקצת
הלבן איננו חי וזה אמת וכמו כן כשהיו שתי ההקדמות
כוזבות והיתה הגדולה כוזבת בכל כבר יקרה שתהיה
התולדה צודקת כי כבר אפשר שיהיה א' בלתי נמצא בדבר
מב' והוא נמצא בקצת ג' ויהיה ב' בלתי נמצא בדבר מג'
בסוג שהוא בלתי נמצא בסוג אחד ונמצא בקצת המין אשר
תחת הסוג שלישי ובלתי נמצא בסוג השלישי במין ההוא

[Page 126v]
המשל בזה מאמרנו קצת הלבן מספר וכל מספר חי וא"כ
קצת הלבן חי. וזאת התולדה צודקת משתי הקדמות
כוזבות. וכבר יקדם כשהיתה ההקדמה הגדולה שוללת
המשל בזה מאמרנו קצת השחור קוקאנס ואין קוקאנס
אחד חי ויוליד שקצת השחור איננו חי וזה אמת משתי
הקדמות כוזבות ואלו הן מיני מה שיוליד בתמונה הראשונה
מהקדמות כוזבות תולדה צודקת.

המאמר בתמונה השנית

אמר ואם בתמונה השנית כבר אפשר שתאמר ואם בתמונה השנית כבר אפשר שתהיה
בו תולדה צודקת מהקדמות כוזבות
כשהיתה כל אחד משתי ההקדמות כוזבו'
וזה אם בכל אם בחלק או שהיתה אחת מהם כוזבת
והאחרת צודקת אם שהיתה כוזבת בכל או בחלק וזה
יהיה בהקשים שיוליד הכולל והחלקי וזה כי כבר אפשר
שלא יהיה על דרך משל שהוא הגבול האמצעי בדבר
מא' שהוא שקצת הגדול ונמצא בכל ג' שהוא הקצה הקטן
ויהיה א' בלתי נמצא בדבר מג' כפי מה שהתבאר המשל
בזה מאמרנו כל אדם חי ואין אבן אחת חי ויוליד אין
אדם אחד אבן ואם הונחו אלו ההקדמות על הפך מה
שהן כאשר ילקח ב' נמצא בכל א' ר"ל כאשר ילקח כי כל
אבן חי ובלתי נמצא בדבר מג' ר"ל כאשר ילקח כי אין אדם
אחד חי יולד משתי הקדמות אלו הכוזבות בכל התולדה
בעצמה שהיתה מהם כאשר הונחו צודקות והיא שאין
אדם אחד אבן וכזה יקרה כשהיה הצודק שב' נמצא בכל

[Page 127r]
א' וב' בלתי נמצא בדבר מג' רצוני לומ' כשנהפכו אלו ג"כ אל הפכם
נולד מה שהוא נולד קודם שנהפכו אל הכזב והוא שא' איננו
בדבר מג' וכזה יקרה כשהיתה ההקדמ' האחת כלה כזב והאחרת
אמת שיוליד ג"כ תולדה צודקת כי אפשר שיהיה ב' על דרך
משל שהוא הגבול האמצעי נמצא בכל אחד מא' וג' שהם קצות
הדרוש ויהיה א' בלתי נמצא בדבר מג' וזה יקרה לסוג עם המיני'
החולקים אשר תחתיו כחי שהוא נמצא בכל אדם ובכל סוס
והסוס בלתי נמצא באחד מן האנשים וכאשר לוקח שהסוג
נמצא באחד ובלתי נמצא באחר תהיה ההקדמ' האחת כלה
שקר והאחרת כלה אמת ותהיה התולדה כלה אמת באיזו
פיאה הושמה השוללת ר"ל גדולה או קטנה המשל כזה מאמרנו
כל היום חי ואין אדם אחד חי התולדה אין סוס אחד אדם
וכן מאמרנו כל אין היה סוס אחד חי וכל אדם חי התולדה אין סוס
אחד אדם ג"כ וזאת תולדה צודקת וכבר יקרה כשהיתה קצת
ההקדמה האחת שקר והיתה האחרת כלה אמת כי כבר
אפשר ג"כ שיהיה ב' נמצא בקצת ג' ובכל א' ויהיה א' בלתי
נמצא בדבר בג' כחי שהוא נמצא בקצת הלבן ובכל עורב
והלבן בלתי נמצא באחד מן העורבים. וכאשר לורח אין
לבן אחד חי וכל עורב חי יולד אין עורב אחד לבן והיא
תולדה צודקת משתי הקדמות שאחת מהן כוזבת בחלק
והיא מאמרנו אין לבן אחד חי והשנית צודקת בכל והיא
מאמרנו כל עורב חי וכזה יקרה כשהיתה הכוזבת בחלק
היא המחייבת והיתה השוללת צודקת בכל המשל בזה
מאמרנו כל לבן חי ואין זפת אחד חי ויולד אין לבן אחד
זפת והיא תולדה צודקת משתי הקדמות אחת מהן מחייבת
כוזבת בחלק והיא מאמרנו כל לבן חי והשנית שוללת
צודקת בכל והיא מאמרנו אין זפת אחד חי וכמו כן

[Page 127v]
יקרה שתהיה התולדה צודקת כשהיו שתי ההקדמות כוזבות
בחלק המשל הזה מאמרנו כל לבן חי ואין שחור אחד חי ויולד
מזה שאין לבן אחד שחור וזו תולדה צודקת משתי הקדמות
כוזבות בחלק וזה שקצת הלבן חי וקצת השחור חי והוא שוה
בין שהונחה השוללת הגדולה או הקטנה כאשר נאמ' אין לבן
אחד חי וכל שחור חי כי תהיה תולדה צודקת משתי הקדמות
כוזבת בחלק וזה ענין ההקשי' מהקדמות כוללות אשר
בתמונ' זו
יחס ההקשי' החלקי' כבר יקרה בם ג"כ כמו שיקרה
בכוללים וזה שכבר תהיה הגדולה כוזבת בכל והחלקיית
צודקת ותהיה התולדה צודקת המשל בזה מאמר קצת הלבן
חי ואין אדם אחד חי ויולד מזה שקצת הלבן איננו אדם
והיא צודקת משתי ההקדמות החלקית צודקת והכוללת
כוזבת בכל וכזה יקרה אם היתה הכוללת הכוזבת היא
המחייבת המשל בזה קצת הלבן איננו חי וכל זולת בעל נפש
חי יולד מזה שקצת הלבן איננו זולת בעל נפש והוא אמת
מחלקית שוללת צודקת ומחייבת כוללת כוזבת וכזה יקרה
כשהונחה ההקדמ' הצודקת היא הכוללת והכוזבת היא החלקי'
המשל בזה מאמרנו קצת זולת בעל נפש חי ואין דבר מן
המספר חי יולד מזה שקצת זולת בעל נפש אינו מספר והוא
אמת מחלקית כוזבת וכוללת שוללת צודקת וכזה יקרה
כשלוקחה הכוללת הצודקת מחייבת והחלקית הכוזבת
שוללת וזה דבר יקרה לסוג עם המינים הנמצאים בו ומבדילי'
אלו המינים וזה שלא יצדק מאמרנו קצת ההולך אינו חי
וכל אדם חי ויולד מזה שקצת ההולך אינו אדם וזה אמת
מהקדמה צודקת כוללת וכוזבת חלקית וכמו כן יקרה
כשהיו שתי ההקדמות כוזבות החלקית והכוללת המשל
בזה כל חכמה היא כח חיוני וקצת האדם אין לו כל חיוני

[Page 128r]
ויולד מזה שקצת האדם אין לו חכמה וזה אמת משתי
הקדמות כוזבות וכזה יקרה כשהיתה השוללת כוללת
והחלקית מחייבת כמו שנאמ' אין לאדם אחד כח חיוני וקצת
החכמה היא כח חיוני ויולד מזה שקצת החכמה איננו לאדם

המאמר בתמונה השלישית


וכבר יקרה ג"כ בתמונה זו שתהיה התולדה הצודקת ושתי
ההקדמות כוזבות אם בכל ואם בחלק ואם אחת
משם בכל והשנית בחלק וכמו כן כשהיתה אחת מהן צודקת
והאחרת כוזבת אם בכל ואם בחלק וזה שלא ימנע מהיות
שני דברים בלתי נמצאים בדבר אחד ואחד מהם נמצא בשני
וכאשר לוקח שכל אחד מהם נמצא בדבר הזה האחד חודשה
שם תולדה צודקת משתי הקדמות כוזבות בכל המשל בזה
מאמרנו כל זולת בעל נפש הולך וכל זולת בעל נפש אדם
יולד מזה בתמונה זו כי קצת ההולך אדם וזה אמת משתי
הקדמות כוזבת בכל.
וכמו זה יקרה כשהיתה האחת שוללת והאחרת מחייבת
כי כבר אפשר שיהיה ג' שהוא הקצה הקטן
בלתי נמצא בדבר מכן שהוא האמצעי ויהיה א' שהוא הגבול
הגדול נמצא בכל ב' בלתי נמצא בקצת ג' וכאשר לקחנו ג'
נמצא בכל ב' וא' בלתי נמצא בדבר מב' יולד לנו שא' בלתי
נמצא בקצת ג' המשל בזה כל קוקאנס שחור ואין קוקאנס
אחד חי ויולד שקצת השחור איננו חי והוא אמת משתי
הקדמות כוזבות בכל וכמו כן כשהיתה כל אחת משתי
ההקדמות כוזבות בחלק כבר אפשר שתהיה התולדה בהם

[Page 128v]
צודקת כי אפשר שיהיה א' וג' נמצאים בקצת ב' ויהיה א' נמצא
בקצת ג' כמו הלבן והטוב שהם נמצאים בקצת החי והטוב
נמצא בקצת הלבן וכאשר הנחנו א' וג' שניהם נמצאים
בכל ב' יולד שיהיה א' בקצת ג' וזה אמת משתי
הקדמות כוזבות בחלק המשל בזה מאמרנו כל חי
לבן וכל חי טוב יולד שקצת החי טוב והוא
אמת וכזה יקרה כשהיתה הגדולה שוללת והקטנה מחייבת
ושתיהן כוזבות בחלק והן כוללות כי אין דבר מונע מהיות
א' בלתי נמצא בקצת ב' ויהיה ג' נמצא בקצת ב' ויהיה א'
בלתי נמצא בקצת ג' המשל בזה מאמרנו אין
חי אחד טוב וכל חי לבן ויולד מזה שקצת הלבן איננו טוב
וזה אמת משתי הקדמות כוזבות בחלק וכבר וכמו כן כבר
תהיה התולדה צודקת כשהיתה אחת משתי הקדמות כוזבת
בכל והאחרת צודקת כי כבר אפשר שיהיו א' וג' שניהם
נמצאים בב' ויהיה א' בלתי נמצא בקצת ג' וכאשר לקחנו
שא' בלתי נמצא בדבר מב' וג' נמצא בכל ב' נולד לנו שא'
בלתי נמצא בקצת ג' וזה אמת משתי הקדמות שאחת מהן
כוזבת והאחרת צודקת. המשל בזה כל קוקאנס חי
ואין קוקאנס אחד לבן יולד מזה שקצת
החי איננו לבן וזה אמת משתי הקדמות שאחת מהן כוזבת
בכל ובזה יקרה כשלוקחו שתי ההקדמות מחייבות ר"ל
הכוזבת והצודקת והגבולים שיתבאר מהם זה הם החי
וקוקאנס. והשחור מה שנאמ' כל קוקאנס שחור וכל
קקאנס חי ויולד לנו מזה שקצת השחור חי והוא אמת
משתי הקדמות מחייבות כי אחת מהן כוזבת בין שהיתה
הצודקת הגדולה או הקטנה והמופת על זה באלו
הגבולים בעצמם
ובזה כבר תהיה התולדה

[Page 129r]
צודקת כשהיתה אחת משתי ההקדמות צודקת והאחרת
כוזבת בחלק כי כבר אפשר שיהיה ג' נמצא בכל ב' וא' בלתי
נמצא בכל ב' ויהיה א' נמצא בקצת ג' התולדה
המשל בזה בעל שתי רגלים כי הוא נמצא בכל
אדם והטוב נמצא בקצת בעל שתי רגלים אם נלקחו א' וג'
נמצאים בכל ב' תהיה הקדמת ב' ג' צודקת כלה וקצת הקדמ'
א"ב כזב והתולדה צודקת המשל בזה מאמרנו כל
אדם בעל שתי רגלים וכל אדם טוב והתולדה
והתולדה שקצת בעל שתי רגלים טוב וכזה יקרה כשלקחה
הקדמת א"ב ר"ל הגדולה צודקת והקדמת ב"ג ר"ל הקטנה
כוזבת בחלק ובאור זה הוא באלה הגבולים בעצמם כאשר
שמנו הקצה הטוב בעל שתי רגלים וכזה יקרה כשלקחה
ההקדמ' האחת שוללת והאחרת מחייבת כי כבר התבאר
בתמונה השלישית כי כשהיתה ג' בכל ב' וא' בלתי נמצא בקצת
ב' יהיה א' בלתי נמצא בקצת ג' ואם לוקח ג' בכל ב' וא' בלתי
נמצא בדבר מב' יקרה שתהיה ההקדמ' השוללת כוזבת
בחלק ותהיה האחרת כלה צודקת ותשאר התולדה הצודקת
בעצמה. וכזה יקרה אם היה הכזב החלקי במחייבת וזה
כי כבר התבאר בתמונה השלישית שאם היה א' בלתי נמצא
בדבר מב' וג' נמצא בקצת ב' יהיה א' בלתי נמצא בקצת ג'
וכאשר יקרה שנקח א' בלתי נמצא בדבר מב' וג' בלתי נמצא
בכל ב' נשארה התולדה בעצמה צודקת ויתבאר שא'
בלתי נמצא בקצת ג' ותהיה התולדה צודקת משתי
הקדמות אחת מהן צודקת בכל והיא השוללת והאחרת
כוזבת בחלק והיא המחייבת וזה אשר אמרנו שיקרה בהקשי'
הכוללים מתמונה זו הוא בעצמו יקרה בהקשי' החלקיי'

[Page 129v]
וביאור זה יהיה בגבולים אשר בארנו הענין בם בהקשי'
הכוללים וזה כאשר נעשה בשוללת מאלו מה
שעשינו בשוללת מאותן ובמחייבת מאלו מה שעשינו במחייבת
מאותן כי ההקדמ' הכוללת הכוזבת מכל היא כוזבת בחלק בין שהיתה
שוללת או מחייבת וכאשר עשינו ההקדמות הכוללות הכוזבות
שהמשלנו שם כוללות חלקיות במקום זה יתבאר בם כמו
שהתבאר שם.
ואחר שכבר התבאר זה הוא מבואר שאם היתה
התולדה כוזבת בהכרח שתהיה בהקדמות הקדמה כוזבת
שאלולי זה לא תשלם מן ההקדמות הצודקות תולדה צודקת וזה
חלוף וזה שלוקח בגדר ההקש ומה שיודע במופת מענינו
ואמנם כשהיתה התולדה צודקת לא יחוייב על כל פנים שתהיינה
ההקדמות צודקות והסבה בזה שהצודק הוא יותר כולל מן
הצודק שיתבאר על דרך ההקש והצודק שיתבאר על דרך
ההקש יתבאר ג"כ מיותר מהקש אחד ולזה לא יחוייב כי כשנעלה
ההקש שתעלה התולדה ר"ל כי כשהיו ההקדמות כוזבות
שתהיה התולדה כוזבת ויחוייב כשתעלה התולדה ר"ל שהיא
כוזבת שיעלה ההקש ר"ל שתהיינה ההקדמות כוזבות או
תהיינה תמונת ההקש נפסדת וזה ענין המתחייב עם הדבר
אשר יחייבהו שלא יהיה חיובם מתהפך במציאות החי והאדם
כי האדם לפי שהוא יותר מיוחד מן החי חוייב כשנמצא האדם
שימצא החי וכשנעלה האדם שלא יעלה חי וכשנעלה החי
שיעלה האדם והאדם הנה הוא מקום ההקש והחי מקום
התולדה וכמו כן יראה עוד שלא יחוייב על כל פנים כשהיו
שתי ההקדמות כוזבות שתהיה התולדה כוזבת ולא שתהיה
צודקת. והמופת על זה הוא מה שאומר שנניח שני
דברים אחד מהם ראשון והאחר שני ונניח
שהשני יחוייב מן הראשון ר"ל כי כשנמצא הראשון ימצא השני

[Page 130r]
ויהיה על הראשון סימן א' ועל השני הוא סמן ב' כמו שיהיה א'
לבן וב' גדול ונאמ' כי כשהיה מדרך א' כשנמצא שימצא ב' לא יחוייב
כשנעלה א' שימצא ב' וזה כי כבר התבאר כי כשנעלה ב' מחוייב
שיעלה א' וזה שאם לא יעלה א' יהיה נמצא וכאשר היה א' נמצא
אנחנו כבר הנחנו שב' יהיה נמצא וא"כ שנעלה ב' חוייב שימצא
ב' וזה חלוף לא יתכן. וכאשר התישב זה השרש נאמר
כי כשהיו שלשה גבולי' ראשון ושני ושלישי והיה
השני מחייב הראשון והשלישי מחייב השני א"כ השלישי הוא
מחייב הראשון וכאשר התישב זה אומר שאיננו מחוייב
שיעלה א' ונמצא ב' וזה כי כבר התבאר שב' לפי
שהיתה מחוייבת כשנעלה ב' נעלה א' ואם הנחנו שא' כשנעלה
נמצא ב'. וכבר היה עמנו שב' כשנעלה נעלה א' יחוייב כי
כי כשנעלה ב' שימצא ב' וזה חלוף לא יתכן ולזה לא יחוייב
כי כשהיו ההקדמות כוזבות שתצדק התולדה אבל האמת בה
אמנם היא בדרך מן המקרה וזה מה שרצינו באורו.
וכזה הוא גלוי ג"כ שלא יחוייב מהעלות א' שיעלה ב' כי
היה מחוייב שיהיה מציאות א' מתחייב ממציאות ב' וכבר
היה ב' מתחייב ממציאות א' וא"כ היה החיוב מתהפך וזה בטל
ולזה לא יחוייב כשהיו ההקדמות כוזבות שתהיה התולדה
כוזבת אמנם כשהתולדה כוזבת ההקדמות הם כוזבות כי
כשנעלה ב' נעלה א'.

[Page 297]

החלק השלישי
המאמר בביאור בסבוב


ויקרה להקש שיפול בו הביאור בסבוב והוא שילקח
תולדתו והפך אחד מהקדמותיו והתבאר בהם
ההקדמ' השנית. המשל בזה כי כשהוליד אדם שא' בכל ג' וב'

[Page 130v]
בכל ג' ויולד מזה שא' בכל ג' והוא התולדה ואם רצינו להוליד
ההקדמה הגדולה נקח התולדה והיא א' בכל ג' ונקח הפך
ההקדמ' הקטנה והוא ב' בכל ג' ונהפך אותה להיות ג' בכל ב'
ויולד לנו מזה שא' בכל ב' והיא ההקדמ' השנית שכוון באורה
וכזה יקרה אם רצה שיוליד בתולדה זו בעצמה ההקדמה
האחרת שהיא ב' בכל ג' שהולדתה מכוונת משתי הקדמות
ההקש ונבאר שאי אפשר שתתבארנה ההקדמות מן
התולדות בצד זולת זה הצד כי כשלקח אחד ההקדמה זרה
וחברה אל התולדה וזה באשר יהיה הגבול האמצעי שאיננו
אחד מן הגבולים אשר בהקדמות לא יולד מזה דבר מן ההקדמו'
הלקוחות בזאת התולדה. המשל בזה שאם חובר
אל התולדה שהיא א' בכל ג' שג' בכל ד' א"כ לא יוליד כלל לא
שב' בכל ג' ולא שא' בכל ב' ואם המין מן התמונה הראשונה
שיוליד שולל כולל הוא שנקח ההקדמה הקטנה ונהפכנה
ונחבר עמה התולדה ויוליד ההקדמה הגדולה .
ואם רצינו
להוליד המחייבת הקטנה הוא שנקח התולדה ונקח ההקדמ'
הגדולה השוללת שהיא אין ב' אחד א' ונהפכנה כן ונאמר
שב' נמצא לכל מה שישלל ממנו א' בו ההקדמה השוללת
תתהפך בסבוב כן ונחבר אליה שא' איננו בכל ג' והיא התולדה
יוליד שב' איננה בזולת ג' והוא כאמרנו שב' בכל ג' וזהו
השרש הנעשה בהקדמה השוללת ואיננו סותר לשרש הנעשה
בזה הספור כמו שמצא אבונצר שדעתו כן וזה שהוא יאמר
שזה השרש הוא שנניח על דרך משל שא' נמצא לכל מה שישלל
ממנו ב' ושא' שלול מכל מה שישלל ממנו ב' בחלוף מה
שהנחנו בתמונה הראשונה והוא שיהיה א' נמצא או שלול

[Page 131r]
מכל מה שהוא ב' וכפי זה יוליד מה שהקטנה ממנו שוללת
בתמונה הראשונה ויוליד ג"כ מה שהוא משתי שוללות וזה השרש
הנעשה בזה הספור אינו בהנחה ואמנם הוא מובן ה' מן ההקדמ'
הכוללת בעצמה והוראתה הטבעית. ואמנם זה השרש השני
הוא דבר מתחייב מן ההקדמ' הכוללת השוללת ולזה אין תועלת
בו בהולדה משתי שוללות ר"ל כשהונחו שתי הקדמות שוללות
ואמנם ימצא תועלת בו כשחוייב ממאמרינו אין א' בדבר מב'
שיהיה א' נמצא בכל מה שאיננו א' על כל פנים וזה דבר בלתי
מתחייב כמו שלא יתחייב גם כן זה ההפך אשר הניחו הנה ר"ל שלא
יתחייב בכל צד כשהיה א' שלול מכל מה שהוא ב' שיהיה ב' נמצא
לכל מה שאיננו א' ואמנם יחוייב זה ההפך בדברים המקבילים
שלא ימנע מאחד מהם נמצא מן הנמצאים אמנם עשה זה ההפך
הנה ארסטו ואם הוא חלקי כמו שעשה הפך המחייב את הכוללת
כוללת ולזה לא יצא בזה הענין משרשו. וזה שההפך המתחייב הוא
בכח הפך ההקדמ' לא יצא ממה שלוקח בביאור הסבוב מאשר
יהיה בתולדה והפך אחת משתי הקדמות כי כח המתחייב הפך
כח הפך ההקדמ'. וזה יהיה הבאור בסבוב המינים ההקשים
הכוללים מן התמונ' הראשונה
ואם ההקשים החלקיים
אשר בתמונה זו אי אפשר בם שתודע במופת ההקדמ' הכוללת
בדרך הסבוב מן התולדה וההקדמה החלקית כי הגזרה הכוללת
אמנם תתבאר בהקדמות כוללות לא בחלקיות וג"כ שלא יהיה
הקש משתי חלקיות כי המופת בסבוב הוא מן התולדה. והפך
אחת משתי ההקדמות ואם ההקדמה הקטנה כבר אפשר שיבא
מופת עליה בדרך הסבוב והוא שיהיה א' נמצא בכל ב' וב' נמצא
בקצת ג' והתולדה א' נמצא בקצת ג' וכאשר רצינו שנביא מופת
על מציאות ב' בקצת ג' בדרך ההפוך נקח אנחנו שא' נמצא בקצת
ג' והיה התולדה והפך ההקדמ' הגדולה הכוללת והיא מאמרנו

[Page 131v]
ב' נמצא בכל א' ויולד לנו בתמונה הראשונה שב' נמצא בקצת ג'
ויהיה הגבול האמצעי בו א' וכמו כן כשהיה ההקש החלקי שולל אי
אפשר שתודע במופת ההקדמה הכוללת לסבה אשר זכרנו. ואם
החלקית כבר אפשר שתודע במופת בדרך הסבוב כאשר עשינו
בהקדמה השוללת הכוללת מה שעשינו בהקש יוליד השולל הכולל
ר"ל שנבאר שיחוייב ממאמרנו אין א' נמצא בדבר מב' שיהיה ב'
נמצא לכל מה שנשלול ממנו א' וכאשר חברנו אל זאת ההקדמה
התולדה והיא שא' נשלל מקצת ג' נולד שזה נמצא לזה הקצת
וזה אופן הביאור הנעשה בסבוב בתמונ' הראשונ'
ואם התמונה השנית אי אפשר שתודע במופת בצד הסבוב
בה ההקדמ' המחייבת לפי שאיננו מוליד כי אם שלילה
ואם השוללת אפשר שתודע במופת בזה הצד שיהיה א' נמצא בכל
ב' וא' בלתי נמצא בדבר מג' והתולדה בתמונה השנית שב' בלתי
נמצא בדבר מג' וכאשר חברנוה אל הפך ההקדמ' הגדולה תהיה
התולדה שא' בלתי נמצא בדבר מג' והיא הקטנה בהקש הראשון
והגבול האמצעי בזה ההקש הוא ב' והיה בהקש הראשון. ואם
לקחנו ההקדמה הכוללת הגדולה בתמונה השנית שוללת אפשר
באורה בסבוב אבל בתמונה הראשונה כי כשאמרנו שא' בלתי
נמצא בדבר מב' ושא' הוא בכל ג' הוא מבואר שיולד לנו בתמונה
השנית שב' בלתי נמצא בדבר מג' הג' הוא גבול האמצעי וכאשר
הפכנו זאת התולדה הגיע לנו שאין א' בדבר מב'. והיא ההקדמה
הגדולה השוללת בהקש הראשון ולזה יחס הבאור בסבוב בזה
בהמין מן התמונה השנית שלא תהיה השמירה בו על זאת
התמונ' בעצמה אבל ישוב אל התמונה הראשונה וכבר אפשר
שנבאר ההקדמ' המחייבת בתמונ' זו כשהיתה היא הקטנה בדרך
הסבוב כאשר עשינו השורש הקודם והוא הפך המתחייב מן
השוללת.

[Page 132r]
ואם כשהיתה גדולה כי אפשר רק בהפך הקטנה וזה חוץ
מדרך הבאור בסבוב
ואם ההקשים שיולידו החלקיות בזאת התמונה אי אפשר בם
שתודע במופת ההקדמה הכוללת על צד הסבוב לפי
שהם לעולם יולידו חלקיות שוללות. המשל בזה שנניח
שא' נמצא בכל ב' בלתי נמצא בקצת ג' וכאשר
חברנו אל זה הפך ההקדמה הגדולה והוא מאמרנו ב' נמצא בכל
א' הגיע לנו ב' בלתי נמצא בקצת ג' וב' נמצא בכל א' ויולד לנו שא'
ויולד לנו שא' בלתי נמצא בקצת ג' וב' נמצא בכל א' ויולד לנו שא'
בלתי נמצא בקצת ג' וזה בתמונה זו בעצמה כי ב' הוא הגבול
האמצעי והוא נשוא בזה החבור על שני הקצוות יחד
ואם היתה ההקדמ' הכוללת היא השוללת והיא הקדמת א"ב
אי אפשר שתודע במופת הקטנה המחייבת שהיא
הקדמת א"ב כשנהפכה הקדמת א"ב כי לא תולד תולדה מחייבת
משתי הקדמות שוללות או שאחת מהן שוללת ואמנם כבר אפשר
כשנעשה השורש הקודם שתולד המחייבת החלקית וזה כי כשהיה
שב' בלתי נמצא בקצת ג' והיא התולדה והיה עמנו שא' איננו
בדבר מב' עוד לקחנו המתחייב מזה והוא שכל מה שבו א' אין בו
ב' עוד הפכנו זה והוא שכל מה שאין בו ב' יש בו א' והיה עמנו א'
נמצא בכל מה שאין בו ב' וכאשר חברנו אל זה שב' בלתי נמצא
בקצת ג' נולד לנו שא' נמצא בקצת ג'
וזה יהיה באור הסבוב בתמונה השנית
ואם באור הסבוב בתמונה השלישית. אם היו שתי ההקדמות
כוללות אי אפשר שתודע במופת בתולדה אחת
משתי ההקדמות בזאת התמונה כי התולדה תהיה חלקית
וההקדמ' שנכוין להביא מופת עליה היא כוללת ואם היתה ההקדמ'
האחת כוללת והאחרת חלקית פעמים אפשר שתודע במופת

[Page 132v]
החלקית ופעמי' אי אפשר שתודע וזה כי כשהיו שתי ההקדמות
מחייבות והיתה הקטנה היא הכוללת אפשר במופת בדרך
הסבוב ואם כשהיתה הגדולה היא הכוללת אי אפשר במופת
בדרך שתודה הסבוב.
המשל בזה שיהיה א' נמצא בכל ג' שהיא הגדולה וב' בקצת
ג' שהיא הקטנה ותהיה התולדה א' בקצת ב' וכאשר
חובר אליה הפך ההקדמ' הגדולה והיא שג' נמצא בכל א' נולד
לנו מזה שג' נמצא בקצת ב' וזה לא יהיה דרושנו ואמנם היה
דרושינו הפך זה והוא שב' בקצת ג' והוא דבר ואם הוא מחוייב
בהכרח כי כבר התבאר שהחלקית המחייבת תתהפך איננו
הדבר שיתבאר בדרך הסבוב בעצמו וראשון אבל אם היה
באמצעות ההפך כי הבאור בסבוב כמו שנאמ' הוא שתתבאר
ההקדמ' האחת בתולדה. ואם היתה הכוללת היא
הקטנה כמו שיהיה ב' נמצא בכל ג' וא' בקצת
ג' אפשר שיתבאר על דרך הסבוב שא' נמצא בקצת ג' והיא
ההקדמ' החלקית הגדולה וזה שתולדת זה ההקש הוא א' בקצת
ב' וכאשר חברנו אליה הפך ההקדמ' הקטנה והיא מאמרינו
ג' בכל ב' הוא מבואר שיחוייב שיהיה א' בקצת ג' כי ב' היה
הגבול האמצעי והיא נושאה משני הקצוות יחד.
ואם כשהיתה אחת משתי ההקדמות מחייבות והאחרת
שוללת והיתה המחייבת כוללת והשוללת חלקית
יצא לנו מופת על החלקית. המשל בזה שיהיה ב' נמצא
בכל ג' וא' בלתי נמצא בקצת ג' והתולדה א' בלתי נמצא בקצת
ב' וכאשר חברנו אל זאת התולדה שג' נמצא בכל ב' יחוייב
בהכרח שיהיה א' בלתי נמצא בקצת ג' כפי מה שיתבאר
בתמונה השלישית כי ב' הוא הגבול האמצעי
ואם כשהיתה השוללת היא הכוללת לא תודע במופת

[Page 133r]
המחייבת בדרך הסבוב כי אם בהעשות זה השרש האחר
המשל בזה שיהיה א' בדבר מג' וב' בקצת ג'
ויולד שא' בלתי נמצא בקצת ב' וכאשר לקחנו תמורת מאמרנו
א' בלתי נמצא בדבר מג' שג' נמצא בכל מה שאין בו א' וחברנו
אל זה שא' איננו בקצת ב' הוא מבואר שיחוייב שב' יהיה
בקצת ג' והיא ההקדמ' החלקית המחייבת.
וכבר התבאר שהבאור שיהיה בסבוב אם בתמונה
הראשונה יהיה בעצמו ויהיה בדבר שידמה לתמונה והוא
כשעשינו זה השרש הקודם ר"ל שנקח תמורת מאמרנו א'
איננו בדבר מב' שב' נמצא בכל מה שאין בו א' וחברנו אל
זה שא' ואופן דמיוננו בתמונה השלישית הוא שא' וב' נשואים
יחד על דבר אחד אחד מהם בחיוב והאחר בשלילה וזאת
ההנחה היא הגבול האמצעי בתמונה השלישית נושא משתי
הקצוות א"כ על זה הצד אמ' ארסטו בזה שהיא תמונה שלישית
באמת. ואם הבאור בסבוב בתמונה השנית
ויהיה בראשונה ובשרש שידמה לשלישית ואם בשלישית יהיה
בראשונה ובשלישית ובשרש שידמה לראשונה לשלישית. והוא מבואר
שההקדמות שאמרנו שלא תתבארנה על דרך הסבוב ואם
מפני שבהם אפשר שיתבאר בדרך הסבוב אבל במין מדרך
הסבוב בלתי שלם.

המאמר בהקש המתהפך


וההפוך יאמ' בזאת המלאכה על דרכים רבים והרצון
כי הנה שתבטל במקביל התולדה ובאחת משתי
ההקדמות ההקדמ' האחרת מן ההקש וכאלו הוא הפכו
לבאור בסבוב וזה כי יחוייב בהכרח כאשר לוקח סותר
התולדה וחובר אל אחת משתי הקדמות ההקש שתבטל

[Page 133v]
ההקדמ' השנית בהכרח שאלו לא תבטל התולדה לא תבטל כי לא
תתבטל התולדה אם ההקדמות לא תתבטלנה כפי מה שהתבאר
אמנם התולדה כבר בטלה בהנחת סותרה זה בחלוף לא
יתכן והבטול שיהיה לא אחת משתי ההקדמות במקביל התולדה
יתחלף כשהיה המקביל הלקוח הפכי או סותר כמו שיתבאר אחר
זה. והסותרים כמו שנאמ' אין כל ולא כל בקצת
ואין אחד. וההפכים הם מאמרנו כל א' ואין אחד והתחת הפכיים
הם קצת ולא קצת
ויהיה עמנו בתמונה הראשונה א' על כל ב' וב'
על כל ג' והתולדה א' על כל ג' ואם לקחנו ההפכי לתולדה זאת
והוא שאין א' על דבר מג' וחברנו אליו ההקדמ' הגדולה מן ההקש
והוא שא' על כל ב' הוא מבואר שיולד בתמונה השנית שאין ב'
בדבר מג' והיא הפך ההקדמ' הלקוחה בהקש ובזה אם חברנו
אל הפך זאת התולדה בעצמה ההקדמ' הקטנה יולד סותר
ההקדמ' הגדולה וזה שיהיה עמנו אין א' בדבר מג' שהוא הפך
התולדה וכאשר חברנו אליה הקטנה והיא מאמרינו בכל ג'
הוא מבואר שיולד בתמונה השלישית שאינו א' בקצת ב' והוא
סותר להקדמ' הגדולה לא הפכי לה והתמונה השלישית שתוליד
כוללת וההקדמ' בהפך היא כוללת א"כ ההקדמ' הגדולה במין
הראשון מן התמונה הראשונה אמנם תסתר סתירה חלקית
כוללת בזה הדרך ר"ל בלקיחת הפך התולדה ואמנם הקטנה
תסתר סתירה כוללת. וכמו זה הענין בעצמו יקרה במין
השני מין התמונה הראשונה והוא אשר יוליד שולל
כולל ר"ל כי כשלוקח הפך התולדה אפשר שתסתר הקטנה
סתירה ואם הגדולה אפשר שתסתר סתירה חלקית כי חובר
ההקש אצל סתירה זו בתמונה השלישית. ואם כשלוקח סותר
התולדה בשני מינים אלו מתמונה זו אי אפשר שתסתר אחת
מהקדמות ההקש כי אם סתירה חלקית כי אחת מהקדמות

[Page 134r]
ההקש הסותרות תהיה חלקית לפי שהסותר חלקי ותהיה הסותרת
חלקית וימנה זה המין הראשון מן ההקש והוא שיהיה א' בכל ב'
וב' בכל ג' ותהיה התולדה א' בכל ג' ואם לקחנו סותר זאת
והוא א' בלתי נמצא בקצת ג' וחברנו אליה ההקדמה הגדולה והוא
שא' נמצא בכל ב' הוא מבואר שיולד מזה בתמונה השנית שב'
בלתי נמצא בדרך ההנחה וזה סותר להקדמ' הקטנה לא הפכי לה
וכמו כן אם חברנו אל מאמרנו א' בלתי נמצא בקצת ג'
ההקדמה הקטנה והוא שב' נמצא בכל ג' יולד מזה בתמונה
השלישית שא' בלתי נמצא בקצת ב' והוא סותר הגדולה.
ואם כן כשלוקח הסותר לא תהיה ההקדמה כוללת אבל
חלקית וכמו זה יקרה בעצמו במין הכולל השולל
מתמונה זו כי כשלקחנו סותר תולדת א' בלתי נמצא בדבר מג'
והוא מאמרינו א' נמצא בקצת ג' וחברנו אליו ההקדמ' השוללת
הכוללת והוא שא' בלתי נמצא בדבר מב' יולד לנו שב' בלתי נמצא
בקצת ג'. וכזה יקרה אם חברנו אליו המחייבת כמו שהיה
א' בקצת ג' וב' בכל ג' כי יחוייב ממנו שיהיה א' בקצת ב' וזה
סותר השוללת הכוללת ר"ל הגדולה.
ואם בשני המינים החלקיים מתמונה זו כשלוקח בהם
סותר התולדה אפשר שתבטל אחת מהם בדרך זה
ותהיה התולדה שא' נמצא בקצת ג' באמצעות ב' ואם לוקח
סותרה והוא שא' בלתי נמצא בדבר מג' וחובר אליו ההקדמ'
הקטנה והוא שב' נמצא בקצת ג' יולד מזה בתמונה השלישית
שא' בלתי נמצא בקצת ב' והוא סותר הגדולה. ואם חברנו אל
מאמרינו א' בלתי נמצא בדבר מג' ההקדמ' הגדולה והיא שא'
נמצא בכל ב' יולד לנו בתמונה השנית שב' בלתי נמצא בדבר
מג' וזה סותר הקטנה. וא"כ שתי ההקדמו' תבטלנה כאשר
הפכנו אל הסותר ואם הפכנו אותם אל ההפכי' לא תבטל אחת

[Page 134v]
משתי ההקדמות כי אם היה הפך התולדה המחייבת החלקית
שא' בלתי נמצא בקצת ג' וחברנו אליה הגדולה והוא הא' נמצא
בכל ב' יולד לנו מזה שב' בלתי נמצא בקצת ג' אמנם מאמרנו
ב' נמצא בקצת ג' ובלתי נמצא בקצת ג' כבר אפשר שיצדקו
יחד ולזה לא יבטל כלל זה המעשה להקדמה הקטנה ואם
חברנו אל זה ההפך שהוא מאמרנו א' בלתי נמצא בקצת ג'
ההקדמה החלקית הקטנה והיא מאמרינו ב' נמצא בקצת ג'
לא יהיה מזה הקש כי הוא משתי חלקיות וזה בלתי מוליד
בתמונות השלש וכמו כן יקרה במין החלקי שיוליד השולל
מתמונה זו ר"ל שאם נהפכה התולדה אל הסותר היה אפשר
שתבטלנה שתי ההקדמות יחד ואם נהפכה אל ההפכי לא
תבטל אחת מהן ובאור זה הוא הבאור שקדם בחלקי המחייב

המאמר בהתהפך התמונה השנית


ואמנם בתמונה השנית אי אפשר שתבטל ההקדמ' הגדול'
ממנה בטול כולל לא בלקיחת ההפכי לתולדה
ולא בלקיחת סותרה. אם בלקיחת סותרה הוא מבואר ואם
בלקיחת ההפכי לפי שההקש יחובר בתמונה השלישית ותהיה
התולדה חלקית ואם ההקדמ' הקטנה אפשר בטולה על שני
הצדדים ר"ל אם שנהפכה אל ההפכי ואם שנהפכה אל הסותר
ובאור זה שיהיה א' נמצא בכל ב' ובלתי נמצא בדבר מג' ואם
לקחנו הפכה והיא שב' נמצא בכל ג' וחברנו אליה ההקדמ' הגדול'
והיא שא' בכל ב' הוא מבואר שיחוייב מזה בתמונה הראשונה
שא' נמצא בכל ג' וזה הפך ההקדמ' הקטנה. ואם עשינו זה
ההפוך בעצמו בבטול ההקדמ' הגדולה כאשר נקח שב' נמצא בכל
ג' והוא הפכי לתולדה ונחבר אליו שא' א' בדבר מג' והיא
הקטנה יבא חבור המאמר בתמונה השלישית ויוליד שא'

[Page 135r]
בלתי נמצא בקצת ב' וזה סותר להקדמות הגדולה לא הפכי לה
ויהיה הבטול חלקי בלתי כולל. ואם נהפכה תולדה
ב"ג אל הסותר ההקדמות תבטלנה בסותר ר"ל בטול
חלקי וזה כי כשלקחנו סותר תולדת המין מן ההקש הקודם
והוא מאמרינו בקצת ג' וחברנו אליו ההקדמ' הקטנ' והיא
שא' איננה בדבר מג' הוא מבואר שזה יוליד בתמונה
השלישית שא' בלתי נמצא בקצת ב' וזה סותר להקדמ' הגדולה
וגם אם לקחנו זה הסותר בעצמו והוא מאמרינו ב' נמצא
בקצת ג' וחברנו אליו ההקדמ' הגדולה והוא מאמרינו א'
בכל ב' הוא מבואר שיוליד בתמונה הראשונה שא' בקצת ג'
וזה סותר הקטנה. וכבר התבאר בזה המאמר שההקשי'
שיעשו בבטול ההקדמות זה המין מן התמונה
השנית הם כלם חלקיים ובטולם בטול חלקי חוץ מההקדמ'
הקטנה אפשר שתבטל בכל ובחלק וכמו זה יתבאר במין
הכולל האחר מן התמונה השנית ר"ל שהגדולה ממנו שוללת
כוללת והקטנה מחייבת כוללת. ואם שני המינים
החלקיים מתמונה זו כשנהפכה התולדה בם אל
ההפכי אי אפשר בזה בטול לאחת משתי ההקדמות והסבה
בזה הוא הסבה בעצמה אשר מפניה קרה זה בתמונה
הראשונה ואם נהפכה התולדה אל הסותר יבא בזה
בטול כל אחת משתי ההקדמות ובאור זה שנניח שא' בלתי
נמצא מב' וא' בלתי נמצא בקצת ג' ותהיה התולדה שב' אינה
בקצת ג' ואם הונח ההפכי לה והוא שב' בקצת ג' וחובר אל
זה ההקדמ' הגדולה והוא שאין א' בדבר מב' תהיה התולדה
בתמונה הראשונה שא' בלתי נמצא בקצת ג' ואמנם זה
לא יסתור הקדמ' השנית והוא שא' בקצת ג' כי כבר אפשר
שיהיה א' נמצא בקצת ג' ובלתי נמצא בקצת האחר.

[Page 135v]
ואם חברנו אל זה ההקדמ' החלקית לא יהיה ההקש כן תהיינה
שתי ההקדמות חלקיות ואמנם כשנהפכה אל הסותר
כבר תתבטל כל אחת משתי ההקדמות והוא שנקח סותר התולדה
והיא שב' נמצא בכל ג' וכאשר חברנו אליה א' איננה בדבר מב' נולד
בתמונה הראשונה שא' בלתי נמצא בדבר מג' והיא סותר למאמרנו
א' נמצא בקצת ג' שהיא הקטנה וכאשר חברנו סותר
התולדה עם ההקדמה הקטנה היה עמנו ב' נמצא בכל ג' וא'
נמצא בקצת ג' ונולד לנו בתמונה השלישית שא' נמצא בקצת ב'
והוא סותר למאמרינו א' איננו בדבר מב' שהיא ההקדמ' הגדולה.
וכזה בעצמו יתבאר זה המין שהגדולה בו כוללת מחייבת ר"ל
המין החלק השני מין התמונה השנית

המאמר בהתהפך התמונה השלישית


ואם בתמונה השלישי' כשהפכה התולדה אל ההפך אי אפשר
שתבטל בזה אחת מהקדמותיו וזה בכל המינים
בתמונה זו ואם כשנהפכה אל הסותר אפשר שתבטל בזה כל
אחת מהקדמות ההקש בחבור החלקית ממנו אל ההפך וזה
בכל מיני זאת התמונה ויהיה א' נמצא בכל ג' וב' נמצא גם כן
בכל ג' והוא מבואר ג"כ שיולד מזה שא' נמצא בקצת ב' וזה שזה
הוא המין הראשון ומן התמונה השלישית ואם לקחנו הפך
זאת התולדה והיא מאמרינו א' בלתי נמצא בקצת ב' וחברנו
אליו ההקדמ' הקטנה והיא מאמרנו ב' בכל ג' לא יוליד דבר כי
זה יהיה הקש בתמונה הראשונה שהגדולה שוללת חלקית ואם
חברנו אליו ההקדמ' הגדולה והיא מאמרינו א' נמצא בכל ג'
לא יוליד ג"כ דבר כי זה יהיה הקש בתמונה השנית שהגדולה
חלקית וזה כי יהיה עמנו א' בלתי נמצא בקצת ב' וא' נמצא בכל
ג' ובכמו זה יתבאר אם היתה אחת משתי

[Page 136r]
ההקדמ' המחייבת החלקית ר"ל שאי אפשר שתבטל בם אחת משתי
ההקדמות בהפוך התולדה אל ההפכי וזה שאם נדמה בטול ההקדמ'
הכוללת היה ההקש משני חלקים ואם נדמה בטול החלקית יהיה
בזה הגדולה החלקית וכפי זה לא יהיה הקש בתמונה הראשונה ולא
בשנית וכן שתי התמונות אשר בהן תבטלנה ההקדמות זה ההקש
וא"כ כבר התבאר כי לא תבטל בזה אחת משתי ההקדמות
בהקדמ' השנית ובהפוך. ואם כשנהפכה אל הסותר הוא
אפשר שתבטל בזה כל אחת משתי ההקדמו' בחבור
השנית אל ההפוך ובאור זה כי כשהפכנו מאמרנו א' נמצא בקצת
ב' והיא אשר הנחנוה תולדת המין הראשון מתמונה זו ר"ל השלישי'
אל סותרה והיא מאמרינו א' איננו בדבר מג' כשחברנו אליו ממאמרי'
ב' בכל ג' והיא אחת משתי הקדמות ההקש יולד מזה בתמונה
הראשונה שא' בלתי נמצא בדבר מג' וזה הפכי למאמרינו א'
נמצא בכל ג' שהיא ההקדמ' השנית ומן ההקש המונח וכמו כן
אם חברנו אל מאמרנו א' בלתי נמצא בדבר מב' ההקדמ' השנית
והיא מאמרינו א' נמצא בכל ג' הוא מבואר שיוליד בתמונה
השנית ב' איננו בדבר מג' וזה הפכי למאמרינו ב' בכל ג' שהיא
שהיא ההקדמ' הקטנה וכמו זה יקרה כשהיתה אחת
משתי ההקדמות המחייבות חלקית שאם היה א' בלתי נמצא
בדבר מב' שהוא סותר הפכי לתולדה וחברנו אל זה ב' נמצא
בקצת ג' שהיא ההקדמ' החלקית נולד לנו בתמונה הראשונה
שא' בלתי נמצא בקצת ג' ואם חברנו אל זאת התולדה
ההקדמ' הכוללת היה עמנו א' איננו בדבר מב' א'
נמצא בכל ג' וזה יוליד בתמונה השנית שב' בלתי נמצא בדבר
מג' וזה סותר ההקדמ' המונחת החלקית
וכזה יקרה בהקש השולל מזאת התמונה ר"ל אשר
יהיה משתי ההקדמות כוללות שאחת מהן שוללת

[Page 136v]
ובהקש החלקי השולל ר"ל ההקש אשר אחד מהקדמותיו חלקית
והשנית כוללת ואחת מהם שוללת כפי מה שיקרה לעצמו
במחייב הכולל והחלקי ר"ל כי כשנהפכה התולדה בהם אל
ההפכי אי אפשר שתבטל בזה אחת מן ההקדמות והסבה
בזה בעצמו היא הסבה במין המחייב הכולל והחלקי.
והמופת על זה הוא זה המופת בעצמו
וכבר התבאר ממה שנאמ' איך יהיה ההקש
בכל תמונה כשנהפכה התולדה אל ההפכי ואל
הסותר ומתי יהיה בטול ומתי לא יהיה
וכאשר יהיה
מתי יהיה כולל ומתי יהיה חלקי וכי ההקשי' המבטלים
לכל אחת מהקדמות התמונה הראשונה כשנהפכה התולדה
יהיו בתמונה השנית והשלישית אם אשר יבטל ממנו בתמונה
השנית ההקדמ' הקטנה ואם אשר יבטל ממנו בתמונ' השלישי'
ההקדמ' הגדולה וכמו זה יתבאר כי ההקשים אשר יבטלו כל
אחת מההקדמות מן התמונה השנית כשנהפכה תולדתה
יהיו בתמונה הראשונה ובשלישית אם בטול הקטנה בתמונה
הראשונה ואם בטול הגדולה בתמונה השלישית ושההקשים
ג"כ המבטלים הקדמות ההקש אשר בתמונה השלישית
כשנהפכה תולדתה יהיו בתמונה הראשונה ובשנית אם
הגדולה תבטל בתמונה הראשונה ואם הקטנה בתמונ' השנית

המאמר בהקש החלוף


ואם הקש החלוף יהיה כאשר הנחנו סותר התולד' אשר
באורה מכוון וחברנו אל זה ההקדמ' ידועה ונולד
דבר בטל וזה המין מן ההקש כבר התבאר שהוא מורכב
מתנאי ומשאי והוא המביא אל הבטל וזה יפול בהקש החלוף
בכל התמונות השלש והקש החלוף דומה להפוך ההקש כי

[Page 137r]
שניהם יצא בהם אל הבטול ואמנם ההפרש ביניהם שההקש
התהפך יהיה מלקיחת הסותר בו וההקדמ' המתחברת אליו
אחר מציאות ההקש עד שיהיה הסותר הוא סותר תולדת זה
ההקש וההקדמה המחוברת היא אחת משתי הקדמות זה
ההקש ואם ההקש שעל דרך החלוף אמנם נקד' סותר לאשר
הכונה על ביאורו לא סותר תולדת ההקש ונחבר אליו הקדמ'
צודקת לא הקדמת הקש מונח ועוד כי ההקש מתהפך
אמנם יבא בו בטול הדבר הכוזב באשר נקבל סותר הבטול
שהוא הצודק ובהקש החלוף אמנם נבאר התולדה בהנחת הבטל
עצמו וכל מה שיתבאר בהקש משאי והוא שיקרא הישר אפשר
שיתבאר באלו ההקדמות עצמם בהקש החלוף ואז יהיה הקש
החלוף יותר דומה בדבר להקש המתהפך וזה שצורתו יהיה
זאת הצורה בעצמה וסבת זה שההקש הישר כשהושב אל
החלוף יהיו הגבולים וההקדמות בם אחדים בעצמם.
המשל בזה שנניח שא' נמצא בכל ב' בהקש ישר כאשר
יהיה א' נמצא בכל ב' וג' נמצא בכל ב' ויולד לנו
שא' נמצא בכל ב'
וכאשר השתדלנו לבאר זה בהקש
החלוף לקחנו סותר התולדה או ההפכי לה וחברנו
אל זה ההקדמ' הגדולה והוא שא' נמצא בכל ג' ויחוייב מזה
בהכרח בתמונה השנית שיהיה ג' בלתי נמצא בכל ב' וזה
סותר להקדמ' הקטנה והוא בטל וא"כ המונח והוא לתולדה
או הפכי לה בטל וכאשר כזב הסותר המונח צדק סותרו
והוא התולדה וזה בעצמו הוא דרך ההקש המתהפך ובזה
יקרה בשאר התמונות כי כל הקש יקבל התהפך יקבל ביאור
תולדתו על דרך החלוף
וכל הדרושים הארבעה יתבארו בהקש
תתבאר בכל התמונות חוץ מן המחייבת הכוללת כי היא לא
תתבאר בתמונה הראשונה ותתבאר בשנית ובשלישית.

[Page 137v]
ואם שלא תתבאר המחייבת הכוללת בהקש החלוף בתמונה
הראשונה זה יראה בו שנניח שההקדמ' שנרצה הבאור
בה היא שא' בכל ב' וכאשר רצינו לבאר זה בדרך החלוף זה יהיה
אם הוא אם כאשר נקח סותרה והיא שא' בלתי נמצא בכל ב' או
הפכה והוא שא' בלתי נמצא בדבר מב' ע"י כשחברנו אל אחד
משני מקבילים אלו ההקדמ' אחרת שיהיה חבורה עם מקביל
התולדה חבור התמונה הראשונה יחוייב שתהיה אם נשואה
על א' ואם שתהיה נשואה לב' כמו שנאמ' ג' על כל א' או ב' על כל
ג' ואם היה המקביל המונח סותר והוא שא' בלתי נמצא בכל
ב' או הפכה והוא שא' בלתי נמצא בדבר מב' עוד כשחברנו אל
אחד משני מקבילים אלו הקדמ' אחרת שיהיה חבורה עם מקביל
התולדה חבור התמונה הראשונה יחוייב שתהיה אם נשואה
על א' ואם שתהיה נשואה לב' כמו שנאמ' ג' על כל א' או ב' על כל
ג' ואם היה המקביל המונח סותר והוא שא' איננו בכל ב' הוא
מבואר שלא יהיה הקש בתמונה הראשונה אל איזה משני הקצוות
הונחה ההקדמ' אחרת וזה שאם היתה הצודקת שג' בכל א' היה
עמנו ג' בכל א' וא' איננו בכל ב' וזה בלתי מוליד בתמונה הראשונ'
כי הקטנה שוללת.
ואם הנחנוה מצד ב' יהיה עמנו א' איננו בכל ב' וב' בכל ג'
וזה ג"כ בלתי מוליד בתמונה הראשונה כי הגדולה בו
חלקית וכבר נאמ' שזה נאמ' בלתי מוליד. ואם לקחנו
הפך המחייבת שנשתדל בקיומה וחברנו אליו ההקדמ' שאמתתה
ידועה מצד ב' כמו שנניח א' איננו בדבר מב' וב' בכל ג' יוליד
בתמונה הראשונה שאין א' בדבר מג' וזה בטל וא"כ מה
שהנחנו בטל והוא מאמרינו א' איננו בדבר מב' אלא שלא יחוייב
כאשר היה מאמרינו א' איננו בדבר מב' כוזב שיצדק הפכה
והוא מאמרינו א' בכל ב' שהיה דרושינו כי שם ההפכים כבר

[Page 138r]
יכזבו יחד כמו שעבר בספר הקודם ואם סובר ההקדמה
הצודקת מצא א' לא יחודש הקש לפי שהקטנה תהיה
שוללת בתמונה הראשונה וא"כ הוא מבואר שכל הקש שיהיה על
דרך החלוף אמנם יהיה בלקיחת ההפך או בלקיחת הסותר
ובחבור ההקדמה צודקת אל אחד מהם וכבר היה מבואר כי
כשלוקח סותר המחייבת הכוללת וחובר אליה הקדמ' כוללת
צודקת שלא יהיה הקש וכאשר לוקח ההפך אם שלא יהיה הקש
ואם שיהיה הקש אבל לא יוליד בטל שיחוייב משקרותה אמתת
המחייבת הכוללת בהקש החלוף שיהיה המשאי המביא אל הבטל
בתמונה הראשונה
ואם החלקית המחייבת אפשר ביאורה
בחלוף התמונה הראשונ' כשלקחנו המקביל לה
השוללת הכוללת שהוא הסותר לא השוללת החלקית שהיא
הפכה וזה ג"כ כשהיתה ההקדמ' הצודקת מצד ב' לא מצד א' ונניח
אם לא א' צודק מציאותו בקצת ב' שהוא צדק בהכרח שאין א'
בדבר מב' עוד נחבר אל זה שב' בכל ג' ויולד שאין א' בדבר
מג' וזה שקר וא"כ אשר חוייב ממנו השקר הוא שקר והוא
מאמרנו אין א' בדבר מב'. וכאשר היה זה שקר סותרו הוא אמת
והוא מאמרינו א' בקצת ב' וזה מה שכווננו באורו
ואם כשלוקחה ההקדמ' הצודקת מצד א' תהיה הקטנה שוללת
בתמונה הראשונה ולא יהיה הקש וכמו כן כשלוקח
ההפך לא יהיה הקש שאם הונחה הצודקת ההקדמ' המחייבת
מצד א' היתה הקטנה שוללת. ואם הונחה מצד ב' היתה
הגדולה חלקית ושבהם בלתי מולידים בתמונה הראשונה.
ואם רצינו לבאר בהקש החלוף השוללת הכוללת
והנחנו המקביל לה צריך שתהיה המחייבת החלקית והיא
מאמרנו א' בקצת ב' וכאשר חברנו אליו שג' בכל א' נולד הבטל
והוא שג' בקצת ב' וא"כ מאמרנו שא' בקצת ב' כוזב

[Page 138v]
וכאשר היה כזב זה צדק סותרו והוא שאין בדבר מב'
והוא הדרוש וכזה יקרה אם היתה ההקדמה
הצודקת שוללת. ואם הנחנוה ההקדמה הצודקת
לא יחודש הקש כי הגדולה תהיה חלקית בתמונה הראשונה
ואם לקחנו במקום הסותר ההפך חודש הקש יוליד מקצות
הסותר אלא שלא יוליד בטל שיחוייב מהויתו אמתת מקבילו
שהוא הדרוש וא"כ צריך שנקח הסותר לא הפך וזה דבר כולל
בכל תמונות החלוף באיזו תמונה מן התמונות אשר על
דרך משא יורכב. וכאשר רצינו לבאר השוללת
החלקית בדרך החלוף צריך שיהיה מונחנו המקביל המחייבת
הכוללת כי אם היה מונחנו המקביל שא' בכל ב' וחברנו אליה
שג' נמצא בכל א' על שהיא צודקת הוא יוליד בטל שג' בכל
ב' וא"כ א' בכל ב' בטל וכאשר כזב זה צדק מאמרנו א' איננו
בכל ב'. וזהו הדרוש ובזה יקרה אם
היתה זאת שוללת וכמו כן כשחברנו
אליה ב' בכל ג' או ב' בקצת ג' הוא יוליד הבטל בתמונה
הראשונה. ואם כשחברנו אליה שג' בקצת א' לא
יהיה הקש כי הגדולה תהיה חלקית בראשונה וכמו כן כשהית'
זאת שוללת. וכבר התבאר שכל הדרושים יתבארו
בחלוף בתמונה הראשונה בלתי המחייב הכולל ואשר
התועלת בו בכל חומר בהקש החלוף הוא לקיחת מה
שיכוון לא לקיחת הפכו כי כשכזב אחד מן ההפכים
לא יחוייב שיצדק ההפך האחר כמו שהתבאר בספר
הקודם. ואיננו ג"כ מן המפורסם שההפך כשכזב
שצדק הפכו.
ואם המחייבת הכוללת תתבאר
בתמונה השנית והשלישית וביאור זה כי כשרצינו לבאר
שא' נמצא בכל ב' בתמונה השנית נקח סותרה והוא

[Page 139v]
שאין א' בכל ב' וכאשר חברנו זה הסותר שא' נמצא
בכל ג' יחוייב מזה בתמונה השנית שג' נמצא בכל ב'
וכאשר היה זה בטל והיתה ההקדמ' המחוברת בסותר
צודקת חוייב שהכזב קרה מן הסותר והוא
מאמרנו א' איננו בכל דבר ב'. וכאשר כזב זה צדק סותרו
והוא שא' בכל ב'. ואם לוקח תמורת הסותר ההפך לא
ימצא תועלת בו בכל חומר. וכאשר רצינו לבאר
בתמונה זו המחייבת החלקית והיא מאמרנו
א' נמצא בקצת ב' צריך שנקח סותרה והוא שאין א' נמצא
בדבר מב' עוד נחבר אליה א' נמצא בכל ג' ויולד לנו שאין
ג' בדבר מב' וזה בטל מתחייב מהנחתנו שאין א' בדבר
מב' וא"כ סותרו הוא הצודק והוא מאמרנו א' בקצת ב'
ואם לקחנו ההפך תמורת הסותר יקרה מזה מה שקרה
בתמונה הראשונה ר"ל שיולד הבטל אבל לא יתבאר
בזה אמתת המקביל המונח בכל חומר. ואם רצינו
לבאר השוללת הכוללת בתמונה זו נקח סותרה והוא
שא' נמצא בקצת ב' ונחבר אליה מה שאין ספק באמתתו
והוא שא' בלתי נמצא בדבר מג' ויחוייב בהכרח שג' נמצא
בקצת ב' וזה בטל ואם כן מונחנו הוא שקר וא"כ אין א'
בדבר מב' צודק. ואם רצינו לבאר השוללת החלקית
נקח סותרה והוא א' בכל ב' ונחבר אליה א' בלתי נמצא
בדבר מג' ויחוייב הבטל והוא שג' בלתי נמצא בדבר מג'
וזה סותר מה שיתחייב ממנו הבטל הוא אמת והוא
מאמרנו א' איננה בקצת ב' אשר כווננו באורו וכבר
התבאר מזה שכל הדרושים יתבארו בחלוף בתמונה
השנית.
וכזה יקרה שיתבארו כלם בתמונה
השלישית ובאור זה כי כשרצינו באור המחייבת הכוללת

[Page 139v]
לקחנו סותרה והוא מאמרינו שא' בלתי נמצא בקצת ב' וחברנו
אליה ג' נמצא בכל ב' ויולד בתמונה השלישית שא' בלתי נמצא
בקצת ג' כי הגבול האמצעי שהוא ב' נוטה לשני הקצוות.
וכאשר היתה התולדה בטל סותר מה שיתחייב ממנו
הבטל הוא אמת והוא מאמרינו א' בכל ב' המכוון
להולידו. ואם הנחנו ההפך במקום הסותר יוליד בטל אבל
לא יחוייב ממנו בהכרח אמתת הדרוש כמו מה שקדם
בשאר התמונות. ואם רצינו לבאר שא' נמצא בקצת ב' והיא
המחייבת החלקית נניח שא' איננו בדבר מב' והיא
סותרה ונחבר אליה ג' נמצא בקצת ב' ויולד בתמונה זו שא' בלתי
נמצא בקצת ג'. וכאשר היה זה כזב מה שיתחייב ממנו
הכזב והוא מאמרינו א' איננו בדבר מב'
והוא כוזב וכאשר כזב זה צדק סותרו והוא הדרוש שהוא א'
בקצת ב' וכאשר רצינו לבאר השוללת הכוללת כמו שנרצה
לבאר שאין א' בדבר מב' נקח סותר זה והוא מאמרינו א' בקצת
ב' ונחבר אליה היה ג' נמצא בכל ב' וא"כ יחוייב בתמונה זו שיהיה
ג' בקצת א'. וכאשר היה זה שקר אמנם התחייב מן הסותר
המונח כי הקדמת ג' ב' אין ספק באמתתה
וכאשר כזב הסותר שהוא המחייבת החלקיית צדקה
השוללת הכוללת והיא מאמרנו א' איננו בדבר מב'
ואם לוקח ההפך קרה בזה מה שקרה בשקר התמונות ואם
רצינו לבאר השוללת החלקית נניח סותרה שהיא
המחייבת הכוללת כמו שנניח א' בכל ב' ונחבר אליה שג' נמצא
בכל ב' והיא אין ספק באמתתה ויולד לנו שג' נמצא בקצת א'
וכאשר היה זה כזב הסותר והיא מחייבת הכוללת המסופק
בו הוא כזב וכאשר כזבה המחייב הכוללת צדקה
השוללת החלקית. וכבר התבאר מענין הקש החלוף הנה

[Page 140r]
שני ענינים מלבד אשר עברו אחת מהם שאמנם יהיה מתמיד
התועלת בו בכל חומר בלקיחת הסותר לא בלקיחת ההפך ושכל
הדרושים יבואו בו בתמונה השנית ובשלישית ושהתמונה הראשונ'
לא יבא בו המחייב הכולל לבדו ויביאו בו שאר הדרושים השלשה

פרק


אמר וההפרש אשר בין ההקש הישר והקש
החלוף כאשר הולידו דרוש אחד בעצמו
מהקדמו' אחדות בעצמן כי ההקש אשר בחלוף נניח תחלה מה
שנרצה בטולו והוא סותר מה שנכוין באורו כדי שיביא מאמר
אל הכזב שיודע בו שהוא כזב. ואם ההקש הישר יוחל מהקדמו'
ידועות ושני ההקשי' יהיו מהקדמות ידועות אלא שהקש
הישר יהיה משתי הקדמו' שיהיה מהם ההקש ואם אשר בחלוף
אחת מה מהקדמותיו לבד היא מהקדמות ההקש הישר והשנית
סותר התולדה המסופק בה ובישר לא יחוייב בהכרח שתהיה
התולדה ידועה קודם הוית ההקש ואם אשר בחלוף כבר
יחוייב שתהיה ידיעה בהנחת סותר ואין הפרש בזה
בין שתהיה התולדה מחייבת או שוללת וכל דרוש יתבאר
בהקש ישר וכל מה שיתבאר בהקש ישר כבר אפשר שיתבאר
באלו ההקדמות עצמם בהקש החילוף וכל מה שיתבאר בהקש
החלוף כבר אפשר שיתבאר באלו הגבולין וההקדמות בהקש
ישר וכאשר היה ההקש משאי אשר בחלוף בתמונה הראשונ'
ההקש הישר שיהיה על זה הדרוש ובאלו ההקדמות עצמם
יהיו בתמונה השנית והשלישית אם השולל הכולל בתמונה
השנית ואם המחייב החלקי בתמונה השלישית והשולל החלקיי
לשתי התמונות יחד בעת שהיתה הצודקת מחייבת
ואם כשהייתה שוללת בשנית. וכאשר היה ההקש
המשאי מן החלוף בתמונה השנית ההקש הישר יהיה בתמונה
השנית ההקש הישר יהיה בתמונה הראשונ' וזה בכל הדרושי'

[Page 140v]
וכאשר היה הקש החלוף בתמונה השלישית הקש והישר
יהיה בתמונה הראשונה ובשנית אם המחייבת
בתמונה הראשונה ואם השוללת בשנית.
וביאור זה כי כשבארנו בהקש החלוף בתמונה הראשונה
שא' איננו נמצא בדבר מב' והנחנו סותר זה
והוא שא' נמצא בקצת ב' ובחברו אל זה הסותר הקדמ' צודקת
יולד בתמונה הראשונה תולדה כוזבת. וכאשר היה
הענין כן הוא מבואר שההקדמה הצודקת אמנם
נחבר אותה מצד א' לא מצד ב' עד שתהיה הצודקת היא
הגדולה כי אי אפשר שתהיה החלקיית גדולה בתמונה זאת
ותהיה ההקדמ' הצודקת שג' נמצא בכל א' ויהיה עמנו ג'
בכל א' וא' בקצת ב' יולד לנו בתמונה הראשונה שג' בקצת ב'
הוא הכזב ולפי שתשובת הקש החלוף אל הישר תהיה כאשר
נקח סותר התולדה הכוזבת ונחבר אליה ההקדמ' הצודקת
שהיתה בהקש החלוף הוא מבואר שההקדמה הצודקת שהיא
ג' בכל א' וסותר התולדה הכוזבת שהיא אין ג' בדבר מב' כי
הם כי הם אמנם ישתתפו בג' שהוא הקצה הגדול מן התולדה
שהיתה בתמונה הראשונה שהולידו הבטל בהקש החלוף כל
שתי ההקדמות אשר שתופם בקצה הגדול מן הדרוש חבורם
הוא בתמונה השנית ויבא ההקש הישר כן בכל א' וג' איננו
בדבר מב' ויולד שאין א' בדבר מב' והוא הנולד בהקש החלוף
וכמו כן יקרה אם בארנו בהקש החלוף בתמונה הראשונה
שא' בלתי נמצא בכל ב' ר"ל השוללת החלקית
בהניחנו סותרה והוא שא' נמצא בכל ב' ובחברנו אליה
ההקדמ' צודקת כוללת מצד א' והוא שג' נמצא בכל א' וכשנולד
שג' נולד נמצא בכל ב' והיא הכזב לקחנו סותרה והוא שג' איננו
בקצת ב' וחברנו אליה ההקדמ' הגדולה הצודקת ויחובר

[Page 141r]
ההקש הישר על הענין המבואר בהקש החלוף כן ר"ל ג' נמצא
בכל א' וג' איננו בכל ב' וא"כ א' איננו בכל ב' והיא תולדת הקש
החלוף וכבר יבא זה בתמונה השלישית כאשר הנחנו
ההקדמ' הצודקת המחוברת אל הסותר קטנה בתמונה
הראשונה כי הסותר לפי שהיה הנה מחייב כולל היה אפשר
שתהיה הקדמה גדולה בתמונה הראשונה ותהיה התולד' כוזבת
א' בכל ג' וכאשר לקחנו סותרה והוא שאין א' בקצת וחברנו
אליה ההקדמ' הצודקת והוא שב' בכל ג' הוא מבואר ששתי
ההקדמות הם משתתפות בקצה הקטן מתולדת התמונה
הראשונה ויהיה ההקש בתמונה השלישית ויוליד שא' איננו
בקצת ב' וזה הוא הדבר המבואר בדרך החלוף בתמונה
הראשונה. ויקרה אם לוקחה ההקדמ' הצודקת מצד
א' שוללת שיהיה ההקש הישר בתמונה
השנית לבד וזה כי כשלקחנו סותר המבוקש בדרך החלוף
והוא שא' בכל ב' וחברנו אליו ההקדמ' צודקת מצד א' והוא ג'
בלתי נמצא בדבר מא' נולד לנו בתמונה הראשונה ג' בלתי
נמצא בדבר מב' והיא כוזבת וכשלקחנו סותר זה
והוא ג' נמצא בקצת ב' וחברנו אל הצודקת שהיא ג' בלתי
נמצא מא' נולד בתמונה השנית קצת ב' איננו א' והוא הדרוש
בהקש החלוף ואם המחייב החלקי יתבאר בתמונה
השלישית והוא שיהיה נולד בתמונה הראשונה בהקש
החלוף שא' נמצא בקצת ב' בהניחנו שא' בלתי נמצא בדבר מב'
שהוא הסותר ובחברנו זה שב' בכל ג' והיא הצודקת כי אי
אפשר שנחבר אותה מצד א' כי הקטנה לא תהיה שוללת
בתמונה הראשונה ויולד לנו שא' בלתי נמצא בדבר מג' והוא
הבטל וכאשר לקחנו סותר זה הבטל והוא שא' בקצת
ג' וחברנו אליה ההקדמ' הצודקת והוא

[Page 141v]
מאמרנו כי בכל ג' הוא מבואר שיולד לנו בתמונה השלישית שא'
בקצת ב' כי הוא הגבול המשותף לסותר הבטל ולהקדמ' הצודקת
והוא נושא לשני הקצוות וכזה יקרה כשהיתה ההקדמ' הצודקת
המחוברת אל הסותר חלקית ר"ל הקדמת ב"ג. וזה ענין כל
מה שיתבאר בחלוף מן הדרושים בתמונה הראשונה וכבר
התבאר שלא מתבאר בה המחייב הכולל
ואולם התמונה השנית נניח שיתבאר בה בחלוף מחייבת
כוללת והוא שא' נמצא בכל ב' בהניחנו סותרה
והוא שא' איננו בכל ב' וחברנו אליה ההקדמ' צודקת שתחובר
עמה בתמונה השנית שא' בכל ג' ויולד לנו הכזב מזה והוא
שג' איננו בכל ב' ונאמר שהקש זה הדרוש יהיה בתמונה
הראשונה וזה כי כשלקחנו סותר התולדה הכוזבת
והוא שג' בכל ב' וחברנו אליה מאמרנו א' בכל ג' והיא הצודקת
הוא מבואר שיולד לנו בתמונה הראשונה לבד א' בכל ב' והיא
מחייבת כוללת וזה ששתי ההקדמות אלו הצודקות שאחת
מהם סותר הכוזבת והאחרת הצודקת המונחת בהקש
החלוף לא תשתתפנה לא בנשוא שתהיינה בתמונה השנית
ולא בנושא שתהיינה בתמונה השלישית אבל אשר ישתתפו בו
הוא נושא לקצה הגדול בדרוש נשוא על הקטן.

וזהו סדר התמונה הראשונה


ויהיה מבוא במופת אצלינו בתמונה השנית בחלוף מחייבת
חלקית והוא שא' בקצת ב' בהניחנו שא' איננו בדבר
מב' שהוא המקביל ובחברנו אל זה שא' נמצא בכל ג' עד
שיהיה שיחוייב מזה שג' איננו בדבר מב' שהוא הכוזב ואומ'
שהקשו הישר יהיה בתמונה הראשונ' וזה כי כשלקחנו א'
נמצא א' בכל ג' והיא הצודקת המונחת בהקש החלוף וג' בקצת

[Page 142r]
ב' והוא סותר התולדה הכוזבת הוא מבואר שיולד בתמונה הראשונ'
שא' בקצת ב' ואם היה אשר התבאר בחלוף שולל כולל בתמונ'
השנית בהניחנו סותרו והוא שא' נמצא בקצת ב' ובחברנו
אל זה שא' בלתי נמצא בדבר מג' עד שתהיה התולדה הכוזבת
שג' איננה בקצת ב' הקשו הישר יהיה בתמונה הראשונה וזה
שאנחנו כאשר לקחנו סותר התולדה הכוזבת והוא מאמרינו
שג' בכל ב' וחברנו אליה א' איננה בדבר מג' והיא הצודקת
יולד לנו בתמונה הראשונה שא' איננה בדבר מב' וכמו כן אם
בארנו במופת בתמונ' השנית בהיקש החלוף שוללת חלקית
והוא שא' נמצא בכל ב' ובחברנו אל זה שא' בלתי נמצא
בדבר מג' יחוייב מזה שג' בלתי נמצא בדבר מב'
והיא הכוזבת והקשו הישר יהיה באשר נקח ג' בקצת ב' והוא
הסותר התולדה הכוזבת ונחבר אליה ההקדמ' הצודקת והיא
מאמרנו א' איננו בדבר מג' ויחוייב ממנו א' איננו בקצת ב'
וכבר התבאר מזה כי מה שיתבאר בחלוף בתמונה השנית
הקשו הישר יהיה בתמונה הראשונה וזה בכל הדרושים.

המאמר בתמונה השלישית


ועוד נבאר בתמונ' השלישית בדרך החלוף מחייבת כוללת
והיא מאמרנו א' נמצא בכל ב' בהניחנו סותרה והוא
א' איננו בקצת ב' ובחברנו אל זה שג' בכל ב' שיהיה הכוזב
המתחייב שא' איננו בקצת ג' ואומ' שהקשו הישר יהיה
בתמונה הראשונה וזה כי כשלקחנו סותר התולדה הכוזבת
והוא מאמרנו א' בכל ג' וחברנו אל זה ג' בכל ב' הצודקת נולד
לנו בתמונה הראשונה שא' בכל ב' וזה אשר יתבאר בחלוף כי א'
וב' אי אפשר שישתתפו כי אם בדבר שלישי שיהיה נושא לא'
ונשוא על ב' שהם קצות הדרוש

[Page 142v]
וכמו כן אם בארנו במופת בחלוף מחייבת חלקית בתמונה
השלישית והוא מאמרנו א' בקצת ב' בהניחנו סותרו
והוא מאמרנו א' איננו בדבר מב' ובחברנו אל זה שג' בקצת ב'
עד שיהיה הכוזב הנולד שא' איננו בקצת ג' הקשו הישר תהיה
בתמונה הראשונה וזה כאשר לוקח סותר הכוזב ר"ל
התולדה והוא מאמרנו א' בכל ג' וחברנו אל זה ג' בקצת
ב' ר"ל הקדמת ההקש הצודקת ויולד לנו שא' בקצת ב' וכמו
כן אם בארנו בחלוף שוללת כוללת בתמונ' השלישית בהניחנו
סותרה והוא מאמרנו א' בקצת ב' ובחברנו אל זה שג' בכל ב'
עד שיולד לנו מזה שג' בקצת א' שהוא כוזב.
ואומ' שהקשו הישר יהיה בתמונה שנית וזה כאשר נקח
סותר התולדה הכוזבת וההקדמה הצודקת
שהונחה בבאור החלוף ויהיה עמנו ג' איננו בדבר מא' וג'
בכל ב' ויולד א' איננו בדבר מב' והוא הדבר שהתבאר בדרך
החלוף. וכזה יקרה אם בארנו בדרך החלוף השולל החלקי
כאשר נקח סותרו והוא המחייב הכולל כאשר נקח
א' בכל ב' ונחבר אל זה ג' בקצת ב' ויולד לנו שג' בקצת א' והוא
הבטל ואומ' שהקשו הישר ג"כ יהיה בתמול השנית וזה באשר
נקח סותר התולדה וההקדמ' הצודקת כפי המנהג יהיה עמנו
ג' איננו בדבר מא' וג' בקצת ב' ויולד לנו שא' איננו בכל ב' או
איננו בקצת ב' וכאשר התבאר שכל הדרושים
שיתבארו בהקש החלוף בכל החכמות אפשר
שיתבארו בהקשי' ישרים ושיושבו אליהם באלו ההקדמות עצמן
ובאלו הגבולים עצמן ג"כ ושהשבת ההקש הישר אל החלוף הוא
בעצמו ההקש שיקרא המתהפך וכמו כן התבאר ממה שקדם
כשהושבו ההקשי' הישרי' אל החלוף לאי זה הקשי' ישובו בחלוף וכמו
כן כשהושבו הקש החלוף אל הישרים לאי זה הקשי ישובו והתבאר

[Page 143r]
שכל דרוש אפשר שיתבאר בחלוף ועל היושר

המאמר בהקשים המורכבים מן המקבילות


אמ' ואם באי זו תמונה אפשר שיחובר הקש משתי
הקדמות מקבילות ובאי זו תמונה אי אפשר
זה יתבאר ממה שנניחהו. אם ראשונה שכבר נאמ' שהמקבילות
באמת על צד השלילה והחיוב הם שתים הסותרות וההפכיות.
וכאשר התישב זה אומר שאי אפשר שיחובר ההקש
בתמונה הראשונה לא מהפכיות ולא מסותרו
לא הקש שיוליד שולל אם מחייב מפני שהוא צריך שיהיה
ההקש המוליד המחייב משתי הקדמות מחייבות וההקש
שיחובר מן המקבילות על דרך הסתירה או ההפך אחת
מהקדמותיו שוללות והאחרת מחייבת. ואם שולל הוא
ג"כ אי אפשר וזה שהנשוא והנושא במחייבת
והשוללת הוא אחד בעצמו כפי מה שהתבאר בספר הקודם
וההקש שיהיה בתמונ' הראשונ' אין הנשוא בהקדמותיו אחד
ולא הנושא אחד כי הגבול האמצעי בו הוא נושא משתי
ההקדמות נשוא באחרת
ואם התמונ' השנ' אפשר שיהיה בהקש משתי
הקדמו' מקבילות אם על
דרך ההפך ואם על דרך הסתירה. המשל בזה כל חכמה
יקדם ואין אחת מן החכמות יקרה יולד לנו אין אחת
מן החכמות חכמה וזה תכלית הבטול וכזה יקרה אם
הנחנו כל חכמה יקרה והרפואה איננה יקרה וזה כי שלילת
היקר מן הרפואה הוא שלולתו מקצת החכמות וכאלו הנחנו
כל חכמה יקרה קצת החכמות אינם יקרות ויולד לנו שקצת
החכמות אינם חכמה והסבה באפשרות זה בתמונ' השנית

[Page 143v]
שהנשוא בשתי ההקדמות בה הוא אחד בעצמו וכן הענין במקבילו'
אם שהנחנו המחייבת היא הגדולה והשוללת היא הקטנה או
שהיה הדבר בהפך הענין בזה אחד בעצמו ואי אפשר להיות
המקבילות מולידות באמת בזה לא כאשר נקח המחייבת
והשוללת כמו שנאמ' כל חכמה יקרה ואין כל חכמה יקרה או
שנקח מה שהוא חלק לאחת משתי ההקדמות המקבילות ונכלל
תחתיה תמורת ההקדמ' עצמה המחייבת והשוללת כמו שנקח
תמורת כל חכמה איננה יראה הרפואה איננה יראה או
תמורת מאמרינו כל חכמה יקרה הרפואה יקרה
עוד נחבר בם אין חכמה אחת יקרה כי אין הפרש בין שנחברהו
בהקדמה המקבילה עצמה או במה שהוא נכלל תחתיה
וכאשר לא תלקחנה שתי ההקדמות באחד משני צדדים
אלו לא תהיינה מקבילות ולא תהיה כחם כח המקבילות
לא באשר הקבלתם על דרך ההפך ולא באשר הקבלתם על דרך
הסתירה
ואם התמונ' השלישי' אי אפשר במינים המחייבי'
ממנה שיחובר ההקש מן המקבילות כי שתי
המקבילות אחת מהן מחייבת והאחרת שוללת וזאת היא
הסיבה שתקרה בתמונה הראשונה ואם כשהיה ההקש שולל
כבר אפשר שיחובר בה הקש מהקדמות כשהיו ההקדמות
כוללות או חלקיות אם הכוללות מן ההפכיות לבד
המשל בזה מאמרנו כל רפואה חכמה ואין דבר מן הרפואה'
חכמה ויחוייב מזה שקצת החכמה איננה חכמה
והמשל היתה אחת משתי ההקדמו' בשני הקשים אלו חלקיות
והאחרת כוללת יחובר ההקש מן הסותרות לא
מן ההפכיות כי ההפכים כוללים וצריך שתדע שההקשים
שיחוברו בשני תמונות אלו מן המחייבת והשוללת חבור ראשון
ר"ל כי שאר מה שיחובר ממנה ממה שימנה הזה השער הוא

[Page 144r]
נמשך להם הם שנים עשר הקשים שש בכל תמונה וזה
לנו שהמקבילות על דרך ההפך הוא אחד לבד על דרך
הסתירה אחת מהם שתהיה המחייבת היא הכוללת והשוללת
החלקית והשני הפך זה הוא מבואר שיחובר מהם בכל אחת
משתי התמונו' שלשה הקשים ולפי ששתי ההקדמות המקבילו'
יש להם שתי כוללות הנחות בתמונה האחת אחת מהם
שתהיה המחייבת היא הקטנה והשוללת הגדולה והמצב
האחר הפך זה שיחוייב מזה שיהיו מיני ההקשים ששה
בכל תמונה מהם ולא תחוש בהנחה זאת להיות הקטנה
בתמונה השלישית שוללת או מחייבת כן אמנם נמצא מהיותה
שוללת במה שעבר בצרוף אל דרוש מוגבל והכונה באלו הב'
ההקשי' המורכבים אמנם היא ההטעאה ותולדת הבטל בין
שיהיה הבטל הוא התולדה או הפכה.
וכבר התבאר מזה המאמ' באי זו מן התמונות אפשר
שיחוברו ההקשי' אשר מהקדמות מקבילות וכמה
מספר הראשונים שינהג בם מנהג היסודות והוא
מבואר שכבר אפשר שיולד מהקשים שבם הקדמות
כוזבות תולדה צודקת חוץ מזה המין מן ההקשי' כי התולדה
בם לעולם היא מקבלת לדבר המונח והוא שהדבר הנמצא
בלתי נמצא כמו שהחי איננו חי ומה שיתואר בזה איננו
בזה בין שיהיה זה המתואר נמצא חוץ לשכל או בלתי נמצא
כמו שיוליד עז איל איננו עם איל משתי הקדמות מקבילות
כאמרנו האדם עז איל האדם אינו עז איל כי יחוייב
ממנו שעז איל איננו עז איל וזה מאמ' סותר בעצמו ואם
לא יהיה עז איל נמצא כי אמתת חיובנו הדבר בעצמו ושלילתו
יחד הוא בטל אם שיהיה הדבר נמצא או בלתי נמצא ואמנם
יחוייב זה באלו ההקשים מפני ששתי ההקדמות סותרות

[Page 144v]
אם כשהנשוא והנושא בהם אחד בעצמו ואם באשר אחד
מהם חלק לאחר והוא גלוי מזה שההקשים הנפסדים אשר
במלאכה זו מפני הפסד הקדמותיו כבר אפשר שיוכללו
בהקשים אמתיים אשר בזאת המלאכה סותרי ההקדמות
הנפסדות מזולת שישער בזה אשר חשב באלו ההקשים
הנפסדים שהם אמתיים וזה אם כללות חלקי או מתחייב
ויחוייב בעל המלאכה הערבוב מעצם מה שיניחהו במלאכה
זו ויניחהו כמו שיניח מניח שהגרם השמימיי מאין תכלית
ויניח עם זה שהוא כדוריי התמונה והוא יחוייב ממנו
שיהיה בעל תכלית לא בעל תכלית והרבה מה שימצא תועלת
בזה במחלוקות המאמרים הנפסדים.
וצריך שתדע שאי אפשר לאדם שיטעה בהנחת שתי
ההקדמות מקבילות בהקש אחד פשוט בעצמו
וכמו כן אי אפשר לשואל להטעות המשיב עד שיקבל ממנו
שתי הקדמות יחד סותרות בהקש אחד פשוט ולא שיקבל
אותם כנשאל עליהם מצד אחד והונחו מצד אחר או
הונחו חלק מהקשים מורכבים אם הנחתם בצד והשאלה
עליהם בצד כמו שישאל הלא החי הלבן איננו לבן והוא
אפשר שיקובלו ממנו זה כי החי הלבן הוא שני דברים יחד
ואיננו לבן הוא לבדו בלבד וכפי זה המובן אפשר למשיב
שיקבל ממנו זאת ההקדמה עם שאלתו אי זהו מהם לכאשר
שאלנוהו אחר זה הלא האדם חי לבן היה אפשר ג"כ שיקבל
ממנו זאת האחרת ויולד עליו הבטל והוא שקצת מה
שהוא לבן איננו לבן וכמו כן אפשר ג"כ שיקבל ממנו שתי
המקבילות שהונחה אחת מהם חלק מההקש פשוט אל
מול תולדה מוגבלת והנחנו האחרת ג"כ חלק מההקש אחד
פשוט אל מול תולדה אחרת ג"כ וכזה בעצמו אפשר האדם

[Page 145r]
שיטעה ויונחו בהקשים המורכבים הקדמות סותרות כמו
שיקובל ממנו כל רפואה חכמה וכל חכמה סברא מבלתי
שיפורש המתחייב מזה והוא מאמרנו כל רפואה סברא.
עוד יקובל ממנו הקדמ' שנית והוא מאמרנו אין דבר מן
הרפואה סברא ויהיה שכבר קבל ממנו בשלש הקדמות
אלו שתי הקדמות מקבילות והוא שכל רפואה סברא
ואין דבר מן הרפואה סברא ויחוייב מהן שאין דבר מן הרפוא'
רפואה. ויותר מה שיקרה זה כאשר שאלנו על מתחייב
למקביל לא על המקביל עצמו כי יעלם ויקובל ממנו ובלבד
כשהיה המתחייב רחוק כמו שנשאל על חיוב נשוא לנושא
ויקובל ממנו עוד נשאל עד שלילת זה הנשוא מסוג זה
הנושא או על מינו או על אישו ויקבל ממנו ויחוייב מזה
שלילת הנשוא בעצמו מכל זה הנושא אשר חייבו לו או
מקצתו

המאמר בהנחת הדרוש הראש' עצמו בהקש והוא שיקרא מערכה


אמר והנחות הדרוש הראשון ר"ל אשר יכוין באורו
לעצמו לא מפני זולתו חלק מן ההקש המוליד
אותו הוא מסוג המאמרים שאי אפשר שיתבאר מהם
במופת הדבר שכוון באורו במופת והדרוש יקרנו שלא
יתבאר במופת מן המאמ' אשר כמן מופתו על ארבעה
צדדים אחד מהם שזה המאמ' לא תחוייב ממנו התולדה
שהיתה הכונה בו שתתחייב ממנו אם לפי שהוא בלתי מוליד
כלל לדבר מן הדברים ואם לפי שהוא מוליד לדבר
שהיתה הכונה להולידו והצד השני שתהיינה ההקדמות
יותר נעלמות מן התולדה כי מתנאי ההקדמות שתהיינה

[Page 145v]
ידועות יותר מן התולדה והצד השלישי שתהיינה ההקדמות
עם התולדה במדרגה אחת מן ההסתר. והצד
הרביעי שתהיה התולדה היא הסבה בידיעת ההקדמות כי
מתנאי ההקדמות שתהיינה יותר ידועות מן התולדה ושתהיינה
הם הסבות בידיעתה ובזה יודע יעדף זה החלק על החל השלישי
וכאשר התישב זה אין הנחת הדרוש הראשון חלק הקשו
והוא שיקרא המערכה הוא המאמ' אשר לא
יתבאר בו הדרוש שיתנהג בו מנהג הסוג וזה המין מן המאמ'
שיקרא מערכה הוא שישתדל האדם לבאר דבר מוסכל
בדבר זה בעצמו ורצוני בדבר המוסכל מה שאי אפשר
שיתבאר כי אם בזולתו כי הדברים הידועים שני מינים
אם ידועים בעצמם והם ההקדמות הראשונות ואם

ידועים בזולתם והם שנודעו בהקדמות הראשונות.
וכאשר השתדל אדם לבאר דבר בעצמו ממה שיודע
לזולתו הוא אשר יקרא במלאכה זאת מערכה
והנחת הדרוש הראשון וזה המעשה מן הטועה אומן המטעה
יפול על שני פנים. אחד מהם שיונח הדרוש עצמו הקדמה
בבאור בעצמו וזה יקרה כשהיה הנשוא או הנושא בדרוש
שני שמות נרדפים כפי מה שיבא אחר זה.
והאופן השני כמו שהתבאר תולדה מה בהקשים רבים
מורכבים מהקדמות רבות ודרך אחד מאלו
ההקדמות שלא תתבאר רק כשנעשתה זאת התולדה הקדמ'
בהקש המוליד אותה כמו שיבאר אדם שא' נמצא בה' כאשר
יקח א' שא' נמצא בב' וב' בה'. עוד יתבאר מציאות א' בב' במציאות
א' בה'. עו' יתבאר מציאות א' בב' במציאות א' בה' שהיא
התולדה ומציאות ה' בב' כי אין הפרש בין זה המין ובין המין

[Page 146r]
הראשון אלא שהמין הראשון נולד בו הדבר המכוון להולידו
ביותר מאמצעות אחד והטעות בזה המין השני יפול
יותר במקום השכחה כמו מה שיקרה למי
שיביא מופת כי כשנפל קו ישר על שני קוים ישרים ושם
שתי הזויות אשר בצד האחת שוות לשתי
נצבות שני הקוים הם נכוחיים שאם
לא היו נכחיים כשהוצאו על יושר נפגשו באחד משני צדדים
ויהיה שם משולש
וההקדמה שתהיינה זוייות נצבות אמנם יתבאר
בקוים הנבואיים ובכלל יקרה למי שיעשה
זה המין מן הבאור מן הבטול מה שישיג מי שיקיש ויאמר
אם היה זה הדבר נמצא זה הדבר הוא נמצא ועל זה הצד
והיו הדברים כלם ידועים בעצמם ומספיקים מאשר יודעו
בזולתם.
וכשהיה אצלינו דבר מוסכל המציאות לשני דברים
מתחלפים והיה מציאות אחד משני דברים אלו לאחר ידוע
בעצמו והשתדלנו לבאר מציאות זה הדבר המוסכל לאחד
משני דברים אלו במציאותו לדבר האחר כבר ביאר המוסכל
במוסכל אמנם לא יחוייב שיהיה כמו זה הבאור הוא הבאור
שיקרא מערכה כמו שיהיה אצלינו מוסכל מציאות א' בב' ובג'
ומציאות ב' בג' מבואר בעצמו ונרצה לבאר מציאות א' בג'
במציאותו בב' ואמנם יחוייב שיהיה כמו זה הביאור מערכה
אם באמת כשהיו שני הדברים דבר אחד בעצמו באמת ר"ל
ג' וב' ואמנם יתחלפו בשמות וזה כשהיה להם שמות
נרדפים ואם בסברא המשובחת כשהיתה הסברא על ב' וג'
שהם דבר אחד מזולת שיהיו באמת דבר אחד במספר.
וזה יקרה כשהיה כל אחד מהם מתהפך על חברו כמו
שיהיה אחד מהם סגלה לאחד או גדר או משם

[Page 146v]
או היה אחד מהם לאחר ואם לא יהיה מתהפך בחיוב החי
למציאות האדם אמנם היא מערכה במפורסם לא באמת
ואם כשהיו מתחלפי' בשם לבד היא מערכה אמתית כמו
שיבאר אדם בזה הדבר הרמוז אליו שהוא יין לפי שהוא
חמר וכמו כן כשהיו אצלנו שני דברים דברים מוסכלים
המציאות לדבר אחד ושניהם ידועי המציאות האחד לאחד
ורצינו שנבאר מציאות אחת מהן לזה המוסכל במציאות
האחר לו כי לא יהיה זה מערכה על הדרוש כשלא יהיו שני
דברים אלו הידוע מציאות אחד מהם לאחר הם באמת דבר
אחד או שנחשב בהם שהם דבר אחד או לפי שכל אחד
מהם מתהפך אל חברו ואם לפי שהתחייב ממנו כמו שהתחייב
שיהיה אצלינו א' וב' מציאותם מוסכל בג' ויהיה מציאות א'
לב' ידוע ורצינו לבאר א' בג' במציאותו לב' כי לא יהיה זה
מערכה על הדרוש אם לא יחשב שא' וב' דבר אחד בעצמו
וההפרש בין המערכה והבאור סבוב כי הגבולים
השלשה יתחייבו בביאור סבוב שיהיו
מתהפכים קצתם אל קצת כפי מה שהתבאר ר"ל א' וב' וג' ואם
הנה לא יהיה תנאי ההפוך רק בב' וג' או ב' וא' ר"ל בשני
גבולים מגבולי ההקש וכאשר היה הבאור הנקרא
מערכה והנחת הדרוש אמנם הוא שנבאר
הדבר המוסכל המציאות בעצמו מצד מה שיקרה לדבר
האחד שיחשב בו שהוא שני דברים וזה אם נשוא הדרוש
והגבול האמצעי ואם נושאו והגבול האמצעי הוא מבואר
שהקש המערכה יחובר משתי הקדמות אחת מהם ידיעה
והיא מציאות אחד משני דברים אלו לאחד ר"ל אשר הם באמת
אחד או במפורסם והשנית מוסכלת והוא מציאות הקצה
המוסכל מן הדרוש לאחד מהם אם הגדול לאמצעי אם

[Page 147r]
היתה הידיעה היא הקטנה ואם מציאות האמצעי לקטן אם
הידועה היא הגדולה כמו שיהו ב' וג' נרדפים ונרצה
לבאר מציאות א' בג' באמצעות ב' רצוני לומר שנקח א' בב'
וב' בג' כי מציאות א' בב' יהיה ההקדמ' מוסכלת ומציאות
ב' בג' תהיה הקדמה ידועה כי הם שמות נרדפים או מה
שיחשב בם שהם כך וכזה יקרה אם היו א' וב' הם השמות
הנרדפים ר"ל שיהיה מציאות א' בב' הוא הידוע וב' בג' הוא
המוסכל.
וכאשר היה זה כן הוא גלוי שמיני המאמרי'
המורכבי' זאת ההרכבה הנקראת מערכה
יהיו בכל תמונה מן התמונות השלש וכי כשהיה ההקש
משתי הקדמות מחייבות יהיו המינים שיחוברו מזה הסוג
בתמונה השלישית ובראשונה כפל המינים הנולדים
באחת אחת מהם אם היותם בכל תמונה לפי שכל גבוליה
מתהפכים קצתם על קצת ר"ל ההקדמ' הידיעה ואם היותם
כפל התולדה במחייבות לפי שכל מין מהם יחלק אל שני חלקים
אחד מהם שתהיה הקטנה היא המוסכלת והגדולה היא הידוע'
והמין השני הפך זה והוא שתהיה הקטנה היא הידיעה
והגדולה היא המוסכלת ואם כשהיתה ההקש
השולל ר"ל משתי הקדמות אחת מהן מחייבת והאחרת
שוללת לא יקרה שיכפלו אלו המינים כי המוסכלות אמנם
תהיינה לעולם השוללות כי לא יתאמת שתהיה ההקדמה
המתהפכת הידועה שוללת כי היא לעולם אם דבר שהוא
באמת יחד ואם שיחשב בו שהוא אחד.
וכאשר היה הבאור על צד המערכה שני מינים אם
מערכה אמתית והיא אשר תהיה ההקדמה
המתהפכת בה שני שמות נרדפים ואם המערכה כפי
הסברא המשובחת המפורסמת והיא אשר תהיה ההקדמ'

[Page 147v]
המתהפכת בה הקדמ' שיחשב בה מפני התהפכה על עצמה
שהיא אחת הוא מבואר במלאכת המופת אמנם תקח הענין
האמתי ממנה ואם מלאכת הנצוח תקח ממנה שני המינים יחד
ר"ל מה שהוא מערכה אמתית ומה שהוא מערכה כפי המפורסם
ואם מלאכת זה הבאור מיוחד לה וכזה ידמה שמלאכת ההלצה
לא תרחיק אחת ממיני הבאור וכבר התבאר מזה מה הוא
הבאור הנקרא מערכה וכמה מיניו

המאמר בלקיחת מה שאיננו סבת התולדה הכוזבת על שהוא סבה


אמר ואם כשהוליד השואל על המשיב הכזב מהנחתו היא
המונח שישיבהו המשיב בו כאשר יאמ' לו שהכזב
לא יקרה מפני הדבר אשר הנחת אתה השואל
ואמנם קרה מדבר אחד בזה המאמ' אשר השתדלתי אני
לבאר שהכזב קדם מן המונח שהשתדלתי אני
בשמירתו או שקבלתיו זה יקרה אמנם בהקש אשר בחלוף
כשקרה שיהיה הכזב בו מתחייב מזולת שיהיה הזה רושם
השורש המונח וזה אמנם יקרה בהקש החלוף כשהיתה אחת
מהקדמותיו צודקת. ואשר יחוייב ממנה הכזב מסופו
בה וחוברה אליה ההנחה על שהוא ענין נוסף על
שני ההקדמות כי כשהיו הקדמות ההקש אשר בחלוף מסופק
בם והוליד מהם השואל הכזב אחר שהכניס בכללם ההנחה
כדי שידומה שהכזב אמנם התחייב מן ההנחה כבר יספיק
למשיב הנה שיאמ' שהכזב אמנם התחייב מן הכזב אשר בהקש
מבלתי שיצטרך שיאמ' לו לא מפני ההנחה קרה הכזב כי אמנם
יצטרך זה המאמ' כשהיתה אחת מהקדמות הקש החלוף
צודקת והאחרת מסופק בה וכזה ג"כ הוא גלוי שלא יהיה זה

[Page 148r]
המאמ' מן המשיב כשהיה הבטול שהראה השול פנים עליו
וחובר בהקש ישר וזה כי ההקש הישר לא יניח אחד בו מה שישתדל
בבטולו ואמנם יקרה זה בהקש החלוף וכאשר היה
מבואר שזה המאמ' המחלוקת מן המשיב אמנם יהיה כמה
שיביא השואל הקש החלוף לא הקש שאל היא מבואר שאמנם
יקרה בהקש החלוף כשהיה הבטל מתחייב נמצא ההנחה
שיניחה המשיב או נעלה אז ראוי למשיב שיאמ' לשואל כי לא
מפני ההנחה שהנחתיה או שקבלתיה חיוב הבטל בזה
ההקש שחשבת בו כי מפניו חוייב הבטל וזה יקרה על שני
דרכים בהקש החלוף המבואר מהם והוא שלא יעלם מאחד
ולא יתכן שיטעה בו כי אם מעט מן האנשים הוא שלא יהיה
המונח משתתף באחד מחלקיו ר"ל הנשוא והנושא לגבולי'
ההקדמות שחוייב מהם הבטל המשל בזה שיהיה השרש
המונח שישתדל בבטולו א' בכל ב' ויאמ' אם היה א' בכל ב' וג'
בכל ד' וד' בכל ה' היה מתחייב שיהיה ג' בכל ה' וזה בטל.
והבטל אמנם יתחויב מהניחנו א' בכל ב' וא"כ א' בכל ב' בטל
והוא גלוי שלא יהיה לא' בב' בזה המאמ' רושם במציאות ג'
בה' שהוא הבטל והמשל בזה כמו שיאמ' אריסטו מן החמרים
מי שאמ' שהאלכסון לא ישתתף לצלע שאם היה משתתף לו
והיה מתנועע אמנם יעבר המהלך בעל תכלית אחד שיעבור
חציו ולא יעבור חציו רק אחד שיעבור חצי זה החצי והיה
שימצאו בבעל השעור חצאים אין תכלית להם היה מחויב
אם היתה התנועה נמצאת שהמתנועע כבר עבר מהלך
זולת בעל תכלית בזמן בעל תכלית וזה בטל והבטל אמנם
התחייב ממאמרנו שהאלכסון משותף לצלע כי מבואר
שזה המאמר שהתחייב ממנו הבטל הוא ספק הניח בתנועה
איננו דבוק בחלק מחלקי המונח שהשתדל בזה המאמ' בטולו

[Page 148v]
ולזה הוא המעט מה שיעשה זה.
והדרך השני שהוא
יותר נעלה מן הראשון שתהיה ההנחה
שהשתדל בבטולה משתתפת באחד מחלקיה אם להקדמות
שהולידו הכזב זולת התולדה ואם לתולדה הכוזבת ואשר
היה שתופו לתולדה הוא יותר נעלם והוא אשר זכרו ארסטו.
וכאשר היה משותף לתולדה אם שיהיה משותף בנשוא
או בנושא עוד אם היה משותף באחד מאלו אם שישתף
לה על שיהיה נשוא ר"ל בתולדה ואם שישתתף לה על
שהוא נושא בה ויחוברו מזה ארבעה דרכים וזה כי
כשהשתתף לתולדה השתתף להקדמות וכאשר
השתתף להקדמות בתמונה הראשונה אם שישתתף
להם ממעל וזה באשר יהיה אחד מהקצוות המונח
נשוא על הקצה הנשוא הראשון בהקדמות אם הנשוא
ממנו ואם הנושא ויהיה אחד מקצות המונח נושא
שישתתף לתולדה הכוזבת על שיהיה נשוא בה
המשל בזה שיהיה המונח שנרצה לבאר שהכזב
התחייב ממנו שא' בכל ב' ותהיינה ההקדמות המסודרות
בתמונה הראשונה אשר באמצעותם נולד הכזב ג' על
ד' וד' על כל ה' וכאשר לקחנו על דרך משל א' על
ב' וב' על ג' וג' על ד' וד' על כל ה' עוד הולדנו מזה
בטל והוא שב' נאמ' על כל ה' הוא מבואר שזה הבטל
התחייב מזולת הקדמת א"ב שהוא השורש המונח ושזה
השתוף הוא לנושא השרש שבטולו מכוון לצד על שנושא
השרש שהוא א"ב הוא נשוא בתולדה הכוזבת ואם הנחנו
ההקש ואמרנו א' בכל ב' וא' בכל ג' בכל ד' וד' בכל
ה' עוד הולדנו מזה בטל והוא א' בכל ה' הוא מבואר שזה
הבטל אמנם השתתף השרש המונח שכוון בטולו בנשוא

[Page 149r]
לבד שהוא א' על שהוא נשוא בתולדה וכי הוא באשר
תעלה הקדמת א"ב שהיא השרש המונח נשאר הבטל
כמו שהיה.
וכמו כן אם הונח השרש המונח משתתף לאלו ההקדמו'
באחד מקצותיו מצד מטה ר"ל כאשר יונח
נושא לנושא ההקדמ' האחרונ' מן ההקדמו' שהולידו הכזב.
המשל בזה שנניח ג' על כל ד' וד' על כל ה' וה' על כל א'
וא' על כל ב' שהוא המונח ויהיה הבטל המתחייב בג' על
כל א' והוא מבואר שהמונח ישתתף לתולדה הכוזבת
בחלקו הנשוא על שהוא נושא לה' וכמו כן אם הנחנו ג'
על כל ד' וד' על כל ה' וה' על כל ב' וא' על כל ב' ויהיה
הבטל המתחייב מזה שג' בכל ב' והוא מבואר ג"כ שהתולד'
הכוזבת השתתפה לשורש המונח בנושאו על שהוא
נושא בה ואלו כמו שתראה ארבעה מינים שיחודשו
משתוף ההקדמות בתמונה הראשונה לאחד מקצוות
השרש המונח ובכלם ראוי למשיב כאשר יאמ' שלא חוייב
הכזב מפני השתי המונח כי השרש המונח שהוא
הקדמת א"ב יעלה בכלם וישאר הבטל בעצמו.
וכמו כן יקרה כמו זה בכל מיני התמונו' הראשונ' והתמונ'
השנית והשלישית והעמידה על זה קרובה
וכבר התבאר מזה שכבר יהיה המונח מודבק
בהקדמות האמצעיות שהולידו התולדה הכוזבת ולא
יהיה הכזב מתחייב מן המונח ועל כמה צדדי' יקרה זה
ולזה לא יספיק בהיות הבטל מתחייב מן השרש המונח
כאשר יהיה משתתף להקדמות שהולידו הבטל אבל
שיהיה עם זה כי כשנעלה הוא נעלה הכזב כי כשחוברו
שני ענינים אלו למונח נודע שהכזב התחיי' ממנו ר"ל שיהיה

[Page 149v]
שיהיה משותף לתולדה הכוזבת ושיהיה כי כשנעלה ולא תתחלף
לו הקדמה שנית משותפת לו נעלה הכזב כי כבר אפשר כי
כשנעלה השרש המונח ונתחלפה לו הקדמ' שנית משותפת
לו שתוליד זה הכזב בעצמו כי כבר אפשר שיולד דבר אחד
באמצעיים מתחלפים ואם שתולד תולדה אחת בהקשים
מתחלפי הגבולים כלם אי אפשר אלא כשיהיה החלוף בגבולים
האמצעיים לבד זולת הקצוות ולזה לא יתכן שנאמר כי
כשנעלה השרש המונח ונשאר הבטל שזה הבטל כבר אפשר
שיחוייב מזה השרש המונח בהקשים נבדלים בכל גבוליהם
להקש שהוליד שהוליד הבטל זולת המונח וכאשר העלינו
המונח המשותף ונשאר הבטל הוא מבואר שיחוייב שתהיה
בהקדמות האמצעיות בין הבטל והמונח הקדמ' כוזבת כי
התולדה הכוזבת אי אפשר מציאותה מהקדמות צודקות
כפי מה שהתבאר ואם היה ההקש שחוברה ההנחה אליו
והשתדל השואל שיבטל בה ההנחה בהקש הפשוט ר"ל משתי
הקדמות לבד היות הבטל מתחייב עם העלות ההנחה
יהיה מבואר בעצמו או היותו מתחייב מהשרש המונח ואם
היו ההקשי' אשר בין הבטל והמונח יותר מהקש אחד זה
יהיה בלתי מבואר אמנם יודע שכבר נכלל בהקש כזב
וכאשר הותכו אלו ההקשים כלם אל ההקש הראשון שהרכבו
ממנו והתבארה תולדתו יהיה גלוי לך שם אם ימצא הכזב
עם העלות ההנחה או לא ימצא וההקשים אשר בזה התאר
ר"ל המורכבי' הם שיתחברו תחלה משתי הקדמות אחת
מהן צודקת והאחרת מסופק בה אמנם תהיה התולדה
בלתי מבואר' בה שהוא כזב וכאשר חוברה אליה הקדמ' צודקת
אפשר שהיתה התולדה המגעת ג"כ מוסכל מענינה שהיא
כוזבת ג"כ ויחובר אליה ג"כ הקדמ' צודקת ותבחן תולדתה עד

[Page 150r]
שתכלה אל תולדתה מבואר מענינה שהיא כזב ותדע אז
שכל אלו התולדות כוזבות וכאשר הותכו אל ההקש הראשון
ונבחן ההקש הראשון עם השרש המונח נודע בזה הסדור
אם הבטל מתחייב ממנו אם לא.

פרק


אמר וכבר צריך למשיב במלאכת הנצוח
כאשר השתדל בשמירת הנחת מה והשואל
יכוון בטולו בהקדמות שיקבל אותם ממנו שישמור שלא יקבל
ממנו גבול אחד בהקדמות שישאל עליהם שתי פעמים או יותר
וזה כשהיתה השאלה בהקדמות לבד זולת התולדה כי אם
לא יקבל גבול אחד שתי פעמים בהקדמות לא יהיה שם גבול
אמצעי וכאשר לא יהיה בהקדמות אשר יקבל אותם גבול
שתשתתפנה כי לא יובא בם הקש כל שכן שיבא לו מהם הקש
שיכלול ההנחה ואם קבל ממנו גבול אחד שתי פעמים בהקדמו'
כבר אפשר לנו שימנעהו מזרות התולדה שהיא סותרת הנחתו
מצוי איכות סדר הגבול האמצעי אצל מין מן התולדו' הארבע
שנאמרו ר"ל שלא יסדר הסדר שהוא צריך וזה הכח יהיה
למשיב בידיעת אי זו תולדה תולד באיזו תמונה מן התמונות
השלש ר"ל מה שהיה מהם מיוחד בתמונה אחת או משותף
לשתים מהם או לכל השלש וזה דבר שכבר קדם.
אמר וכאשר נצוה בזרוז למשיב כאשר לא ילך עליו מאשר
יקבל מה שיושב בבטול הנחתו הוא אשר נצוה השואל
כאשר יעשה אותו על יותר נעלם מה שהיה עד שיקבל זה
המשיב וזכר בזה שלשה צווים מיוחדי' בזה הספר אחד
מהם שלא ישאל על ההקדמו' עם התולדות אבל ישמיט התולדות
בין שיהיו ההקדמו' קרובות או רחוקות וזה יקרה בהקש
המורכב כשהיו שתי ההקדמות המולידות הסותר אחת
מהם תולדה והשנית לקוחה בשאלה וזה יחוייב שישאל על

[Page 150v]
שלש הקדמות ויעזוב ההקדמ' הרביעית שהיא תולדה
והצווי השני שישאל על ההקדמות הרחוקות ויעזוב
השאלה על הקרובות וזה יקרה ג"כ בהקש המורכב כשהיו
שתי ההקדמות המולידות לסותר שתי תולדות משני
הקשים כל אחד מאלו ההקשים יחובר משתי הקדמות
ותהיינה הנה שש הקדמות ארבע רחוקות והן ההקדמות
שאינן תולדות ושתים קרובות והן התולדות וישאל על
הארבע ויעזוב השתים וההפרש בין זה הצווי ובין הראשון
ואם שני המונחים נשמטו מהם התולדה כי שם נשמטו
התולדות במה שהם תולדות והנה במה שהם קרובות.
והצווי השלישי שישנה סדר ההקדמו' בשאלה וישאל
עליהם על בלתי הסדר שיחובר בו זה המאמ'
המשל בזה כאשר השתדל שיולד עליו שא' נמצא בו
באמצעות א' בב' וב' בד' וד' בה' וה' בו' כי אין ראוי שישאל
האם א' נמצא בב' עוד האם ב' נמצא בד' אמנם ראוי
שישאל תחלה האם ה' נמצא בו עוד אחד זה האם ב' נמצא
בד' ועל זה הצד יפעל בשאלה על הנשאלות מהעדר
הסדר שתמצא להם ממנו התולדה כי בזה יעלם הדבר
מן המשיב וזה מה שיחוייב שיעשהו השואל מן העלם
בהקש המורכב ואם בהקש הפשוט שהוא משתי הקדמו'
לבד והגבול אמצעי אחד הוא ראוי שיתחיל בשאלה
תחלה על ההקדמ' הגדולה עו' ישאל על הקטנה כי על זה
הצד תעלם התולדה מן המשיב וזה בו כי הוא יצייר בשכלו
חלוף הציור הנולד ולפי שהשואל היודע במה שכזה
הספר והוא אשר לפניו אלו הציורים ביחוד כבר ידע
מתי יהיה נולד במאמ' ומתי לא יהיה איך יהיה הוא
מבואר שלא יעלם כשחובר לו מן ההקדמות שקבל אותם

[Page 151r]
המשיב דחיה לו ומתי לא יחובר כי כבר ידענו כי כשיודה
המשיב בהקדמות מחייבות או היה בהם המחייב והשולל
כי כבר אפשר שתהיה דחיה כי כבר התבאר שלא יהיה
הקש רק כאשר תהיינה שתי ההקדמותיו יחד מחייבות
או שתהיה אחת מהן מחייבת והאחרת שוללת ואם
חובר עם זה שתהיה התולדה סותר ההנחה שהשתדל
המשיב בשמירתו כבר היתה דחיה בהכרח כי הדחייה
הוא הקש מוליד סותר ההנחה שהשתדל המשיב בשמירתו
ואם כאשר לא יודה המשיב בהקדמ' מחייבת הוא מן
הבטל שיהיה דחיה כי כבר התבאר שלא יהיה הקש
מהקדמות שוללות וכאשר לא יהיה הקש לא תהיה דחיה
ואם כשהיתה דחיה כבר יחויב שיהיה הקש ואם כשהיה
הקש לא יחוייב שתהיה דחיה וזה כי כן ענין המיוחד
עם הכולל בענין החי עם האדם וענין ההקש המשולח
אם ההקש הדוחה. וכזה הוא מבואר ג"כ שלא יהיה
הקש כאשר לא יודה בהקדמ' הכוללת כי ההקש המוליד
כבר התבאר כי מתנאו שתהיה אחת מהקדמותיו כוללת
והשנית מחייבת.

פרק


אמ' וכמו שיקרה הטעות והערבוב
בהקדמות עד שיקרה במה
שהוא ידוע לנו בידיעה הראשונה שהוא כן שיחשב בו
שאיננו כן או בהפך כן יקרה לנו זה בעצמו בתולדות
ר"ל שנחשוב במה שהוא ידוע אצלנו שהוא כן שהוא איננו
כן או בהפך וכבר יחשב שזה לא יתכן שיקרה לנו בתולדות ר"ל שנדע
אותם בידיעה אמתית ונחשוב בה חלוף מה שידענו
כמו שיהיה דבר אחד שיודע מציאותו בשני דברים
בלא אמצעות ויהיו אותם שני הדברים שיודע מציאותם

[Page 151v]
ג"כ בדבר אחד בלא אמצעות כמו שיהיה א' נמצא בב' וג' ויהיו
ב' וג' נמצאים בד' בלא אמצעות. כי מי שידע שא' נמצא בכל
ב' ושב' בד' וידע ג"כ שג' נמצא בכל ד' אי אפשר שיחשוב ולא
שידמה שא' בלתי נמצא בדבר מג' כי כבר יקרה מזה שידע
הדבר בעצמו ויסכלהו מצד אחר וזה כי אמנם תפול לאדם
מחשבה מצד הסכלות הקודם לו בדבר הזה ואם היתה אצלו
בדבר הזה ידיעה קרה שידע הדבר ויסכלהו יחד וזה
בטל וכמו שיחשב שזה נמנע בהקשים מתחלפי הגבולים
האמצעיים בשני הקשים אלו אשר המשלנו בם כזה יחשב
ג"כ שהוא נמנע בהקשים שינשאו גבוליהם האמצעיים
קצתם על קצת כמו שאם ידע אחד שא' נמצא בכל ב' וב' בג'
וג' בד' איננו אפשר שידמה שא' נמצא בב' וב' בג' וג' בד'
ושא' בלתי נמצא הדבר מד' כי יהיה אצלו ידיעה בדבר
האחד בעצמו וסכלות יחד וזה בטל אלא שזה כאשר נחקור
נגלה שהאופן הראשון והוא אשר לא ינשאו כי הגבולים
האמצעיים קצתם על קצת אי אפשר שיקרה לנו בהקדמ'
הגדולה מאחד משני ההקשים מחשבה כוזבת עם הידיעה
בהקדמ' הגדולה מן ההקש האחר ובשתי ההקדמות הקטנות
משני ההקשים והמשל בזה כשהיה אצלנו שא' בכל ב' וב' בכל
ד' וג' בכל ד' אי אפשר שנטעה ונחשוב שא' איננו בדבר
מג' כי יקרה מזה שתהינה שתי הקדמו' ההקשי' הגדולות
מהם הפכיות במחשבה או כחם כח ההפכיות במחשבה
וזה דבר שאי אפשר ר"ל שתגיע לנו ידיעה הפכית בדבר
האחד בעצמו ואמנם יחוייב זה כשידע האדם בידיעה
אמתית שא' נמצא בכל מה שימצא בו ב' וידע שב' בד' הוא
ידע שא' בד' ואם ידמה שא' בלתי נמצא בדבר ממה שימצא
בו ג' עם ידיעתו שג' בכל ד' כבר ידמה שא' בלתי נמצא

[Page 152r]
בקצת מה שבו עם דמויו שא' נמצא בכל מה שימצא בו ב' כי ד'
חלק מב' או כבר דמה שא' נמצא עם דמויות שא' בלתי נמצא
בדבר ושני הפנים בטלים אם שיהיה עם דמוי הפכי ואם
שכחו כח הדמוי ההפכי וזה בטל ר"ל שיחשב האדם החיוב
ושלילה בדבר אחד בעצמו מצד אחד.
ואם שיטעה האדם באחת משתי ההקדמות אלו הגדולות
כאשר לא תהיה אצלו ידיעה בהקדמ' האחרת זה
אפשר וזה הוא ענין המחשבה והידיעה בהקשים אשר
הגבולים האמצעיים בם מתחלפים. ואם בהקש אחד
או בהקשים הנשואים גבוליהם האמצעיים
קצתם על קצת כבר אפשר שיהיה אצל האדם ידיעה
ומחשבה בתולדה אמנם לא מצד אחד אבל משני צדדים
מתחלפים. המשל בזה שהוא אפשר שיהיה ידוע אצלנו שא'
בכל ב' וב' בכל ג' ותהיה התולדה מוסכלת אצלינו והיא שא' בכל
ג'. ונבהל ונחשוב שא' איננו בדבר מג' כי אין כל מי שידע
שתי ההקדמות מחוייב שכבר ידע התולדה כי התולדה
היא ידיעה בכח בשתי ההקדמות לא בפעל על צד מה שיקרה
לחלקים שלא היה ידוע אצל מי שידע הכולל המשל בזה כי מי
שידע שא' נמצא בכל ב' ר"ל בכל מה שימצא בו ב' והיה ב' נמצא
בכל ג' שכבר ידע שא' נמצא בכל ג' אלא שהוא ידע זה מפני
הידיעה הכוללת וסכל אותו מפני החלקית ולזה לא ימנע
מצד הסכלות שיקרה לו בו מחשבה מן ההקש אחד נפסד
הפכי לידיעתו המשל בזה מן החמרים כי מי שידע שכל
משלש שוות לשתי נצבות כבר ידע המשלש הרמוז אליו
המורגש שהוא בזה הענין בכח לא בפעל ולזה כבר אפשר
שיטעה בו ויחשוב שאיננו משלש ולא שזויותיו שוות לשתי
נצבות וזה שהוא ידע אותו מצד הדבר הכולל וסכל אותו

[Page 152r]
מצד הדבר החלקי המיוחד. ובזה הצד יחוייב שיותר
הספק אשר לנו שיאמ' בו שהלומד אם
סכל הדרוש מאין ידע שהוא כבר ידע כאשר ידע או איך
ידע הידוע מן המוסכל ואם היה יודע קודם שילמוד
הלמוד הוא מותר וזה שהתשובה בזה הוא שיאמ' שהדרוש
הוא מוסכל מצד מה שהוא מיוחד וידוע מצד שהוא
כולל לא מה שהשיב בו אפלטו' מאשר יקבל שהלמוד הוא
ההזכרה. כי כשהיה אצלנו שכל משלש זויותיו שוות
לשתי נצבות וסכלנו זה המשלש הנסתר הרמוז אליו שהוא
משלש ואם מה שנגלה לנו בחוש שהוא משלש ידענו שזויותיו
שוות לשתי נצבות ואי אפשר להם שיאמרו כי מה שהגיע
מן הידיעה עם הגלות המשלש כאשר זויותיו שוות לשתי
נצבות הוא ההזכרה כי הם יקבלו כי מה שהגיע בחוש
איננו הזכרה. וכמו שהסכלות שיהיה לנו בחלקי'
איננו הפכי לידיע' שיש לנו בכולל כן הידיעה
בשתי ההקדמות אין הסכלות בתולדה הפכי לה כי שתי
ההקדמות ידועות בפעל והתולדה בכח וזה שהידיעה
תאמר על ארבעה דרכים אם ידיעת הכוללת ואם
מיוחדת ואם בכל ואם בפעל ועל אלו הצדדי' הארבע'
לא ימנע שימצא לנו בדבר האחד סכלות וידיעה יחד
וזה יקרה לנו בו סברא וידיעה ר"ל משני צדדים מתחלפים
וזה דבר נמצא בחוש כי אנחנו נמצא הרבה מן האנשים
תהיינה אצלו שתי הקדמות ידועות ויטעה בתולדה כמו
שיהיה אצלו הידיעה הכוללת ויטעה בחלקית המשל
בזה שכבר יהיה אצל אדם מה שכל פרדה עקרה ושזאת
הרמוז אליה פרדה. ויחשוב בה שהוא הרה למקום נפח
שיראהו בגופה ויהיה אצלו מחשבה וידיעה בדבר האחד

[Page 153r]
בעצמו אם ידיעה מפני הקדמותיו שתים הצודקות אשר
אלו ואם מחשבה מפני הקש נפסד שחודש לו בדבר הזה
מהם מדרך המחשבה שתחודש לנו בהקדמות אלו בהקבלת
הידיעה מן ההקש הנפסד וכאשר ידע שתי ההקדמות
וסכל התולדה כבר ידע דבר אחד וסכל אותו אמנם
ידע אותו מצד הכח וסכל אותו מצד הפעל וכאשר ידע
ההקדמ' הגדולה מן ההקש לבד כבר סכל הקטנה מצד וידע
אותה מצד אמנם ידעה מצד הכולל וסכל אותה מצד
המיוחד החלקי וכאשר ידע הקטנה כבר ידע הגדולה מצד
וסכל אותה מצד אמנם ידע אותה מצד החלקי וסכל אותה
מצד החלקי. וכבר התבאר מזה על איזה צד
יתכן שיגיע לנו בתולדות ידיעה ומחשבה
יחד ר"ל לאדם אחד ועל איזה צד לא יתכן זה ושהצד שאי
אפשר באדם אחד הוא אפשר בשני אנשים.

פרק בדברים מן הראיות שכחם כח ההקשים


אמר ויקרה לאשר ידמו שההפכים דבר אחד כמו אשר
ידמו שהטוב והרע דבר אחד שיתחיב להם מזה
הדמוי שיהיה הרע נשוא על הטוב והטוב נשוא על הרע עד
שיקרה מזה שינשא הדבר על עצמו וזה שהם יורו שהטוב
הוא רע ושהרע הוא טוב ויחובר זה המאמ' על משל חבור
התמונה הראשונה ויתחייב להם שיהיה הטוב טוב כמו
מה שיחובר המאמ' אלו היו אלו ההקדמו' צודקות וכמו כן יתחייב
מי שיאמ' שכל הנמצאות אחת ר"ל שיהיה הדבר נשוא על
עצמו כי אם היו ג' וב' דבר אחד וב' וא' דבר אחד חוייב

[Page 153v]
להם שיודו שג' הוא ב' ושב' הוא א' ושג' הוא א' עם שהם דבר אחד
והתולדה תהיה מחוייבת בהכרח בכמו אלו המאמרים אמנם
תולדה כוזבת מהקדמות כוזבות וזה שאי אפשר שיהיה דבר
טוב ורע כי אם במקרה אמנם בעצם לא ודמוי ההפכים
שהם אחד בזאת הסבה יהיה ומינים רבים מן הדמוים כמו
שקרה זה לראשונים ומיני אלו ההבהלות שיעשו עם כמו
אלו בעלי אלו הדעות כשחופש ענינם נמצאו מוכנים למיני
המקבילות ולמיני הדברים שיאמ' עליהם שם האחד והרבוי

פרק

אמר וכאשר היו עמנו שלשה גבולים סדורים
בסדר התמונו' הראשונ' כמו שיהיה א' נמצא
בכל ב' וב' נמצא בכל ג' התולד' א' נמצא בכל ג' כשנהפכה התולדה
שתי ההקדמות הן מתהפכות וזה כי כשצדק ג' נמצא בכל א'
חוייב שיהיה ג' נמצא בכל ב' וב' בכל א' כי כשלקנו ג' בכל א'
וחברנו אל זה ההקדמ' הגדולה והוא שא' בכל ב' נולד הפך הקטנה

והוא שג' בכל ב' וכזה ג"כ כאשר לקחנו הפך התולדה והיא
מאמרנו ג' בכל א' וחברנו אל זה ההקדמה הקטנה נולד
הפך התולדה הגדולה וזה שיהיה עמנו ב' בכל ג' והיה הקטנ'
וג' בכל א' והיא הפך ההקדמ' הגדולה. ואם ההקש השולל
הכולל מהתמונ' זו יקרנו כי כשנהפכ' ההקדמ' הגדולה
ממנו התולדה ג"כ תתהפך והמשל בזה כי כאשר הנחנו א'
איננו בדבר מב' וב' בכל ג' נולד לנו שא' איננו בדבר מג'
ואם הפכנו הגדולה נהפכה התולדה וזה שיהיה עמנו אין ב'
בדבר מא' וב' בכל ג' ויולד לנו בתמונה השנית שג' איננו
בדבר מא' והוא הפך התולדה וזה כשהיה הפך השוללת הכוללת
אצלנו בלתי ידוע או על שהוא דבר שלא התבאר לנו עדין ונעשהו
בזה המקום וכזה כאשר הפכנו הקטנה המחייבת זה המקום

[Page 154r]
ספק כי הקטנה לא תתהפך ותתהפך הגדולה הפך מה
שהתנה ממנו כי בהתהפך הקטנה המחייבת לא תתהפך
התולדה אך בהתהפך הגדולה השוללת נהפכה התולדה ג"כ כי
יהיה כל ג' הוא ב' ואין דבר מא' הוא ב' ויולד לנו בתמונה
השנית שג' איננו בדבר מא' וכאשר נהפכה התולדה
בזה המין ונהפכה הקטנה נהפכה הגדולה כי
יהיה עמנו ג' איננו בדבר וג' בכל ב' ויולד בתמונה השנית
ב' איננו בדבר מא' ובזה הצד כבר אפשר שתתהפך ההקדמ'
בהתהפך התולדה כמו שהיה אפשר זה במין המחייב ואם
היה שלא יתכן הנה מזולת התהפך ההקדמה הקטנה עם
התהפך התולדה ואז יתבאר התהפך הגדולה ואם התהפך
התולדה בהתהפך אחת משתי ההקדמות אי אפשר במין
המחייב כמו שהיה אפשר זה הנה לפי שלא יולד משתי
מחייבות בתמונה השנית.

פרק


אמר וכאשר היו שני גבולים שיתהפך כל אחד
מהם אל חברו כמו שיהיה כל א' ב' וכל ב'
א'. והיו עוד שני גבולים אחרים שיתהפך כל אחד מהם אל חברו
כמו שהיה כל ג' ד' וכל ד' ג' והיו א' וג' מקבילים וב' וד' גם כן
מקבילים ואם היו שני הזוגות המקבילים לא ימנע מאחד
מהם נושא מה הזוג השני מן המקבילים כולם האחרים לא ימנע
זה הנושא מהם ג"כ המשל בזה שא' וג' לא ימנע מאחד
מהם ב' כי כשהיה אצלנו כל מה שימצא בו א' ימצא בו ב' וכל
מה שימצא בו ג' ימצא בו ד' והיה ב' אם שימצא א' ואם ג' הוא
גלוי שב' אם שימצא בו ב' ואם ד' כי יחובר ההקש המורכב
ב' אם שימצא בו א' ואם ג' וכל מה שימצא בו א' בו ב' וכל מה
שימצא בו ג' בו ד' א"כ ב' אם שימצא בו בהכרח ב' ואם

[Page 154v]
וכזה יתבאר הפך זה ר"ל שאם הנחנו שב' לא ימנע מד' וב' הוא
הוא מחוייב שלא ימנע אם מא' ואם מג' והמשל בזה מן החמרי'
אם לקחנו תמורת א' הווה ותמורת ב' נפסד ותמורת ג' בלתי
הווה ותמורת ד' בלתי נפסד. והיה כל הווה נפסד וכל
נפסד הווה וכמו כן כל בלתי הווה בלתי נפסד וכל בלתי
נפסד בלתי הווה אומר שאם היה כל דבר אם הווה ואם
בלתי הווה יחוייב שיהיה כל דבר אם נפסד ואם בלתי נפסד.
שאם היה כל מה שהוא הווה הוא נפסד ומה שהוא בלתי
הווה הוא בלתי נפסד וכל דבר לא ימנע מאשר יהיה אם
הווה ואם בלתי הווה הוא מבואר שכל דבר לא ימנע
מהיות אם נפסד ואם בלתי נפסד ואומ' עו' כי כאשר
הנחנו שהנושא האחד בעצמו לא ימנע מאשר ימצא
בו אחד מהזוגות המקבילים והנחנו שאחד מחלקי
המקבילים יתהפך על החלק האחד מן המקביל האחר
אומר שהחלק הנשאר מאחד הזוגות המקבילים יתהפך
על החלק האחר מן המקביל האחר. אומר שהחלק
הנשאר מאחד הזוגות המקבילים יתהפך על החלק
האחר מן המקביל האחר המשל בזה כי כאשר היה כל
דבר אם הווה ואם בלתי הווה ואם נפסד ואם בלתי
נפסד והיה כל הווה אומר נפסד וכל נפסד הווה. אומר
שכל בלתי נפסד בלתי הווה וכל בלתי הווה בלתי נפסד
ומופת זה שאם לא יהיה בלתי הווה בלתי נפסד יהיה נפסד.
כי כבר הונח שכל דבר אם שהוא נפסד ואם בלתי
נפסד ואם היה בלתי הווה נפסד וכבר הונח
שהנפסד יתהפך על ההווה ר"ל שכל נפסד הווה יחוייב
מזה שיהיה בלתי הווה הווה וזה חלוף לא יתכן כי חובר
ההקש כן בלתי הווה הוא נפסד וכל נפסד הווה והתולד'

[Page 155r]
כל בלתי הווה הוא הווה. ובכמו זה יתבאר שבלתי נפסד
יתהפך על בלתי הווה.

פרק


וג"כ כשחוברו שתי מחייבות כוללות בתמונה
השנית והגבול האמצעי לא ימצא בזולת
שני הקצוות והקצה הגדול ימצא בם הקטן הוא מחויב
שימצא הגדול בכל האמצעי ר"ל שיתהפך עליו כמו שיהיה
א' נמצא בכל ב' ובכל ג' לא בזולתם ויהיה ב' נמצא בכל ג'
ואומר שהוא מחויב שיהיה ב' נמצא בכל א' וזה כי כאשר
היה ב' נמצא בכל ג' ובכל חלקיו וא' לא ימצא כי אם
בכל חלקי ג' ובכל ב' הוא גלוי שכל מה שימצא בו א' ימצא
בו וא"כ כל מה שהוא א' הוא ב' וג"כ כשחוברו שתי
מחייבות בתמונ' השלישי' והיה הגבול האמצעי
מתהפך על הקצה הקטן יחוייב שיהיה הקצה הגדול
בכל הקטן ר"ל שיוליד מחייבת כוללת המשל בזה שיהיו
א' וב' נשואים על כל ג' וג' נשוא על כל ב' ואומ' שיחוייב
בהכרח שיהיה א' נשוא על כל ב' לפי שיהיה א' נשוא על
כל ג' וג' נשוא על כל ב' ובהכרח יהיה א' בכל ב' כי
ישוב החבור אל התמונ' הראשונ'.
פרק


וכאשר היו שני דברים מקבילי' כמו א' וב' והיה
א' לעולם חביב אצלנו וב' נמאס והיו ג"כ
שני דברים מקבילים כמו ג' וד' והיה ג' ג"כ נמאס וד' חביב
ומבוקש אומר שאם היו א"ג יחד יקרים מב' ד' יחד א'
יקר מד' וחביב כי לפי שהיו א' וב' מקבילים והיה א' דרוש
וב' נעזב היה א' דרוש כמו שהיה ב' נעזב וזה שכל מקבילי'
בתכלית אחת מן ההקבלה וכאשר היה זה כן יהיה חביב ממנו הוא אם שוה לו ואם שיהיה ד' חביב
ממנו ואם היו א' וד' דרושי' בשוה הוא מבואר שג' וב' נעזבים

[Page 155v]
כשוה לפי שב' הבריחה ממנו שוה לדרישה לא' וג' שוה בבריחה
ממנו לדרישתנו וכאשר היה זה כן היו א' וג' יחד שוים בדרישה
לב' וד' יחד וכבר שהנחנו שא' וג' יותר חביבים זה חלוף לא
יתכן ואם הנחנו ד' יותר חביב מא' חוייב שיהיה ב' יותר
מעלו בענין הבריחה מג' וזה כי מה שהוא יותר מעט בריחה
הוא המקביל למה שהוא יותר מעט דרישה ואשר הוא רב בריח'
הוא המקביל למה שהוא רב דרישה וכאשר היה ד' רב דרישה
מא' יהיה ג' רב בריחה מב' ויהיו ד' וב' רובי דרישה ומעטי
בריחה מא' וג'. וגדולי הדרישה ומעטי הבריחה הם יותר
חביבים וא"כ ד' וב' יחד יותר חביבים מא' וג' יחד וזה
סותר מה שהנחנו זה חלוף לא יתכן א"כ הוא מחוייב
כאשר הונחו שא' וג' יותר חביבים מב' וד' שיהיה א' יותר
חביב מד'. והמשל בזה מן החמרים שנבאר למי שנוגע
בחשק שהיקר אצלו שישתוקק שיביאהו חשוקו מאשר יביאהו
וזה כי לפי שהיה מן הגלוי שהיקר לו שישתוקק שיביאהו עם
אשר לא יבואהו מאשר יבואהו עם אשר לא יבאר שיבואהו
הוא מחוייב כפי שהקדמנו כי שיבאר שיביאהו יקר מאשר
יבואהו. וכזה באר אפלטון שהיקר לחושק שלא יזדווג כי
הזווג פגע שתעלה עמו בחירת שיביאהו וכאשר לא יזדווג
יבחר שיביאהו והחשק ג"כ כמו שיאמ' אריסטו אם שלא
יהיה מפעולתו הזווג ושאם שיהיה הזווג אמנם הוא תשוקה
מחוברת בחשק והשפך הטבעי תחלה אמנם יחובר מן החשק
וזאת התשוקה ואשר שלם פעלו כי הרבה מן התשוקות כאשר
חוברו במלאכות ובמדות שלמו פעלות אלו המלאכות אז אלו
המדות כאשר עשה אותם האדם משוערות כפי פעולות
זאת המלאכה וזה כמו הגבורה בטבעית כאשר חוברה
בפרשות אז יהיה פועל הפרשות על השלמות.

[Page 156r]
וכבר התבאר מזה איך ענין המתהפכות קצתן על
קצת ואיך יוקש בין החביב והיקר בזה
המין מן הראשיות ומן הדומה שארסטו אמנם ייחד זה המקו'
בזכירה הנה זולת שאר מקומות החביב והיקר לקרוב זה
מטבע ההקש ר"ל בכללותו.

[Page 351]

פרק: באשר החפוש והסמן ושאר ההקשים הנעשים כחם כח מה שקדם


אמר וצריך שנבאר עתה ששאר ההקשים שיעשו בהלצה ובחדוש
שוים אל ההקשים שעברו ובזה יתאמת לנו שנאמ' שכל
ההקשים יהיו בתמונות שעברו לא המופתים לבד ולא הנצוחיים
אבל כל ההקשים השכליים ובכלל כל ההאמתה שתפול בכל
מלאכה וזה מבואר מאשר כל האמתה אם שיהיה בהקש ומה
שהוא סוג לחפוש והוא הנקרא המשל ואם החפוש אמנם
יתבאר בו לעולם מציאות מה שדרכו שיהיה קצה גדול בהקש
במה שדרכו שיהיה גבול אמצעי בהקש עם מה שדרכו שיהיה
בו קצה קטן ובזה הצד יהיה המתחייב ממנו מחוייב בהכרח.
המשל בזה שיהיה הגבול האמצעי בין א' וג' בם על המנהג
הטבעי אות ב' ויהיה א' הגבול הגדול בטבע וב' האמצעי בטבע
וג' הקטן ויתבאר באות ג' מציאות א' בב' לא מציאות א' בג' באות
ב' על הצד מה שיהיה עליו הבאור בהקש והמשל בזה מן
החמרים שנקח תמורת א' מאריך ימים ותמורת ב' החי
קטן המדה ותמורת ג' הפרד הסוס והאדם ויתבאר שכל
חי קטן המדה הוא מאריך ימים כאשר נחפש כל מיני בעלי חיי'

[Page 156v]
קטני המדה מארים הימים כפרד והסוס והחמור ונבאר
בם שכל חי קטן המדה הוא מאריך ימים וכאשר היה החפוש
זה הוא מבואר שמאריך הימים הוא הגבול הגדול הנה בטבע
והאמצעי קטן המדה והקטן החלקים ואנחנו אמנם בארנו
מציאות הגדול באמצעי במציאות בקטן
ואמנם יהיה זה הבאור מתחייב מן החפוש חיוב אמתי
ר"ל מתיחס לחיוב התולדה מהקש אמתי התמונ'
כאשר חפשנו כל מיני קטני המדה ומצאנו כלם מאריכי הימי'
כי אז יחוייב כאשר היו א' וב' נמצאים בכל ג' ר"ל מאריך הימים
והקטן המדה בפרד ובסוס ובחמור ובאדם שיהיה א' נמצא בכל ב'
כמו שהתבאר קודם זה וזה כי כאשר חפשנו כל בעלי חיים
החלקיים שלקחנו בתמורתם אות ג' התהפך אות ב' על אות
במשא ויחוייב מזה שיהיה א' בכל ב' כפי מה שהתבאר קודם
זה ולזה מה שיחוייב שיהיה המתחייב מן החפוש חיוב
אמתי כשנשלמו בו כל החלקיים לפי שיחובר ההקש כן קטן
המדה הוא אם פרד ואם סוס ואם חמור ואם אדם וכל
אחד מאלו מאריך ימים א"כ כל קטן מדה מאריך ימים
בהכרח וכאשר לא ישלמו בו כל החלקים לא יחוייב ממנו דבר
בהכרח
ואין התנות זה בחפוש ממה שיעתיקהו מן החפוש
הנעשה בנצוח אל החפוש הנעשה במופת כמו שחשבו אנשים
כי החפוש הנעשה במופת ההאמתה בו אמנם יהיה מחוץ
ובהגעת דבר לנו לא יועילנו החפוש בעצם ואם נשלמו כן
כל החלקיים והוא שהנשוא עצמו לנושא וא"כ בזה יחלק זה
החפוש מן החפוש האמתי ואם שזה החפוש יחוייב שיהיה
מיוחד בנצוח ובכלל נצוחי זה גלוי מאשר תנאי מלאכת
הנצוח שיהיה ההקש בה אמתי התמונה וכאשר היה זה כן הוא
מחוייב שיהיה החפוש נעשה בה מצד שיחויב ממנו הדבר

[Page 157r]
שנכוון באורו בו בהכרח עוד יחלק מן החפוש הנעשה
במופת אם כאשר אמרנו ממשא העצמי ואם כאשר יהיה
החפוש הנעשה בנצוח שישלמו בו החלקיים אשר הם הכל
במפורסם לא אשר הם הכל באמת וכפי זה צריך שנכוון
שנבין הדבר על ארסטו הנה ובו הותרו כל הספקות שישיג
בהם אבונצר. ואם תעשה מלאכת הנצוח המין מן
החפוש אשר לא ישלמו כל החלקים אבל רובם ואם
הוא החפוש או כוחו כח ההמשל זה דבר יחקור עליו בספר
הנצוח. אמר והחפוש אמנם יתבאר כי לעולם מה
שאין דרכו שיבאר בגבול האמצעי אי אפשר
שיתבאר אלא בו ומה שהובא גלוי בעצמו עשות החפוש בו
מותר וזה אחד מה שיתחלף בו החפוש להקש החפוש כמו
שאמרנו ישתתף להקש אשר יהיה בשלשה גבולים ויתחלף
לו ג"כ כאשר ההקש יתבאר בו מציאות הקצה הגדול לקטן
בגבול האמצעי ואם החפוש יתבאר בו מציאות הקצה
הגדול בגבול האמצעי במציאותו בקצה הקטן ר"ל במה
שדרכו להיות בהקש קצה גדול וגבול אמצעי וקצה קטן
לא שאשר יתבאר בו הדרוש בחפוש הוא בו גבול קטן ולא
שאשר יתבאר מציאות הדרוש בו הוא בו גבול אמצעי ויתחלף
לו ג"כ ההקש באשר הוא יותר קודם בטבע והחפוש הוא
יותר קודם בידיעה ואלו שלשה הדברים הם אשר בם יתחלף
ההקש לחפוש השלם לא זולת זה

המאמר בהמשל


אמ' ואם ההמשל הוא שנבאר מציאות הקצה הגדול בקטן
כאשר נבאר מציאות הגדול באמצעי למציאותו
בדומה לקטן כשהיה מציאות האמצעי בקטן והגדול בדומה

[Page 157v]
לקצה הקטן יותר מבואר מאשר נרצה לבארו והוא מציאות הגדול
בקטן והמשל בזה שיהיה הקצה הגדול א' והקטן ג' והאמצעי ב'
והדומה לג' ה' ויהיה ב' בג' וא' בה' יותר ידוע ממציאות א' בג'
והמשל בזה מן החמרים שנקח תמורת א' רשע ותמורת ג'
רציחת עתמן ותמורת ב' רציחת החסידים ותמורת ה' רציחת
עמר. וכאשר רצינו לבאר שרציחת עתמן רשע נקדים
לזה שרציחת החסידים רשע ונבאר זה כאשר הריגת עמר
רשע וכאשר התבאר זה אמרנו רציחת עתמן הוא רציחת
החסידים ורציחת החסידים רשע וא"כ רציחת עתמן רשע
והוא מבואר כי היות עתמן חסיד ושרציחת עמר רשע יותר
ידוע אצלנו מהיות רציחת עתמן רשע והוא מבואר שאנחנו
אמנם בארנו שהקצה הגדול נמצא באמצעי והוא מאמרנו
רציחת החסידים רשע במציאותו בדומה לקצה הקטן שהוא
רציחת עמר הדומה לעתמן בחסידות ובחברות וכזה יקרה
אם היה מבואר מציאות הקצה הגדול באמצעי במציאותו
בדומים רבים מה שלא ישלמו בו כל החלקים הוא שיהיה החפוש
הקודם ומבואר מזה שההמשל הוא הבאור שיהיה המהלך
בו מחלקי יותר ידוע אל חלק יותר נעלם כי המתדמים אין אחד
מהם תחת האחר וכי החפוש הוא מהלך מחלקיים יותר
ידועים אל כולל יותר נעלם וההקש מכולל יותר ידוע אל
חלק יותר נעלם והוא התולדה הנכנסת תחת ההקדמה
הגדולה וההפרש בין ההמשל ובין החפוש הנזכ' הנה כי החפוש
מכל החלקיים הנכנסים תחת הגבול האמצעי יבאר שהגבול
הגדול נמצא לאמצעי ואם ההמשל לא מכל החלקיים יבאר
מציאות הקצה הגדול באמצעי.
ואם הבאור שיהיה
בחפוש אמנם יועיל באשר ילקח חלק ההקש כאשר
הושווה ההקדמ' שתתבאר בחפוש הקדמ' קטנה בהקש מן התמונה

[Page 158r]
הראשונה והיתה הגדולה מבוארת בעצמה וזה ג"כ כשהיה מציאות
הגבול האמצעי יותר מעט הסתר מן התולדה או שוה לה בהסתר
אם היתה ההקדמה קטנה כי כשנעשה בבאור הקדמה הגדולה
ונשלמו כל החלקיים על התנאי הנזכר בו כבר התבארה
התולדה בעצם החפוש ולא יהיה מה שיתבאר בו מועיל בחפוש
כאשר יושם חלק הקש אבל יהיה זה מבואר בחפוש לבדו
מזולת שיחובר אל החפוש הקש ואם היותה יותר מעטת
הסדר מן התולדה או ששוה לה בהסתר כי כשהיתה היא יותר
נסתרת מן התולדה אי אפשר שתתבאר רק בגבול אמצעי לא
בחפוש וזה שהסתר מה שהתבאר בחפוש מחוייב שיהיה
למטה מהסתר מה שיתבאר בהקש ואם לא היה כח ההקש
והחפוש אחד
ואמנם יקרה שיהיה הסתר ההקדמה שתתבאר
בחפוש שוה לאשר תתבאר בהקש ר"ל התולדה
כשהיתה התולדה אמנם יוסכל ממנה הענין שיוסכל מן
ההקדמה הקטנה היא היותר כוללת המשל בזה שיהיה הדרוש
האם כל יתרון מתלמד וישתדל באור זה בשתי ההקדמות
אחת מהם שכל יתרון ידיעה והשנית שכל ידיעה נלמדת
ותהיה הגדולה ידועה בעצמה והיא שכל ידיעה נלמדת
ותהיה הקטנה מוסכלת הכללות בסכלות התולדה כי מן
הידוע לנו שקצת היתרונות והוא החכמה היא ידיעה
והיא נלמדת ואמנם הדרוש האם כל יתרון ידיעה ונלמדת.
וכבר התאמת לנו בחפוש שכל היתרונות ידיעה יהיה
שכבר התאמתה לנו ההקדמ' הקטנה והיא שכל יתרון ידיעה
אחר שהיה סכלותינו בהם על ענין אחת ור"ל בהקדמה הקטנ'
ובתולדה וזה מצד שהמציאות בהם היה ידוע ואמנם היה
המוסכל הכללות.

[Page 158v]
ואם כשהיתה התולדה מוסכלת המציאות בחלק ובכל ר"ל
על השלוח והיתה הגדולה ידועה בעצמה והקטנה
במה שדרכה שתתבאר בחפוש הוא מחוייב בהכרח שתהיה
הידיעה בה יותר מן הידיעה בתולדה וזה יקרה כשהיו
החלקיים הנעשים בחפוש מוגבלי המספר כמו שקרה
לגיא מטרי הקדום כאשר רצה לבאר שהעגול תמצא לו
תמונה מרובעת שוה לו כאשר הניח הקדמ' גדולה והוא
שכל תמונה ישרה הקוים ימצא לו מרובע שוה לו וזה
ידוע וזה ידוע אצל בעלי הגימטריא. עוד השתדל
לבאר שכל עגול שוה לתמונות ישרת הקוים כאשר
חלק העגול אל תמונות מעטות המספר שוות לתמונות
ישרות הקוים והם תמונות הירחיות כי אלו העגול
מתחלק כלו אל התמונת הירחיות כבר היה מה שעשה
מן החפוש בזה המקום נוהג מנהג מה שהיתה ההקדמ'
הקטנה בו מעטת הסתר מן התולדה ואם מה שלא יהיו
האמצעיים מוגבלים כמו אלו ההקדמות לא יתבארו
בחפוש ואמנם יתבארו בהקש ולא יאמ' ארסטו בכמו
אלו שלא יקרה הבאור הנעשה בזה חפוש כי הבאור
הנופל בכמו זאת ההקדמ' אם שיהיה בהקש ואם
בהמשל ואם בחפוש שלא ישלמו בו כל החלקיים וכבר
פרש הוא במקום אחר שזה המין מן החפוש הוא המשל
וכמו כי כשהיו אמצעי ההקדמה הקטנה רבים לא יקרא
הבאור הנעשה בזה חפוש וכזה ג"כ אחרי שהית' ההקדמ'
הגדולה ידועה בעצמה ההקדמ' שתתבאר בחפוש מסגולתה
שתהיה קטנה ותהיה יותר מעטת הסותר מן התולדה
או שוה לה ושתהיה בלתי ידועה בעצמה.

[Page 159r]

המאמר במחלוקת


אמר המחלוקת הוא הבאור בהקדמ' הפכית
אל ההקדמ' שנכוון בטולה במחלוקת וההפרש בין
שתי ההקדמות שההקדמ' שנכוון בטולה תהיה לעולם
כוללת כי היא אשר בבטולה תבטל התולדה בהקש שאחת
מהקדמותיו חלקית והשנית כוללת. ואם ההקדמ' ההפכית
בכח לזאת ההקדמ' כבר תהיה כוללת כשתכלול יותר מן
ההקדמ' שנכוון בטולה וכבר תהיה חלקית כשהיא יותר מיוחדת
מן ההקדמ' הסותרת להקדמ' שנכוון בטולה והמחלוקת
יהיה בטבע וראשונה בשני תמונות. התמונה הראשונ' והתמונ'
השלישית. וזה שהתולדה שנכוון בה בטול ההקדמ' הכוללת
מן ההקש אם שתהיה כוללת לשנכוון הבטול הכולל. ואם
חלקית כשנכוון הבטול החלקי והחלקית אמנם תבא תולדתה
אצל המחלוקת תולדה ראשונה בתמונה השלישית והכוללת
בתמונה הראשונה בין שהיתה ההקדמ' שבטולה מכוון
שוללת כוללת או מחייבת כוללת כי אם היתה כוללת מחייבת
נסתרה אם בשוללת כוללת ואם בשוללת חלקית ואם היתה
שוללת כוללת נסתרה אם במחייבת כוללת ואם במחוייבת
חלקית ונבאר שהמחלוקת להקדמות הגדולות תהיה אם
היתה כוללת בתמונה הראשונה ואם היתה חלקית בתמונה
השלישית מן החמרים עצמם המשל בזה שאם הניח
מניח שא' נמצא בכל ב' ורצינו לסתור זאת הכוללת בתולדה
כוללת שוללת אנחנו נניח שא' שלול מכל מה שיקיף בב' וינשא
על ב' ויהיה על דרך משל ג' ויהיה ב' נושא בטבע לג' וג'
נושא לא' וזה חבור התמונה ראשונה בהכרח ואם סתרנוה
סתירה חלקית לקחנו שא' שלול מקצת ב' ויהיה זה הקצה ד'

[Page 159v]
ויבא ד' נושא בטבע לשני הקצוות וזהו חבור התמונה
השלישית ותהיינה שתי ההקדמו' המונחות לסתירה
מקבילות בכל להקדמה שנכוון בטולה אם מצד שהם
יותר כוללות ואם מצד שהם יותר מיוחדות וכזה נעשה כשהיתה
ההקדמה שנכוון בטולה כוללת שוללת המשל בזה מן החמרים
שנכוון אל סתירת מאמ' האומר כל זוג ההפכים ידיעתם
אחת וכאשר רצינו שנסתור זה בהקדמה כוללת שוללת
לקחנו שוללת שתקיף בו והוא מאמרנו אין זוג אחד מן
המקבילות ידיעתן אחת ויהיו ההפכים שהם נושא ההקדמה
שכוון בטולה נכנסים תחת המקבילות. ויחובר ההקש בתמונ'
הראשונה והוא שההפכים מקבילות ואין זוג מן המקבילות
ידיעתם אחת א"כ אין זוג אחד מן ההפכים ידיעתם אחת.
ואם סתרנו זאת ההקדמ' הכוללת בהקדמה חלקית לקחנו
הנשוא בה שלול מקצת ההפכים ויהיה על דרך משל
שהמוסכל והידוע אין ידיעתם אחת ויבא הגבול האמצעי נושא לשני הקצוות
ויחובר ההקש כן המוסכל והידוע אין ידיעתם אחת והמוסכל והידוע
הפכים. וא"כ קצת ההפכים אין ידיעתם אחת.
וכזה יקרה כשהיתה ההקדמה שנכוון סתירה שוללת
כוללת רצוני לומ' שאם הסותרת לה היתה כוללת
היתה בתמונה הראשונה ואם היתה חלקית היתה בתמונה
השלישית
ולפי שהוא מבואר שהוא מחוייב שיחובר ההקש
חבור שיהיה דבק לנמצא ר"ל שיהיה בו הנשואים בשכל כפי
מה שהם בטבע חוץ לשכל והוא אשר נושע במשא על המנהג
הטבעי הוא מבואר שהסותרות ג"כ מתחברות בתמונה
הראשונה ובשלישית כי חומר ההקדמה שנקח אותה סותרת
בכח יגזור זה כי אם היתה כוללת כמו שאמרנו היתה
התמונה הראשונה ואם היא חלקית היתה התמונה השלישית
ואם הסותרת בתמונה השנית אמנם יבא זה לא באשר

[Page 160r]
נניח ההקדמ' שהיא בכח הסותרת להקדמה בטולה מתחלת הדבר
על שהיא מבוארת בעצמה אבל כאשר נניח הפכה תחלה על
שהוא מבואר בעצמו עוד נניח שהיא מתהפכת ולזה יצטרך
הסותר בתמונה השנית כמו שיאמר ארסטו על מעשה רב
והמשל בזה כי כשרצה שיסתור מאמרנו א' בכל ב' סתירה
כוללת בתמונה השנית הוא יניח תחלה על שהוא מבואר
בעצמו שג' המקיף בב' איננו בדבר מא' עוד נניח שזה מתהפך
עד שישוב א' איננו בדבר מג' וזה כלו מרחק יוצא מן הטבע
עם שהוא משא על זולת המנהג הטבעי וכזה הענין בסתירה
החלקית שתהיה בתמונה הראשונה ואלו הם מיני הסתירות
בתמונות שעל דרך משא והנה ג"כ סתירות לקוחות מן ההפך
ומן הדומה ומן הדעת המקובל מאחד רצוי או מרבים
רצוים והסתירה מן ההפך ומן הדומה תהיה בהקשי' התנאיים.
והמשל לסתירה מן ההפך שיניח מניח שהטוב הוא אשר
יאהב אל כלל אחיו ונסתרה כאשר נאמר לו אלו היה טוב הוא
אשר יאהב אל כל אחיו היה הרע הוא אשר ישנא אל כלל אחיו
והמשל לסתירה בדומה שיניח מניח שהרחות יהיה כאשר
יצא מן הראות דבר אל הנראה ונאמ' לו אלו היה זה היה השמע
בדבר יצא מן השמע אל הנשמע והמשל לסתירה שתהיה מן
הדעת המקובל מאמ' האומר אין ראוי שיתנצלו השכירים
כאשר חטאו כי מלך היה שלא יקבל התנצלותם והיה מחייב אותם
העונשים

המאמר בסמן ובאות


אמר ואם האות והסמן אינם דבר אחד כי האות תהיה מן
ההקדמו' המשובחות והן אשר תהיינה מן האפשרות
אשר על הרוב ר"ל שיהיה או שלא יהיה על הרוב וימצא

[Page 160r]
או לא ימצא וזה במאמ' האומ' שהנשואי' ינשאו ושהאוהבי' יאהבו.
ואם הסמן יהיה מן ההקדמות שהם ראיות על מציאות
הדבר והויתו ואלו הראיות אם שתהיינה הכרחיות
ואם מפורסמות האמת בהם והסמן שיורה על מציאות
הדבר ינשא על שלשה צדדים במשל מה שינשאו הגבולים
האמצעיים בשלשה התמונות ר"ל אם שיהיה נשוא על הקטן
ונושא לגדול ויחובר הסמן בתמונה הראשונ' ואם שיהיה
נשוא עליהם יחד ויחובר בתמונ' השנית ואם שיהיה נושא
לשני הקצוות ויחובר בתמונה השלישית המשל בזה בתמונה
הראשונה מאמ' האומר זאת האשה כבר ילדה כי הוא בעלת
חלב כי יחובר ההקש כן ואת האשה בעלת חלב וכל בעלת
חלב יולדת א"כ זאת האשה יולדת והיא התולדה והמשל
לחבורו בתמונה השלישית החכמים יקרים כי סקארט יקר
ויחובר ההקש כן סקארט חכם וסקראט יקר והחכם
א"כ יקר והמשל לחבור הסמן בתמונה השנית מאמר
האומר זאת האשה כבר ילדה כי פניה מכורכמים ויחובר
ההקש כן זאת האשה פניה מכורכמים והיולדת פניה
מכורכמים ויולד בתחלת המחשבה שזאת האשה יולדת.
וכאשר התאמת בכל אלו המינים השלשה בשתי ההקדמו'
יחד נקראו הקשים וכאשר נעלמה אחת משתי
ההקדמות אם לביאורה אם לשקרותה נקראו סמן והסמן
שיהיה בתמונה הראשונה איננו חסר מפני אמתת חיוב
התולדה ממנה ואם אשר בתמונה השלישית הוא חסר
מפני שהתולדה תלקח כוללת והיא באמת חלקית ואם אשר
בתמונה השנית הוא חסר מפני שהתמונה עצמה לא יהיה
בו הקש משתי הקדמות מחייבות כי לא מפני כי כשהיתה
האשה היולדת בעת שתלד פניה מכורכמים וזאת האשה

[Page 161r]
פניה מכורכמים יחוייב שתהיה יולדת.
ויכלול כל שלשה סמנים אלו שהקדמותם תהיינה צודקות
ויחלק קצתם מקצת בתמונות שיחוברו בהם
והנקרא מאלו סמן באמת הוא מה שיחובר בתמונה השנית
והשלישית והוא מה שהסמן בו יותר מיוחד משני הקצוות
או יותר כולל משני הקצוות רצוני לומ' קצות הדרוש וכאשר
היה יותר כולל חובר בתמונה השנית וכאשר היה יותר
מיוחד חובר בשלישית ואם הסמן אשר יחובר בתמונה
הראשונה הוא יותר אמתי מן הסמניה והמשובח מהם
והוא אשר ייוחד בשם ראיה

המאמר בהקש הכרת האברים


אמר ואם הקש הכרת הפנים אמנם יהיה מציאותו
אפשרי אצל מי שיקבל שמקרי הנפש הטבעיי' כמו הכונה
והגבורה יורשמו מהם הנפש והגוף בשרש הבריאה כי הוא
ידוע כי המקרים בלתי טבעיים לא יורשם מהם הגוף ואם
תורשם הנפש כמו שידע מלאכת הנגון כבר נרשמה נפשו
ואמנם לא נרשם מזה גופו ואם מי שנברא גבור מבעלי חיים
בטבע או פחדן בטבע יש לאומר שיאמר שימצא לעולם שאלו
המינין מבעלי חיים רשומים מאלו המקרים הטבעיים
וכאשר קובל זה וקובל שימצא למין מין ממיני בעלי חיים
מקרה מן המקרים הנפשים הטבעיים חוייב שימצא לאחד
אחד סמן ומקרים מיוחדים למקרה מקרה ממקרי נפשותם
הטבעיים וכאשר היה הדבר כן אפשר שימצא הקש הכרת
הפנים. והמשל בזה כי לפי שכבר תמצא הגבורה לאריה כבר
יחוייב בבריאותו סמן שיורה על הגבורה כי כבר הנחנו
שהנפש והגוף יורשמו מן המקריים הנפשיים הטבעיים ויהיה

[Page 161v]
זה הסמן בגודל הקצוות העליונות ויהיה א"כ מחוייב שימצא
גודל הקצוות בכל מין ממיני בעלי חיים שהוא גבור כי יחוייב
שיהיה זה הסמן סגלה בגבורה כי כבר הנחנו שלכל מקרה ממקרי
הנפש סמן מיוחד והגבורה כבר ימצא בזולת האריה וזה
שהאדם וזולתו גבור ויחוייב כי כשהשלמנו הסמנים המורים
במין מין ממיני בעלי חיים על המקרים הנפשיים שיוחד
בהם מין אחד או יותר ממין אחר היה זה אשר ימצא בזה
הבעל חיים האחד מהם מקרה אחד או יותר ממקרה אחד
כמו שיהיה באריה הגבורה והחירות ולכל אחד מאלו סמן
שכבר ידענוהו שנפעל בהכרת הפנים ונשפוט על מי
שימצא לו מן האישים זה הסמן שימצא לו זה המקרה ממקרי
הנפש והקש הכרת הפנים יהיה כשהתהפך הגבול
האמצעי על הקצה הגדול ולא יתהפך עליו הקצה
הקטן כי כשהיה הגבול האמצעי בלתי מתהפך על הגדול לא
יהיה הסמן מיוחד בזה הרושם ולא יורה עליו המשל בזה
שאם לא יצדק מאמרנו שכל גדול הקצוות גבור אין תועלת
בזה בבאור שזה האדם גבור לפי שהוא גדול הקצוות וזה כי
אמנם היה עמנו שהגבור גדול הקצוות וגדול הקצוות הוא
הגבול האמצעי והגבור הוא הקצה הגדול וכאשר לא יתאמת
התהפך הקצה האמצעי והוא גדול הקצוות על הגדול והוא
הגבור אי אפשר שנבאר ממנו שזה האיש גבור לפי שהוא גדול
הקצוות כי זה יתבאר בשתי הקדמות אחת מהם שזה האיש
גדול הקצוות וכל גדול הקצוות גבור וא"כ זה האיש גבור !
ואמנם היה מתנאיו שלא יתהפך הקצה הקטן על האמצעי
כי אלו תתהפך היה כל גדול הקצוות אריה וזה
שהנה שלשה גבולים האריה והגבור והגדול הקצוות וגדול
הקצוות הוא האמצעי והאריה הוא הקטן והגבור הוא הגדול

[Page 162r]
ואלו צדק ההתהפך הקצה הקטן על האמצעי והוא שכל גדול
הקצוות אריה לא היה אפשר שימצא גדול הקצוות לזולת האריה
ולא היה אפשר שנבאר בזה שזולת האריה גבור כמו שאלו לא
יתהפך האמצעי על הגדול לא יהיה גדול הקצוות סמן מיוחד
לגבורה.
נשלם ספר ההקש והוא האנלוטיקא הראשונה ויבא אחריו ספר מופת הנקרא
האנלוטיקא השנית ע"י הצעיר אברהם בב"ר מרדכי פריצול ממשפחת האיתנים
מוסדי ארץ פרווינצא שנת רל"ג

וכדי להזכיר התמונות השלש על סדרן מדרגתן חברם המעתיק וכללם בזה

נשלם ספר ההקש לאריסטוטילו


התמונה הא' צריך שתהיה הקטנה מחייבת והגדול כוללת.
השנית משותפת לה בכמות ונבדלת ממנה
באיכות וזה בהקדמו' ובתולדה ורצוני לומ' בשתוף בכמות
בהקדמו' שישמור סדרה הכוללת ר"ל שהיא על כל פנים הגדולה
כמו הראשונה. ורצוני בזה בתולדה שיוליד ג"כ כוללת כמו
הראשונ'. ורצוני בהבדל באיכות כי השנית תוסיף על
הראשונ' בהקדמו' שאינה צריכה מחייבת בקטנה וכזה בעצמו
החסר ממנה שלא תוליד גם מחייבת.
השלישית משותפת לראשונ' באיכות ונבדלת ממנה בכמות
וזה ג"כ בהקדמות ובתולדה. רצוני בשתוף
האיכות בהקדמו' שהשלישית תשמור סדר המחייבת ר"ל שהוא
על כל פנים בקטנה כמו בתמונ' הראשונ' ורצוני בתולד' שתוליד
ג"כ מחייבת. ורצוני בהבדל בכמות כי השלישית תוסיף על

[Page 162v]
הראשונ' שלא תצטרך לכוללת בגדולה ובו בעצמו תחסר ממנה
שלא תוליד כוללת. השנית והשלישית הפכיות בכמות
ובאיכות רצוני בזה כי השני תשמור
סדר הכוללת ולא תשמור סדר המחייבת ותוליד כוללת ולא
תוליד מחייבת. השלישית בהפך לה כי היא שומרת סדר
המחייבת ולא תשמור סדר הכוללת ותוליד
המחייבת ולא תוליד הכוללת. ובכלל שהשנית לא תשמור
סדר חיוב ולא תולידהו והשלישי' לא תשמו' סדר כולל ולא תולידהו
הראשונה היא על ד' פנים. האחד כל ג"ב וכל ב"א
א"כ כל ג' א'. השני כל ג"ב ואין דבר מב"א
א"כ אין דבר מג"א. השלישי קצת ג"ב וכל ב"א א"כ אין קצת
ג"א. הרביעי בקצת ג"ב ואין דבר מב' א' א"כ קצת ג' איננו א'
השנית היא ג"כ בו על ד' פנים האחד כל ג"ב אין דבר
מא"ב א"כ אין דבר מג' א' השני אין דבר מג"ב
וכל א"ב א"כ אין דבר מג' א'. השלישי קצת ג"ב אין דבר מא"ב
א"כ קצת ג' איננו א'. הרביעי קצת ג' איננו ב' כל א"ב אם כן
קצת ג' איננו א'.
השלישית היא על ו' פנים. האחד כל ב"ג וכל ב"א א"כ קצת
ג' א' השני כל ב"ג ואין דבר מב' א' א"כ קצת ג'
איננו א'. השלישי קצת ב"ג וכל ב' א' א"כ קצת ג' א'. הרביעי
כל ב"ג וקצת ב"א א"כ קצת ג' א'. החמשי קצת ב"ג אין דבר
מב' א' א"כ קצת ג' איננו א'. הששי כל ב"ג וקצת ב' איננו
א'. אם כן קצת ג' איננו א'.

נשלמו סמני התמונות ומדרגתם