[Page 17r]
[Page 17v]
והרחב והעומק וזה שמי שהוא מבעלי השעור בעל רחק אחד הוא הקו ומי שהוא בעל שני
רחקים הוא השטח ומי שהוא בעל שלשה הוא הגשם ומפני שלא ימצא הנה רוחק רביעי אחר
שלא ימצא בעל שעור רביעי עשה מאמרו כל הרחקים מקום השלשה רחקים ולזה שבעלי
שעור כלם שלשה ויבדלו בשלשה ולזה היה שם הכל והנקבץ והשלם יותר על זה המספר.
וכבר העידו לזה סיעת פיתגוריש וזה שהם היו אומרים שהדברים כלם נכללים
אמר
בשלשה גבולים ונגדרים בשלשה מפני שהכל והנקבץ יש להם התחלה ואמצע ותכלית
וזהו המשיג הראשון לשלשה ר"ל שהשלשה תחלת המספרים אשר להם התחלה ותכלית ואמצע.
ולהיות טבע השלוש נמצא בדברים בטבע חייבנו עצמנו להגדיל האל בתושבחותינו
אמר
ובתפילותינו בזה המספר ושמנוהו כמו דת לנו נמשכנו בזה אחר פעולת הטבע.
וכבר יורה על ששם הכל והנקבץ לא יותר על פחות משלשה היותנו אומרים בשנים שניהם
ולא נאמר כלם ואמנם בשלשה נאמר כלם וכללם מפני שמספר השלשה יאמר עליו שם הכל
והכלל והיו אלו השני שמות נאמרים על השלם אם כן מספר השלשה מספר שלם. הנה
נתבאר מזה ששם הכל והכלל והשלם יותר על ענין אחד בצורה ואמנם יתחלפו אלה השמות
מצד החומר וזה שכשיהיה המונח לזה כמות נפרד יהיה יותר מיוחד בשם הכלל וכשיהיה
כמות נדבק יהיה יותר מיוחד בשם הכל וכשיהיה המונח לזה הענין הצורה והאיכות ושאר
המאמרות יהיה יותר מיוחד בשם השלם וכשנציע מענין הגשם שהוא הנחלק בלבד לשלשה
רחקים וששאר הבעלי שעור מהם מה שיחלק אל רוחק אחד בלבד ומה שיחלק אל שני רחקים
ושלא ימצא החלוק אל שלשה רחקים אלא לגשם לבד ולא ימצא מספר השלשה כי אם בגדרו בלבד
נתבאר מזה אם כן שהגשם לבדו הוא השלם מכל בעלי שעור ושהקו והשטח חסרים מפני שלא
ימצא בגדרם זה המספר אשר הוא מספר שלם ר"ל השלשה ואמנם הקו והשטח מפני שהיה
הנלקח בגדרם מספר חסר היו חסרים אלא שמפני זה הבאור נלקח מגדר הגשם והיה זה הגדר
לא יתבאר מציאותו לגשם אלא כשיתבאר שכל נדבק מתחלק מפני שרבים מבני אדם רואים
שיש הנה גשמים ובעלי שעור בלתי מתחלקים והיה זה בלתי מבואר הנה בעצמו ואעפ"י
שנתבאר בספר הקודם התחיל לבאר זה הענין הנה לגשם ר"ל שהוא שלם מענין נודע הנה בעצמו
לאלה הבעלי שעור.
[Page 18r]
[Page 18v]
שראוי שיהיה לתנועה הסבובית הפשוטה גשם סבובי מיוחד בה מובדל בטבעו מטבע
הגשמים המתנועעים תנועה ישרה וזה שהוא הציע אלה הדברים שנתבארו הנה במקום
ההקדמה והתולדה במקום הסמוך לה וזה שהוא כשהציע שהתנועות הפשוטות נמצאות
ושהסבובית פשוטה ונמצאת ושראוי שיהיה לכל תנועה פשוטה גשם אחד פשוט יתנועע
בה נראה הוא אם כן שיתחייב מזה שיהיה הנה גשם פשוט סבובי מתנועע בזאת התנועה
הסבובית בהכרח ואחר שהראשון נמצא הסמוך לו נמצא. ואין לאדם לומר שלא יתחייב
ממציאות התנועה הסבובית כי אם גשם מתנועע בסבוב לא גשם כדורי כמו האש והאויר
אשר יראה מענינם שהם מתנועעים בסבוב וזה שהתנועה הסבובית אי אפשר שתמצא
בטבע אלא לגשם סבובי והוא הכדור אמנם במקרה אפשר שתמצא לגשם בלתי כדורי
במציאותה לאש ולאויר ואשר הוצע במאמר אמנם הוא תנועה סבובית בטבע לא תנועה
סבובית מוחלטת ולזה נתחייב שיהיה המתנועע בה גשם כדורי וסבובי ושלא יהיה אחד
מן המתנועעים בטבע תנועה ישרה. זהו אחד מן הבאורים אשר עשאם ארסטו בבאור
שיש הנה גשם מתנועע בטבעו תנועה סבובית. ובאור שני והוא שזאת התנועה
כשנציענה טבעית לגשם המתנועע בה לא ימלט המתנועע בה שיהיה אם אחד מהגשמים
הארבעה הפשוטים המתנועעים תנועה ישרה או שיהיה גשם חמשי ואי אפשר שיהיה
המתנועע בה אחד מן הגשמים הארבעה המתנועעים תנועה ישרה אם כן המתנועע
בה הוא גשם חמשי בהכרח. אמנם שאי אפשר שיהיה המתנועע בה בטבע אחד מן
הגשמים הארבעה הוא יבאר זה בשתי הקדמות האחת שהתנועה הטבעית היא הפך
התנועה היוצאה מן הטבע וההקדמה השנית שהאחד הפך האחד ושאי אפשר שימצא
לאחד יותר מהפך אחד וזאת ההקדמה יקבל מציאותה על צד ההודאה בעל החכמה הזאת
מבעל הפילוסופיא הראשונה. ואחר שנתאמתו אלה השני הקדמות והצענו שהמתנועע
בטבע בסבוב הוא אש או אויר ומה שדומה לאלה היסודות המתנועעים תנועה ישרה
נתחייב בהכרח שיהיה לתנועה האחת יותר מהפך אחד וזה שיש לכל אחד מאלה הגשמים
הארבעה תנועה טבעית ותנועה שהיא הפכה ויוצאה מן הטבע בלתי התנועה הסבובית
כמו האש שיש לה תנועה למעלה בטבע ותנועה למטה יוצאה מן הטבע והיא הפך התנועה
למעלה ואם נמצא לה בטבע תנועה סבובית תהיה היא הטבעית ותהיה לה התנועה
למעלה ולמטה יוצאה מן הטבע והיוצאה מן הטבע הפך לטבעית ויהיו שתי תנועות
הפכיות לתנועה אחת וכבר נאמר שהאחד הפך האחד וזה דבר שאי אפשר ועוד אלו
היתה התנועה הזאת הסבובית לאחד מן היסודות הארבעה היה לגשם האחד שתי תנו'
[Page 19r]
תנועות טבעיות וזה דבר שאי אפשר ואם תהיה מקרית לכל אחד מאלה הארבעה תהיה
בהכרח טבעית לגשם חמשי ואין לאדם לומר שזה הגשם המתנועע סביב האמצע הוא
גשם חמשי אבל זאת התנועה הסבובית נמצאת לו במקרה וזה שאלו היתה לו במקרה
היה ראוי שתמצא לו תנועה אחת פשוטה בטבע ואין הנה כי אם התנועה אל האמצע או
התנועה מן האמצע ואלו היה לו בטבע אחת מאלה השני תנועות היה אם כן אחד מאלה
הארבעה ולא היה לו טבע חמשי אם כן ראוי הוא כשנציע שיש לו טבע חמשי שתהיה לו
זאת התנועה בטבע וכשנציע שזאת התנועה לו בטבע ראוי שיהיה לו טבע חמשי.
ובאור שלישי גם כן וזה שהתנועה הסבובית קודמת בטבע לתנועה הישרה מפני
שהתנועה הסבובית שלמה אחר שלא ימצא בה תוספת ולא חסרון והתנועה הישרה
חסרה אחר שימצא בה התוספת והחסרון והסבה בהיות התנועה הסבובית שלמה היא
שהעגולה שלמה וזה שהיא בעלת תכלית בעצמה אי אפשר בה תוספת ולא חסרון והסבה
בהיות התנועה הישרה חסרה היא היות הקו הישר חסר וזה שהוא אם ימצא בלתי תכליתי
יהיה חסר מפני שהשלם הוא אשר ימצא לו תכלית ואם ימצא תכליתי אמנם תמצא לו
התכלית מצד זולתו ר"ל אשר יקיף בו ולזה יתחייב בהכרח שתגיע תכלית הקו הישר אל
עגולה וכאשר נתישב שהתנועה הסבובית יותר קדומה מהתנועה הישרה ראוי שיהיה
המתנועע בזאת התנועה גשם יותר קדום מהגשם הפשוט המתנועע תנועה ישרה
והיותר קדום מן הפשוט פשוט בהכרח וטבעי וזה שאם יתנועע בה גשם מורכב אמנם
יתנועע לפי שהגשם הגובר עליו כמו שאמרנו. ומופת רביעי והוא שכל תנועה
אם שתהיה מקרית או טבעית ושכל תנועה שתהיה מקרית לגשם אחד תהיה לאחר טבעית
וזאת ההקדמה תתאמת בחפוש וזה שהתנועה למעלה אם תהיה מוכרחת לארץ ומקרית
היא טבעית לאש וכן אם תהיה התנועה למטה מקרית לאש היא טבעית לארץ וכאשר
נתישבו אלה השתי הקדמות נאמר שהתנועה הסבובית אם תהיה מקרית לאלה הגשמים
המתנועעים תנועה ישרה לפי מה שיראה מענינם יהיה ראוי בהכרח שתהיה טבעית
לגשם אחר. ומופת חמשי והיא שזאת התנועה שהיא סביב האמצע ולא תמלט
משתהיה לזה הגשם טבעית או מקרית ושקר הוא שתהיה מקרית כי התנועה המקרית
אי אפשר שתמצא תמידית אין תכלית לה ושהצעת זה יוצאה מכל הקש כי אנחנו רואים
הדברים המקריים כלם אובדים וכבר נתבאר בספר הראשון שזאת התנועה נדבקת ואם
לא תהיה לזה הגשם מקרית היא לו בהכרח טבעית ואם היא טבעית יש לה בהכרח גשם
טבעי מיותר בה כמו שיתיחד באחת אחת מן התנועות הטבעיות גשם גשם מן הגשמים
[Page 19v]
כמו תנועת מעלה אשר תתיחד באש ותנועת מטה אשר תתיחד בארץ ואלו היה זה הגשם
המתנועע סביב האמצע אש כמו שחשבו קצת בני אדם היתה לו זאת התנועה מקרית
כי התנועה הטבעית לאש היא מן האמצע ואלו היתה מקרית היתה נפסדת לפי אורך
הזמן ומאלה המופתים יתבאר כמו שיאמר ארסטו שראוי הוא שיהיה הנה גשם אחד
בלתי אלה הגשמים הסמוכים לנו והוא הגשם המקיף בהם ושיהיה טבעי יותר נכבד
מהם ויותר חשוב ועל הכלל ראוי שיהיה רחק טבעו מטבעי אלו בחשיבות כרחקו מהם
בצד ובמקום.
[Page 20r]
האחת מהן טבעית תהיה האחרת מקרית והמקרית הפך לטבעית ועתיד הוא שיתבאר
שהתנועה הסבובית אין לה הפך ולא לגשם הסבובי. ובאור שני גם כן והוא שמן הדברים
הנודעים בעצמם שמקום החלק בתנועה הישרה הוא מקום הכל וזה שהמקום שיתנועע
אליו בו גוש העפר האחד אליו שם יתנועעו כל חלקי הארץ וכן אל אשר יתנועע הניצוץ האחד
מן האש שם תתנועע האש בכללה ושזה יתהפך רצו לומ' שאל מקום שדרך הכל להתנועע
אליו דרך החלקים להתנועע אליו ואלו היה זה גשם כבד או קל היה מדרך חלקיו שיתנועעו
למעלה או למטה ואלו היה כן היו מורגשים בזמן שאין לו תכלית ואלו היה הדבר כן היה
אפשר שיפסדו והיתה תנועתו הסבובית בהכרח. הנה נתבאר אם כן מזה המאמר
שהגשם הסבובי לא כבר ולא קל.
[Page 20v]
הוא הוה נפסד בהכרח מפני שמתנאי זה השנוי מציאות ההפך והנושא ולזה יהיו נמנעות
ממנו גם כן שאר האיכיות אשר השנוי ההפעליי תנאי במציאותם כמו הבריאות והחולי
והבחרות והזקנה ורצוני לומר הנה בשנוי ההפעליי אשר יהיה באיכויות המוחשות וביחוד
האיכיות הארבעה אשר הם סבות ההויה וההפסד ר"ל החום והקור והלחות והיובש ואמנם
מה שיהיה משאר האיכיות שאין האיכות הזה תנאי במציאותם איננו נמנע מציאותם בו
ומי שעמד על מה שסדרנוהו מן ההקדמות
אמר
כמו מציאות התמונה לו והזוהר.
והמופתים והתבונן בהם התבוננות אמתי יתבאר לו מענין זה הגשם הנכבד
שלא יקבל דבר מאלו השנוים.
אחר שנתבאר מענין זה הגשם שהוא
אמר
אין לו הפך ולא נושא הוא אם כן פשוט בלתי מורכב מחומר וצורה והוא
כחומר בפעל לצורות הנפרדות והוא יותר דומה בחומר ממה שידמה לצורה ואעפ"י
שיש בו דמיון משניהם כי הוא ידמה לחומר מפני שהוא מוחש ונרמז אליו ויש בו כח באנה
והראות
אמר
ושהוא גשם וידמה לצורה מצד מה שהוא בפעל ושאין עצמותו בכח.
מעיד על אלה המופתים והמופתים יעידו לראות ר"ל שלא יראה לחוש בזה הגשם
וכבר יורה מצד המופת הספוקי שהוא בזה שכל הראשונים
אמר
. דבר ממיני השינוים
שהיו מודים באל ובמלאכים כבר הסכימו על שזה הגשם הוא מקום
הרוחניים והמלאכים אשר לא תשיגם הויה והפסד ואמנם הסכימו על זה מפני שראוי הוא
שיהיה מקום הדברים אשר לא יקבלו הויה והפסד בלתי הוה ובלתי נפסד. ועוד כבר
הסכימו על שהוא ממציא ההויה וההפסד והשנוי ויוצרם וראוי הוא שיהיה יוצר השנוי
וכבר יספיק שהוא בלתי משתנה ובלתי מתפעל שהוא לא סר
אמר
.בלתי משתנה
בדורות החולפים והזמנים העוברים על זה הענין ושהוא לא הגיד עליו אדם מעולם
שנשתנה לא בכללו ולא בחלקיו ושקר הוא שיהיה מנהגו לקבל השנוי ועדיין לא נראה בו
בזה הזמן הארוך אשר הועתקו אלינו בו קורותיו.
והנה יורה על שדעתנו בו
אמר
אינו דעת בדויה שהראשונים היה דעתם בו בזאת הדעת ר"ל הכלדיים אשר
היתה בהם החכמה נמצאת מקדם וזה שהם היו מאמינים בזה הגשם הראשון שהוא בלתי
הארץ ובלתי האש ובלתי המים ובלתי האויר ושהוא תמידי התנועה ומהיר התנועה ועל
זה הענין ממנו היו מורים עליו בשם האתיר ולזה קראוהו בו לא לפי מה שנטה אליו
ואמנם שמספר
אמר
אנכסגוריש שהוא היה רואה ששם האתיר אמנם יורה על האש
הגשמים הפשוטים חמשה זה מבואר ממה שהצענו שמספר הגשמים הפשוטים
לפי מספר התנועות הפשוטות ושהתנועות הפשוטות שתים בלבד ישרה וסבובית
[Page 21r]
ושהישרה תחלק אל ארבע תנועות הפכיות ואמנם שאינם יותר מחמשה זה מבואר אחר
שנתבאר שהתנועה הסבובית לא תחלק אל תנועות הפכיות כהחלק התנועות הישרות
ויהיו שם גשמים סבוביים הפכיים כמו שיש הנה גשמים ישרים הפכיים. ואמנם
שהתנועה הסבובית אין לה הפך והוא שהצענוהו קודם זה ארסטו יבאר זה על זה
הצד אשר אומר שאם יהיה לתנועה הסבובית תנועה הפכיית התנועה הישרה יותר
ראויה שתהיה הפך לה משאר התנועות אך אם התנועה הסבובית איננה הפכית לתנועה
ישרה לא ימצא לתנועה הסבובית הפך כלל וזה כשימצא מה שהוא ראוי להיות הפך
בלתי הפכי יהיה מה שאיננו ראוי בזה יותר רחוק משיהיה הפכי אמנם שהתנועה הישרה
היא היותר ראויה מן התנועות שיחשב בה שהיא הפך התנועה הסבובית זה יראה
משהתנועה הסבובית הפכית לתנועה הישרה בשני חלקיה אשר הורכבה מהם וזה
שהתנועה הסבובית מחוברת מתנועת הגבנונית ותנועת הקבוב ושניהם יתחלפו
לתנועה הישרה וזה שהסבובי יתחלף הישר בגבנוניתו ובקבובו ואחר שהיתה התנועה
הסבובית הפכית לתנועה הישרה באלה השתי תנועות עם שכל אחת מהן הפכית לחברתה
רצו' לומ' תנועת הגבנונית והקבוב תהיה הישרה היותר ראויה שבתנועות שתהיה הפך
לה ובכלל שההישרה יראה שהיא חזקת החלוף לסבובית מן הסבובית לסבובית. ואמנם
שהתנועה הישרה איננה הפך לתנועה הסבובית זה יתבאר משהתנועה הישרה הפך התנועה
הישרה ואלו היתה התנועה הישרה הפך הסבובית היה נמצא להפך יותר מהפך אחד. ועוד
שהתנועה הישרה אמנם היא הפכית לתנועה הישרה מצד הפכות המקומות אשר אליהם
יתנועעו ואין אנחנו מוצאים הפך בין מקום הסבובי ומקום הישר וזה שהתנועות אמנם
יהיו הפכיות במה שממנו ובמה שאליו התנועה ואמנם התנועה הסבובית מפני שיהיה
בהם מה שממנו ומה שאליו אחד בעצמו לא היה אפשר שיהיה ביניהם הפכות ולזה יאמר
ארסטו שמי שחשב שימצא הפכות במה שממנו התנועה הסבובית ובמה שאליו כמו שימצא
בזה בישרה כבר החטיא הכונה והמשל בזה שיחשוב חושב כשנציע ששני מתנועעים יתנועעו
על קשת א"ב האחד מהם מא' אל ב' והאחר מב' אל א' שהתנועה אשר תהיה מא' אל ב' על
קשת א"ב היא הפך התנועה מב' אל א' כמו שתנועה מא' אל ב' על קו ישר היא הפך התנועה
מב' אל א' על הקו ההוא בעצמו כבר טעה וזה שהתנועה מא' אל ב' איננה תנועה בין שני דברים
שהם בתכלית הרוחק מצד מה שהוא תנועה על הקשת מפני שאפשר שנרשום בין נקדת
א' ונקדת ב' קשתות אין תכלית להם וכבר נאמר בגדר ההפכים שהם השני דברים אשר
הרוחק ביניהם תכלית הרוחק ר"ל שלא ימצא ביניהם רוחק יותר גדול ממנו מפני שכל רחק
[Page 21v]
שיפול בין שני נקדות על דרך הסבוב ימצא רוחק גדול ממנו.
ואם הדבר כן התנועה
מא' אל ב' אמנם היא הפך התנועה מב' אל א' מצד מה שהיא על רחק ישר. ואם יאמר
שכשנרשום קשת א"ב חצי עגול אי אפשר שיפול בין א' וב' חצי עגול בלתי החצי ההוא הנרשם
ויהיה הרוחק אשר בין א' וב' על חצי העגול אחד ואי אפשר שיהיה שם רוחק יותר גדול ממנו
מצד מה שהוא חצי עגול ויהיה א' מב' על חצי העגול בתכלית הרוחק מפני שלא יפול בין א'
וב' חצי עגול בלתי החצי הנרשם יאמר שאינו נראה שיש בין חצי העגול והקשתות
הנופלות בין שתי קצות הקטר ערך מפני שלא ידבק חלק מחצי העגול על חלק מהקשתות
ההם לא ישתנה חלק מהם אל חלק כי הערך אמנם יהיה בין הנדבקים המשתוים ולזה
יראה שהישר הוא הנלקח בגדרי ההפכים וזה שהקו הישר הוא אשר ישוער בו היותר רחוק
שברחקים והמשוער בו ראוי בהכרח שיהיה ממין המשוער אם כן הרחק שהוא בתכלית
הרוחק בין שני הפכים הוא ישר בהכרח ואמנם היה הקו הישר הוא אשר ישוער בו רחק
הרחקים שיש בין שני הדברים מפני שהוא הקטן שבקוים המדבקים בין שתי נקדות
ולזה נאמר בו שהוא מדה ושהוא הקצר שבקוים ואחר שהענין כן ההפך אשר בין התנועה
מא' והתנועה מב' אם ימצא ביניהם הפך אמנם ימצא מצד שהם על רוחק ישר.
ועוד אלו הודינו שהתנועה על חצי עגול מא' אל ב' הפך התנועה אשר עליו מב' אל א' לא
היה אפשר שיצויר זה בהם אלא מאשר הם מתנועעים בחצי העגול בלבד ולא ישלימוהו
לא מאשר הם מתנועעים בעגול כלו כי העגול להם אחד בעצמו מפני שאין בו נקדה בטבע
היא התחלה ולא תכלית בטבע ר"ל על המקיף ואם הדבר כן ההתחלה והתכלית להם אחת
בטבע וכבר אמרנו שהתנועות ההפכיות אם אשר יהיו מהתחלות הפכיות ואל תכליתות
הפכיות ר"ל מנקדות הפכיות אל נקדות הפכיות כמו התנועה מלמעלה אל מטה ומן
הימין אל השמאל. ועוד שארסטו אומר שאלו היתה התנועה הסבובית הפך התנועה
הסבובית היה מציאות אחד ההפכים בטל וזה שהוא חושב שיתחייב מזה אם שלא תמצא
תנועה סבובית או שיהיה מציאות אחד משני ההפכים בטל ואמנם איך יתחיב זה
הוא כפי מה שאומר וזה שאחר שהיה נראה מענין התנועה הסבובית שהיא אחת במין
יתחייב בהכרח מהנחת תנועה סבובית הפך התנועה הסבובית שתהיה ההפכות מהם
נמצא במין האחד וכשנציע הפכות נמצא במין מן המינים אי אפשר שיחשב כי אם
בחלקי איש איש מאישי המין ההוא וזה שהשני הפכים מפני שהם הם אשר הרוחק ביניהם
בעצם תכלית הרוחק אי אפשר שיחשב זה באישים אשר הם אחד במין ר"ל שיהיה איש
מהם הפך איש בכללו ואם הדבר כן לא ישאר הנה אלא שיהיה האיש יש בו חלקים הפכיים
[Page 22r]
וכשנציע תנועה אחת סבובית הפכית לתנועה סבובית הנה אם כן בתנועה הנרמז אליה
חלקים הפכיים ואם ימנעו החלקים ההם לא תהיה שם תנועה כלל ואם יגבר אחד מהשני
הפכים יהיה מציאות ההפך האחד בטל ולא יתחייב ממצאנו התנועות הרקיעיות
מתחלפות התנועות מן הצד ר"ל שקצתם מתנועע מן המזרח אל המערב וקצתם בהפך
שנאמר שאלו התנועות הפכיות מפני שאין כל חלוף הפך ואמנם ההפך הוא הדבר
שבתכלית החלוף ואלו היה זה החלוף ביניהם בתכלית לא היתה התנועה הסבובית אחת
במין כמו שהערבי אלו היה מתחלף מן הרומיי חלוף שלם לא היה האדם אחד במין אם כן
החלוף אשר ימצא בתנועה הסבובית בזה הענין איננו חלוף מחייב שיהיה ביניהם הפכות
ואם לא היה זה לא תהיה התנועה הסבובית אחת במין כמו שהחלוף אשר בין הרומיי
והברבריי איננו חלוף מחייב שיהיה ביניהם הפכות מפני שמתנאי ההפכים המוחלטים
שלא יהיו אחד במין ואלו הודינו שהתנועות הסבוביות המתחלפות הצדדים רבות במין לא
יתחייב מזה שתהיינה הפכיות במוחלט כי אין ראוי שיהיה כל מה שהם בזולת מין שיהיה
הפכו במוחלט כמו שיתחייב במי שהם הפכים מוחלטים שיהיה זה זולתי זה במין.
הנה התבאר מזה שהתנועות הסבוביות אין בהם הפכות ואן הדבר כן הגשם הסבובי טבע
אחד ואיננו הוה ולא נפסד. וכבר יראה שהגשם הסבובי אין בו הפכות וזה שסבת ההפכות
הוא מעלה ומטה וסבת מעלה ומטה הוא הגשם הסבובי והגשם הסבובי הוא סבת ההפכות
אם כן אין בו הפכות וזה מופת אמתי אעפ"י שלא זכרהו ארסטו.
[Page 22v]
בהתחלת הדרך יבוא האדם אל טעות גדולה כי כל מה שירחק מתחלת הדרך תוסיף טענתו
עד שתשיבהו הולך על הפך הצד אשר כוון ההליכה אליו כן הענין בטעות הנופל בדברים
שהם התחלות לדברים רבים וכל מה שתהיה ההתחלה יותר גדולת הכח יהיה הטעות הנופל
בה מביא אל טעות יותר גדולה וכן הענין באלה השני מבוקשים מענין העולם ר"ל אם הוא
בעל תכלית או בלתי בעל תכלית ואם הוא בעל תכלית אם הוא אחד או הרבה כי סבת
מחלוקת בני אדם במה שעבר ובמה שעתיד בהרבה מענין הנמצאות איננו דבר יותר גדול
ולזה ראוי הוא עלינו לחקור
אמר
ממחלוקתם באלה השני מבוקשים מענין העולם.
תחלה אם אפשר שיהיה גשם בלתי בעל תכלית או אי אפשר אחר כן
נחקור על זה הענין בעולם ומבואר הוא הנה שאי אפשר שימצא גשם בלתי בעל תכלית
בפעל ויעשה בבאור זה בכלל שלשה מופתים השנים מהם מתיחסים והשלישי הגיוני
כולל. המופת הראשון אמר מפני שהיה כל גשם אמנם יהיה פשוט או מורכב או מורכב אם כן
הגשם הבלתי בעל תכלית אם היה נמצא הוא פשוט או מורכב אך אחר שהיה ענין המורכב
בזה נמשך אל ענין הפשוט וזה שאם יהיו הפשוטים בעלי תכלית בשעור ובמספר
ראוי שיהיה המורכב בעל תכלית ואם יהיו הפשוטים בלתי בעלי תכלית באחד מאלו או בשניהם
ראוי אם כן שיהיה המורכב בלתי בעל תכלית נראה שהראוי בזה שישים התחלת החקירה
על הגשמים הפשוטים והתחיל מהם בגשם הסבובי ובאר מענינן שהוא בעל תכלית והביא
בזה ששה מופתים .
[Page 23r]
וזה שהסבובי אם יהיה בלתי בעל תכלית אי אפשר שיקרה בו מה שאמרנו שהוא מחויב
שיקרה לגשם הסבובי ר"ל שיהיו הקוים היוצאים ממרכזו מתנועעים עד שישובו אל
המקום אשר התנועעו ממנו ושיהיה כשנחשוב אחד מהם נח והאחר מתנועע שיתנועע
עד שיתדבק המתנועע על הנח וכשאי אפשר שיקרה בו כמו זה לא תמצא לו תנועה
סבובית והשמים נראהו מענינם שיש להם תנועה סבובית ואמנם היה הגשם הסבובי
הבלתי בעל תכלית אי אפשר שיקרה בו זה הוא מה שזכרנו משהרחקים אשר בין הקוים
היוצאים ממרכזו בלתי בעלי תכלית ושאי אפשר שיכלה המתנועע מחתוך מרחק בלתי
בעל תכלית והמשל בזה שכשנרשום עגולת א"ב בלתי בעלת תכלית ומרכזה ג' והשני קוים
הבלתי בעלי תכלית היוצאים ממרכזה קו א"ג היוצא אל בלתי תכלית וקו ג"ב היוצא גם כן
אל בלתי תכלית וחשבנו קו ג"ב נח וקו א"ג מתנועע לא היה אפשר בו שידבק על קו ג"ב
מפני שהרוחק שביניהם בלתי בעל תכלית והמרחק שהוא בלתי בעל תכלית אי אפשר
שיחתכהו מתנועע כלל ואם הדבר כן גשם א"ב איננו מתנועע תנועה סבובית מפני
שכבר הצענו שהתדבקות קו א"ג על קו ג"ב כשנחשוב האחד מהם מתנועע ואחר נח
הוא מסגולות הסבובי אם כן מה שהצענו סבובי איננו סבובי וכל הצעה שתשוב בטלה
היה שקר. וזה הוא המופת הראשון. המופת השני. וזה המופת מקדים
לו הקדמות אחת מהן שכל מתנועע שיתנועע בזמן בעל תכלית
הוא מתנועע תנועה בעלת תכלית ובמרחק בעל תכלית וזה דבר כבר התבאר בשמע
הטבעי והשני שכל מי שהוא בעל תכלית יש לו התחלה וסוף. והשלישית שאם נקח מן
הזמן הבעל תכלית זמן בעל תכלית והיה הנשאר בעל תכלית. והרביעית שהגשם הסבובי
ישלים סבובו בזמן בעל תכלית. והחמשית שהגשם הסבובי הבלתי בעל תכלית כשנוציא
ממרכזו קו ונעבירהו בו ילך אל בלתי תכלית וכן כשנוציא בו מיתר ילך גם כן אל בלתי תכלית
משני קצותיו. וכאשר נתישבו אלה ההקדמות הציע עגולה ועליה אב"ג והציע הקו הבלתי
בעל תכלית היוצא ממרכזה קו הג' והמיתר הבלתי בעל תכלית משני קצותיו קו הא"ב ואמר
מפני שהצענו שהגשם הסבובי ישלים סבובו בזמן בעל תכלית קו הג' אם כן כשיתנועע בתנועת
העגולה עד שישוב אל מקומו תהיה תנועתו בהכרח בזמן בעל תכלית ומבואר הוא שזה
הזמן יחלק אל שנים זמנים זמן יהיה בו קו הג' בלתי חותך לקו א"ב הבלתי בעל תכלית משני
קצותיו וזמן יהיה בו חותך לקו א"ב הן שנציע קו א"ב מתנועע אל הפך הצד אשר יתנועע
אליו קו הג' או שנחשבהו נח וכישחסר מזמן הסבוב השלם הזמן אשר יהיה בו קו הג'
בלתי חותך לקו א"ב ישאר הזמן אשר יחתכהו בו בעל תכלית ואם יהיה הזמן אשר יחתכהו
[Page 23v]
בו בעל תכלית תהיה התנועה אם כן בעלת תכלית והמרחק בעל תכלית וכבר היה בלתי
בעל תכלית וזה שקר אי אפשר. ועוד שכל בעל תכלית יש לו התחלה ואם הדבר כן יש
לחתיכת קו הג' לא"ב התחלה והיא הנקדה הראשונה שיפגשו בה שני קוים וידבק האחד מהם
באחר אך כשנציע השני קוים בלתי בעלי תכלית לא יהיה אפשר שתמצא להם נקדה
ראשונה שיחתכו עליה וזה שהשני קוים אשר יפגשו בסבת התנועה על זאת ההצעה
מפני שהיה אי אפשר בהם שיפגשו באחת הנקדות אשר באמצע מן המבואר הוא אם כן
שראוי שידבק האחד מהן באחד הנקדה אשר בקצהו או בשתיהן והקו הבלתי בעל תכלית
אין לו קצה על כן לא ידבק בו דבר ולא ימצא לו התחלת החתוך וכבר הוצע שהוא נמצא לו
וזה שקר אי אפשר מפני שכבר התבאר מענין הגשם הסבובי אשר בזה התאר שימצא לו
התחלת חתוך לאלה השני קוים מפני שימצא לזמן החתוך התחלה. הנה כבר התבאר מזה
המאמר שאי אפשר שימצא הגשם הסבובי המתנועע סביב האמצע בלתי בעל תכלית .
המופת השלישי וזה המופת הוא מקדים לו שתי הקדמות האחת מהן היא כשיהיו
שני גשמים בעלי תכלית האחד מהם נכחי לאחר ומונח על צדו והתנועע
כל אחד מהן בצד הנכחי לתנועת חברו או שהתנועע האחד מהם והאחר נח שכל אחד
חותך את חברו בזמן בעל תכלית ויפרד ממנו ואין הפרש ביניהם בזה אלא כשיתנועע כל אחד
מהם נכח תנועת חברו יהיה הפרדם יותר מהרה. וההקדמה השנית היא כשיהיו שני בעלי
שעור על זה התאר ר"ל שהאחד מהם מונח על צד חברו ונכחו יהיה אחד מהם בלתי בעל
תכלית או שניהם בלתי בעלי תכלית והתנועע האחד מהם ונח האחר או התנועעו יחד
על הנכח שאם נודה שיפרד ממנו ויחתכהו יתחייב מזה שיהיה חתוכו לו בזמן בלתי בעל
תכלית וזה שכבר התבאר שהמרחק הבלתי בעל תכלית אם יחתך אמנם יחתך בתנועה
בלתי בעלת תכלית בזמן בלתי בעל תכלית לפי מה שהתבאר במאמר הששי מספר השמע
וכשנתישבו אלה השתי הקדמות ונציע הגשם הרקיעי בלתי בעל תכלית יתחייב שיחתך
המרחק הבעל תכלית בזמן הבלתי בעל תכלית ואנחנו נרגיש הגלגל חותך בכללו החתכה
מן הארץ בזמן בעל תכלית ואם נציעהו בלתי בעל תכלית יתחייב שיחתכו שני בעלי שעור
האחד מהם בלתי בעל תכלית והאחר בעל תכלית כל אחד מהם לחברו בזמן בעל תכלית
וזה שקר אי אפשר. המופת הרביעי וזה המופת הוא מישב לו תחלה הקדמות
שלשה האחת מהן שכל תמונה בעלת תכלית והשנית היא שאם
ימצא גשם בלתי בעל תכלית מתנועע בסבוב ראוי שתהיה התנועה הסבובית בלתי בעלת
תכלית. והשלישית היא שאם תמצא תנועה סבובית בלתי בעלת תכלית ראוי שתמצא
[Page 24r]
תמונה סבובית בלתי בעלת תכלית.
אמנם ההקדמה הראשונה תראה מרושם התמונה
וזה שאחר שהתמונה היא אשר יאמר התשבורי בנשמה שהיא אשר יקיף בה גבול אחד
או גבולים היה נראה שהדבר אשר יקיף בו הגבול מצד מה שיקיף בו הגדר בעל תכלית
ואתה תבין זה מן הקו והשטח שאמנם הקו היה אפשר בו ציור העדר התכלית מצד האורך
בלבד לא מצד הבדלו המיוחד אשר הוא בו מה שהוא והוא העדר הרוחב אחר שהיה גדרו
שהוא ארוך ולא רחב וכן השטח אמנם היה אפשר לדמות בו העדר התכלית מצד
האורך והרוחב לא מצד העדר והעומק שהוא הבדלו אשר בו יגדר ובכלל התכלית אמנם
ימצא לדבר מצד הצורה והעדר התכלית מצד החומר ואחר שהיתה התמונה היא הצורה
לא היה אפשר לדמות בו מה שאין תכלית לו ולזה אי אפשר שימצא משולש אין תכלית
לו ולא מרובע אין תכלית לו כמו שאי אפשר שתדומה צורת הרגל ברגל אין תכלית לו
ואמנם ההקדמה השנית והיא שהגשם הסבובי הבלתי בעל תכלית ראוי שתהיה תנועתו
הסבובית בלתי בעלת תכלית זה נראה ממה שהתבאר בששי שהגשם הבלתי בעל תכלית
ראוי שתהיה תנועתו בלתי בעלת תכלית. ואמנם השלישית מבוארת גם כן ממה שקדם
וזה שאחר שכבר נתבאר שאם תמצא תנועה סבובית ראוי שימצא גשם סבובי התמונה
מבואר הוא שאם תהיה התנועה הסבובית בלתי בעלת תכלית הסבוב שהצורה הסבובית
הנמצאת לה תהיה בלתי בעלת תכלית. וכשנתישבו לו אלה ההקדמות הוציאם הוצאת
הקש התנאי המורכב ואמר אם יהיה הגשם הרקיעי בלתי בעל תכלית יתחייב שתהיה
תנועתו הסבובית בלתי בעלת תכלית ואם תהיה תנועתו הסבובית בלתי בעלת תכלית
יתחייב שתהיה תמונתו הסבובית בלתי בעלת תכלית אחר כן השיב סתירת הסמוך
מן ההקש התנאי השני והיא ההקדמה הראשונה והוליד סתירת המוקדם מן ההקש התנאי
הראשון והוא שהגשם הרקיעי אי אפשר שיהיה בלתי בעל תכלית. המופת
החמישי וזה המופת יבאר בו גם כן שהמתנועע בלתי בעל תכלית
השעור אי אפשר שיתנועע בסבוב על זה התאר. ונציע עתה שיש לגשם הבלתי בעל
תכלית העגול מרכז ותהיה עליו נקדת ג' ונעביר על נקדת ג' קו ישר בלתי בעל תכלית
משני קצותיו והוא קו א"ב ונרשום על קו א"ב נקדה על זולת המרכז והיא נקדת ה' ונוציא
ממנה קו על זוית נצבה על קו א"ב ונשים זה הקו גם כן בלתי בעל תכלית משני קצותיו
והוא קו הז' ונוציא מנקדת ג' קו בלתי בעל תכלית חותך קו הז' והוא קו ג"ד ונחשוב שני
קוי א"ב הז' הבלתי בעלי תכלית נחים וקו ג"ד מתנועע בתנועת הסבוב ומן המבואר
שקו ג"ד אי אפשר בו שיחתוך קו הז' מפני שהוא בלתי בעל תכלית משני קצותיו ואם אי
[Page 24v]
אפשר בו שיחתכהו אי אפשר בו שיתנועע עד שישוב לצד הנכחי לו ואם אי אפשר בו זה
אי אפשר בזה הגשם שיתנועע בסבוב אבל הוא מתנועע בסבוב וזה שקר אי אפשר
המופת הששי כבר נתישב לו שהגשם הרקיעי המתנועע בסבוב יראה מענינו
ואמנם
שהנקדה האחת ממנו אי זו נקדה נרשמת תשוב אל המקום אשר היתה בו
בזמן בעל תכלית ואם נציע הגשם הרקיעי המתנועע בסבוב בלתי בעל תכלית יתחייב
שיהיה הרחק אשר הוא בו בלתי בעל תכלית ושתהיה הנקדה האחת כשתשוב אל המקום
אשר נפרדה ממנו כבר חתך הגשם הבלתי בעל תכלית מרחק בלתי בעל תכלית בזמן
בעל תכלית וזה שקר אי אפשר לפי מה שנתבאר בספר השמע טבעי. ואפשר שיובא זה
המופת על דרך היישר בזה הגשם הרקיעי הסבובי חותך הרוחק אשר הוא בו בזמן
בעל תכלית ומי שיחתוך בזמן בעל תכלית הוא בעל תכלית ואם יהיה הגשם הרקיעי ברחק
בעל תכלית הוא בעל תכלית.
הנה התבאר מזה המאמר שהגשם הרקיעי הוא בעל
.תכלית ושאי אפשר שיהיה בלתי בעל תכלית
ואחר
שנתבאר לו זה מענין זה הגשם
הרקיעי רצה אחר זה לחקור על זה הענין בשאר הגשמים הארבעה ר"ל אם
אפשר שימצא אחד מהם בלתי בעל תכלית או יותר מאחד ובאר שהם כלם בעלי תכלית
בשני באורים. האחד מהם על זה התאר. הגשמים הארבעה מהם מה שיתנועע
למעלה בחלטות והוא האש ומהם מה שיתנועע למטה בחלטות והוא הארץ ומהם מה
שיתנועע אל מעלה בערך ואל מטה בערך והוא האויר והמים שהמים מתנועעים למטה
בערך אל האויר ואל מעלה בערך אל הארץ וכן האויר יתנועע למעלה בערך אל המים
ואל מטה בערך אל האש ואחר שהיו תנועות השני גשמים אשר יתנועע האחד מהם
אל מעלה בחלטות והאחד מהם אל מטה בחלטות הפכיות ראוי שיהיו מקומותם הפכים
בחלטות והוא מעלה ומטה בחלטות ואם יהיה אחד מאלה השני מקומות מוגבל ראוי
שיהיה המקום השני מוגבל מצד מה שהוא הפך וזה שיתחייב שיהיה כל אחד מהם מחברו
בתכלית הרוחק ושיהיה רחוקם רחוק אחד וכשיהיה זה ההתנגדות מבואר מענין אלה
השני מקומות מצד מה שהם הפכים והיה נראה מענין המקום השפל שהוא מוגבל ראוי
בהכרח שיהיה המקום העליון מוגבל ואמנם המקום השפל מבואר שהוא מוגבל מפני
שהדברים הכבדים מתנועעים מכל צדי העולם אל האמצע ואלו היה האמצעי בלתי מוגבל
לא היו מתנועעים הדברים הכבדים כי אם מצד אחד בלבד והוא הצד שהוא יוצא מן המקום
אשר אליו התנועה וזה ענין מבואר בעצמו ואם יהיו אלו השני מקומות מוגבלים ראוי שיהיו
שני הגשמים אשר באלה השני מקומות מוגבלים והשני גשמים אשר באלה השני מקומות
[Page 25r]
הם הארץ והאש ואם כן הארץ והאש מוגבלים בעלי תכלית בהכרח. וכאשר נתישב שאלה
שני קצוות נגדרות ר"ל מעלה ומטה יתבאר גם כן שהאמצעי ביניהם נגדר כי מן הדברים
הידועים בעצמם שהקצוות שיהיו נגדרים האמצעיים ביניהם נגדרים ואלו היו אמצעיים
בלתי נגדרים והקצוות נגדרים היו תנועות השמים אשר יתנועעו מן הקצוות בלתי בעלות
תכלית ומה שהוא בלתי בעל תכלית אי אפשר שיחתך ויהיה ראוי שלא יגיעו אלה הגשמים
בעת מן העתים אל מקומותם הטבעיים ר"ל המתנועעים מקצה אל קצה ובכלל הנה כבר
נתבאר בשמע הטבעי שאי אפשר שימצא תנועה ישרה אין תכלית לה ואם יהיו המקומות
אשר באמצע נגדרים והגשמים אשר הם בהם הם האויר והמים המים והאויר הם נגדרים
בעלי תכלית בהכרח. וזהו אחד מן הבאורים אשר נתבאר בו שהיסודות הארבעה בעלי תכלית
הבאור השני
וזה המופת מוצאו כזה. אחר שכל אחד מן הגשמים הארבעה
אם קל או כבד אומר שאם יהיה אחד מהם בלתי בעל תכלית ראוי בהכרח
שימצא כובד בלתי בעל תכלית או קלות בלתי בעל תכלית ואי אפשר שימצא כובד ולא קלות
בלתי בעל תכלית ראוי אם כן שלא ימצא אחד מהם בלתי בעל תכלית אמנם אמתת החיוב
הנלקח הנה בין המוקדם והסמוך ר"ל שאם ימצא אחד מהיסודות הארבעה בלתי בעלי
תכלית שיתחייב שימצא כובד בלתי בעל תכלית או קלות בלתי בעל תכלית הוא יבארהו על זה
הצד. אם לא יהיה כובד הגשם הבלתי בעל תכלית בלתי בעל תכלית יהיה אם כן בעל
תכלית ונציע שיהיה על זה הגשם הבלתי בעל תכלית קו א"ב וכבדו בעלת תכלית אליו אות ג
ונבדיל מהגשם הבלתי תכלית הנרשם עליו א"ב חלק בעל תכלית ויהיה בד' ונציע כובד זה
'החלק עליו אות ה
ויהיה מהמבואר שכובד ה' פחות מכובד ג' ואם איננו כן יהיה כובד הכל
והחלק אחד ונכפול כובד ה' הקטן בכפלת גשמו אשר הוא בד' עד שיהיה משתוה לכובד ג'
הגדול ויהיה הבעל שעור אשר יהיה לו זה הכובד המשתוה לכובד ג' בעל שעור בז' ויהיה יחס
כובד ה' הקטן אל כובד ג' הגדול הוא יחס בעל השעור בד' הקטן אל בעל שעור בז' הגדול וכשנחליף
היחס לפי מה שנתבאר במאמר החמישי מאיקלידס יהיה יחס כובד ה' הקטן אל בעל שעור
בד' הקטן הוא יחס כובד ג' הגדול אל בעל שעור בז' הגדול אבל כובד ג' כבר שמנו אותו לגשם
בא' הבלתי בעל תכלית ויהיה כובד אחד נמצא לגשם בעל תכלית ולבלתי בעל תכלית יחד
וזה שקר אי אפשר כי כובד הגשם הבלתי בעל תכלית יותר גדול בהכרח. ויותר מגונה מזה
שיתחייב מזאת ההצעה שיהיה כובד בעל שעור בעל תכלית יותר גדול מכובד גשם בלתי
בעל תכלית וזה שנרשום בעל תכלית יותר גדול מבז' והוא דרך משל בעל שעור ב"א
ואחר שכבר נתישבה אמתת החבור בזה ההקש התנאי אשר נשאר אם כן הוא אמות התנאי
[Page 25v]
אשר הוא מקביל הנמשך והוא שלא ימצא כובד בלתי בעל תכלית ולא קלות בלתי בעל תכלית
וזה שיתבאר בשנקדים לו שלש הקדמות האחת מהן כשיהיה כובד אחד מתנועע למרחק אחד
בזמן אחד אשר יהיה יותר גדול בכובד ממנו הוא מתנועע המרחק ההוא בזמן יותר מועט
וזה תמיד. וההקדמה השנית שיחס השני זמנים אחד מהם אל האחר הוא יחס הכובד
אל הכובד. והשלישית שכל בעל שעור בעל תכלית הוא מתנועע המרחק הבעל תכלית
בזמן בעל תכלית לפי מה שנתבאר בששי מהשמע טבעי. וכאשר נתישבו אלו ההקדמות
אומר שאם ימצא כובד שאין תכלית לו יתחייב בהכרח אחד משני ענינים אם שתהיה
התנועה בעתה או שיתנועע בזמן אחד בעצמו מרחק אחד בעצמו כובד בעל תכלית
ובלתי בעל תכלית ושני הענינים נמנעים וזה שאחר שיהיה אשר הוא גדול בכובד הוא אשר
יחתוך המרחק בעצמו בזמן יותר מועט ויהיה יחס הזמן אל הזמן הוא יחס הכובד אל
הכובד ר"ל הקטון אל הגדול וכשנציע כובד אין תכלית לו וכובד שיש לו תכלית שהתנועעו
יחד מרחק אחד בעצמו יתחייב בהכרח שיהיה יחס הזמן אל הזמן יחס הכובד אל הכובד
ואין בין מה שיש לו תכלית ובין מה שאין לו תכלית יחס אלא יחס הנקדה אל הקו והעתה
אל הזמן ואם הדבר כן ראוי שיתנועע הכובד הבלתי בעל תכלית המרחק ההוא בעתה
וזה בלתי אפשר לפי מה שהתבאר בשמע הטבעי ואם נציע שהוא יתנועע בחלק מהזמן
שיהיה בתכלית המיעוט היה אפשר שנמצא כובד אחד בעל תכלית יהיה יחסו אל הכובד
הקטן יחס הזמן אל הזמן ויהיה בזמן אחד בעצמו מתנועע מרחק בעצמו כובד
בעל תכלית ובלתי בעל תכלית. ויותר מגונה מזה שיהיה אפשר לנו שנקח זמן יותר קטן
מן הזמן אשר התנועע בו הבלתי בעל תכלית ונקח כובד שיהיה יחסו אל הכובד הקטן יחס
הזמן אל הזמן ויהיה זה הכובד הגדול הבעל תכלית הנלקח מתנועע המרחק ההוא בזמן
יותר קטן מהזמן אשר התנועע בו הבלתי בעל תכלית וזה נמנע נפסד ובכלל כשנציע
כובד בלתי בעל תכלית מתנועע יתחייב שלא יתנועע וזה סתירת מה שהצענו. הנה
התבאר מזה המאמר שאי אפשר שימצא כובד אין לו תכלית ולא קלות אין לו תכלית.
ואם הדבר כן הנה התבאר מה שכוננו הולדתו והוא שלא ימצא גשם פשוט מאלו הגשמים
הארבעה בלתי בעל תכלית
וכאשר נתישב שלא ימצא גשם פשוט אין לו תכלית לא מתנועע
תנועה ישרה ולא מתנועע תנועה סבובית והיו הגשמים הפשוטים נכללים בזאת
זה שאם יהיה בלתי
מופת
.החלוקה אומר שלא ימצא גשם מורכב אין לו תכלית
בעל תכלית אם שיהיה מורכב מדברים בלתי בעלי תכלית בצורה או בשעור או
במספר ומן השקר הוא שיהיו הנה גשמים פשוטים בלתי בעלי תכלית בצורה מפני
[Page 26r]
שכבר התבאר שצורות הפשוטים בעלות תכלית כי התנועות הפשוטות בעלות תכלית
ולכל גשם פשוט תנועה פשוטה ועוד אלו היו הגשמים הפשוטים בלא תכלית בצורה היו
המקומות אין להם תכלית. ובכלל כבר התבאר במאמר הקודם שהגשמים הפשוטים
שעוד אם יהיו בלתי בעלי תכלית במספר יתחייב שימצא מהם
ואמר
.חמשה
גשם אחד בלתי בעל תכלית בשעור כמו שאם יהיו חלקים נמצאים לאש שאין
תכלית להם וכל אחד מהם בלתי בעל תכלית במספר שיתחייב שתמצא אש שאין תכלית לה בפעל
שימששו החלקים ההם ויתקבצו קצתם לקצת והנה נתבאר שקרות אחד מהגשמים
הפשוטים בלתי בעל תכלית בשעור. ואחר שהתבאר שאי אפשר שיהיה המורכב מדברים
בלתי בעלי תכלית בשעור ולא בצורה ולא במספר אי אפשר אם כן שימצא גשם בפעל אין
תכלית לו. וזהו הבאור הראשון בשלא ימצא גשם בלתי בעל תכלית בפעל לא מורכב ולא
פשוט.
[Page 26v]
כיחס ה' המתפעל הבעל תכלית אל חלק מא' בעל תכלית בהכרח ויהיה שעור א"ז וכשנחליף
היחס יהיה יחס הפועל הראשון אל המתפעל השלישי יחס הפועל השני אל המתפעל
הרביעי ר"ל יהיה יחס ד' אל ה' הוא יחס ב' אל א"ז ויהיה בו בזמן אחד והוא זמן ג' פועל פעולה
שלמה בבעל תכלית ובבלתי בעל תכלית ר"ל בא"ז וב"א בעצמו הבלתי בעל תכלית וזה שקר.
ובדמיון זה יתבאר שאי אפשר שיניע מה שאין בו תכלית למה שיש לו תכלית ויהיה אשר אין
ובדמיון זה יתבאר שאי אפשר שיניע מה שאין לו תכלית למה שיש לו תכלית והוא א' פועל בו ב'
הבעל תכלית בזמן ג' ונציע גשם בעל תכלית והוא ד' יפעל בחלק מב' והוא בז' בזמן ג' בכללו
בעצמו ויהיה יחס בז' המתפעל אל ב' בכללו והמתפעל הוא יחס ד' הפועל אל פועל אחד בעל
תכלית והוא ה' וכשנחליף היחס יהיה יחס ד' הפועל אל בז' המתפעל הוא יחס ה' הפועל גם כן
אל ב' בכללו ויתחייב שיהיה ב' מתנועע מן ה' בזמן אשר התנועע בו בז' מן ד' והוא זמן ג'
ובזה הזמן בעצמו יתנועע ב' מן א' הבלתי בעל תכלית וזה שקר אי אפשר. והיות זה
שקר אמנם נתחייב מהודאתנו שבלתי בעל תכלית יפעל בזמן בעל תכלית והיה ראוי
שתהיה פעולתו בבלתי זמן מפני שאין יחס בין הפועל הבעל תכלית ובלתי הבעל תכלית אלא
ביחס הקו אל הנקדה והעתה אל הזמן אמנם כשנציע בכלל שני פועלים מתחלפים פועלים
בנפעל אחד פעולה אחת תהיה בהכרח פעולתם בשני זמנים מתחלפים ויהיה יחס הזמן אל
הזמן הוא יחס הפועל אל הפועל ואם נציע שני פועלים האחד מהם בעל תכלית והאחר
בלתי בעל תכלית שיפעלו בנפעל אחד פעולה אחת יתחייב בהכרח אחד משני דברים אם
שנציע פעולת הפועל הבלתי בעל תכלית בעתה או שנציע פעולת הפועל הבעל תכלית בזמן
בלתי בעל תכלית ושני הענינים שקר. וכן יתבאר גם כן שהגשם אשר אין תכלית לו אי אפשר
שיפעל במה שאין תכלית לו כי מפני שהיה מהנמנע שתמצא פעולה בלתי נגמרת שלמה
ולא הפעלות בלתי נגמר לפי מה שהתבאר בשמע הטבעי יהיה כשהתבאר שלא יפעל הבלתי
בעל תכלית פעולה נגמרת בבלתי הבעל תכלית יתבאר שלא יפעל הבלתי בעל תכלית בבלתי
בעל תכלית במוחלט ואמנם איך יתבאר זה הוא על זה הצד. נציע שני דברים בלתי בעלי
תכלית והם א' וב' ונציע שהאחד מהם והוא ב' יתפעל מא' בזמן ג' הבעל תכלית כי הפעולה
הבעלת תכלית אמנם תהיה בזמן בעל תכלית בהכרח לפי מה שנתבאר בשמע הטבעי
ונציע חלק מהמתפעל והוא בד' מתפעל מן א' ומן המבואר שזה יהיה בזמן יותר מועט
מזמן ג' ויהיה זה הזמן ז' ויהיה אם כן יחס זמן ז' אל זמן ג' הוא יחס בד' שהוא חלק המתפעל
הבלתי בעל תכלית אל חלק אחד ממנו ר"ל מן ב' הבלתי בעל תכלית יותר גדול מחלק בד'
והוא חלק בד"ה ויהיה בד"ה מתפעל מן א' הבלתי בעל תכלית בזמן ג' וכבר היה בזה הזמן
[Page 27r]
בעצמו מתפעל ממנו ב' בכללו הבלתי בעל תכלית וזה שקר אי אפשר ר"ל שיהיו שני מתפעלים
האחד מהם בעל תכלית והאחר בלתי בעל תכלית מתפעלים מפועל אחד פעולה אחת
בזמן אחד הן שיהיה הפועל ההוא האחד בלתי בעל תכלית כמו שהצענו בזה המקום או
בעל תכלית ובכלל אלו היה אפשר בבלתי הבעל תכלית שיתפעל מבלתי בעל תכלית היה שם
הפעלות בלתי בעל תכלית בזמן בלתי בעל תכלית וכבר נתבאר שזה כלו שקר. ואחר שאי
אפשר שיתפעל הבלתי בעל תכלית מהבלתי בעל תכלית בזמן בעל תכלית ולא בבלתי בעל תכלית
הנה הבלתי בעל תכלית אי אפשר שיתפעל מבלתי בעל תכלית בחלטות. וכאשר
נתישב לך זה שהבלתי בעל תכלית אי אפשר שיפעל ולא שיתפעל ונתישב לך שכל גשם מוחש
הוא אם פועל או מתפעל נראה הוא לך אם כבר קראת אנלוטיקא הראשונה שאלה השתי
הקדמות יולידו בצורה השנית שהוא לא גשם אחד מוחש בלתי בעל תכלית.
ואחר שהתבאר
שלא ימצא גשם פשוט ולא מורכב בלתי בעל תכלית בשעור הוא מן המבואר שהעולם בעל
תכלית בשעור מפני שהוא מורכב מפשוטים בעלי תכלית במספר וצורה ושעור. ואין
לאדם לומר שאפשר שימצא חוץ לעולם גשם אין תכלית לו מפני שחוץ ותוך מורים על מקום
וכל גשם הוא במקום והוא מוחש וכל מוחש הוא בעל תכלית אם כן אין חוץ לעולם גשם אין
תכלית לו ואחר שנתבאר שאין חוץ לעולם מקום וכל גשם הוא במקום נתבאר שאין חוץ
לעולם גשם כלל לא בעל תכלית ולא בלתי בעל תכלית ואם לא ימצא חוץ לעולם גשם יהיו
חלקיו הפשוטים בעלי תכלית במספר ושעור העולם אם כן בעל תכלית בהכרח. ואלה השני
באורים הם העצמיים אשר עשאם ארסטו בבאור זה הדרוש.
[Page 27v]
הגשם הבלתי בעל תכלית אם ימצא אי אפשר שתהיה תנועתו סבובית ונשאר שתהיה
תנועתו ישרה ואם יהיה תנועתו ישרה יצטרך בהכרח אל שני מקומות כל אחד מהם בלתי
בעל תכלית האחד מהם שממנו יתנועע והוא המקום ההכרחי והאחר אליו יתנועע
והוא המקום הטבעי אשר בו ינוח ואם יהיו המקומות שנים ראוי שיהיה כל אחד מהם
בעל תכלית ושיהיה הגשם אשר חל בהם בעל תכלית מפני שהבלתי בעל תכלית אי אפשר
בו שימצא בשני מקומות במספר. ועוד אם יהיו לו שני מקומות ראוי שיתנועע
באחד מהם מוכרח ובאחד מהם בטבע ואם תמצא לו התנועה המוכרחת ראוי שימצאו
שני גשמים בלתי בעלי תכלית וזה שהמניע לו בהכרח ראוי שיהיה לו כח בלתי בעל תכלית
ויהיה בלתי בעל תכלית בהכרח ואם יהיו שני גשמים בלתי בעלי תכלית יהיו שם שני
מקומות בלתי בעלי תכלית וזה שקר כי המקום מוגבל אחר שהתבאר מענינו שהוא
התכלית המקיף. ובאור אחר גם כן והוא שאם ימצא גשם בלתי בעל תכלית
יהיה אם שיתנועע בעצמו ומפאת עצמו או יתנועע מזולתו ואם יתנועע מעצמו
יהיה בעל חיים וכל בעל חיים מרגיש וכל מרגיש יש לו מורגשים מחוץ מקיפים בו ואשר
הוא בזה התאר הוא בעל תכלית ואם יהיה המניע לו מחוץ יהיה גשם בלתי בעל תכלית
והיו השני גשמים הבלתי בעלי תכלית שנים וזה שקר מפני שמקובצם יהיה יותר גדול
מכל אחד מהם ויהיה מה שאין תכלית לו יותר גדול ממה שאין תכלית לו. ובאור
שלישי גם כן והוא שהגשם הבלתי בעל תכלית אם הוא מתנועע תנועה ישרה אם שיהיה
כבד או קל ואם היה קל יהיה באופק הכל ואם יהיה כבד יהיה באמצע ואשר הוא בלתי
בעל תכלית אין אופק לו ולא אמצע ומה שאין לו אופק ולא אמצע אין לו מקום מוגבל
ומה שאין לו מקום מוגבל הוא בלתי מתנועע וכל גשם טבעי הוא בהכרח מתנועע אם
תנועה טבעית או מקרית ולזה הם בהכרח במקומות נגדרים.
ובאור רביעי
והוא שהגשם הבלתי בעל תכלית אם יהיה נמצא יהיה לו טבע אחד. לפי שיתחייב שיהיה
בלתי בעל תכלית מכל צדדיו ואם יהיה לו טבע אחד יהיה הנמצא גשם אחד בלבד אם
כבר בלבד או קל בלבד ואחר שקצת הגשמים כבד וקצתם קל הגשם הבלתי בעל תכלית
בלתי נמצא. ואמנם אם יהיה הגשם בלתי בעל תכלית נפרד ונפרק במקום לפי מה
שיאמנו בעלי הדעת הזאת יתחייב להם שיהיה לו טבע הגשמים המתנועעים בטבע
אחד ר"ל אם קלים ואם כבדים וזה שבעל זה המאמר מורה שטבע אלא החלקים הבלתי
בעלי תכלית טבע אחד ויביא המאמר אל השקר הקדום. הנה התבאר מאלה המאמרים
אשר סדרנום שיש לגשם הכל תכלית ושאי אפשר שיהיה בלתי בעל תכלית.
[Page 28r]
[Page 28v]
מאמצע העולם ההוא אל אמצע זה ומזה אל האחר יתחייב לה שתעבור תחלה באופק
העולם ההוא אשר ממנו התנועע ויהיה לו בטבע תנועה אל מעלה ותנועה אל מטה
ר"ל המתהפכים יחד וכן יתחייב באש ולא יהיה הנה אם כן תנועה טבעית מיוחדת בגשם
אחד ויהיה טבע האש הוא בעצמו טבע הארץ ויהיה נמצא מהיסודות אחד וזה כלו מגונה
וקשה וכשיסתלק הנמשך יסתלק הקודם בהכרח אמנם שהקודם הנה אמתי ההתדבקות
בנמשך ר"ל שאם ימצא הנה עולם אחר שיתחייב מזה שיתנועעו היסודות מכל אחד
מהשני עולמים אל האחר זה יתבאר ממה שאומר וזה שראוי הוא שאם ימצא הנה
עולם אחר שיהיה מוסכם בשם לזה העולם ר"ל שיהיה מחובר מהחלקים החמשה הפשוטים
אשר נתבאר שהם חלקי העולם הזה ר"ל הגשם החמישי והיסודות הארבעה וזה שאם
יציע אדם עולם אחד מובדל בטבעו מזה העולם ובלתי מסכים עמו בשם יהיה ענין בלתי
מושכל כמו שאם יציע איש אדם אחד בלתי מסכים עמו בשם האדם יהיה דבר חוץ
מהמושכל וכן יראה הענין בנמצא נמצא וכל שכן כשיצוירו הנמצאות בסבות הקרובות
אשר בהם קיומם וכשנציע שהעולם ההוא ראוי שיאמר בהסכמה עם זה שהעולם ראוי
שיהיו חלקיו פשוטים אחדים במין עם חלקי העולם הזה וכן יתחייב שיהיו תנועות אלו
הפשוטים בהם אחדים במין ולא יהיה שם רבוי כי אם באיש בלבד עד שתהיה האש אשר
תהיה הנה תשתנה מהאש אשר שם במה שישתנו בו החלקים קצתם מקצתם וכן הארץ
ושאר היסודות הארבעה וזה דבר מבואר בעצמו. וכשנצרף אל זאת ההקדמה הקדמה
אחרת אין ספק גם כן באמתתה והוא שמקום החלקים מכל אחד מאלה הגשמים הפשוטים
הוא מקום אחד במספר כמו שיראה מענינם כי אל אשר יתנועע גוש אחד עפר שם
יתנועעו כל חלקי הארץ וכן אל אשר יתנועע הניצוץ האחד שם יתנועעו כל חלקי האש
וכאשר נתאמת לנו שמקומות החלקים אחדים במספר ושהאש שהיא בעולם הזה ובעולם
ההוא הם חלקי אש ראוי שתתנועע האש אל מקום אחד במספר ואם יוצע לה שני מקומות
לפי מה שהתחייב זה אל מי שהציע עולם אחר ראוי שתתנועע אל השני מקומות יחד
או לא תתנועע כלל ואם תתנועע אל השני מקומות יתחייבו הבטולים הקודמים ואם
תנוח לא תהיה שם תנועה כלל ועוד אלו התנועעה היתה הארץ אשר בזה העולם מורגשת
בעת שתתנועע אל מעלה וזה הדבר לא הורגש עדיין ואלו לא היו בעולם ההוא גשמים
מתנועעים תנועה ישרה לא היה שם גשם סבובי ואלו לא היה שם גשם סבובי לא יהיה
שם עולם אחר. וזהו המופת אשר ישען עליו ארסטו בבאור שהעולם אחד באיש
ובכלל ראוי שתדע שמי שיציע שיש שם עולמות רבות דוחה שיש הנה מעלה ומטה בטבע
[Page 29r]
ובחלטות ומי שידחה אלה ידחה התנועות הטבעיות הפשוטות אם כן מי שיציע עולמות
רבות ידחה התנועת הטבעיות ואם התנועות הטבעיות נמצאות העולם אחד בהכרח
והנה יתחייב לאומרים שיש עולמות רבות המאמר ברקות.
[Page 29v]
במספר. אמר ואם אי אפשר לאדם לסתור אלו ההקדמות וההקשים יהיה האמצע אחד
במספר והאופק אחד במספר בהכרח ואם היה האופק אחד והאמצע אחד השמים אחדים
והעולם אחד בהכרח.
[Page 30r]
כשתקרב ממה שאליו התנועה כי כשיקרב המתנועע מוכרח ממה שאליו יתנועע יתרחק
מדוחקו וכשיתרחק מדוחקו תתערב תנועתו כענין בדברים אשר יתנועעו זמן אחד מן
המורה והלוחץ אבל הראות הוא הפך זה רצו' לומ' שכל מה שיקרבו הדברים המתנועעים
ממקומם אשר אליו יתנועעו תתחזק תנועתם אם כן הדברים המתנועעים אל מעלה
ואל מטה אינם מתנועעים ממכריח ולא מלוחץ. וזה מה שרצינו לבאר. ומציאות
התנועות הטבעיות לאלה היסודות הוא דבר מבואר בעצמו ואמנם יעשה ארסטו דמיוני
אלו הבאורים על צד הבאת הראיה עם מי שאפשר שיחלוק על זה או יספק בו אם לחסרון
דעת או למנהג. אמר ואם תהיה ההודאה באלה ההקדמות ראויה ההודאה גם כן
בשהעולם אחד במספר ראויה.
[Page 30v]
[Page 31r]
לפני זה המחקר על כמה פנים יאמר שם העולם כדי להורות מזה על הענין אשר יכוון אליו
בזה המחקר ויאמר ששם העולם היו הקדמונים עושים אותו על שלשה ענינים האחד
על גלגל הכוכבים הקיימים והשני על כל הגלגלים והשלישי על כל חלקי העולם והוא אשר
יורה עליו שם העולם אצלנו וזה הענין הוא אשר יכוין אליו הנה ר"ל שיבאר שהחומר אשר
הועמד ממנו נכלל בו ובאורו לזה הוא על זה התאר אם לא יהיה חוץ לשמים גשם
מהגשמים המוחשים ראוי אם כן שלא יהיה שם חומר כלל כי החומר איננו נמצא נמלט
מהגשם בעל החומר ושיהיה החומר נכלל בו אמנם שאי אפשר שימצא חוץ לשמים גשם
מוחש זה יראה על אלה הפנים אם היה אפשר שיהיה חוץ לשמים גשם יהיה אם מורכב
ואם פשוט ואם יהיה פשוט אם שתהיה תנועתו סבובית או ישרה שכבר נתבאר שלא
ימצא בלתי אלה השני טבעים לגשמים הפשוטים ואם יהיה אחד מאלה השני טבעים
לא ימלט שיהיה שם נמצא אם בטבע או מוכרח וזה שכל גשם נמצא במקום וכל נמצא
במקום לא תמלט מציאותו במקום מאלה השני ענינים ואם יהיה גשם סבובי אי אפשר
שיהיה המקום ההוא לו טבעי מפני שמקומו הטבעי הוא האמצע אשר יתנועע סביבו
וכבר התבאר שהאמצע אחד במספר ואי אפשר שימצא הגשם הסבובי במקום מוכרח
כי התנועה המוכרחת נמנעת ממנו לפי מה שנתבאר קודם זה ואמנם אם יהיה
מהפשוטים המתנועעים תנועה ישרה אי אפשר בו גם כן שיהיה חוץ לעולם במקום בטבע
מפני שכבר התבאר שלא ימצא לאחד מהם בטבע יותר ממקום אחד ואם יהיה בו חוץ
מן הטבע ומוכרח יתחייב שיהיה המקום ההוא לגשם אחר בטבע כי המקום המוכרח
לאחד מן המתנועעים ביושר הוא טבעי למתהפך לו והמשל בזה שהאש מקומה
המוכרח הוא המטה והוא טבעי לארץ וכן הארץ מקומה המוכרח הוא טבעי לאש
וכבר נתבאר שאי אפשר שיהיה שם אחד מאלה היסודות ואין הנה טבע ששי שאפשר
שימצא שם ואם הדבר כן אי אפשר שימצא שם גשם פשוט כלל
ואם לא יהיה שם גשם
פשוט אי אפשר שיהיה שם גשם מורכב מפני שהמורכב אמנם יתרכב מן הפשוטים
הנה התבאר שאין חוץ לעולם גשם ואי אפשר שיהיה מחודש בזמן העתיד מפני שיתחייב
מחדושו השקרים הנזכרים. ואחר שנתבאר שאי אפשר שימצא חוץ לעולם גשם
מהגשמים יראה אם כן שכל החומר שנתהוה ממנו העולם נכלל בו ואם הדבר כן העולם
אחד ואיננו הרבה ואי אפשר שימצא ממנו יותר מאחד והוא שלם ותמים אין לו דמיון
ולא ולו תמורה. הנה נראה מזה המאמר הסבה אשר בעבורה העולם אחד לא הרבה.
[Page 31v]
ולא רקות ולא זמן אמנם מקום מפני שהמקום הוא אשר בו גשם מן הגשמים בפעל או
אפשר שימצא בו ואין חוץ לעולם גשם ואי אפשר שיתחדש שם גשם ואחר שלא יהיה בו
גשם ושאי אפשר שימצא בו אין שם מקום ובזה בעצמו יבאר גם כן שאין שם רקות וזה
שהקדמונים היו מתארים הרקות בשהוא מקום אין גשם בו ואי אפשר שימצא בו.
אמנם הזמן מפני שאיננו דבר יותר ממספר תנועת הדברים הטבעיים ולא היו שם גשמים
אם כן אין שם תנועה ולא זמן. הנה התבאר מזה המאמר שאין חוץ לשמים מקום
ולא רקות ולא זמן ואעפ"י שהמחשבה לא תרצה זה כמו שלא תרצה ציור דברים רבים ממה
אמר ואחר שנתבאר שאין שם זמן ולא מקום הנה
אמר
.שהובא מופת על מציאותם
הדברים אשר שם אם כן אינם במקום ולא יוכל הזמן לכלותם ולישנם וזה שכל
מה שהוא יוצא מאופק הדברים המתנועעים אי אפשר בו שישתנה רק הוא קיים בלתי
משתנה חי ולא יאבד והחיים אשר שם הם הנכבדים שבחיים מפני שהם חיי הנמצאים
אשר לא יקיפם הזמן ולא יעדיף עליהם משתי קצותיו כמו שיקרה לדברים ההוים הנפסדים
אבל אלה החיים משתוים לזמן לא סרו ולא יסורו ועל הענין מההשארות התמידי והמציאות
הנצחי היו הקדמונים מורים בשם נצח שהם היו אומרים שהתכלית והאופק המקיף בזמן
כל אחד מהדברים הנצחיים אשר אין לפניו זמן מיוחד במציאות הדבר ההוא ולא אחריו
זמן הוא עולם הדבר ההוא ונצחותו ולפי זה עולם השמים הוא התכלית והאופק המקיף
בזמן המתשתוה למציאותו אשר אין לו תכלית ואמנם היה זה השם ראוי לשמים מפני
שפעולתם אין לה תכלית ואלו היה לה תכלית היה התכלית והאופק המקיף בהם הוא הזמן
אמר וכבר הגדנו בפילוסופיא הראשונה החיצונה
אמר
.כמו שקרה זה לכל הדברים ההוים הנפסדים
אשר הצענוה להמון שראוי לדבר הרוחני שהוא בתכלית החשיבות שלא
ישתנה ולא יאבד כי הוא העלה הראשונה מפני שאין לו עלה אחרת תניעהו כי אלו היתה לו
עלה אחרת היתה יותר חשובה ממנו וחלילה שאין חשוב ממנו ואם לא היתה לו עלה שתשנהו
אי אפשר שישתנה מעצמו ואלו הצענוהו משתנה בעצמו היה משתנה אם אל דבר שהוא יותר
חשוב ממנו או אל דבר שהוא פחות ממנו ומן השקר הוא שישתנה אל דבר שהוא פחות.
ולא ישתנה גם כן אל דבר שהוא יותר חשוב ממנו מפני שאין חשוב יותר ממנו. ואם אי
אפשר שישתנה מעצמו ולא מזולתו אי אפשר שישתנה כלל.
וזה המאמר כלו אפשר
שיסכים בו העלה הראשונה וההתחלות הנפרדות ואפשר שיסכים בו הגשם הרקיעי אך
מפני גלותו דעתו בהם שאינם במקום הוא יותר ראוי בענינים הנפרדים כי הגשם הרקיעי
כבר יחשב בו בצד מה שהוא במקום ומפני שהדבור הראשון והאחרון הוא בשמים יחשב בו
[Page 32r]
שאמנם כוין ענין השמים וזה שהוא אומר אחר זה המאמר נאמר גם כן שהוא לא יקבל
דבר מהרשמים ר"ל הדבר הרוחני ההוא ותנועתו תמידית לא תכלה וראוי שתהיה לו
התנועה התמידית כי הדברים כלם תנוח תנועתם כשיגיעו אל מקומם הטבעי והם
הדברים שיתנועעו מהפך אל הפך אמנם זה הגשם הסבובי מפני שהיה מה שממנו
יתנועע ומה שאליו יתנועע אחד בעצמו היתה תנועתו תמידית לא תנוח כלל. וזה המאמר
אינו ראוי כי אם לגשם הרקיעי.
[Page 32v]
שלא ישובו אחריו לעולם. והוא חולק עם כל אחת ואחת מאלו השלש דעות ומתחיל מזה
בדעת המיוחס אל אפלטון והוא שהעולם הוה ולא נפסד ואומר
כשתחפש הדברים
ההוים יראה מענינם שכל הוה נפסד והנה יראה שכל הוה נפסד מזה הצד וזה שאם
היה העולם הוה מדברים קודמים לו לא ימלטו הדברים ההם משיהיו אפשריים שיתהוה
מהם העולם או בלתי אפשריים ואם יהיו בלתי אפשריים לא יתהוה מהם העולם בשום
עת מהעתים ואם יהיה אפשר שיתהוה מהם העולם ואחר כך נתהוה מהם אפשרי
הוא גם כן בעולם שיותך אל הדברים שנתהוה מהם מפני שהם במקום היסודות לו כי
הטבע המקבל לצורת העולם והפכו הוא אחד בעצמו ואפשרותם בנושא המקבל המנגד להם
ראוי שיהיה בשוה בענין באפשרות הנמצא בחמרים לקבול הצורות ההפכיות ואמנם
הטענה אשר טענוה בעלי זה המאמר שהם אמרו כמו שהדברים אשר יתרכבו מהם
התמונות במלאכת התשבורת קודמים לתמונות והתמונות הוות מהם מבלתי שיותכו
התמונות אליהם בעת מן העתים כמו התמונה האשיית אשר תתרכב מן המשולשים
והמעוקב אשר יתרכב מן המרובעים כן נאמר אנחנו בעולם שנתהוה מן הדברים
הקודמים לו אעפ"י שמציאותם ביחד ר"ל העולם והסבות אשר מהם נתהוה כמו שתמצא
העלה עם העלול והסבה עם המסובב לא שאחד מהם קודם חברו בזמן כי הזמן אמנם
יהווהו בעלי זה המאמר עם הוית העולם ואם כן הוא ענין העולם בהויה אי אפשר במה
שהויתו בזה הצד שיפסד. וארסטו משיב על זאת הטענה מעצם מה שיאמרוהו
בעלי הכת הזאת בהוית העולם וזה שהם אומרים שהוא אמנם נתהוה בששב מהעדר
הסדר אל הסדר והעדר הסדר מפני שהוא מקביל לסדר לא היה אפשר שיהיה הסדר
מורכב מהדבר שנעדר ממנו הסדר מצד מה שהוא נעדר הסדר על צד מה שימצא
המשולש מורכב מהקוים ר"ל שימצאו יחד הסדר והדבר שנעדר ממנו הסדר כמו שימצא
המשולש והקוים אשר הורכב מהם יחד כי הסדר והעדר הסדר מתנגדים ואי אפשר
התקבצם בנושא אחד בעת אחת ואם הדבר כן הנמצא אשר השיגהו הסדר או שהיתה
צורתו נעדרת הסדר קודם בזמן בהכרח לסדר ואם הדבר כן העולם אם כן הוה ונפסד
ובזה הוא חולק בזה המקום על זה המאמר. ואמנם הכת האומרת בהוית העולם פעם
אחת והפסדו פעם אחרת הנה כאשר יתבונן במאמרם יראה ממנו לפי דעתם שהעולם
נצחי וזה שהוא לא ישתנה אצלם מצורה אל צורה אבל ישתנה אצלם מענין אל ענין
וטבעו טבע אחד בעצמו כמו שנאמר שהאדם ישתנה מהבחרות אל הישישות ומהישישות
אל הזקנה ומהזקנה אל הבחרות אם היה זה אפשר ואמנם היה זה מחויב להם מפני
[Page 33r]
שהם רואים שהיסודות יתקבצו לעתים ויתפרדו לעתים והם אצלם אחדים בעצמם בלתי
מתחלפים בגדר ובמהות ואלו חשבו אלו שהעולם ישתנה בסבוב אל צורות משתנות בעצם
ובמהות היה מחויב להם שיהיו הנה טבעים אחרים בלתי הטבעים החמשה וזה שקר ולזה
לא יאמינו בזה ויחשבו שזה ההשתנות אמנם הוא בענינו ולזה לא יאמינו בהוית העולם
והפסדו בחלטות כי אם במקרה ממקריו ודבר שהוא כזה הוא שנוי באיכות לא הויה והפסד
בעצם.
ואמנם הכת השלישית והם אשר יאמרו שהעולם הוה ואחר כן יפסד הפסד
שלא יתהוה אחריו הוא חולק עליהם ואומר להם שאם היה העולם אחד אי אפשר שיהיה
מאמרם אמת כלל וזה שהדבר שיהיה ממנו העולם ראוי בהכרח שיהיה קודם העולם
ושיהיה אפשר שיתהוה ממנו העולם וכשנציע שהעולם יתהוה ממנו ואחר כן נציע
שהוא נפסד לא ימלט זה מאחד משני ענינים אם שנאמר שהוא יפסד אל הדברים
ההם שנתהוה מהם כהפסד המורכב מן היסודות אל היסודות ויהיה אפשר שיתהוה
מן הדברים ההם פעם אחרת או שיאמרו שכשתפסד הצורה הזאת אשר לו תתהוה לו
צורה אחרת והצורה ההיא גם כן כשתפסד תהיה לו צורה אחרת וזה אין לו תכלית שבאלה
הפנים אפשר שיצויר בזה העולם שכשיפסד לא ישוב אך אינם מאמינים בזה כי המאמין
בזה מאמין בעולמים רבים אין תכלית להם בצורה וזה שקר ואם לא יודו זה ולא יאמינו בו
יתחייב להם שיתהוה העולם אחר הפסדו.
[Page 33r]
הנצחים ושטבע השני נמצאים נבדל ושכל הוה נפסד בלתי נצחי. החלק הששי
בבאור שבלתי הוה ובלתי נפסד יצדק כל אחד מהם בהפוך על הנצחי. החלק השביעי
בבאור שההוה והנפסד ישוב כל אחד מהם על חברו בהפוך. החלק השמיני
במאמר בבטול דעת מי שיאמין שיש הנה דבר נצחי נפסד או הוה לא יפסד או שיש בו כח
על ההפסד מבלתי שיפסד והוא מביא בזה מופתים ארבעה כלליים בנינם הוא על
המופת הראשון אשר עשהו בזה ואחר כך יביא טענה חמשית נלקחת מן החפוש ואחר
כך ישלים המאמר הזה בבאור זה המבוקש.
[Page 34r]
בו שהוא בלתי נמצא ולא בסבת הפסד ובטול שתכנס עליו כי אם בסבת העתקו וזה
שאפשרות העתקו יותר רב מאפשרות בטולו ויהיה שם הנפסד יאמר על זה אמנם על דרך
ההשאלה ולזה יאמר בו שהוא בלתי מורגל ויאמר על ענין שלישי והם הדברים קלי ההפסד
כמו להב האש ופרח הצמחים ואמנם הבלתי נפסד יאמר על ענינם האחד מהם על
הדבר שהוא נמצא בעת אחת ובעת אחרת בלתי נמצא אלא שהפסדו בבלתי סבות ההפסד
כהפסד החוש וסוף התנועה.
והענין השני על הדבר שהוא נמצא בפעל ואפשר שיעדר
באחרונה ובעתיד וזה אולי יהיה העדרו בסבה מסבות ההפסד ואולי לא יהיה. והענין
השלישי ממה שיאמר עליו בלתי נפסד באמת הוא הנמצא בפעל אשר אין בו כח על
ההפסד ואי אפשר שיעדר לעתיד. והענין הרביעי על הדבר שהפסדו קשה כאבן הרוקמים
וראוי שתדע שאלה התיבות הארבע שיאמרו בענין אחד בפנים שונים כחוש המשוש
שיצדק עליו הוה ובלתי הוה ונפסד ובלתי נפסד אמנם הוה למציאותו אחר ההעדר ואמנם
בלתי הוה להיותו נמצא בבלתי סבות ההויה ובאלה השני פנים יצדק עליו נפסד ובלתי נפסד
ומהם מה שיאמר גם כן על ענינים מתנגדים כמו שיאמר הנפסד ובלתי נפסד על הקלי
ההויה וקשי ההויה ולזה היה המקום הזה עמוק למפרשים וזה הוא כלל הענינים אשר
יאמר עליהם שם ההוה ובלתי הוה ונפסד ובלתי נפסד והנה אנחנו עתידים לבאר האמתי
מהם מהבלתי אמתי במה שאחר זה.
[Page 34v]
בכח הרואה בהפך ר"ל שכח פעולתו אמנם הוא בהשגת הבעל שעור הקטן מן המרחק
בעצמו והמשל בזה במי שיראה גוף עוף אחד על מרחק שלש פרסאות יותר חד
הראות ממי שיראה גוף אדם אחד על זה המרחק ולזה נאמר שמי שהשיג בעל שעור
על מרחק אחד הוא משיג בעל שעור יותר גדול ממנו בהכרח על המרחק ההוא בעצמו
כמו שמי שנשא משקל אחד ישא פחות ממנו בהכרח. זה הוא הכבד אשר בו יגדרו
הכחות והעדרם. ואחר שנתבאר זה מענין הכחות נאמר שאם ימצא בדבר האחד בעצמו
כח על ענין אחד ועל שכנגדו ככח הקימה והישיבה בראובן על דרך משל שכמו שהוא
מן הראוי שתהיה פעולת אחד השני כחות בזמן בלתי הזמן שבו פעולת הכח האחר
כי השתי פעולות המתנגדות אי אפשר התקבצם בעת אחת כן זמן אחד השני כחות
ראוי שיהיה בלתי זמן הכח השני ושיהיה כל אחד מזמני הכחות המתהפכים מוגבלים
קצובים ואמנם יהיה זה אפשר כשיהיו הכחות מוגבלים כי אם לא יהיו הכחות מוגבלות
קצובות לא ימצא זמן יותר גדול שימצא בו הכח כי כמו שהכח הפועל אמנם יגדר ביותר
ממה שיפעלהו כן הכחות המתפעלות אמנם יגדרו בזמן הגדול שימצאו בו וזה הוא
אשר תפול בו תכלית ההתפעלות ושלמותה וזה ראוי בכל המאמרות כמו האדם בעצם
שיש בו כח שלא ימצא ושימצא בזמנים מוגבלים זהו כשנחשוב הכח הזה בנושאו
הקרוב המיוחד לא בנושא הרחוק שראובן דרך משל כבר היה נעדר במקרה זמן אין
תכלית לו ואמנם העדרו הנמצא בזרע ודם הנדות אשר נתהוה מהם הוא תכליתי
בזמן וכן הענין בלבן ובשחור באיכות ובקטון ובגדול בכמות ובכל אחד ואחד מכל
המאמרות וזה מבואר במופת חפושי בכל המאמרות.
[Page 35r]
בספר המופת ממנו הכרחי והוא המתנגד לכוזב שהוא שקר וממנו בלתי הכרחי והוא
מתנגד לכוזב שהוא אפשרי וזה הוא אחד מן השרשים המוצעים למי שישתדל בבאורו
ר"ל שטבע הכוזב בלתי טבע המשקר. והשרש השני הוא מה שנתבאר בספר ההקש
שהשקר לא יתחייב מן הכזב האפשרי אך מן הכזב השקרי ר"ל שכשיהיה תולדת ההקש
שקרית יש בהקדמות כזב שקרי בהכרח לא כזב אפשרי. ואחר שנתישבו אלה השני
שרשים אומר שאי אפשר שימצאו בדבר אחד בעצמו כחות מתנגדות כל אחד מהם
נמצא זמן בלתי בעל תכלית ובלתי מוגבל עד שיהיה בדבר האחד בעצמו על דרך משל
כח המציאות בלתי בעל תכלית וכח ההעדר בלתי בעל תכלית מופת זה שאם היה
זה אפשר לא ימלט משלשה ענינים אם שלא נניח פעולת אחד מהשתי הכחות
המתנגדים נמצאת בעת מן העתים וזה שקר במתנגדים אשר אין ביניהם אמצעי
כמו פעולת כח המציאות וההעדר או שנניח שתי פעולותיהם יחד בכל הזמן וזה גם כן
שקר כי השני הפכים אי אפשר מציאותם בזמן אחד או שנניח שפעולת אחד השני כחות
הוא הנמצאת תמיד ופעולת האחרת נעדרת תמיד וזה החלק הוא אשר יחשב בו שהוא
אפשרי ונניח עתה דרך משל שהעולם יש בו כח תמידי שימצא ושיעדר ונניח פעולת
כח המציאות היא הנמצאת תמיד ופעולת כח ההעדר בלתי נמצאת כלל ובלתי יוצאת
אל הפעל בעת מן העתים כמו שיאמין זה קצת אנשים בו ובהרבה מהדברים הנצחיים
תמידי המציאות ואם הדבר כן פעולת הכח נעדר הפעל תמיד לא ימלט מציאותה
ויציאתה אל הפעל אם שיהיה אפשרי או נמנע הו הנעדר בפעל לא ימלט מאלה השני
מתנגדים לעתיד ואם נציע חדוש פעולת זה הכח נמנע לא יהיה שם כח ההעדר כלל
כי ההמנעות הוא סתירת האפשרות וסתירת הכח ואם נציע חדוש פעולת זה הכח
ר"ל הנעדרת פעולתו תמיד אפשרית מבואר הוא שאם נציע זה נמצא בפעל יהיה כזב
אלא שהוא כזב בלתי שקרי אך כשנציע זה נמצא בפעל יתחייב מזה שקר והוא שימצאו
השתי פעולות המתהפכות יחד ר"ל תמידי המציאות והנמצא בהצעה ובהנחה והכוזב
המשקר לא יתחייב מן הכזב האפשרי אם כן מה שהוא שהוצע כזב אפשרי הוא כזב שקרי
ואם הדבר כן אין בתמידי המציאות כח ההעדר כלל ואי אפשר שימצא דבר שבו פעולת
אחד השני כחות המתנגדים תמיד ופעולת האחד נעדרת תמיד כי מה שיוצע מזה
אפשרי ישוב שקרי אמנם היה זה מפני שאין בזאת ההנחה זמן מוגבל מיוחד בפעולת
אחד השני כחות המתנגדים אך יחסם אל כל נקדה מן הזמן יחס אחד ואם יהיה זה
כלו מחויב מבואר הוא שאי אפשר שימצא בדבר כחות מתנגדים זמנים בלתי בעלי
[Page 35v]
תכלית אך זמן הכחות המתנגדים בעל תכלית ומוגבל בהכרח וזהו מה שכוננו באורו
[Page 161]
[Page 36r]
ועתה נבאר במאמר כללי שהאמצע בין כל שני הפכים תצדק עליו שלילת השתי קצוות
כשנציע עתה אות א' ואות ב' שני הפכים לא יפלו על דבר אחד יחד ותהיה שלילת אות א'
אות ג' ושלילת אות ב' אות ד' ושיהיה האמצע בין אות א' ואות ב' אות ה' ומפני שהיה
אות א' ואות ג' חולקים האמת והכזב על כל הנמצאים מפני שהם סותרים זה את זה
והיה אות א' לא יצדק על אות ה' שהוא האמצע אם כן בהכרח יצדק עליו אות ג' שהוא
שלילת אות א'
וכן יתבאר גם כן שתצדק על אות ה' שלילת אות ב' שהוא אות ד' ואם
יהיה א' נמצא תמיד וב' נעדר תמיד ראוי בהכרח שיהיה ה' לא נמצא תמיד ולא נעדר תמיד
וזה בשימצא פעם אחת ויעדר פעם אחרת ומה שיהיה בזה הענין ראוי שיהיה הוה נפסד
אחר שלא יצדק עליו שהוא לא הוה ולא נפסד. הנה התבאר מזה המאמר שהאמצע
בין הנמצא תמיד והנעדר תמיד הוא הוה נפסד ושטבע זה האמצע מובדל משני טבעי
השתי קצוות יחד וכן יראה גם כן הנה שההוה והנפסד בלתי תמיד המציאות כמו שנראה
קודם זה שתמיד המציאות בלתי הוה ובלתי נפסד בבאור ההוא בעצמו וזה שאם נציע
ההוה והנפסד תמיד המציאות יתחייב שיהיה דבר שיש לו כח המציאות תמיד וההעדר
תמיד וזה שקר לפי מה שנתבאר קודם זה.
[Page 36v]
לפי מה שהצענו קודם שאלה השני גדרים מתהפכים ואם הדבר כן ראוי שיהיה הבלתי הוה
נמצא עתה ובפעל ואינו בלתי נמצא במה שעבר ולא בלתי נמצא במה שעתיד ומה
שהוא אינו בלתי נמצא במה שעבר ולא בלתי נמצא במה שעתיד הוא נצחי כי הנצחי
מורכב מאלה השני גדרים אם כן הבלתי הוה נצחי בהכרח וכן יתבאר בכמו זה שהבלתי
נפסד נצחי בהכרח.
[Page 37r]
המתנגדים דמיון זה שההוה ובלתי הוה שני גבולים מתנגדים והנפסד ובלתי נפסד שני
גבולים אחרים מתנגדים וכאשר התבאר שכל הוה נפסד וכל נפסד הוה הנה התבאר
שכל בלתי הוה הוא בלתי נפסד וכל בלתי נפסד הוא בלתי הוה או הפוך זה ר"ל אם יתבאר
שכל בלתי נפסד בלתי הוה יתבאר שכל הוה נפסד וכל נפסד הוה. ונציע שכל נפסד
הוה וכל הוה נפסד כפי מה שנתבאר ונאמר שכל בלתי הוה בלתי נפסד וכל בלתי נפסד
בלתי הוה לפי מה שהתבאר בספר ההקש ובאור זה יראה על זה הצד וזה שאם לא יהיה
הבלתי הוה בלתי נפסד הוא נפסד בהכרח כי כל דבר אם שיהיה נפסד או בלתי נפסד
ואם היה הבלתי הוה נפסד וכבר התבאר שכל נפסד הוה היה בלתי ההוה הוה וזה שקר
אי אפשר אם כן בלתי ההוה הוא בלתי נפסד בהכרח ובדמיון זה התבאר שהבלתי נפסד
בלתי הוה וארסטו יבאר זה באור כללי באותות להראות אמתת זה בכל המתנגדים וזה קרוב
למי שיתבונן בו. וכלל מה שנתבאר מזה המאמר אמנם ראשונה נתבאר שהנמצא תמיד
אין בו כח ההעדר ונתבאר שנית בזה הבאור שהנמצא תמיד בלתי הוה ולא נפסד
ונתבאר שלישית שהממוצע בין הנמצא תמיד והנעדר תמיד הוא ההוה הנפסד ושההוה
הנפסד בלתי נצחי ונתבאר רביעית הפוך הבאור השני והוא שהבלתי הוה ובלתי נפסד
נצחי ועשה בבאור זה שהבלתי הוה ובלתי נפסד יתהפך כל אחד מהם על חברו חללה
ונתבאר חמישית הפוך הבאור השלישי והוא שההוה והנפסד ממוצע בין הנעדר תמיד
והנמצא תמיד. ונתבאר ששית מזה שההוה והנפסד כל אחד מהם יתהפך חללה על
חברו ונתבאר שביעית מזה שבלתי הוה ובלתי נפסד יתהפך כל אחד מהם על חברו
חללה והיא ההקדמה אשר עשאה בבאור הרביעי. אלה הם כל המבוקשים אשר יכללם
זה הפרק והוא אחר זה חותם המאמר בשיאמר אם היה אחד מניח דבר הוה בלתי
נופל תחת ההפסד או דבר קדמון נופל תחת ההפסד יתחייב שיבטל קצת אלה ההקדמות
וההקשים אשר הצענום ואם יהיה בטולם בלתי אפשרי ההנחה הבאה לבטלם נמנעת בהכרח
[Page 37v]
כחות הדברים המקבלים ההויה וההפסד בעלי תכלית ואין הנה בנמצא כי אם אחד משני הדברים
אם כח בעל תכלית או כח בעל תכלית אמנם הבעל תכלית נגבל מפני שיש לו התחלה
וסוף ואמנם הבלתי בעל תכלית בלתי נגבל אלא אם יאמר אומר שהוא גם כן נגבל מצד שלא
ימצא יותר גדול ממנו ואם ימצא דבר נצחי הוה ימצא כח בלתי בעל תכלית שיש לו התחלה
וכן אם ימצא דבר נצחי נפסד ימצא כח בלתי בעלת תכלית שיש לו סוף ותכלית ומה שאין
תכלית לו לא יתחלק למקצת עד שיהיה לקצת הדברים כח אין תכלית לו במה שעבר ולקצתם
כח אין לו תכלית לו במה שעתיד ולקצתם אין תכלית לו בשני הענינים כי יתחייב מזה דבר רחוק
ומגונה והוא שיהיה מה שאין תכלית לו יותר גדול ממה שאין תכלית לו כי כאשר היה נקבץ
השני כחות אין תכלית לו והיה כל אחד מהשני כחות גם כן אין תכלית לו היה ראוי שיהיה
מה שאין תכלית לו חלק למה שאין תכלית לו וזה מגונה ושקר ולזה ראוי שיהיו הכחות
אם מוגבלים בעלי תכלית והתחלה או בלתי מוגבלים כשיהיו בלתי בעלי התחלה ולא תכלית
אבל למה שהוא מן המבואר בעצמו שהעתה אשר יתהוה בו המתהוה הוא נגבל בטבע
ושלא יצדק עליו בעתה ההוא שהוא בלתי מתהוה ושהעתה שיצדק בו עליו שהוא נפסד
מוגבל בטבע אם כן טבע השני עתים מתחלף בהכרח והעתה אשר הוא התחלת ההויה
או בו ההויה הוא תכלית כח ההעדר אשר בו יוגבל והעתה אשר הוא התחלת ההפסד
הוא תכלית כח המציאות אשר בו יוגבל ולזה יהיו הכחות האלה מוגבלים בטבע בעלי
התחלה ותכלית בעצמם ובזמנים המשתוים להם ואם נציע דבר הוה לא יפסד ונצחי
נפסד מן המבואר הוא שלא יהיה עתה מיוחד בטבע במציאות ההויה לו או ההפסד
בלתי שאר העתים אשר אין להם תכלית ואם לא יהיה שם עתה מיוחד בהוית ההוה
והפסד הנפסד לא יהיה שם כח מוגבל כלל ואם לא יהיה שם כח מוגבל אין הויה שם
ולא הפסד.
ונשוב עתה ונעשה מאלה ההקדמות הקש ונאמר שכל מה שיתהוה
או יפסד יש לו כח מוגבל ולא דבר ממה שיתהוה וישאר נצחי או דבר נצחי נפסד שיש לו
כח מוגבל ויוליד מזה בצורה השנית ולא דבר ממה שיתהוה ויפסד ימצא נצחי.
ואם יאמר אומר שאפשר שימצאו בהוה ובנפסד כחות בלתי בעלי תכלית נאמר שיתחייב מזה
השקר אשר יצאנו ממנו והוא שישוב האפשרי שקר או שימצאו שני הפכים יחד וזה כי
כשיתדמו העתים ביחסם אל ההעדר והמציאות יתחייב אחד משני דברים אם שיסתלקו
המתנגדים יחד או ימצאו יחד ולזה מי שיציע שבכל עת שיוצע בו הדבר נמצא אפשר
שימצא בו נעדר יתחייב ממנו שיהיה הדבר נמצא ונעדר יחד או לא נמצא ולא נעדר
וזה שקר. ואין לאומר לומר שהעתים המיוחדים בהוית ההוה והפסדו אינם מובדלים
[Page 38r]
בעצמם בטבע ואמנם יהיה ההבדל והיחוד מצד הפועל כמו שאפשר שיחשוב זה החושב
כי אלו היה הדבר כן לא היה שם אפשרות טבעי למציאות ההוה והפסדו מפני שאם כן
יהיה כל עת ראוי למציאות ולהפסד וזה חלוף מה שיושכל מענין הנמצאים כי ראוי הוא
שיהיה אפשרות הנמצאים המתהפכים מתהפך וזה כלו מבואר למי שלמד זאת
החכמה הטבעית. המופת השני ואומר גם כן אם ימצא דבר קדמון במה שעבר
נפסד במה שעתיד אין בו ספק שכח ההפסד בו קודם על ההפסד בזמן ומפני שהוא
נמצא תמיד בזמן העובר הוא נפסד בכח בכל זה הזמן הבלתי בעל תכלית ואם יהיה
זה הכח נמצא בזמן בלתי בעל תכלית אם כן אין שם עת מיוחד בטבע בהפסדו אך
יחס הפסדו אל כל העתים אשר אין תכלית להם במה שעתיד אחד ואם הדבר כן
כשנציעהו נפסד בכל העתות אשר בזמן העובר יהיה זה אפשרי כוזב שיקרה בעבורו
שקר וזה אי אפשר ובדמיון זה יבאר שאי אפשר שימצא דבר הוה שישאר נצחי במה
שעתיד כי ההוה יתחייב שיהיה כח ההויה קודם לו בכל הזמן העובר הבלתי בעל תכלית
ויתחייב מזה השקר הנזכר. המופת השלישי ואומר עוד שאם ימצא דבר
קדמון נפסד או הוה נצחי יתחייב שיהיה הנפסד לא נפסד והנמצא לא נמצא וזה אם
לא נציע זמן ההויה נבדל בטבע מזמן ההפסד יתחייב שיהיה אפשרות הויתו והפסדו
בכל הזמן אפשרות אחד ויתחייב שיהיה הוה נפסד יחד או לא הוה ולא נפסד וכל זה
שקר. המופת הרביעי ונאמר שמן השקר הוא שיהיה דבר הוה לא נפסד ודבר
בלתי הוה נפסד וזה שהדבר הבלתי הוה והבלתי נפסד אי אפשר מציאותם בזה הענין
במקרה ולא מצד עצמם כי אם מצד טבעם כי התחלף טבעי הנמצאים הוא הסבה בהיות
קצתם מקבל ההויה וההפסד וקצתם לא יקבל הויה ולא הפסד וזה שיש מן הטבעים
מי שדרכו שימצא תמיד ומהם מי שדרכו שיעדר תמיד ומהם מי שדרכו לקבל השני
ענינים יחד ר"ל המציאות פעם אחת וההעדר פעם אחרת בשני זמנים מתחלפים ואם
יהיה הנה טבע מקבל התמידות אי אפשר בו שיפסד וכן אם יהיה הנה טבע מקבל
ההויה וההפסד אי אפשר שישאר נצחי אלא אלו היה אפשר שיתהפך טבע ההכרחי אל
טבע האפשרי.
ואם יאמר אומר אפשר שיהיה הנה טבע נצחי מקבל ההעדר
יתחייב השקר הקדום ואין לאומר לומר אמנם היה זה חייב אלו הצענו כח ההעדר אשר
במתהוה הנשאר תמיד אחר הויתו נמצא בו בערך אל הזמן העתיד עד שיהיה הכח נחברת
עם המציאות התמידי ואמנם אם נאמר שכח ההעדר בהוה הנצחי אמנם הוא בערך
אל הזמן העובר לא יתחייב דבר מן השקר הנזכר וכן הענין בקדמון הנפסד.
[Page 38v]
וארסטו משיב על זה הענין ואומר שמן הידוע הוא בעצמו שאמרנו שיש בדבר כח שזה אמנם
הוא בערך אל הזמן העתיד ואלו היה מובן מאמרנו שיש בדבר כח בערך אל הזמן העובר
היה הזמן העובר והעתיד אחד וזה מגונה ואם היה הכח אמנם יאמר בערך אל העתיד
מה שהוצע אם כן מן השקר המחויב לא יפסיד אמתתו זה הספק. אלה הם המופתים
הכלליים אשר הביא אותם זה האיש בבטול שיהיה דבר הוה לא נפסד לעולם או דבר בלתי
הוה נפסד באחריתו. וראוי שתדע שאלה המופתים כלם משתתפים בהקדמה המביאה
אל השקר והוא שיהיה האפשרי אם יוצע נמצא יתחייב ממנו שקר ויתחלפו בחלוף ההקדמות
הדומות במופת מופת אל ההקדמה המשותפת. אלה הם המופתים הכלליים אשר כתבם
ארסטו בזה המחקר והם חמשה והוא אחר זה חותם אותם בטענה ששית נלקחת
מהמופת החפושי וזה שהוא אומר שיראה בעיון אישי הנמצאים ההוים הנפסדים שכל
הוה נפסד ושכל נפסד הוה וזה נראה בכל מיני השנוים הארבעה ויעזור זה החפוש מה
שיראה משההוים הנפסדים אמנם הם אשר יש להם הפכים ושהנצחי ראוי שלא יהיה לו
.הפך. והנה נשלמו עניני המאמר הזה
וממה שבו מקום ספק גדול הוא שכבר התבאר הנה שלא ימצא
שאלה
דבר נצחי שיהיה אפשר שיפסד ושאין בו כח על זה ונתבאר
עם זה בזה המאמר שכל גשם כחו בעל תכלית הן יהיה ישר או סבובי מפני שהוא בעל
תכלית בשעור ואם הדבר כן הגשם הרקיעי בעל תכלית הכח אחר שהוא בעל תכלית
השעור ואם הוא בעל תכלית הכח הוא אפשרי ההפסד מעצמו בלתי נפסד מצד הכח
הבלתי בעל תכלית אשר הוא בבלתי חומר ור"ל המגיע לו וזה דבר באור אלסכנדר בקצת
מאמריו ונמשך עמו עליו אבן סינא ואמר שהמחויב המציאות שני חלקים חלק מחויב
המציאות בעצמו וחלק אפשרי המציאות בעצמו מחויב מזולתו וכבר יחשב בעצמו שזה
נאות לדעת ארסטו באשר הוא אומר במאמר השני מן השמים אלו היה בגלגל מן הגלגלים
הנבוכים כוכבים רבים היה הגלגל העליון ביגיעה אחר שהוא יניע הגלגלים אשר אחריו
בתנועה מתחלפת והיה מטה אותם ובכל אחד מהם כוכבים רבים וכבר אמרנו פעמים
רבות שיש לכל גשם בעל תכלית כח בעל תכלית ולזאת הסבה גם כן היה בכל גלגל
מהגלגלים הנבוכים כוכב אחד בלבד וזה לשונו שיש בגלגלים כחות בעלי תכלית ואם הדבר
כן יש בנצחי כח הפסד והמאמר הראשון כמו שאתה רואה כבר הרחיק ממנו שיהיה בו כח
וזה המאמר כבר חייבהו לו וכבר הרגיש יחני המדקדק בזה הספק וחייב ממנו שיהיה
העולם מהווה ונאמר אנחנו בהתרת זה הספק שהגשם יאמר בו שיש בו כחות בעלי
[Page 39r]
תכלית על שני ענינים האחד מהן מציאות התכלית לתנועתו בחזק ובמהירות והענין
השני מציאות התכלית לה בזמן ר"ל העדר התדבקה והפסקה
וכאשר היה הדבר כן ונתבאר
כבר שכל מתנועע מעצמו מחובר משני דברים ממניע ומתנועע ושהמתנועע בו גשם
והמניע איננו גשם אך הוא צורה במתנועע ושלמות לו ושהמתנועע מעצמו שני מינים
מין ימצא בו המניע מתקיים במתנועע על צד מה שיתקיימו הצורות החמריות בחומר
ר"ל שאי אפשר מציאותם מבלתי חומר והמין השני יהיה המניע בו אין לו קיום במתנועע
בעבורו וזה המין הוא מניע הגשמים הרקיעיים. ואחר שנתישבו אלו השרשים
ונתבארו כלם בשמע הטבעי אומר שהמתנועעים מצד עצמם אשר צורתם המניעה
מתקיימת במתנועעים יצדק עליהם העדר הבלתי תכלית בשני ענינים יחד ר"ל שאי אפשר
בתנועתם שיקבלו מהירות בבלתי תכלית ופעולה בבלתי בעלת תכלית בחזק ולא שימצאו
תנועותם תמידיות וזה נראה מן המופת שכתב בזה בסוף המאמר השמיני מן השמע
והסבה בזה כמו שנאמר שהכחות הגשמיות ר"ל הפועלים והמתפעלים מתחלקים בהתחלק
הגשם ואמנם המתנועעים מצד עצמם אשר אין לצורתם קיום בגשמים שהם מתנועעים
בעבורם ושאמנם הם גשמים פשוטים כמו החמרים אשר בהם יפעלו והם החמרים
אשר אין בהן כח כלל כי כל כח יש לו סותר כבר יראה שראוי הוא שלא ימצא להם העדר
התכלית אשר יהיה מצד חוזק התנועה ומהירותה וזה שאלו נמצא בעל תכלית מזה
הצד היה אפשר שתמצא תנועה בעתה וזה התכלית יחייבהו טבע המתנועע במה שהוא
גשם ולזה ראוי שיכלול זה המין מן התכלית כל מתנועע מצד עצמו הן תהיה צורתו
אשר בה יתנועע יש לה קיום בגשם או לא יהיה לה וזה שזה המשיג ר"ל תכלית התנועה
במהירות והחוזק הוא דבר משיג המתנועע מצד שכל מתנועע גשם וכל גשם בעל
תכלית בשעור ואם הדבר כן כל הגשמים הרקיעיים ימצא להם התכלית מזה הצד
ולזה נתחלפו תנועותיהם במהירות והעכוב והתחלפו המתנועעים בעבורם ר"ל בגודל
ובשעור ומזה הצד אמר ארסטו בהם שאי אפשר בגשמים הרקיעיים שיניעו אי זה גשם
שיהיה מפני שהם אינם מתנועעים באי זה חזק שיהיה אך כלם יש להם יחסים מוגבלים
בין המניעים והמתנועעים ולזה אלו היו המתנועעים בעבור הגשמים הרקיעיים יותר
ממה שהם היה משיגם היגיעה והעכוב ובזה המין מהעדר הבלתי התכלית אשר ימצא
לגשם הרקיעי באר ארסטו על הכלל שכל גשם הוא בעל תכלית הכח הן יהיה רקיעי או
בלתי רקיעי מפני שכל גשם לא ימלט משיהיה פועל או מתפעל וכל פעל או התפעלות
הוא בעל תכלית בחזק והוא המופת הכללי אשר כתבו במאמר ראשון מן השמים ושכל
[Page 39v]
גשם בעל תכלית הן יהיה סבובי או ישר אחר שהביא בבאור זה הענין לגשם הסבובי במה
שיתיחד בו ולישר במה שיתיחד בו וכשיתבאר שתנועות הגשמים הרקיעיים הם בעלות
תכלית מאלו הפכים בלתי בעלות תכלית מהפכים השניים ר"ל מהדבק התנועה יתבאר
שסבת שני התכליות מתחלפת אמנם סבת התכלית הנמצא בדבוק ר"ל דבוק התנועה
והשגת היגיעה מזה הצד למתנועע הוא שהמניע לו מציאותו במתנועע ר"ל שהוא צורה
קיימת בו ושהוא גשם מורכב מחומר וצורה ולזה יתחייב שיהיה מניע הגשם הרקיעי
אין למציאותו התלות במתנועע ר"ל שאינו צורה בחומר מפני שכבר נתבאר שהתנועה
מדובקת אין הפסק לה לפי מה שנתבאר מזה במאמר השמיני מן השמע ונתבאר מזה
שכמו שהמניע לו אחד ופשוט כן הגשם הראשון המתנועע בעבורו אחד ופשוט.
ואמנם סבת המין השני מן התכלית הוא טבע הגשם באשר הוא גשם הן יהיה מורכב
מחומר וצורה או פשוט אם ימצא הגשם בזה התאר ואחר שכן הוא הענין מבואר הוא
אם כן שזה המין מהעדר הבלתי תכלית אשר יהיה נמצא לגשמים מפני הצורות החמריות
אשר בהם הוא אשר בעבורו נמצא לגשם ההפסד או אפשרות ההפסד לו לא מצד המין
האחר מן התכלית הנמצא לגשמים באשר הם גשמים בלתי בעלי תכלית והוא התכלית
אשר יהיה מחזק התנועות וחולשתם
ואחר שהדבר כן אלו היה הגשם הרקיעי
המתנועע בעבור הצורה המניעה אותה מחובר גם כן מחומר וצורה כפי מה שיאמין
בה אבן סינא היה הספק מחויב על כל פנים והיה ראוי להאמין שימצא דבר נצחי שיש
בו אפשרות ההפסד ולא יפסד אך אחר שכבר נתבאר במופת שלא ימצא דבר נצחי
שיש בו כח ההפסד ראוי שיהיה הגשם הרקיעי פשוט לא מורכב שלא ימצא מחובר
אלא משני דברים בלבד הגשם המתנועע והצורה המניעה אותו הבלתי חמרית וכבר
יראה זה מכח המופת הנכתב בסוף המאמר השמיני מהשמע וזה שאחר שהתבאר
שתנועת הגשם הרקיעי נצחית ראוי שיהיה המניע לזאת התנועה על תאר שתאות
בעבורו זאת התנועה התמידית וכן ראוי שיהיה זה המתנועע על תאר שיאות ממנו
זה הקבול התמידי ההתנועעות ואמנם התאר אשר בעבורו נמצא תמידות זה הפעל
למניע הוא הבדלו מן החומר אחר שכל מניע חמרי נפסק ההנעה ואמנם התאר אשר
נתחייב בו זה הענין למתנועע ר"ל הקבול תמיד שהוא פשוט בלתי מורכב מפני
שכל מורכב לא יפעל ההתנועעות תמיד ולא יקבלהו אם כן ראוי שיהיה המניע
והמתנועע הזה המתנועע בעצמו הנצחי נבדל מן המניע והמתנועע אשר יתחבר
מהם המתנועע מעצמו הבלתי נצחי ההתנועעות וזה ענין נגלה כמו שתראהו
[Page 40r]
אם כן אין בגשם הרקיעי כח אפשרות על ההפסד כלל ולא התכלית אשר חיבהו לו ארסטו
הוא אשר יתחייב בעבורו אפשרות ההפסד בו ואלו היה נמצא כח חמרי בלתי הוה ולא נפסד
מצד זולתו לא מצד עצמו היה אפשר בעצמים הנפסדים שיקבלו הנצחות והיה הנצחי
והנפסד אחד בסוג וזה כלו שקר. והמחשבה אשר הביאה האנשים אל זה הוא שחשבו שמה
שנתבאר בסוף המאמר הראשון מן השמע שכל גשם הוא מורכב מחומר וצורה שהוא באור
כללי ואין הדבר כן כמו שחשבו כי המופת שם אמנם עמד על הגשמים ההוים הנפסדים
מצד מה שהם הוים נפסדים ומצד ההויה וההפסד יתבאר מציאות החומר להם ואמנם
הגשמים הנצחיים אינם מורכבים מחומר וצורה על זה הצד ואמת הוא שכל מתנועע
מעצמו באשר הוא מתנועע הוא מורכב מצורה ונושא אם כן נושא המתנועעים הרקיעיים
הם גשמים פשוטים וצורותם הם המניעים הנפרדים ונושא המתנועעים מעצמם האובדים
הם גשמים מורכבים והנה יביא לחשוב ההרכבה לגשם הרקיעי מה שנאמר בו בתחלת
המאמר הראשון מן השמים מאשר הוא גשם ולא כבד ולא קל וזה שכבר יחשב שזה ההעדר
מורה על צורה עומדת בחומר ואין הענין כן אבל אמנם יורה על צורת זה הגשם הנבדלת
לא על צורה בו הוא בנושא בלתי צורתו אשר איננה בנושא או על צורה נבדלת מצד שהוא
צורה לנושא בלתי מתחלק אל צורה וחומר על מציאות זה הגשם בענין נבדל לא על דבר
מתחלק אל צורה וחומר וזה ראוי כי כשנאמר שזה הטבע אשר חייב לו הנצחות בעצם
יתחייב בהכרח שלא יהיה מורכב מחומר וצורה כי אלו היה מורכב מחומר וצורה היה נצחי
במקרה ומציאות מין שהוא במקרה בנצחיים שקר או יתחייב שלא נאמין שכל מורכב מחומר
וצורה הוה נפסד ומזה הצד ר"ל מצד היותו פשוט היה הגשם הזה אין נושא לו ולא הפך.
ולזה יטעון ארסטו לזה הגשם שהוא בלתי הוה ולא נפסד מפני כי אין לו נושא ולא הפך וכן הן
דבריו בסוף זה המאמר. ואין לתמוה מהתעלם זה הענין מאבן סינא כי אם מהתעלמו
מאלסכנדר והוא עם זה מודה שהגשם הרקיעי פשוט בלתי מורכב מחומר וצורה וזה
נגלה ממאמרו בפירוש מאמר אלאם. ואני חושב שאין חלוף בין המפרשים בזה כי הוא
מבואר מאד ממאמר תמסתיוס בפירושו לשמים והעולם שהגשם הרקיעי אין נושא לו
וכמו כן גלה דעתו בזה אבונצר בשם ארסטו ר"ל שזאת היא דעתו. ואם יאמר אומר
אם אתם אומרים בגשם הרקיעי שאין בו כח ושהוא מפני זה פשוט נצחי מה הוא אשר ימנע
שיהיה מתנועע מעצמו מבלתי הכנסת מניע נצחי נבדל. נאמר אליו כי אשר עמד עליו
המופת הוא שהגרם השמימיי אין בו כח בעצם ולזה לא יקבל השנוי אשר יקרא הויה והפסד
לפי שאין בו כח במוחלט אבל בו כח באנה ומזה הצד הוצרך להכניס מניע מחוץ אין בו כח
[Page 40v]
כלל לא באנה ולא בזולת זה ומזה הצד יתאמת שיאמר בגרם השמימי שהוא אפשר המציאות
בעצמו מחויב בזולתו ר"ל באנה לבד לא בעצם ושיאמר בו כח בעל תכלית ושהוא קנה העדר
התכלית מזולתו ומזה הצד יתאמת גם כן שכל גשם בו כח בעל תכלית ואמנם אשר ימנע
הנה שיהיה הנצחי בו כח בעצם לא כח באנה. וזאת השאלה היא בתכלית העומק ולא הגיעו
אליה אחד ממי שהגיעוני זאת ההגעה.
[Page 187]
[Page 41r]
תמידות מציאותם והמנע ההפסד מהם מבין שאר הנמצאים.
[Page 41v]
ר"ל ימין ושמאל ופנים ואחור ומעלה ומטה נבדלים בטבע בבעלי חיים ובצמחים ור"ל
בהבדלם בטבע חלופם אם בכח ואם בפעל ואם בתמונה או בשניהם אמנם הצמח אין לו
כי אם מעלה ומטה בלבד ואמנם הבעל חיים יש לו הששה צדדים וזה שראוי הוא שיהיו
אלו הצדדים הששה לגשמים השלמים והם המתנשמים ואלה הצדדים ימצאו נבדלים
בצמח ובבעל חיים בטבע בחלוף הכחות הנמצאים בהם בהנעה כי צד המעלה הוא האורך
אשר בו התחלת תנועת הגדול בבעל חיים ובצמח וצד הימין הוא קצה הרוחב אשר ממנו
התחלת התנועה במקום וצד פנים הוא קצה העומק אשר בו החושים והמעלה אשר הוא
האנה המצורף אל זה הצד הוא המקום אשר ממנו תנועת הצמיחה והימין הוא האנה
המצורף אל זה הצד הוא המקום אשר ממנו תנועת הבעל חיים במקום ולפנים הוא
המקום אשר אליו תנועת הבעל חיים ואלה הדברים אמנם ימצאו נבדלים בטבע במתנפש
ואמנם בבלתי בעל נפש הם בלתי נמצאים בטבע כי אין באש צד מיוחד בהתחלת
תנועתו מן הצדדים הששה אך האש מתנועע מכל צד מצדדיו אל מעלה והארץ כמו
כן אל מטה. ואמנם אפשר שיחשבו באלה הדברים אלה הצדדים על צד ההתדמות בהצטרף
אלינו כמו שיעשוהו המנחשים שהם קוראים מה שיעבור על ימיננו ימין ועל מה שיעבור
על שמאלנו שמאל וכמו שנאמר שיש לצלם ימין ושמאל.
ואחר שנתישב לו שכל בעל
נפש יש לו צדדים ששה נבדלים בטבע והיו השמים בעלי נפש מתנועעים מקצת הצדדים
זולת קצת הוליד מזה שהשמים יש להם צדדים ששה והם ימין ושמאל ופנים ואחור ומעלה
ומטה. אחר כן הביא ספקות שאפשר שיסופק בהם על זאת הדעת והם שלשה.
האחד שרוב אלה הצדדים נבדלים בתמונה בבעל חיים כמו פנים ומעלה והגשם הרקיעי
תמונת כל צדדיו אחדים מפני שהוא כדורי וזהו אשר מנע אפלטון שיאמין שיש לשמים
אלה הצדדים. והשני שתנועות הגשם הרקיעי אין לה התחלה זמנית ואם אין לה התחלה
זמנית אין לה התחלה במקום. והשלישי שחלקי הכדור לא ישמרו לו מקום אחד אך
החלק שיהיה מהם באנה שהוא הימין ישוב באנה שהוא שמאל וכן הענין בפנים ואחור
והוא יתיר אלה הספקות בתת צד הציור אשר בו נציע שיש לשמים אלה הצדדים הששה
וזה כמו שיאמר נחשוב שנדמה אדם שיקיף על עצמו גלגל והוא מניע אותו מן המזרח
אל המערב ומתחת הארץ אל מעלה מן הארץ שראוי הוא שיהיה ראש האדם הזה אל מול
הקטב הדרומי ורגליו אל מול הצפוני וימינו באפק המזרחי ושמאלו במערבי ופניו אל
אמצע השמים ויהיה התחלת הנענוע מזה הגלגל באפק המזרחי בהכרח ויהיה נענועו
אל אמצע השמים וזה כפי מה שתמצא עליו התנועה היומית כי יראה מענינה שה'
[Page 42r]
שהחלק אשר יעלה על הארץ הוא המכוון ראשונה בטבע ר"ל בארץ הנה המיושב ממנה
ושאשר ירד ממנה אמנם הוא מפני אשר יעלה כענין בתנועות בעל חיים ההוה שהימין
הוא אשר יניעהו על הכונה הראשונה והשמאל אמנם יניעהו על צד הרצון בו כדי שתשוב
תנועת הימין וכן יראה שהאופק המזרחי הוא מקום התחלת תנועת השמים והוא מקום
ימינה ושהאופק המערבי אמנם יתנועעו בו השמים כדי שתשוב התנועה לאופק
המזרחי ואם הדבר כן התחלת הנענוע אם כן הוא בהכרח על הכונה הראשונה באפק
המזרחי ולזה ראוי שיהיה זה המקום הוא ימין מן השמים ותכלית זאת התנועה הוא
אמצע השמים אשר הוא פנים. ועל זה הצד אפשר שיחשב לזאת התנועה התחלה ותכלית
מצד המניע לה ואעפ"י שתהיה מתנועעת בסבוב או בבלתי זמן ושיהיו צדי הגלגל מתדמים
אם כן ענין הימין הנמצא לגלגל הוא שימצא לו מקום נגדר ממנו התחלת תנועת המניע
על הכונה הראשונה וענין פנים שימצא לו מקום אליו תכלית המניע לו על הכונה הראשונה
ואין אלה ההתחלות ממנו בחלקים נגדרים כי החלק מן הגלגל אשר אפשר שנחשבהו ימין
בהיותו באפק המזרחי ישוב שמאל בהיותו באפק המערבי וכן פנים ואחור ואמנם יראה
פעלם במקומות ממנו נגדרים וראוי היה להיות כן כי כח המניע אותו אינו מתחלק
בהתחלק הגשם ויהיה בחלק ממנו בלתי חלק אם כן ענין מאמר ארסטו שיש לשמים
ימין ופנים שהתחלת כח הנענוע על הכונה הראשונה ימצא באפק המזרחי הולך עובר
אל אמצע השמים כמו שאמר בסוף השמע שהמניע שם ר"ל בעגולות היותר ממהרות אשר
בגלגל והם הגדולות שבהם וכמו שהוא כאשר מצא מהירות התנועה יחס מציאות
המקום ההוא אל מציאות המניע כן כאשר מצא התחלתה ותכליתה על הכונה הראשונה
קרא אותו ימין ופנים ונקראו מה שכנגדם שמאל ואחור וזה על צד ההדמות בימין ושמאל
ופנים ואחור הנמצאים בבעלי חיים כי אין הפרש ביניהם אלא שאלה הצדדים יבדלו בנושא
והכחות המניעים ואלה יבדלו בכחות המניעים ובמקום לא בנושא ואמנם מעלה ומטה
בגלגל בזה הענין יבדל בנושא ובמקום וזה כי כשתבדיל התנועה בהתחלה ובתכלית יבדל
המעלה והמטה ועל זה הצד ראוי שיצויר דעת ארסטו שיש לשמים ימין ושמאל ופנים
ואחור ומעלה ומטה
ובאר שזה הענין הנמצא לשמים מאלה הצדדים הוא נאמר בספוק
עם מה שימצא מזה לבעל חיים כמו שענין בעל נפש בהם נאמר בספוק אבל אלה ההקדמות
המסופקות כבר יעשום בפנים אחרים במופתים וכל שכן בענינים אשר אי אפשר בהם
בלתי זה והם הדברים אשר אין בידינו מהם התחלות כי אם מזה המין ואם לא יובן דעת
ארסטו כפי זה ישיג המאמר ספקות אין המלט מהם כמו שקרה זה לאבונצר ולזולתו
[Page 42v]
וכאשר השלים זה בא להוכיח סיעת פיתגוריש בשני ענינים האחד מהם שהם שמו לשמים
ימין ושמאל לא זולת זה מן הצדדים ויאמר שמציאות מעלה ומטה ופנים ואחור בכל מה
שיש לו ימין ושמאל יותר מבואר ממציאות הימין והשמאל וזה שמעלה ומטה ופנים ואחור
יבדלו בבעל חיים בתמונה והכח אבל הימין והשמאל אמנם יבדלו בו בכח בלבד ויאמר
שראוי הוא גם כן כשימצא הימין והשמאל שימצא מעלה ומטה קודמים בטבע על שאר
הצדדים וכשימצא המתאחר ימצא הקודם בטבע כי הקודם והמתאחר יאמרו על מינים
רבים והראיה על שהמעלה והמטה קודמים בטבע על שאר הצדדים שהם נמצאים
לצמח בלתי שאר הצדדים והצמח קודם בטבע על בעלי חיים ועוד שמעלה ומטה הם
שני קצוות האורך והימין והשמאל קצוות הרוחב ואם יהיה האורך קודם על הרוחב ראוי
הוא שיהיו קצותיו קודמים על קצות הרוחב ואם יהיו אלה הקצוות קודמים קצתם על
קצת ראוי שיהיו ההתחלות אשר בהם בזה התאר ועוד שמעלה הוא התחלת התנועה
הטבעית שהיא תנועת ההצמחה והגדול והימין הוא התחלת התנועה במקום והתנועה
הטבעית קודמת אל התנועה במקום. ואחר שזה כלו כמו שספרנו מעלה ומטה קודמים
בטבע אל הימין והשמאל פנים ואחור וכן פנים ואחור קודמים בטבע על הימין והשמאל
כי אין כל בעל חיים מרגיש מתנועע במקום וכל בעל חיים מרגיש יש לו פנים ואחור
וזה אחד מהשני ענינים אשר הוכיח עליהם סיעת פיתגוריש. והענין השני שומם
הימין והשמאל לכל הנמצאים וכן מוכיח גם כן מי שיאמר שאנשי הרביע הצפוני שוכנים
בצד העליון מן הגלגל והצד הימני מן העולם והענין בהפך זה כפי מה שנתבאר ואמנם
אפשר שיהיה משכנם בצד העליון ובצד הימני משאר הגלגלים אשר יתנועעו מן המערב
למזרח שראוי הוא שיהיה הימין והשמאל והמעלה והמטה ופנים ואחור באלה בחלופם
בתנועה היומית. הנה נתבאר מזה המאמר הענין אשר כונו ארסטו משיש לשמים
ימין ושמאל ופנים ואחור ומעלה ומטה והוא הענין אשר אין ראוי שיחשב על ארסטו
זולתו כי מן השקר הוא שירצה שיש להם אלה הצדדים בהנחה והיחס אלינו כענין ציורנו
אותם בדומה ומן השקר הוא שירצה שהם נבדלים גם כן בחלקים נגדרים בשמים כענין
בבעל חיים כי יראה שהם מתחלפים בשמים ואמנם אשר אפשר שיחשב שהוא בלתי
מתחלף מהם הוא מעלה ומטה בלבד ואחר שהדבר כן לא נשאר כי אם הפנים אשר
אמרנום וזה מה שכוננו באורו.
[Page 43r]
התחיל לחקור הנה על הסבה אשר בעבורה היו התנועות הסבוביות רבות והוא תחלה מודיע
קושי החקירה על כיוצא באלו הדברים בגשמים הרקיעיים לרחקם ממנו במקום ובטבע
ולזה יהיה ממנו מה שישיגהו החוש מענינם איננו מספיק אך כמו שאמר ראוי שנשתדל
בחקירה על זה כפי היכולת האנושי ונאמר שאחר שהיה כל דבר נמצא אמנם הוא נמצא
בעבור פעולתו והיה הדבר האלהי הקדמון ראוי שיהיה התמידות וההשארות הוא פועל עצמו
וזהו החיים הנצחיים ואם יהיו הנה חיים נצחיים ראוי שיהיה הנה חי נצחי מתנועע תנועה
נצחית וראוי שיהיה זה המתנועע גשם סבובי כפי מה שנתבאר ואם יהיה הנה גשם סבובי
מתנועע תנועה תמידית אם כן בהכרח יהיה הנה דבר קיים עליו יתנועע כי אי אפשר
לכל מתנועע מבלתי דבר נח עליו יסבוב מדבר שעליו מתנועע והדבר אשר בזה התאר
הוא הארץ וראוי אחר שיש הנה גשם מתנועע בסבוב שיהיה הנה ארץ וכשיהיה הנה
גשם כבד במוחלט והוא הארץ ראוי שיהיה הנה גשם קל במוחלט והוא האש כי כשימצא
אחד השני הפכים ימצא ההפך האחר בהכרח והסבה בזה ששני ההפכים נושאם אחד
ויחס החומר אליהם יחס אחד אבל האש היא הקודמת בפנים מה למציאות הארץ על צד
מה שיקדם הקנין להעדר כי הכובד הוא הקלות כמו שהקור העדר החום והלחות
העדר היובש וכשימצא ההעדר ימצא הקנין בהכרח כי ההעדר אמנם יאמר בהצטרפות
אל הקנין ואם יהיו הנה ארץ ואש בהכרח הוא שיהיה ביניהם מים ואויר וזה כי המים
הפכיים לאש בכל איכויותיהם והאויר הפכי לארץ בכל איכויותיו מפני שהארץ קרה ויבשה
והאויר חם ולח והאש חם ויבש והמים קרים ולחים ראוי אם כן מצד ההפכות אשר בין
המים והאש שימצא האויר אמצעי כשתמצא האש ומצד ההפכות אשר בין הארץ והאויר
ראוי שימצאו המים כשתמצא הארץ והנה אנחנו עתידים לבאר זה החיוב במה שאחר זה
באור יותר רחב ואחר שהדבר כן בהכרח אם כן שיהיה מציאות ההפכים בתנועת הגשם
הסבובי וכשימצאו ההפכים בהכרח תמצא ההויה וההפסד וכשתהיה ההויה וההפסד בהם מחויבת
שתלך על יושר וסדר כדי שישארו אלה הגשמים המתהפכים נשמרים בכללם מפני
שהיתה מציאותם תמיד מהכרח מציאות המתנועע הסבובי תמיד התנועה ראוי שיהיו
התנועות הסבוביות יותר מתנועה אחת כדי שיהיה המציע והשווי הנמצא להם בהויה
ובהפסד לא נמצא להם מצד עצמם בלבד כי אם מצד התנועות המתחלפות גם כן
הדומות בנענועם הטבעי טבע מאלה הטבעים הארבעה כמו הדמות פעל הלבנה
לתולדת המים והדמות פעל מאדים לתולדת האש שהמצוע אשר ימצא להם בהויה
ובהפסד אמנם ימצא להם מאלה השני צדדים ר"ל מצד טבעיהם ההפכים המתקוממים
[Page 43v]
ומצד חלוף התקוממות הסבות המתדמות להפכות והפכות מהם קצתם לקצתם שראוי הוא
אם היה נחשב שתהיה הנה הויה והפסד תמידיים שיהיה הענין הולך אל יושר וסדור
נגדר ואם הדבר כן ראוי שיהיה שם שווי ומצוע מן הסבות הפועלות והמתפעלות
הנה התבאר מזה המאמר למה היו התנועות הרקיעיות רבות בהכרח וזה מצד הכרח
החומר לא מצד הסבה התכליתית ולזה מה שהתנצל על נתינת זאת הסבה בזה המקום
אחר שלא היה אפשר שיראה לו בזה המקום זולתי הסבה הזאת.
[Page 44r]
יותר קודם על שאר המוגשמות מפני שהכדור מקיף בו שטח אחד ושאר המוגשמות
אמר וכבר יעידו לזה אותם המולידים הגשמים מן השטחים
אמר
.שטחים יותר מאחד
וזה שהם יתיכו המוגשמות אשר יקיפו בהם יותר משטח אחד אל שטחים
רבים כהתכת הצורה האשיית אל משלשים ולא יתיכו הכדור אל שטחים רבים מפני שהוא
בעל שטח אחר. הנה נתבאר מזה שהצורה הסבובית היא קודמת לשאר הצורות ותקדם
להם קדימה טבעית. וכבר יראה גם כן שהצורה הסבובית היא קודמת בסדור המספרי
ר"ל כשנדמה הצורות וסדורם במספר וסדורו וזה שאתה תמצא היותר דומה באחד היא
העגולה ובשנים הוא המשולש כי המשולש התחלת הישרות הקוים שכל הצורות אליו
יותכו וכן השנים התחלת הרבים ועוד שהמשולש תתקיים צורתו בשנים מפני שסגולתו
שיהיו זויותיו משתוות לשתי זויות נצבות וזה השניות הנמצא בו היא סגולה מחויבת
מצורתו ולזה היתה בצורתו שניות מה. ואמנם העגולה צורתה אחת ואין בה שניות בשום
פנים ולזה היתה יותר ראויה מן המשולש בזה היחס ר"ל שיהיה יחסה משאר הצורות יחס
האחד מן המספר כי אם נשים זה היחס למשלש לא יהיה אפשר שנאמר בעגולה שהיא
קודם המשולש ולא אחריו וזה מגונה ר"ל שיאמר בצורה מה שאיננה קודם צורה ולא
אחריה.
ואחר שנתבאר שהצורה הכדורית תחלת הצורות והיה מן המבואר בעצמו
שהצורה הראשונה לגשם הראשון הנה תהיה זאת הצורה בהכרח לראשון הגשמים. ואחר
שכבר נתבאר שהגשם הרקיעי הוא ראשון הגשמים ראוי שיהיה הגשם הרקיעי כדורי
הצורה בהכרח וכשיהיה הגשם הרקיעי סבובי הצורה הגשמים אשר ידבקוהו וימששוהו
סבוביים גם כן מפני שאי אפשר שימצא ביניהם רקות ולזה יראה שראוי הוא שיהיו
הגלגלים בעלי הכוכבים הנבוכים סבוביים מפני שהם ממששים הגלגל הגדול ושיהיו
היסודות גם כן סבוביים מפני שהם ממששים חלל גלגל הלבנה. זהו אחד הבאורים
שיתבאר בו שצורת גשם השמים סבובית וכן שאר היסודות.
[Page 44v]
הקוים היוצאים מן המרכז אל המקיף יתחייב בהם שימלאו מקום ויריקו שני זולת תנועת
הכל והיו באים זה אחר זה במקום האחד בעצמו מבואר הוא כשלא יהיו שוים שהקטן מהם
לא ימלא מקום הגדול ויתחייב מזה בהכרח אם שישאר המקום אשר יעדיף בו הקו הגדול
על הקו הקטן ריק או שימלא במקומו שם קו הגשם בלתי הקו אשר בגשם הרקיעי וכל אלה
השני דברים שקר. וזה החיוב הוא נראה בצורות רבות הזויות וזה שאלה הצורות יקרה בהם
שיבאו הקוים המתחלפים היוצאים ממרכזם זה אחר זה על המקום האחד בעצמו
כשיתנועעו בסבוב ולזה יתחייב בהכרח שיהיו הזויות הבולטות ממלאות מקומם ומריקות
אותו ואמנם זולת הצורות רבות והזויות כמו הצורה הביציית והעדשיית לא יקרה בכל הנחותם
כשיתנועעו בסבוב שיהיו הקוים המתחלפים הרבים באים זה אחר זה על מקום אחד בעצמם
עד שיתחייב מזה מה שנתחייב בגשמים בעלי הצורות הרבות וזה שהצורה הביציית
כשנחשוב הקו היותר ארוך שבה שהוא הקוטר שתתנועע עליו בסבוב לא יתחייב מזה
שיבאו הקוים המתחלפים בו זה אחר זה במקומות אחרים בעצמם אלא אם יחשוב שהקטר
אשר עליו יסוב הוא קו אחד מן הקוים העוברים במרכזה וכן הצורה העדשית אפשר
שיחשב לה שתי הנחות בעת תנועתה בסבוב האחת מהם יתחייב בה שיריק מקום וימלא
אחר וההנחה השנית לא יתחייב בה זה ואחר שהדבר כן איך חלט אריסטו מאמרו
שיתחייב כשתהיה צורת הגשם הרקיעי בלתי סבובית שיהיה חוץ מהעולם רקות או מלוי
ואמנם אני אומר שכבר נתבאר במה שקדם שהגשם הפשוט הטבעי שני מינים אם
ישר הקוים או סבובי ואמנם הגשם ישר הקוים ראוי בהכרח שיהיה מקומו אם רקות
או תכלית גשם מקיף בו מחוץ ואמנם הגשם הכדורי מקומו הוא מקיף הגשם הגבנוני
אשר הוא מרכזו אשר עליו יסוב ואם הדבר כן אם לא תהיה צורת הגשם העליון כדורי תהיה
בהכרח ישרת הקוים וכל ישר הקוים ראוי שיהיה חוץ ממנו גשם או יהיה שם רקות מקיף בו
[Page 45r]
להיות יותר קטנה מן הדבר שהוא לו מדה כמו האחד במספר והאוקיא בזוזים ותהיה
התנועה הראשונה היא הממהרת מאד היה ראוי בהכרח שתהיה תנועת הגשם הרקיעית
היומית היא היותר ממהרת מכל התנועות וכן עוד מן הראוי הוא שתהיה תנועת העגולה
יותר ממהרת מכל התנועות המתחילות מנקדה וכלות אליה וזה שקו העגולה המקיף בה
הוא יותר קטן מכל קוי הצורות המשתוים לעגולה וכבר בארו זה חכמי השעור אם כן
כשנציע שני מתנועעים בסבוב משתוים במהירות ונציע שהשני דברים המקיפים בהם
משתוים האחד מהם סבובי והאחר בלתי סבובי תהיה תנועת הסבובי יותר ממהרת בהכרח
והוא מופת בנוי על תמונת היסודות אשר באמצע וזה שאחר
[Page 45v]
שטחי שאר הגשמים המקיפים קצתם לקצתם סבוביים עד הגשם העליון כי הקבוב כשיהיה
טבעי לגשם מה ויהיה סבובי יהיה הגבנוני לו טבעי בהכרח ויהיה סבובי. הנה התבאר
מאלה המאמרים שהעולם כלו כדורי הצורה סבובי ושסבובית הגשם הרקיעי וכדוריתו כמו
שיאמר ארסטו כבר יותקנו תקון לא יוכלו בעלי המלאכות להשיג כמוהו ולא שיקרבו אליו כל
שכן שישיגוהו בענינים המלאכותיים וכן עוד אי אפשר בדברים הטבעיים אשר הנה כמו
היסודות וזולתם מן הדברים המורכבים מהם דבר שיהיה בתקון הסבוב והשווי על
דמותו ולזה ראוי שיאמן שעביו לא ידמה בחלקות ובשווי ואמתת הסבוב עובי דבר משאר
הגשמים ושכל מה שהוא מן הגשמים הפשוטים יותר קרוב אליו תהיה סבוביותו יותר
אמתית וכל מה שיהיה יותר רחוק ממנו יהיה יותר מעט הסבובית ולזה הוא מה שנראה
שהארץ יותר מעטת הסבובית.
[Page 46r]
מן העליונים שבהם במעלה ואמנם אשר ראוי לנו לעזוב מעלות הדברים מה שיהיה מהם
על צד הספוק ההלצי ההגדי ואמנם מי שימצא באלה הדברים עלות מן העלות האמתיות
ראוי שישתדל ליפליג בזה.
ואם הדבר כן ראוי שנשתדל בתת עלה בזה הענין מבוארת
ממין העלות האמתיות הנופלות תחת החוש ר"ל למה היו השמים מיוחדים בהתחלתם
בתנועה מפאה אחת בלתי פאה אחרת ונאמר שמה שיאמר בתת זאת הסבה בנוי על
שתי הקדמות האחת מהם שהטבע אמנם יפעל בכל הדברים הטבעיים היותר חשוב
והיותר נכבד מאחד השני האפשרים או האפשריות המתחלפות והשני מקומות המתחלפים
וההקדמה השנית שפאת הימין ר"ל המקום אשר נתיחד בהתחלת התנועה הוא היו[תר]
נכבד מפאת השמאל ופנים יותר נכבד מאחור ומעלה יותר נכבד ממטה.
נתישבו לנו אלה השתי הקדמות והיו השמים הם היותר ראוים שבדברים הטבעיים שיש...
בהם הטבע לעולם היותר נכבד שבמקומות והיתה התחלת התנועה מצד הימין יותר
נכבדת מן התנועה אל השמאל בכל מה שיש לו ימין ושמאל והיו השמים כבר נתבאר שיש
להם ימין ושמאל מן הראוי אם כן התחלת תנועת השמים מפאת הימין לא מפאת שמאל
ואל פאת לא אל פאת אחור ואחר שהדבר כן אין ליחוד התנועה היומית מפאת
מזרח עלה בלתי זאת העלה ר"ל העלה אשר נתיחד בעבורה צד הימין בבעל חיים בימין
וצד השמאל בשמאל וזה לבקשת הנכבד והראיה על שהטבע שומר בתנועת השמים החשוב
והנכבד מה ששם עליו תנועתם מן התמידות והדבוק הבלתי נפסק וזה שכמו שבחר
הנכבד שבשני המציאויות מן התנועה ר"ל הנפסק והתמידי כן בחר להם הנכבד שבשני
פאות אשר מהם תהיה התנועה כי התנועה האחת תהיה יותר נכבדת מהתנועה האחרת
באלו שני הענינים יחד. הנה התבאר מזה המאמר למה היו השמים הראשונים מתנועעים
מן המזרח אל המערב ולא יתנועעו מן המערב אל המזרח.
[Page 46v]
וההקדמה השנית שהגשם הרקיעי אי אפשר שימצא בו שעור מה מן המהירות מוגבל
וזה שאין לתנועתו התחלה ולא אמצע ולא תכלית מפני שהוא תמידי התנועה וכאשר
נתישבו לנו אלה השתי הקדמות נשוב ונאמר אם יהיו השמים הראשונים מתנועעים תנועה
מתחלפת יהיה בהכרח לתנועתם חוזק ורפיון מוגבל ואם יהיה להם חוזק ורפיון מוגבל
אם שיהיה החוזק בהתחלת התנועה או כאמצעה או בתכליתה והיא אין לה התחלה ולא
אמצע ולא תכלית אם כן אין לה לא חוזק ולא רפיון ואם לא יהיה לה לא חוזק ולא רפיון אין
לה חלוף וכאשר לא תהיה מתחלפת הנה היא אחת ושוה מפני שאין סבת חלוף התנועה
... בעצמה דבר בלתי החוזק והרפיון.
[Page 47r]
ר"ל שהכוכבים הקימים והרחקים שביניהם לא סרו המביטים להם מקיים אותם לעולם שהם
אחדים בעצמם לפי קדמות העולם והימים החולפים ואמנם שהשמים הראשונים לא
ישתנו בכללם זה יתבאר שאלו היה הדבר כן היה לתנועתם חוזק ואלו היה לתנועתם חוזק היה
לתנועתם רפיון והם אין להם רפיון אם כן אין להם חוזק אמנם שאין לתנועתם רפיון זה
יתבאר בשלש הקדמות האחת מהם שהרפיון חולשה והשנית שהחולשה ענין יוצא מן הטבע
ומקרה והשלישית שהמקרים היוצאים מן הטבע כמו הישנות והבלוי לא ישיגו השמים
אמנם שהרפיון חולשה הוא ענין מבואר בעצמו וכן החולשה ענין נקרה חוץ מן הטבע
הוא גם כן ענין מבואר בעצמו ואמנם שהגשם הרקיעי לא ישיגוהו המקרים היוצא[ים] ..
הענין הטבעי זה יתבאר בשתי הקדמות
האחת מהם שהמקרים הנמצאים בדברים ..
הטבעיים סבתם ההרכבה וזה שהדברים אשר ישיגם המקרים מורכבים מהפכים מתחלפי
המקומות ומציאות ההפכים באלה הדברים המורכבים בבלתי מקומם כמו בעל חיים והדומה
לו מן המורכבים מן היסודות כי החלק האשיי בו אינו במקומו ולא החלק הארציי וזה הוא
הסבה הראשונה בהשגת הבלוי וההפסד לכל מורכב מפני שכל יסוד יבקש מקומו המיוחד
בו וזאת ההקדמה גלויה בעצמה והנה היא עתידה לבאר יותר כשנבאר שכל המורכבים
ההוים הנפסדים מורכבים מהיסודות הארבעה. וההקדמה השנית שהגשם הרקיעי פשוט
בלתי מורכב מהפכים ושאין דבר מחלקיו נמצאים בבלתי מקומם וזאת ההקדמה נראית
ממה שהתבאר במאמר הראשון מזה הספר. ואלה השתי הקדמות לא יעלמו ממך אם כבר
קראת אנאלוטיקא הראשונה יתבאר לך שהם יולידו בצורה השנית שהמקרים היוצאים מן
הענין הטבעי אינם נופלים על הגשם הרקיעי ולא ישיגוהו. וכאשר נתישבו אלה ההקדמות
נשוב ונאמר אם יהיו המקרים היוצאים מן הענין הטבעי לא ישיגו הגשם הרקיעי אם כן לא
תשיגהו החולשה ואם לא תשיגהו החולשה אין לתנועתו רפיון ואם אין לתנועתו רפיון אין לה
חוזק ומה שאין לו חוזק ולא רפיון אינו משתנה בכללו אם כן השמים בלתי משתנים בכללם
ומה שאינו משתנה בכללו ולא בחלקיו תנועתו שוה.
[Page 47v]
אל בלתי תכלית וחסרון אל בלתי תכלית זה יראה משני פנים האחד שהחסרון חולשה ושהחולשה
ענין יוצא מן הטבע ומה שהוא ענין יוצא מן הטבע אי אפשר שיהיה זמן מציאותו שוה
לזמן ענין הטבעי כל שכן שימצא זמן אין תכלית לו וזה שזמן החולי יוצר קצר הרבה מזמן
הבריאות. והפנים השניים הוא שכבר נתבאר במאמר הראשון מזה הספר שמן השקר
הוא שימצא בדבר כחות מתהפכים אין תכלית להם כי יתחייב מזה שימצאו השני הפכים
יחד. ואמנם המנע הענין השני והוא שתהיה תנועת השמים באחד מאלה השני ענינים ר"ל
שתהיה או חזקה תמיד או רפה תמיד אל בלתי תכלית זה יראה משכל מניע טבעי יש לו יחס
..מן המתנועע ולזה לא יניע אי זה מניע שיהיה אי זה מתנועע שיהיה ולא באי זה
... היה ואם הדבר כן כל תנועה תכלית מהירותה ותכלית איחורה מוגדל בזמן רצו' לומ'
..ימצא לה זמן אי אפשר שתמצא התנועה ההיא בפחות ממנו וזמן אי אפשר שתמצא
התנועה ההיא ביותר ממנו דמיון זה שהתנפש כלי הזמר הנקרא אלענר יש לו זמן היותר
מועט שאי אפשר שיכה בו האלעוד ויש לו זמן יותר רב שאפשר שיכה בו האלעוד ועוד אלו
היה אפשר בתנועה שתתרפה אל בלתי תכלית היה אפשר במתנועע שינוח במה שהוא
מתנועע.
ואם הדבר כן אם היה נמצא לשמים המהירות והאיחור בזמן יותר מועט שיתנועעו
בו השמים מוגבל אי אפשר שימצא להם מהירות אל בלתי תכלית וכשלא ימצא להם מהירות
אל בלתי תכלית לא ימצא להם גם כן איחור אל בלתי תכלית כי אלו נמצא להם אחד מאלה היה
נמצא להם הענין האחר ואחר שנתבטלו אלו השני פנים לא ישאר כי אם הפנים השלישיים
ר"ל שיהיה המהירות והאיחור באים זה אחר זה ואלו הענין כן בשמים הראשונים היה זה נופל
בהכרח עם אורך הזמן תחת הראות ולא היה זה נעלם על הדורות החולפים עם השגחת
הדורות הטובים לפקוד כיוצא באלו הענינים בשמים ועוד כי ההפכים מדרכם שיראו לחוש
הראות יותר מבואר מן הדברים אשר אינם הפכים וזה שכל אחד משני הפכים יודיע חברו
ויעורר עליו ועוד אלו היה זה כן היה מתחייב שיהיה הנה שנוי קודם על זה השנוי וזה
כלו שקר. הנה נתבאר מזה שאין לתנועת השמים חלוף כלל ושהם אחדים לעולם ושוים
[Page 48r]
[Page 48v]
כל שכן שיהיה כל מאיר אש כי האור ממנו איננו נלקח בגדרו האש ולא סוג האש ואלה הם
שני חלקי המקרים העצמיים ההכרחיים כפי מה שנתבאר בספר המופת ואם לא יהיה
האור מן המקרים ההכרחיים לאש ראוי שיהיה מן המקרים המיוחדים לאש ולזה
נאמר בספר הנפש שהמאיר שני מינים הגשם הרקיעי והאש ואומר שהנה יראה
בחוש אור מחמם ר"ל בהתהפכות ושכל מה שיהיה ההתהפכות יותר חזק יהיה החמום
יותר וזה נראה במראות השורפות וכבר נאמר זה בסבת זה בלמודיות והנה התבאר
בספר הנפש שהאור אינו גשם ואם הדבר כן הנה ימצא החמום למה שאיננו גשם כל שכן
למה שאיננו אש וזה הצד הוא הצד השני אשר יראה שבו יחממו הכוכבים מה שלמטה
מהם. ובאלה הפנים ספק בלתי מועט וכבר חקרנו ממנו בספר האותות. הנה התבאר
מזה המאמר מהו עצם הכוכבים ושהם מטבע הגשם החמשי ונתבאר עם זה הצד אשר
בו יחממו ושלא יתחייב מהיותם מחממים ומאירים שיהיו אש כמו שחשבו זה קצת
הקדמונים.
[Page 49r]
הכוכבים במהירות והאיחור חלוף העגולות אשר יסובבו עליהם עד שאלו הצענו על דרך
משל מציאות הכוכב אשר בעגולה הקטנה בעגולה הגדולה ואשר בגדולה לקטנה כמו שאלו
חשבנו הכוכבים אשר בבני עיש בקו משוה היום וחשבנו מציאות אשר במשוה היום
בעגולת בני עיש היה קורה לכוכב הממהר שיהיה מאחר והמאחר שיהיה ממהר או
שתהיה סבת חלופם במהירות ובאיחור אמנם הוא טבע הכוכבים עצמם ואם נציע סבת
זה חלוף העגולות לא יהיה לכוכבים בעצמם תנועה מיוחדת להם ותהיה תנועתם נמשכת
לתנועת העגולות עד שכשנחשוב הכוכב האחד בעצמו בעגולה גדולה יהיה יותר ממהר
וכשנחשבהו בעגולה קטנה יהיה יותר מאחר ואם הדבר כן לא יהיה לכוכבים בעצמם תנועה
מיוחדת להם וזה שקר במתנועעים ההולכים מתנועתם על סדר טבעי או שנודה
שהעגולות הם המניעות הכוכבים והכוכבים נחים ואם נציע סבת זה חלוף טבע הכוכבים
כמה אני תמה איך קרה לדברים המתחלפים התנועות מפני חלוף טבעם וסבבם שיסכים
כל אחד מהם לתנועת העגולה אשר בה יסוב ר"ל שתהיה תנועת כל אחד מן הכוכבים כבר
קרה לה שתהיה שוה לתנועת העגולה אשר התנועע עמה עד שיהיו מתנועעים
רבים מתחלפים התנועה ישלימו סבוביהם בזמן שוה וזה אמנם הנה נקרה אלו היה אפשרי
מן המקרה וההזדמן ומציאות המקרה בגשמים הרקיעיים הוא דבר שאיננו ראוי להם
מפני שהם בתכלית הסדר ואלו הודינו במציאות המקרה באלה הגשמים הנכבדים היה זה
אמנם יהיה נמצא בהם במועט ר"ל בכוכב אחד או שני כוכבים לפי מה שימצא עליו הענין
בדברים אשר יקרה בהם דבר אחד במקרה והם ההוים הנפסדים אמנם שיקרה זה במקרה
בכל הכוכבים זה דבר חוץ מן ההקש. ובדמיון זה יבאר שאי אפשר שיהיה הגלגל נח והכוכבים
מתנועעים וזה שיקרה בתכלית תנועתם ושלמות סבובם בעת אחת מן המקרה מה שיקרה
כשנציע העגולות עמהם מתנועעות ומבואר הוא שלא יקרה דבר מזה השקרות בחלוף
תנועת חלקי הכדור האחד מצד מה שהם חלקי כדור אחד אמנם מצד שכל אחד מן החלקים
מתנועע בעצמו יקרה מזה השקר הקודם. וכשימנע שיהיו הכוכבים והעגולות מתנועעים
יחד ושיהיו הכוכבים מתנועעים והעגולות נחות לא ישאר אלא שיהיו העגולות הם מתנועעות
והכוכבים הם נחים ונקשרים בהם מתנועעים בתנועתם על צד מה שיתנועע החלק
בתנועת הכל ולזה לא נאמר שהשמים יקרעו ויסדקו בעת תנועת הכוכבים כמו שמתחייב
בזה אלו הצענו הגלגל נח והכוכבים מתנועעים וזה שהדברים המקבלים הקריעה אמנם
הם הגשמים ההוים הנפסדים כמו האויר והמים.
וכבר יראה גם כן שהכוכבים אי אפשר
שיתנועעו בעצמותם ומ"א ומפאת עצמם בפנים אחרים וזה שכבר בארו בעלי הלמודיות
[Page 49v]
מענינם שהם כדורי הצורה והנה יתבאר זה ממאמרנו אחר זה מפני שטבעם מטבע הגשם
החמישי וכשנציע שתמונתם כדורית אם יהיה להם תנועה בעצמם תהיה אחת משתי
תנועות אם תנועת הסבוב או תנועת גלגול וזה שהגשם הסבובי אי אפשר בו שיחשב
מתנועע כי אם באחת מאלה השתי תנועות ואין לכוכבים אחת מאלה השתי תנועות אם
כן הכוכבים בהכרח נחים בלתי מתנועעים אמנם שהם אינם מתנועעים זאת התנועה
המורגשת בסבוב זה נלקח מן החוש וזה שהמתנועע בסבוב הוא עומד במקום אחד בעצמו
והכוכבים נעתקים ואלו היו מתנועעים בסבוב עם זאת התנועה המורגשת להם ר"ל
תנועת ההעתק בכללם לא היה זה נעלם מן החוש בכלם וזה שאלו נעלם ממנו זה באחד מהם
לא היה נעלם ממנו בכלם כי אלו היתה נמצאת זאת התנועה ר"ל הסבובית בכוכב אחד
היה מתחייב שתמצא בכלם אחר שטבעם אחד במין אמנם מה שיראה בשמש בעת
העריבה והזריחה בלבד שהיא סובבת זה ראיה לא אמתת ענין וסבת זה נתונה בחכמה
הלמודית והראיה על שהוא ראיה שלא יקרה לה זה בעת השווי והגובה הגדול מן האפק
ואעפ"י שהמרחק אחד או יותר קרוב וארסטו יאמר שסבת זה הוא חולשת הראות מהשיגה
וזה שהוא רואה שהוא בזה המקום רחוק מן הראות יותר ממה כשתקרב מאמצע השמים
ואמנם יבנה על שיש לשמש חלוף ראות וזה בשיהיה לארץ שעור מורגש וערך אל
גלגלה וזה ענין שיש בו חלוף בין בעלי הלמודיות והטבעיות וזה שהוא אומר שהראות
כשיחלש מהשיג הכוכב יהיה סובב ויראה הדבר כאלו הוא סובב כמו שיקרה לבעלי אלסדר
וזאת הסבה אצלו הוא הסבה בשאנחנו רואים הכוכבים הקימים כאלו הם נוצצים ואינו
רואה זה בבלתי הקימים וזה מפני רוחק הקימים וקורבת הבלתי קימים מראותנו
ואמנם שהם אינם מתנועעים תנועת גלגול כבר יורה על זה הראות הדמיון הנודע
בפני הלבנה בלבנה על ענין אחד וזה שהתבאר מענין זה הרושם אשר יראה בפני הלבנה
שהוא אמתת ענין לא ראיה וזה בחכמה הלמודית ואם נציעהו אמתת ענין אלו היתה
ללבנה תנועת גלגול היתה מתחלפת ראיית זה הרושם ואחר שלא תמצא זאת התנועה
ללבנה לא תמצא לשאר הכוכבים ואם לא תמצא לכוכבים אחת מאלה השתי תנועות אם כן
הם נחים בהכרח. ונאמר עוד שאלו היו אלו הכוכבים נעתקים מעצמם בכללם היה ראוי
שיערים להם הטבע בהמצאת כלים שבהם יעתקו במקום מצד מה שהם בעלי נפש
כי מן השקר היוצא חוץ מכל הקש שיהיה הטבע כבר הכין כמו אלה הכלים לבעלי חיים
ולא השגיח בזה האלה הגשמים אשר הם יותר ויותר נכבדים מבעלי חיים ואחר שלא
ימצא לכוכבים כלי שיתנועעו בו הם בהכרח נחים. ומהנה יראה שאין לתנועת
[Page 50r]
הכוכבים קולות כמו שהיה רואה זה קצת מן הקדמונים שהם היו אומרים שיש להם קולות
מסכימי הנגונים כמו שיראה מן הקולות מתנועת הגשמים הגדולים אשר אצלנו כי אם
יקרה זה באלה הגשמים כל שכן שיקרה זה בגשם השמש והירח שהם יותר גדולים מכל
הגשמים אשר אצלנו כפלים רבים ויותר ממהרי התנועה והיו אומרים בשהעלה בשאנחנו
לא נשמע הקולות ההם מפני שגדלנו עליהם מעת הקטנות והרגיל אותם חוש שמענו
הרגל עד שלא נרגיש בהם.
וארסטו משיב עליהם שאין הרגל הקול סבה שימנענו מהשיגו
ואלו היה הדבר כן היה ראוי שיקרה לנפחים וצורפי הנחשת ודומיהם שלא ישמעו קולות
הפטיש לרוב הרגלם בהם וגדולם עליהם ואלו נודה להם בזה יהיה אם כן מתחייב שיקרה
מתנועתם המחדשות לקולות רושם גדול במה שאצלנו מן הנמצאים אשר אנחנו רואים
הרעמים מפוצצים האבנים ובוקעים הארץ עד שיצא הצמח המכונה בצמח הרעם
ואם יקרה כמו זה באלה הגשמים הקטנים כל שכן שיהיה ראוי שיקרה זה באלו הגשמים
העצומים ההם אלו התנועעו בעצמם ולזה יגזור ארסטו מאמרו שאלו היה להם קול היה
ראוי שיפעלו בנמצאים אשר אצלנו כל שכן שנשמעם ולזה אין לאומר לומר שאפשר
שיהיה להם קולות ולא נשמעם לרוחק המרחק אשר בינינו וביניהם כפי מה שנתבאר
בלמודיות כמו שיאמר זה תמסתיוס ויספק בו על ארסטו כי אלו היו כל כך רחוקים ממנו
בשעור שתפסק התנועה המולידה הקול באויר קודם שתגיע אלינו היה יותר ראוי שלא
יגיע אלינו מהם שנוי מוחש וזה שמן השקר הוא שיגיע החמום המגיע אלינו בסבת
תנועתם ולא יגיע הקול המתילד מזה אלו היה שם קול ואמנם העלה בשאין להם קול שהם
נקשרים בגשם הגלגל ושהם חלק ממנו ולזה יהיה ראוי אחר שאין להם קול והם מן
הגודל והמהירות התנועה באשר הם ואינם מן הרוחק בערך אל גודל גשמותם ומהירות
תנועתם בשעור שלא נשמע קולם שיהיו על כל פנים נקשרים עד שיהיה זה ההפוך אמתי
ר"ל שכשנציע שהם נקשרים ראוי שלא יהיה להם קול וכשנציע שאין להם קול ראוי שיהיו
נקשרים ויהיה האחד מהם יובא בו המופת על שהם מתנועעים בתנועת הגלגל ושאין
להם קול ואינו כמו שחשב תמסתיוס שזה לא יתהפך וזה שהוא כשמצא הקשר אחת
מסבות העדר הקול ולזה לא יתחייב שכשהעדר הקול בחלטות שימצא הקשר מפני שיעדר
לסבות אחרות בלתי הקשר חשב שהענין כן בכוכבים ואיננו כמו שחשב מפני שמציאות
הקשר בהם סבה מיוחדת להעדר הקול.
[Page 50v]
וזה שאם היה הגשם הסבובי בלתי נאות לתנועה הישרה ר"ל המתנועעת מן האמצע ואל
האמצע והיה הגשם הישר הרחקים הוא המיוחד בזאת התנועה אם כן מה שאיננו
מתנועע בזאת התנועה ר"ל הישרה איננו ישר הרחקים בהכרח וזה מחויב. כפי הפוך
הסותר ומה שאיננו ישר הרחקים הוא סבובי אם כן מה שאיננו מתנועע בזאת התנועה
הוא סבובי בהכרח ולזה אחר שהגשם הרקיעי איננו מתנועע בזאת התנועה הוא
סבובי הצורה בהכרח הן שיהיה נח כענין בכוכבים או מתנועע בסבוב כענין בגלגלים
ואם יהיה גשם אחר סבובי ואי אפשר בו שיתנועע בסבוב ראוי שיהיה נח ואם הדבר כן
ראוי יהיה שיעשה הטבע צורת הכוכבים סבובית אחר שאין מדרכם שיתנועעו תנועה
ישרה ואמנם דרכם לנוח לבד ועוד אלו היה מדרכם שיתנועעו תנועה ישרה היה
הטבע משים להם הכלים אשר בהם יתנועעו כענין בבעלי חיים וכבר יורה על
שהכוכבים סבובי הצורה מה שיראה מסבוב גוף הלבנה בעת מלואה באור וזה שאלו
לא היתה סבובית לא היתה מצטיירת בסבובית בצורה ירחית ואשר יתחייב לכוכב
האחד יתחייב לשאר הכוכבים אחר שהם מטבע אחד ולזה לא יהיה זה המאמר המשלי
ולא ספוקי וכבר יורה גם כן על שגשם השמש כדורי שלקותה יראה ירחי.
[Page 242]
[Page 51r]
ואין הענין נמצא כן כי אם נודה שהשמש תחת נגה וכוכב לפי מה שהיו רואים זה הקדמונים
מחכמי הכוכבים מה נאמר אם כן בכוכבים האחרים. ואנחנו נאמר שזאת הקושיא
היתה חייבת לנו אלו הצענו הכחות המניעים המיוחדים בכוכב כוכב מאלה הכוכבים ר"ל
המניעים להם חלוף תנועת הכל משתוים בכח והצענו המרחקים משתנים גם כן ואמנם
כשנציע כחותיהם המיוחדים מתחלפים והמרחקים מתחלפים לא יתחייב שיראה בהם זה
הענין על סדר בקרוב וברוחק אך אמנם יתחייב שיראה בהם זה הענין על הכלל ולזה
נאמר שאחת הסבות בחלופם במהירות ואחור עם זאת הסבה הוא חלוף הכחות המניעים
להם וחלוף המרחקים ואן הדבר כן סבות המהירות והאיחור אם כן הנמצאות בהם הם
מתחברות משלשה דברים מחלוף הכחות המניעים המיוחדים בהם ומחלוף חולשת
הכח המונע בחקם ומחלוף המרחק אשר עליו יתנועע וידמה שהוא אמנם הפריד זאת
הסבה במאמר אם מפני שהיא הסבה החזקה בזה הענין או מפני שהיא היותר נעלמת
או מפני הקבץ שני הענינים יחד
[Page 51v]
עליהם מפני שבהשגה המעטה באלה הענינים דבר גדול מאד לפי קשים ויקרם בעצמם
אם מה שיש בחקירה על הענינים העמוקים מלקוח השכל והוצאתי על הפעל והגעתו
אל מעלתו השלימה ואמנם ואמנם היינו רואים שמה שיבוקש מאלה הענינים באלה הגשמים
הנכבדים סגור ומסוגר אלו היינו מאמינים בהם שהם בלתי בעלי נפש אך אחר שנאמין
בהם שהם בעלי נפש מפני שהם מתנועעים מעצמם השתדלותנו בזה איננו יוצא מן
ההקש ואיננו נמנע ממנו. ונתחיל מן המבוקש הראשון ונאמר שהדבר החשוב
שהוא בתכלית החשיבות הוא אשר מדרכו לקנות בו המעלה אשר תתואר בו בלא פעולה
ובלא מעשה וזה דרך העלה הראשונה ואמנם מה שהוא חוץ מזה מן הדברים החשובים
ר"ל בעלי נפש מהם מי שישיג הדבר אשר הוא ממין המעלה השלמה אשר היא בתכלית
במעשה אחד בלבד ואלה הם הדברים הקרובים מן הדבר החשוב בחלטות והקרובה מעלתם
מן המעלה בחלטות ומהם מה שישיגו בהם זאת המעלה במעשים רבים ומהם מה שאי
אפשר בהם זאת המעלה לא במעשים מעטים ולא במעשים רבים אבל אפשר בהם לקנות
מה שהוא מסוגה במעשים מעטים וזה יהיה בהכרח לאחד משני ענינים אם למעלת
הדבר הנקנה וכבודו או למיעוט המעלה הנקנית ורחקה מן המעלה השלימה ומהם מה
שאי אפשר בו דבר ממין זאת המעלה ר"ל אשר תושג למיעוטה במעשים מעטים וזה
המין לא ימצא בו דבר ממעשה בעלי המעלות ודמיון זה שקצת בני אדם יקנה הבריאות
בבלתי התעמלות ולא מעשה וקצתם יקנה אותה בהתעמלות מועט וקצתם יקנה אותה
בהתעמלות גדול וענינים קשים וקצתם אי אפשר בו שיקנה הבריאות לא בהתעמלות
מועט ולא בגדול אך יגיע למה שהוא דומה בבריאות במעשים מועטים וזה כלו מבואר
מענין בעלי הנפש. ועוד שאנחנו נאמר שקצת הדברים יגיעו אל המעלה השלמה
במעשה אחד וקצתם אי אפשר בו להגיע אל זאת המעלה אבל אפשר בו להגיע אל מעלות
רבות ממינה במעשים רבים עד שיעמדו להם רוב המעלות מקום מה שאבד מהם מאיכות
המעלה וזהו ענין האדם עם הדברים שהם יותר נכבדים ממנו ואשר הם נכבדים בחלטות
כי האדם מפני שאי אפשר בו שיקנה המעלה השלמה הושם לו קנין מעלות רבות ממין
המעלה השלימה וקצת הדברים אי אפשר בהם שיקנו מאלה המעלות ר"ל שהם ממין
המעלה השלמה כי אם מעלות מעטות ומעשים מעטים וזהו הענין בעל חיים והצמח
עם האדם ומהם מה שאי אפשר בו שיקנה דבר ממין זאת המעלה השלמה לא רחוק ולא
קרוב וזהו ענין הדומם ומבואר הוא שקנין המעלה האחת בעצמה במעשים מעטים
יותר נקל ומעט יגיעה מקנותה במעשים רבים. ואחר שנתישב מציאות אלה הדב'
[Page 52r]
הדברים בבעלי הנפשות במה שהם בעלי נפשות אומר שהגשם הראשון אמנם נמצאה לו
תנועה אחת מפני שאפשר בו שישיג המעלה הקרובה מן המעלה השלמה או המעלה
השלמה בפעל אחד בלבד ושמה שקרב ממנו מן הגשמים הרקיעיים אמנם נמצאות לו
תנועות רבות אם מפני שהוא אי אפשר בו שישיג המעלה אשר השיגה הגשם הראשון כי
אם בפעולות רבות כמו אשר יקנה הבריאות בפעולות רבות או מפני שהוא אחד שלא היה
אפשר בו השגת המעלה אשר הגשם הראשון הושם קונה מעלות רבות מסוגם
בפעולות רבות כדי שיעמוד לו הרבוי מקום מה שחסר ממנו משלמות האיכות וזה בענין
האדם עם מה שהוא יותר נכבד ממנו
ויותר שלם המציאות ויהיו הגשמים הרקיעיים
הרחוקים מן הגשם הראשון אמנם נמצאו להם תנועות מעטות אם נודה שהשמש והלבנה
באלה השני דברים ר"ל שהם המעטי התנועות שבכוכבים והרחוקים מן הגלגל הראשון
לאחד משני ענינים בהכרח אם מפני שאי אפשר בהם שיקנו הרבה מן המעלות אשר
היה אפשר בהם שיקנו מן המעלות כי אם מה שהוא למטה מן המעלות האמצעיות
יקנו אותם גשמים האמצעיים ולזה היה קנינם בפעולות מעטות כענין הצמח עם
בעל חיים וזה שאי אפשר שתהיה המעלה האחת בעצמה קנויה לנכבד והמעט נכבד
בפעולות משתוות במספר ואמנם מה שלמטה מן הגשמים הרקיעיים מפני שלא היה
אפשר בהם להגיע אל המעלה אשר השיגוה הגשמים הרקיעיים היו פעולתם מעטות
בערך אל המעלה המעטה אשר בטבעם להשיגה. ואמנם הארץ מבין היסודות הארבעה
מפני שלא היה אפשר בה שתגיע אל המעלה אשר ממין המעלה המעטה אשר השיגוה
שאר היסודות הושמה בלתי מתנועעת נחה בלא פעולה ובלא מעשה. וזהו התכלית ממה
שאפשר שיאמר בסבות אל הדברים כפי היכולת האנושי וכפי מה שבידנו מן ההקדמות
הנלקחות מן הגשמים בעלי הנפש אשר אצלנו וידמה זה המאמר כשנרצה שלא יקרה בו
ספק שנגזור מצד רוב הפעולות על חסרון המעלה ומצד מיעוטם אף אם על שלמות
המעלה אשר בתכלית או על חסרון המעלה אשר בתכלית ואם הדבר כן יהיה אפשר לנו
שנבחון החשוב והמעט חשיבות לא מצד הסדר ונאמר שהחשוב שבהם הוא הגלגל בעל
כוכבים ואחריו השמש ואחריו המעט התנועה ועל זה הדרך תהיה הלבנה סמוכה במעלת
החשיבות לשמש או נאמר שהלבנה אי אפשר בה שתשיג המעלה אשר ישיגנה מה שהוא
רב התנועות ממנה בתנועות רבות והושמו לה תנועות מעטות.
[Page 52v]
הגלגלים כוכב אחד ומסבבים אותו גלגלים רבים והוא ישיב על זה בזה בשתי תשובות האחת
שהגלגל הראשון מפני שיראה מענינו שהוא התחלת החיים ועלת המציאות לדברים
החיים ובלתי החיים יותר משאר הגלגלים היה ראוי שיהיה כחו יותר גדול משאר כחות
הגלגלים והכח העצום יניע גשמים רבים והכח הקטן יניע גשמים מעטים ולזאת העלה
היה הגלגל הראשון מניע כוכבים רבים בתנועה אחת והיו האחרים מניעים כוכב אחד
בגלגלים רבים ואמנם היו הנה תנועות רבות כדי שיחלוף הטבע בזה מה שאבד מהם אשר
לא היו בהם כוכבים רבים וכאלו היה הטבע ממצע בזה כי אשר שם לו כוכבים רבים שם לו
תנועה אחת בלבד ואשר שם בו כוכב אחד שם לו תנועות רבות כדי שיהיה כל גשם מהם
על תכלית מה שבטבעו לקבל השלמות ישתבח יוצר כל. והתשובה השנית שאלה הגלגלים
אשר למטה מן הגלגל הראשון מפני שהיה לכל אחד מהם תנועה מיוחדת בו על מרכז מיוחד
בו בקטב מיוחד בו והיו עם זה נמשכים אחר הגלגל הגדול בתנועה היומית המשך אחד
על מרכז אחד וקוטב אחד היה המניע על כלם בזאת התנועה אמנם הוא הגלגל הגדול
והנה נתבאר שהגלגל הגדול ואעפ"י שהוא הגדול שבגשמים בכח הוא מצד מה שהוא גשם
בעל תכלית השעור ובעל תכלית הכח אשר יהיה מצד המהירות והאיחור ואם הוא בעל
תכלית בזה הכח אלו היה בשאר הגלגלים כוכבים רבים היה משיגו בהניעו אותם לאות
ויגיעה מזה הצד ר"ל איחור יוצא מן הטבע לא מצד הנענוע אל בלתי תכלית ולא מצד שיש
במתנועע בעבורו התחלה הפכית למניע לפי מה שנמצא עליו הענין במתנועעים אשר
אצלנו רק מצד שכל מניע בטבע יש לו מתנועע נגדר הכמות בטבע וכשנציע זה
המתנועע יותר גדול הגוף מן הגשם אשר לו בטבע יתחייב שתהיה תנועתו יוצאה מן
הטבע וכשתהיה יוצאה מן הטבע ישיגנה הלאות והיגיעה מצד ההכפלה
על זה הדרך ראוי שיובן מאמר ארסטו הנה בגשם הראשון שישיגהו הלאות והיגיעה אלו היה מניע
יותר מאלה הגלגלים או כוכבים יותר מאלה הכוכבים לא על צד אחר שכבר נתבאר שאין
בגשמים הרקיעיים התחלות הפכיות ושלא ישיגם לאות בנענוע אל בלתי תכלית.
הנה אמרנו בעצם הכוכבים ובתנועתם ובצד תנועתם ובצורותם ולמה היה קצתם יותר
ממהר מקצתם ולמה היה קצתם מתנועע תנועות רבות וקצתם תנועות מעטות
ולמה היה הגלגל הגדול מסבב כוכבים רבים ושאר הגלגלים מסבבים כוכב אחד.
[Page 53r]
על צורתה. ומה שיאמר אותו בזה הוא נכלל בשבעה פרקים
הפרק הראשון
יגיד בו דעות הקדמונים במקום הארץ. הפרק השני יגיד בו
דעתם גם כן בסבת נוחה ותנועתה. הפרק השלישי יגיד בו דעתם גם כן בצורת הארץ
הפרק הרביעי יגיד בו דעתם גם כן בסבת נוחה ומי הוא האומר שהיא נחה. הפרק
החמישי יגיד בבטול שתהיה הארץ המתנועעת. הפרק הששי בהודעת מקומה והסבה
בנוחה. הפרק השביעי בידיעת צורתה.
[Page 53v]
האמצעי בשעור וזה בעולם ובזולתו מן הנמצאים והיה השומר ההוא האמצעי בכח לא
בשעור אם כן הדבר הנכבד אמנם ראוי שיהיה במקום האמצעי בכח ולזה ראוי שנחקור
אי זה הוא המקום האמצעי בכח כי האמצעי בכח הוא התחלה והוא השומר לדבר אשר בו
ואמנם האמצעי בשעור הוא יותר ראוי שיהיה אחרון משיהיה התחלה מפני שהוא מוקף
לא מקיף והמקיף יותר נכבד מן המוקף וזהו ענין המקום העליון אשר נראה אנחנו שהוא
מקום האש עם המקום השפל אשר נראה שהוא מקום הארץ ר"ל שהמקום העליון הוא
האמצעי בכח והשפל האמצעי בשעור ואמנם היה הדבר כן מפני שהעליון יקיף השפל
והמקיף במקום הצורה והמוקף המקום החומר. אלה הם דעות הקדמונים במקום הארץ
האומר מהם שהיא באמצע והאומר מהם שהיא לזולת האמצע.
[Page 54r]
חלק מחלקי העולם וכבר נתבאר שהעולם מכל חלקיו נצחי.
והמופת השני שאנחנו
רואים הכוכבים מתנועעים תנועות הפכיות ומתחלפות באורך ורוחב ואם נציע שאלה
התנועות אמנם יראו לכוכבים מצד תנועת הארץ יתחייב שתהיה הארץ מתנועעת
בתנועות הפכיות ואם נשים קצתם מצד הכוכבים וקצתם מצד הארץ ר"ל אם נשים
אחת משתי תנועות האורך לארץ והאחרת לכוכבים יתחייב שלא ימצא תנועת הרוחב
ואם נציע לארץ תנועת הרוחב יתחייב שתהיה תנועת הרוחב לכוכבים אחת ושתמצא
תנועת הרוחב גם כן לכוכבים העומדים כי יראה שיש לכל הכוכבים המתנועעים שלש
תנועות שתי תנועות האורך ר"ל המערבית והמזרחית ותנועת הרוחב ואי אפשר שתשים
אחת מאלה השלש בארץ ושתים בכוכבים וזה שתנועת הרוחב אמנם תתחדש בכוכבים
משתי תנועות האורך ר"ל התנועה היומית והתנועת הכוכב בגלגלו הנוטה. והמופת
השלישי שאנחנו רואים שהשמש והכוכבים העולם ושוקעים על מקומות אחדים מן הארץ
בלתי מתחלפים ולא נעתקים ואלו היתה הארץ מתנועעת על הקטר היה ראוי שתתחלף
מן הארץ תנועת הרוחב ר"ל מקומות הזריחה והשקיעה באפק אפק בחלוף הימים באורך
ובקוצר. ואומר שנוח הארץ מבואר בעצמו ואמנם הביא ארסטו אלה המופתים על צד
ההתפארות בהבאת הראיה.
[Page 54v]
החלקים העליונים אל מקום השפל ושהחלק הגדול ממנה ילחץ הקטן ויניעהו אל צד המרכז
ושהחלק כל מה שיהיה יותר גדול יהיה יותר ממהר לרדת וזה דבר לא יקרה לארץ בכללה
וכבר היה ראוי שיקרה לכל מה שיקרה לחלק והוא משבח הקדמונים בבקשם עלת זה
המורגש ויאמר שבקשתם על זאת העלה היא פילוסופיא אמתית ואעפ"י שכל מה שאמרוהו
בה הוא ענין בלתי ישר והוא מגיד בשמם בזה ר"ל בסבת נוח הארץ בכללה אעפ"י שחלקיה
נראים תמיד מתנועעים אל מול המרכז דעות האחד מהם מאמר מי שאמר שהסבה
בזה שהארץ בכללה בלתי בעלת תכלית ואין לה מקום שתתנועע אליו וזה המאמר נפסד מפני
שכבר התבאר שלא ימצא גשם בפעל שאין תכלית לו וכבר גנה זה המאמר אבן דקליס וטען
על אומרו. והדעת השני מאמר מי שאמר שהסבה בנוח הארץ שהיא בכללה מונחת על
המים והיא צפה עליו כמו שהקורה לא תצוף על האויר ותצוף על המים.
והוא יבטל זאת
הדעת בשלש טענות האחת מהם שאם היתה סבת עמידת הארץ המים אם כן מה היא
הסבה בעמידת המים כי חלקי המים גם כן מתנועעים למטה והטענה השנית שיראה
שהאויר יותר קל מן המים והמים יותר קלים מן הארץ ואם הדבר כן איך אפשר שיקרה
שיהיה הגשם קל תחת הכבד ר"ל שישען הכבד עליו והטענה השלישית שאלו היה מדרך
הארץ שתעמוד על המים היה מדרך חלקיה שיעמדו עליהם ויצופו עליהם וזה חלוף המוחש
כי כל חלקי הארץ שוקעים במים וכל מה שיהיה חלק הארץ יותר גדול יהיה יותר ממהר
השקיעה אל המצולה. והדעת השלישי מאמר מי שאמר שהסבה בנוחה הוא רוחב הצורתה
וזה שמדרך זאת הצורה שיקשה חתכה לאויר ולזה תהיה הארץ צפה על המים עם היות
שאין לה מקום ריק באויר שתעתק אליו וכאלו היא נלחצת מכל צד מצד האויר מפני שאין לו
מקום שיעתק אליו ואין שם גשם שימלא מקום אשר היתה הארץ מריקה אותו אלו היתה
מתנועעת בכללה כמו שיקרה בגונבי המים כי הוא כלי נודע והוא נקוב מלמטה שכשיסתמו
את פיו לא ירדו המים מתחתיו מפני שאין שם גשם שימלא מקום המים ויקימו מאמרם
במה שיראה מענינים רבים משהאויר כבר יוכל לשאת גשמים עצומי הכובד וכל שכן כשיהיו
רחבי הצורות שזאת הצורה יקשה בה החלק האויר והוא ישיב על זה ואומר שאלו היתה
זאת הסבה בעמידת הארץ ר"ל לחיצת האויר ושאין לה מקום שתתנועע אליו היה עוצם
גופה יותר ראוי שיהיה סבה לעמידתה מרחב צורתה וזה שכל מה שתהיה הארץ יותר גדולה
תצטרך אל מקום גדול ויהיה לחצה לאויר יותר שוה בזה הענין שתהיה כדורית או בלתי
כדורית שהמחויב בזה אחד ואין ענין למאמרם שהסבה בזה רוחב צורתה וזה שאם נודה
להם שהיא רחבה אמנם אם לא יהיה רחבה מאמרם יותר נפסד. והדעת הרביעי
[Page 55r]
מאמר מי שאמר שהסבה בנוחה באמצע אמנם היא התנועה הסבובית אשר קרתה לכל
ר"ל לאויר ולמים בעבור תנועת הגשם הראשון כי כל מי שאמר שהארץ באמצע ושהעולם
מחודש הסכימו על שהיא אמנם נדחתה על האמצע מפני התנועה הסבובית כמו שיקרה
בלחויות באויר ר"ל כשיסבבו בחוזק ידחו הדברים הכבדים שבהם אל האמצע וקצת מאלו
היו אומרים שהסבה בנוחה באמצע כשתדחה בעבור התנועה הוא רוחב צורתה וקצתם
היו אומרים שהסבה בנוחה באמצע היא הסבה בעצמה בהדחותה אל האמצע ר"ל תנועות
הלפוף והסבוב ויטענו על זה במה שיראה מן המים כשיסובבו בכלי אחד החוזק והושמה
בהם חתכת נחשת שהחתכה ההיא תעמוד באמצע ולא תשקע אל קרקע הכלי וזה המאמר
הוא מיוחס לאבן דקליס. וכאשר השלים מזכרון דעותם הביא מאמר משותף להשיב
על אלה הענינים הקודמים בעלת נוח הארץ עם התנועה אשר תמצא בחלקיה והוא יקדים
לזה תחלה הקדמות כבר הציעם פעמים אחרים האחת מהם שכל גשם טבעי יש לו
תנועה טבעית וזה שאם לא תהיה לו תנועה טבעית לא תהיה תנועה הכרחית כי
ההכרחית אמנם תאמר בערך אל הטבעית ואם לא תהיה לו תנועה טבעית ולא הכרחית
לא תהיה לו תנועה כלל וזה שקר ר"ל שימצא גשם טבעי בלתי מתנועע כלל.
וההקדמה
השנית שכל גשם טבעי אם תהיה לו תנועה טבעית ישרה יש לו מנוחה טבעית ושהמנוחה
הטבעית תכלית התנועה הטבעית כמו שהמנוחה הכרחית תכלית התנועה ההכרחית
ואם הדבר כן והיינו מציעים שנוח הארץ בכללה באמצע הוא אם מצד צורתה או מצד
הלפוף והסבוב אשר יאמינו בו המון הטבעיים או מצד שזולתה יכריחנה על נוחה באמצע
נוח הכרחי בהכרח וכשנחשוב הסבה המכרחת לארץ לנוח באמצע כבר נסתלקה כמו
שיסתלק חוזק התנועה והסבוב ובזולתם מן הסבות אשר אמרום יתחייב לארץ בהכרח
שתתנועע בטבע מן האמצע אשר הוא בו נחה וזה אל מול רגלנו וראשנו שראוי הוא שיהיה
יחס תנועתה בטבע אל אלה השני צדדים יחד אחד ואם לא תהיה תנועתה אל מול ראשנו
יותר ראויה ממנו אל מול רגלנו ואם יהיה יחס תנועתה אל אלה הצדדים יחד אחד להיות
השני צדדים אחדים ראוי הוא שיהיה מה שלא ימנע הארץ מן התנועה מאחד מן השני
צדדים שלא ימנענה מן הצד האחר כי הדברים המתדמים עלותיהם מתדמות ואם יהיה
הסבוב או צורת הארץ לא ימנעו הארץ מן התנועה אל מה שכנגד ראשנו אם כן לא ימנענה
מן התנועה אל מה שכנגד רגלנו כי ראוי הוא כשנציע שהשני צדדים אחדים שיהיה מה
שימנע מן האחד מהם ימנע מן האחר ומה שלא ימנע מן האחד מהם לא ימנע מן
האחר. וכאשר הביא זאת התשובה המשותפת לכלם התחיל להשיב על אבן דקליס
[Page 55v]
במה שיתיחד בו וזה כפי מה שהיה דעתו בהוית העולם ויאמר אליו קודם שנתקבצו היסודות
וחלקי העולם בעבור האהבה אנה היתה הארץ אז נחה ומה היתה הסבה אז בנוחה כי קודם
שהיתה צורת זה העולם נמצאת לא היה סבוב ולא תנועת אויר וזה הויכוח הוא ממין הויכוח
אשר יהיה כפי מאמר האומר לא כפי הענין בעצמו והוא מביא אחר זה המאמר שלש
מחלוקות כפי הענין בעצמו האחד מהם הוא שאי אפשר שיצויר שהסבוב והלפוף אשר
באויר הוא אשר היה במה שעבר סבה לתנועת הארץ אל האמצע ונוחה בו ושהוא אז היה
נמצא על בלתי מה שהוא עליו עתה כי האויר הקרוב מן הארץ לא ימצא עתה מתנועע
ואמנם יתנועע מן האויר מה שיקרב מן האתיר ואנחנו בין שני הענינים אם שנציע
תנועת הלפוף והאויר והסבוב או כאשר הוא עתה או שנציע שהיא היתה שמה שעבר על
זולת מה שהוא עליו עתה ואם נציע שהיא היתה במה שעבר על זולת מה שהיא עליו
עתה כמה אני תמה מה הסבה עתה בנוח הארץ באמצע ותנועתה אליו ואם נציענה שהיא
היתה במה שעבר כמו שהיא עתה ר"ל מתנועת האויר מן השקר יהיה שיהיה תנועת האויר
סבה לנוח הארץ באמצע הארץ ותנועתה אליו לא במה שעבר ולא עתה. והמחלוקת השני
שאם לא תהיה דעתנו שהלפוף הוא סבה לתנועת האש אל מעלה והיינו מודים שטבע האש
הוא הסבה בזה ראוי שתהיה הסבה בתנועת הארץ אל האמצע ונוחה בו טבעי לא הלפוף
והסבוב כי ההעתקה אחר שהיתה אחת בסוג ראוי שתהיה גם כן סבתה אחת בסוג והוא
טבע הנעתק
והמחלוקת השלישי שמן המבואר בעצמו שהכבד והקל אינם נגדרים
בסבוב עד אשר יהיה הכבד הוא אשר ידחה בסבת הסבוב והקל הוא אשר לא ידחה בעבורו
וזה שמן הידוע בעצמו הוא שהסבוב לא יהיה בגדר הכבד ולא בגדר הקל כמו שתראה בגדרם
התנועה אל מעלה והתנועה אל מטה ר"ל שנגדור הקל בשהוא המתנועע אל מעלה והכבד
בשהוא המתנועע אל מטה ואחר שהדבר כן הכבד והקל נמצאים בעצמם קודם הסבוב
והלפוף והם הסבות בתנועת הארץ אל מטה ועוד שאם נציע שהתנועה מתחדשת ר"ל
תנועת הסבוב כמה אני תמה אי זה מקום היתה מתנועעת הארץ והאש קודם חדוש התנועה
הזאת כי אם לא יהיה בעת אחת גשם כדורי מתנועע סביב לא תהיה שם תכלית ואם לא
תהיה תכלית לא יהיה שם לא מעלה ולא מטה ואם לא יהיה שם כבד ולא קל לא יהיה שם ארץ
ולא אש וזה כלו שקר.
[Page 56r]
וזה מפני שלא נתן לה להתנועע על צד אחד יותר מאחד מפני שהיה רחקה אחר שהיא באמצע
מכל צד מן האפק רוחק שוה עמדה שם וזה אם שהאפקים כאלו הם מושכים אותה מכל צד
משיכה שוה וכאלו כחה בתנועה אליהם כח שוה ואם לא תהיה באמצע יהיה האופק היותר
רחוק יותר חזק המשיכה או שתהיה היא אליו יותר חזקת הנטיה והוא חולק על זה הדעת
בשלשה מופתים שנים מהם מבטל בהם זה הדעת בעצמה והשלישי מבטל בו ההקש אשר
יעשוהו באמותו. אמנם המחלוקת הראשון הוא כזה אם היתה סבת נוח הארץ באמצע
אמנם הוא שווי רחקה מכל האפקים ויתחייב גם כן כשנחשוב האש מונחת באמצע שתנוח
שם ולא האש בלבד אלא כל גשם שיונח שם ואם הדבר כן לא יהיה הנוח לארץ באמצע מיוחד
בה אך משותף לה ולכל הגשמים ואם הדבר כן זה הנוח הוא לה הכרחי לא טבעי ואם יהיה
זה הנוח לה הכרחי יהיה לה נוח טבעי וכבר נאמר שכל גשם יש לו נוח בטבע כמו שיש לו
תנועה בטבע. ואמנם המחלוקת השני הוא שהנוח אשר הוא תכלית התנועה הטבעית
ראוי הוא שיהיה נוח טבעי ומפני שהיה המקום אשר ילכו אליו חלקי הארץ שם ראוי שתלך
הארץ בכללה והיו החלקים הולכים הליכה טבעית אל האמצע ראוי שתהיה הארץ בכללה הולכת
הליכה טבעית אל האמצע וכשתלך אליו הליכה טבעית היא אם כן תנוח בו מנוחה טבעית
ואם תנוח שם מנוחה טבעית לא תהיה סבת נוחה שווי הנטיה ומצוע שווי התנועות
המתהפכות ושווים. ופלא הוא כמו שיאמר ארסטו שיחקור חוקר למה נחה הארץ באמצע
ואחר כן יתן בה כמו זאת העלה הזרה ולא יבקש כמו זה בנוח האש באפק שראוי הוא
שיהיה הענין בהם מתדמה ר"ל שאם תהיה האש אמנם היא נחה באפק מצד טבעה
שתהיה הארץ אמנם תנוח באמצע מפני דבר מכריחה אל הנוח בו ראוי שתהיה האש שתנוח באפק
לדבר שיכריחנה לנוח בו ובכלל היה ראוי להם שיבקשו באש כמו זאת העלה אלא כשיוצע כמו אלו
העלות לנוח היסודות יסתלק הנוח הטבעי מהם מעקרו וכשיסתלק הנוח הטבעי תסתלק
התנועה הטבעית וכשתסתלק התנועה הטבעית תסתלק ההכרחית וכשיסתלקו אלה השתי
תנועות יחד יבטל מציאות הגשם הטבעי מפני שמן השקר הוא שימצא גשם אינו מתנועע
ולא נח וכן ראוי להם גם כן שיבקשו עלת התנועה כמו שבקשו עלת המנוחה.
ואמנם הקשם
אשר חייבו בעבורו שהארץ עומדת באמצע הוא מחובר משתי הקדמות האחת מהם
שהארץ אם היתה באמצע תהיה תנועתה אל כל הצדדים בשוה וההקדמה השנית והיא
הגדולה שכל מי שתהיה תנועתו אל כל הצדדים בשוה ראוי שינוח במקומו ויעמוד ויולד
מזה שהארץ ראוי שתהיה באמצע מפני שתנועתה אל כל הצדדים בשוה ויקיימו זאת
ההקדמה הגדולה במה שיראה מענין הדבר העגול כשימשכו אותו מכל הצדדים בשוה
[Page 56v]
יעמוד ולא יטה אל צד אחד בלתי צד אחר וכן האדם הצמא והרעב שהרחיקו ממנו
המאכל והמשתה רוחק שוה ראוי הוא שינוח ולא יתנועע. ואמנם ארסטו הוא חולק על
זאת ההקדמה הגדולה במה שאומר וזה שכל מי שיהיה קיומו ועמידתו בזה הענין מן
העמידה ראוי בו שיקרעו חלקיו ויפרדו ויתנועעו אל כל הצדדים מפני שאין הגשם המונח
באמצע נקדה עד שיתחייב בחלקיו מה שיתחייב בכלו ר"ל שיהיה רוחק הכל והחלקים מן
מן המקיף רוחק אחד הן שיוצעו החלקים מתנועעים אל צד המרחק הקרוב אם יהיה זה על
צד המשיכה או על צד המרחק הרחוק אם יהיה זה מפני הנטייה ואם היה ראוי בהם
שיוצעו מתנועעים אל מול האופק שיהיו מתנועעים אל מול האפק הקרוב כי הגשם הטבעי
כל מה שיקרב אל מקומו הטבעי תהיה תנועתו יותר קלה ואם הדבר כן ראוי יהיה לארץ
שתקרע ותפרד ויתנועעו חלקיה אל כל הצדדים או ראוי לפחות שתתפח ותתפשט אם לא
תקרע ותשוב יותר גדולה ממה שהיא בטבע זה הוא אם מציע החלקים מתנועעים על
צד הקרוב כמו שיתחייב בהם אם תהיה תנועתה אל מול המרחק הרחוק שתתקבץ ותתאסף
והקבוץ וההתפשטות תנועה אם כן מציאות הדבר באמצע הוא יותר ראוי מפני אלה הפנים
שיהיה סבה לתנועה משיהיה סבה למנוחה. אלה הם הדברים אשר עשאם ארסטו
בבטול זאת ההקדמה ואמנם ההקדמה הקטנה הנה תתבאר בטולה גם כן מכח המאמרים
אשר קדמו וזה שהארץ אם תהיה תנועתה והוא באמצע אל כל הצדדים בשוה הנה נוחה
אם כן שם הכרחי לא טבעי וכמה אני תמה איזה הוא המקום אשר היא נחה בו מנוחה
טבעית מפני ששאר המקומות הם מיוחדים בשאר היסודות ואמנם תמסתיוס הוא
משתדל לעזור זה המאמר ואומר שכבר נאמר בספר טימאוס שהדבר המתדמה
כשהושם בדבר המתדמה לא יטה אל אחד מן הצדדים ושאין הענין באמרם שלא יטה אל
אחד הצדדים הוא ענין שהכחות ההפכיות אשר בו יעמידו זה בשווי על התנועות המתחלפות
עד שיעמוד הדבר במין מן ההכרח שם אבל הענין זה אצלם בשהדבר המתדמה כשיונח
באמצע והיה מדרכו שיעמוד שם שהסבה האחרונה בנוחו היא מפני שמרחקו מכל
הצדדים מרחק שוה וכאלו זאת הסבה הנתונה בזה המאמר לפי מה הבינהו זה האיש
מן הראשונים אמנם היא עלה יותר קדומה מצורת הארץ להיותה נוחה הטבעי באמצע
וזה כי כשנציע הארץ נחה בטבע באמצע תהיה העלה הקרובה בזה צורת הארץ והוא הכובד
והעלה הרחוקה היותה מכל האפקים רחוקה בשוה ולזה יגנה תמסתיוס מאמר ארסטו
הנה ויאמר שזאת העלה לא תעלם מאדם ר"ל שסבת נוח הארץ הוא מפני שהוא לה בטבע
ואמנם אשר ראוי שנשתוקק אל ידיעתו הוא סבת זאת העמידה אשר יש לה בזה המקום
[Page 57r]
בטבע
ואם היתה כונת הקודמים בזה המאמר זה לא הבין ארסטו כונתם ומאמריו אשר
הביאם לחלוק על זה הדעת יקל על האדם לצאת מהם כמו שעשה זה תמסתיוס שנמצאהו
בספרו שיצא משם באלה הפנים. והנה ראוי שנעיין מה הוא כונת הקדמונים בזה ואם הוא
מה שהבינהו מהם ארסטו ונאמר מן הנראה הוא שהקדמונים אמנם היו מבקשים בזה
הסבה הפועלת לנוחה באמצע וזה אם הקרובה או הרחוקה אם תהיה שם סבה רחוקה
או שתיהם לא הסבה הצוריית הלמודית ואל זולת זה מן הכחות הסבות ומבואר הוא שמי שאמר
שהסבה בנוחה באמצע הוא שעצם הכבד דרכו בטבע שינוח כבר נתן הסבה
הפועלת הקרובה כמו שעשה זה ארסטו ושמי שיאמר שהסבה בהיות הכבד הדבר נח בטבע
באמצע שהדבר אשר באמצע רחקו מכל הצדדים רחק שוה לא נתן בזה הסבה הפועלת
לנוחה בטבע באמצע לא רחוקה ולא קרובה אבל נתן סבה צוריית למודיית וזה שגדר
הדבר אשר באמצע שיהיה רחקו מכל הצדדים רוחק שוה וכאלו אמר שאמנם נחה בטבע
באמצע מפני שהדבר שבאמצע רחקו מכל הצדדים רוחק שוה ומבואר הוא שזה לא
היתה כונת הקדמונים ואמנם היה בקשתם על הסבה הפועלת למנוחת הארץ באמצע וזה
לא יצוייר ר"ל כשנציע המרחק השוה לארץ מן האפק סבה פועלת לעמידתה אלא כשיהיה בארץ
כח על התנועה אל כל הצצדים בשוה ואז יהיה שווי הנטייה בה סבה פועלת לנוחה באמצע
ומזה הצד תשיגם המחלוקת אשר חייבם ארסטו שהם אמנם היו משתדלים לתת בארץ סבה
הפכית לסבת תנועת חלקיה באמצע שהם היו רואים החלקים מתנועעים והארץ בכללה
עומדת והיו משתדלים לתת סבה נפרדת ונתחייב להם שתהיה סבה הכרחית מפני
שהסבה בתנועת החלקים ונוחם ותנועת הכל ונוחו היא אחת בעצמה ומפני שנעלם מן
הקדמונים המקום הטבעי לנוח החלקים נעלם מהם המקום הטבעי לנוח הכל שראוי הוא
אם לא יהיה לחלק מקום שינוח בו בטבע שלא יהיה לכל ואם יהיה לחלק מקום לנוח בו בטבע
ראוי שיהיה לכל ושיהיה מקום הכל והחלק אחד בצורה ובגדר. ואמנם מה שיאמר בעלת
מציאות הכבד והקל מפני רוחק הכבד מן התנועה הסבובית הרקיעית וקורבת הקל ממנה
הוא מאמר אמתי אלא שאינו עלה לענין המבוקש הנה והוא למה היו החלקים מתנועעים מן
הארץ והארץ בכללה נחה ואמנם היא עלה למציאות הכבד והקל ולזה אין ראוי שנקח מאמר
הקדמונים על זה הענין ושיובן ממנו זאת הכונה. זהו כלל מה שיאמר בבטול דעת הקדמונים
בזה המבוקש. ואחר שבטל העלות אשר אמרו הקדמונים בנוח הארץ התחיל הנה לתת
הסבה הטבעית בזה והתיר הספק אשר כלו הקדמונים ימיהם בבקשתו והוא מה שיראה
מנוח הארץ בכללה ותנועת חלקיה כשימצאו מקום לתנועתם עם שהכל מודים בו שמקום
[Page 57v]
הכל והחלק ראוי שיהיה אחד והוא התחיל תחלה לבטל שתהיה הארץ מתנועעת ואנחנו
זכרנו זה כשהגדרנו דעת מי שיאמר שהארץ מתנועעת על כן יעתיקהו הרוצה להעתיקו
הנה ויושם לבדו.
[Page 58r]
בטבע באמצע וממה שאומר אותו גם כן וזה שחלקי הארץ מפני שהיו מתנועעים בטבע
אל מרכז הארץ מצד שהוא מרכז הכל ואמצעו היה הנוח לה בטבע אמנם הוא בזה המקום
בהכרח כי אלו היה שם נוחה מוכרח היתה תנועתה מן האמצע טבעית וזה שקר מפני
שתנועתה הטבעית אמנם היא אל האמצע כי מפני שלא היה נמצא לכל גשם פשוט כי
אם תנועה אחת פשוטה טבעית והיתה התנועה הטבעית לאש אמנם הוא מן האמצע
והיה האש הפך הארץ היה מן הראוי שתהיה התנועה הטבעית המיוחדת לארץ ממעלה
אל האמצע ולזה היה נוחה באמצע טבעי ותנועתה ממנו הכרחית ואם תהיה תנועת
החלקים בטבע אל האמצע ונוחה בטבע בו מן הראוי שתהיה תנועת הארץ בכללה אל
האמצע טבעית ונוחה בו טבעי ולזה אי אפשר בה שתתנועע מן האמצע כי אם בהכרח
על צד מה שאפשר זה בחלקיה אם כן הסבה בתנועת הארץ אל האמצע ונוחה בו בטבע
אמנם הוא צורתה הטבעית והיא הכובד כמו שאין הסבה בתנועת האש אל מעלה ונוחה
בחלל הגלגל כי אם צורת האש העצמית והוא הקלות.
וכבר התבאר בזה המקום הדבר
שהיו הקדמונים מספקים בו ר"ל מפני מה היו חלקי הארץ מבקשים השפל לעולם וילחץ
הגדול מהם לקטן מבלתי שיקרה זה לכל הארץ כי הארץ כשיפרד ממנה חלק בפעל יבקש
בצורתו העצמית המקום הטבעי לארץ בכללה והוא האמצע ר"ל אמצע העולם לפי שאין
הפרש בין מקום הכל והחלק ושכל אחד מהם מבקש אמצע העולם מצד מה שהוא לו אמצע
ולזה נאמר שמקום הכל והחלק אחד אם כן הארץ נחה אמנם בכללה מפני שהיתה באמצע
העולם ר"ל שיהיה רוחק מקיפה ממקיף העולם רוחק אחד והחלק האחד ממנה או החלקים
כשימצאו בפעל יתנועעו כדי להיות בעצמם באמצע הארץ וינוחו שם לפי שאין הפרש בין
מקום הכל והחלק כשיהיו באמצע העולם אלא שמקום הכל מקיף במקום החלק ר"ל החלק
אשר בפעל אמנם החלקים אשר בכח אינם באנה ולא מתנועעים אלא בכח הנה התבאר
מזה שהארץ נחה בטבע באמצע ונתבארה סבת זה והותר הספק שכבר היו הקדמונים
והנה יעוד שהארץ באמצע ושהיא נחה המופתים שהיה מנהג
אמר
.נבוכים בו
בעלי החכמות הלמודיות שיעשום בזה וזה שאלו היתה בזולת האמצע כמו שיאמר
בטלמיוס לא היה הדבר נמלט משלשה ענינים אם שתהיה חוץ לקוטר או בקוטר עצמו
נוטה אל אחד הקטבים או שתהיה נמצאת על שני פנים ר"ל שתהיה יוצאת חוץ לקוטר נוטה
אל אחד הקטבים ואלו היתה יוצאה מן הקוטר לא היו זמני עליית הכוכבים מן האופק
המזרחי אל אמצע השמים שוים לזמני ירידתם מאמצע השמים אל המערב ואלו היתה
אל הקוטר נוטה אל אחד הקטבים לא היתה חותכת עגולת האפק בכל אקלים עגולת
[Page 58v]
המזלות לשני חצאים אלא כאשר יהיה הכדור נצב ואלו היה הדבר כן לא נשתוו היום והלילה בשאר
האקלימים בעת השני שווים ואלו נתקבצו השני ענינים ר"ל אלו נמצאה חוץ לקוטר נוטה אל
אחד הקטבים היו נמצאים השקרים המחויבים להם יחד.
[Page 59r]
נמנע ואמנם שמנוהו מצד מה שהוא אפשרי ולזה לא יקרה לנו הפסד בעשותו בזה הציור
והאמות וכיוצא בזה מן הלמוד יעשוהו החכמים הרבה וכבר נאמר בצד עשותו במקומות
רבים וההפרש בין הציענו הנה שהארץ מתהוה ובין מה שהיו מציעים אותו הקדמונים מזה
שאנחנו נציע מפני שנתהוו החלקים הכבדים בכח ושבו כבדים בפעל התנועעו בטבע
מול האמצע ואמנם הקדמונים תנועתם אצלם מול האמצע בעת שנתהוה היה בהכרח
מצד לחץ התנועה הסבובית לה והנה נתבאר בטול זה. ואחר שהביא המופת הטבעי
על שצורת הארץ כדורית התחיל גם כן על זה לעזור במופתים הלמודיים ואמר שהראיה
על שצורת הארץ כדורית הוא שיחתוך צלה גשם הלבנה בלקות הירחי יחתכהו בקו סבובי
ולא יתכן זה אלא אם יהיה צל הארץ מחודד אצטווני וזה לא יהיה כי אם צל הגשם הסבובי
בהכרח והוא יביא ראיה על שמה שיראה מזה הוא אמתת ענין לא דמיון שיראה הקו
המבדיל לעולם בלקות הירחי הבלתי שלם בין חלק המאיר מן הלבנה והנקדר גבנוני וזה
בחלוף הקו אשר יבדיל בין הפנים המאירים ממנה מזולת המאירים כשיצויר מן השמש
בצורות הירחיות כי זה הקו יתחלף מראהו מפני חלוף האויר פעם יראה אל היושר ופעם
יראה גבנוני ופעם יראה כקשת שלימה ואמנם הקו אשר בלקות הוא הנראה לעולם
על ענין אחד וזה יורה על שמה שיראה מזה איננו דמיון ואמנם הוא אמתת ענין ואם
הדבר כן הארץ כדורית בהכרח.
ומן הראיה עוד על שהיא כדורית ושאינה גדולה
שכשנעתק אל צד הקטב הדרומי העתק בלתי גדול יראו לנו כוכבים בגלגל העליון שלא היו
נראה לנו עוד כי הכוכבים אשר תחת אלפרקדין יעלמו בארץ מצרים ובארץ קוברוס והם
לא יעלמו אצל אנשי הרובע הצפוני לא המערבי ממנו ולא המזרחי וסהיל לא יראה בארצנו
זאת אשר היא האנדלוס אלא לפי מה שיוגד שהוא יראה מן ההר הנודע שהוא בהר סהיל
והוא יראה בארץ אלברבר מאחורי הים אשר בינינו וביניהם והוא הנקרא זאקן. וכבר
ראיתי בארץ מראכש בשנת שמנה וארבעים וחמש מאות לחשבוננו כוכב אחד שלא היה נראה
בארץ הזאת וזה על ההר הנודע הר דרן וחשבו שהוא סהיל. והלקויות הירחיים יקדם חדושם
בארצות המזרחיות על חדושם הארצות המערביות וזה היה מופת גם כן על כדוריותה
וכבר אמרו אנשים שהארץ יגיע קטנותה שהמקום הנודע בצלם הדקל והוא לפי דעתי
הנודע אצלנו צלם אקדיס הוא קרוב מן הגבול הראשון מגבולי ארץ הדו ולזה יחשבו שהים
אחד ויביאו ראיה על אמתת דבריהם שהפילים יתהוו בארץ הדו ויתהוו גם כן בסוף המערב
וזה בסוף הדרום מן הרובע המערבי הדרומי והוא ארץ הכושיים והברבר ככה הגיד
ארסטו. וככה ראיתי אני מי שהגיד לי שהפילים ימצאו במדברות ההם. אמרו
[Page 59v]
אם הדבר כן טבע השני מקומות אחד הארץ הדו והגבולים הקרובים ואם יהיה טבע השני
מקומות אחד אין זה כי אם לאחד משני ענינים אם מפני שהמקום אחד או מפני שהאחד
מהם קרוב מן האחר. ומה שאמרו גם כן בעל המגסטי במדידת סבובה שהוא כמו עשרים
וארבעה אלף מיל יעיד על קטנותה. וכן מה שנראה להם משהיא חלק כמו מאה וששים
חלק מן השמש יורה גם כן על קטנותה. הנה התבאר מזה המאמר צורת הארץ ומקומה
ונוחה והסבה בזה. ופה נשלם המאמר תהלה לאל.
[Page 60r]
המורכב וכבר דברנו במה שקדם מזה הספר בפשוטים בגשם החמישי ראוי שיהיה מה
שנשאר עלינו מזה הספר הוא העיון בשני הגשמים הנשארים ר"ל המתנועע אל מעלה
והמתנועע אל מטה ובכל המשיגים אשר ישיגו אותם.
[Page 60v]
ישיגו הדברים הטבעיים ולא יתהפך זה ר"ל שימצאו המחלוקות הטבעיות הדברים הלמודיים
ושכונתו הנה לזכור מה שיתיחד מן הדברים מזה . והחלק השני הוא מונה בו
המחלוקות הטבעיות אשר יתחייבו לבעלי זה הדעת.
[Page 61r]
[Page 61v]
בשני מקומות האחד מהם אמות תנאי הקודם בעצמו והמקום השני אמות החיוב אשר
בין הקודם והסמוך. אמנם אמות החיוב ביניהם הוא דבר מבואר בעצמו וזה שאם נציע
שכל כבד אפשר בו שיהיה יותר כבד מדבר אחר הדבר ההוא האחר יהיה חלק ממנו
בהכרח ואם הדבר כן כל כבד מתחלק וכמו זה בעצמו יקרה לקל ואמנם הדבור באמות
תנאי הקודם בעצמו בזה ההקש התנאי והוא שכל כבד כבר יהיה יותר כבד מדבר אחר
וקל מדבר אחר וכל קל אפשר שיהיה יותר קל מדבר אחר וכבד מדבר אחר הנה ארסטו
יציע זאת הגזרה על שהיא מבוארת בעצמה ויאמר שהיא בלתי מתהפכת וזה שהוא אומר
שכל כבד יתחייב שיהיה יותר כבד מדבר אחר ויותר קל מדבר אחר ושזה בלתי מתהפך ר"ל
שאין כל מה שהוא יותר כבד ויותר קל ראוי שיהיה כבד או קל כי האויר יותר כבד מן האש
ואינו כבד והמים יותר קלים מן הארץ ואינם קלים ואמנם יתהפך זאת הגזרה כשילקח
ההקשה במין אחד בעצמו מצד מה שיתחלפו בפחות או ביתר במין ההוא בעצמו דמיון
זה שהארץ יותר כבדה מן המים והיא עם זה כבדה וזה ששניהם כבדים וכן האש יותר קלה
מן האויר והיא עם זה קלה אחר ששניהם קלים אמנם כשילקח ההקשה במין האחד בעצמו
לא מצד מה שיתחלפו במעט ובהרבה במין ההוא בעצמו אך מצד מה שיתמזג המין ההוא
מן ההפכיות הנמצא במין ההפכי לו כי הוא אז לא יצדק דמיון זה שהמים יותר קלים מן
הארץ ואינם קלים ואמנם היה זה מפני שהמים אעפ"י שנמזג בו הקלות במה שחסר ממנו
מכובד הארץ לא יצאו בזה שיעתקו ממין הכובד אל מין הקלות וזה יקרה בכל הדברים אשר
יאמרו בהקש וזה שכל נבחר סתם הוא נבחר מדבר אחד ואין כל דבר נבחר מדבר אחד
נבחר סתם משל זה שחסרון אבר נבחר מן המות ואין חסרון האבר נבחר סתם ואין
לאומר לומר שאמנם היה צודק מאמר האומר כל דבר אפשר שימצא יותר כבד מדבר
אחר אלו היה אי זה חלק שנציעהו מן הארץ והמים אפשר שנקח חלק מן הארץ בפעל יותר
קטן ממנו בפעל וכן מן המים ואין הענין כן כי הקטן שבחלקי הארץ והמים והאויר והאש
נגדרים ר"ל שהקטן שבשעוריהם הם נגדרים ואם הדבר כן אי אפשר שיהיה כל דבר יותר
כבד מדבר אחר ולא כל קל יותר מדבר אחר כי זה אמנם השיג הכבד והקל במקרה ר"ל
העדר החלוק וזה מצד מה שהכבד מים וארץ והקל אש ואויר לא מצד מה שזה כבד וזה
קל וזה דבר מבואר בעצמו ר"ל שהכבד והקל ישיגם ההקש והחלוק במה שהם כבדים וקלים
וישיגם העדר החלוק במה שאחד מהם כבד מה מיוחד כאלו תאמר ארץ או אויר וזה בעצמו
קרה לגשם ולשאר בעלי השעור ר"ל שיחלקו אל בלתי תכלית מצד מה שהם גשם ובעלי
שעור ויגיעו לתכלית בחלוק מצד מה שהם גשמים מוחשים נרמז אליהם
ואם הדבר כן
[Page 62r]
האפשרי בזה ההקש אמנם הוצע מצד מה שהוא אפשרי לא מצד מה שהוא נמנע ר"ל שהכבד
אמנם הוצע הנה שהוא אפשרי שיקבל החלוק מצד מה שהוא כבד לא מצד מה שהוא אש או
ארץ אמנם האפשרי כשיוצע מצד מה שהוא אפשר לא יקרה מהציעו שקר. וכאשר הציע
בזה ההקש הקדום הקדמה אפשרית מצד מה שהיא אפשרית והוא שהכבד יקבל החלוק במה
שהוא כבד יצרף אליה הקדמה מסופק בה והיא שהנקדה כבדה או קלה נתחייב מזה שקר
והוא שתהיה הנקדה מקבלת החלוק והשקר לא יקרה מהצעת האפשרי במה שהוא אפשרי
הנה נשאר שיהיה אמנם קרה בזה המאמר מהציענו שהנקדה כבדה או קלה ודמיון אלו
המופתים הרבה מה שיעשם ארסטו בזאת החכמה. ומהנה יראה גם כן טעות תמסתיוס
במה שיחשבהו על ארסטו בזה המקום שהוא עשה הקדמה אפשרית והולדה הכרחית כי
אשר הציע ארסטו הוא שכל כבד אפשר שנציעהו מתחלק בפעל מצד מה שהוא כבד והנקדה
אי אפשר בה זה והוליד מזה שהנקדה איננה כבדה לא מפני שעשה הקדמה אפשרית
אך אמנם חייב אפשרות דבר לדבר ושלל אפשרות ההוא מדבר אחד ונתחייב שיהיה האחד
מהם שוה בהכרח לאחר. ואמנם המופת השני הוא שעשה בו שתי הקדמות האחת מהם
שכל כבד הוא עב וכל קל הוא רפה וההקדמה השנית שהעבה הוא אשר יהיו חלקיו דבקים
והרפה הוא אשר יהיו חלקיו בלתי דבקים. וזאת ההקדמה הציעה הנה כפי הודאת הקדמונים
בה וזה שהאומרים בחלקים זהו דעתם בכבד ובקל לא שזהו דעתו בכבד ובקל כי העבה
והרפה הם אצלו משער האיכות ולא משער הכמות. וכשנציע שהעבה והרפה הוא כפי מה
שהיו מאמינים הקדמונים יתחייב בהכרח שכשיהיה כבד מה שוה בגופו לקל מה שיהיה
רב חלקים ממנו ואם תהיה נקדה כבדה או קלה יתחייב בהכרח שתהיה עבה או רפה
ואם תהיה עבה או רפה היא בהכרח מתחלקת כי הנקדה העבה יתחייב לה שתהיה רבת
החלקים מן הנקדה הקלה. ואמנם המופת השלישי הוא כזה כל כבד אם שיהיה קשה
או רך והקשה הוא אשר לא ימתח בעת הלחיצה והרך הוא אשר ימתח בעת הלחיצה
והמתוח ובלתי מתוח מקבלים החלוק כי ענין המתיחה הוא אשר יקבל הקבוב בעמקו ומה
שהוא על זה התאר הוא גשם בהכרח וכל גשם מתחלק אם כן יתחייב מזה אם תהיה הנקדה
כבדה שתהיה מתחלקת. אלה הם המאמרים אשר יבאר בהם ארסטו שהנקדה איננה
כבדה ולא קלה והוא אחד ממה שהציע בקודם מן ההקש התנאי הקודם ויתחייב ממנו
שהגשם הטבעי אין לו כובד ולא קלות. ומפני שהיה גם כן אחד ממה שהציע בקודם מזה
ההקש התנאי שאי אפשר שיתרכב דבר שיש לו כובד או קלות על צד הכמות מדברים שאין
להם קלות ולא כובד התחיל להפליג הנה בבאור זה על צד ההתראות מפני שיש לאומר
[Page 62v]
שיאמר שאפשר שיהיה מדברים שאין כובד להם דבר שיש לו כובד כמו שיהיה מן החומר
והצורה אצלם גשם ושאין אחד מהם גשם ואמר שאם יהיה כל מה שהוא מן הגשמים
הכבדים יותר גדול הוא היותר כבד יהיה בלא ספק לנקודות אשר נתרכב מהם הגשם הכבד
כובד כי אם יהיה גשם כבד מורכב מארבע נקדות דרך משל והיה יותר כבד מגשם אחד מורכב
משלש נקדות מפני שהוא רב חלקים ממנו וכבר הצענו שכל מה שהוא רב חלקים הוא יותר
כבד יתחייב בהכרח שיהיה יותר כבד ממנו בדבר כבד והוא הנקדה הרביעית כמו
שהיותר לבן מזולתו הוא יותר לבן בדבר לבן בלא ספק. ואם הדבר כן ראוי הוא אם יהיה
הגשם כבד והוא מורכב מנקדות שיהיה לנקודות כובד. והנה נתבאר שזה בלתי אפשר.
ועוד אם היתה הסבה בשקצת הגשמים יותר כבדים מקצתם כמו שנאמר בספר הנק' טימאוס
מפני רבוי השטחים ומיעוטם יתחייב בהכרח שיהיה לשטחים כובד אם לא לא יהיה
רבוים ומיעוטם סבה ליתרון הגשמים קצתם על קצתם בכבדות ואם השטחים הם הסבה
בשהיו קצת הגשמים קלים מוחלטים כאש וקצתם כבדים מוחלטים כארץ יהיה ראוי שיהיו
קצת הנקדות כבדות מוחלטטות וקצתם קלות מוחלטות וכבר נתבאר שזה שקר.
המחלוקת השני וכאשר נשלם לו זה המאמר הביא אחר כן שני מאמרים חולק
בהם על זה הדעת בעצמו ר"ל דעת האומר שהגשמים הטבעיים מורכבים מן השטחים
ואחד המאמרים הוא זה אם היה הגשם הטבעי מורכב מן השטחים אי אפשר שיצויר זה
כי אם על אחד משני פנים אם על צד התדבק השטחים קצתם את קצתם או על צד התחבר
קצה האחד מהם בקצה האחר אך אם תהיה הרכבתם על צד התחבר קצתם בקצתם לא
יהיה מזה גשם כי אם שטח ואם יהיה חדוש הגשם מהם על צד ההתדבק יהיה המחודש
מזה איננו יסוד וזה כפי אמרם ולא מיסוד וזה שהם מאמינים שהיסודות שיתרכבו
הגשמים מהם הם הצורות החמשה הנזכרות בסוף ספק אקלידס ואי אפשר שיתחדש
מהתדבק השטחים קצתם את קצתם אם נודה שיתקבץ מזה גשם אחד מאלו הגשמים החמשה
שהם היסודות לפי מחשבתם כפי בעלת השתים עשרה מושב ובעלת העשרים מושב
ואם לא נתחדש מהם אחד מאלו הגשמים והיו יסודות הגשמים הם אלה החמשה או מה
שיתרכב מהם ר"ל המתחדש מן השטחים הוא בהכרח גשם לא יסוד ולא מיסוד. וזאת
המחלוקת אמנם הוא כפי האמנת האומרים במאמר הזה לא כפי הענין בעצמו.
המחלוקת השלישי ואמנם המאמר השני הוא כזה אם היו הגשמים מורכבים מן
השטחים והיה המורכב מדרכו שיתך אל הפשוט בעת אחת ראוי שיהיה עת לא ימצא בו
כי אם נקדות בלבד וזה שכבר יותך בעת אחת הגשם אל השטחים והשטחים אל הקוים
[Page 63r]
והקוים אל הנקדות וכזה יתחייב בעצמו בזמן אם יאמין מאמין שהוא מורכב מן העתים
ר"ל שיתחייב שיבא עת שלא ימצא בו זמן עובר ולא זמן עתיד וזה כלו מגונה שקר. וכאשר
הביא השקרים המחויבים לבעל זה המאמר אמר שכמו זה יקרה לאשר ירכיבו העולם
והגשמים הטבעיים מן המספר כמו שעשו סיעת פיתאגוריש רצו' לומ' בזה שיתחיב להם
שיהיו האחדים אם כן להם כובד וקלות ויהיה מה שלא יתחלק מתחלק. וזהו כלל מה שאמר
ארסטו בתשובה בזה המקום על אפלטון. ואמנם מה שהתנצל בו תמסתיוס בעבורו
שהוא אמנם רצה באמרו שהגשמים מורכבים מן השטחים הנגדרים הרחקים הראשונים
השלשה ר"ל האורך והרוחב והעומק אשר הוא תחלת צורה שתחול בחומר הראשון מפני
שהם מבינים הרחקים הראשונים השלשה ומשיבים אותם נמצאים בפעל הוא התנצלות
לא יסלק ההוכחה מעליו וזה שאם רצה אפלטון זה הענין אשר הבינהו ממנו תמסתיוס
הנה הרע במליצתו בזה המאמר אשר לא היה אפשר שיובן לעולם זה הענין אלו לא
היה נודע ונכפל אצלנו מספרי ארסטו ואם לא רצה בו כי אם הענין הבינהו ממנו ארסטו
והוא הענין אשר יגזרהו מאמרו גזרה ראשונה הנה נגלה טעותו בזה ועוד שלא יאמין בזה
.אלא מי שיאמין שהשטחים עצמיים
[Page 63v]
במקום אחד בהכרח תהיה תנועתו אליו בהכרח. אחר כן יציע הקדמה רביעית והיא שכל גשם
טבעי מתנועע ממושש ראוי שתמצא לו מנוחה בטבע ואם תמצא לו מנוחה בטבע תמצא
לו תנועה בטבע שכבר אמרנו שכל מה שינוח במקום אחד תנועתו אל המקום ההוא היא
בטבע אמנם שכל גשם טבעי ראוי שתמצא לו מנוחה בטבע זה יראה מאשר אם לא
תמצא לו מנוחה בטבע תמצא לו בהכרח ונעשה המשל שהארץ נחה באמצע בהכרח ושלא ימצא
דבר נח כי אם בהכרח אם כן המכריח לארץ לנוח לא ימלט בו משיהיה נח או מתנועע
כמו שיציע אבן דקליס סבת מנוחת הארץ היא הסופה בעלת הסבוב ואם יהיה המכריח
נח תשוב השאלה על זאת המנוחה אם היא בטבע או בהכרח וזה אל בלתי תכלית ויהיה
שקר ואם נציע שהמכריח מתנועע כמה אני תמה אל אי זה מקום יהיה דרך הגשם המוכרח
שיתנועע אליו ולמה הכריחו המכריח כי אם אי אפשר בגשם המתנועע אל היושר
שיתנועע אל בלתי תכלית ראוי שתהיה התנועה אשר ימנענה ממנו המכריח אל מקום
מיוחד אלו לא יהיה שם מכריח ואם תהיה תנועתו אל מקום מיוחד מנוחתו בהכרח תהיה
במקום ההוא בטבע ואם תהיה מנוחתו שם בטבע תנועתו אם כן אליו בטבע ואם הדבר
כן כל גשם טבעי יש לו תנועה טבעית בהכרח.
ואחר שבאר שכל גשם טבעי ראוי
שתהיה לו תנועה טבעית בהכרח התחיל לבאר עוד שזה הענין יתחייב אל לוקוש ואל
דימקרטיש אשר היו רואים שהחלקים שלא יתחלקו היו מתנועעים ברקות קודם מציאות
העולם תנועה בלתי תכליתית ר"ל שיתחייב להם. שיודו במציאות תנועה טבעית וכן יתחייב
לאפלטון אשר היה אומר שתנועת היסודות היתה קודם הוית העולם בלתי מסודרת אחר כן
השיבה השם ית' אל הסדר והתחיל ראשונה במה שיתחייב מזה ללוקוש ואל דימקרטיש
ונאמר אנחנו נשאלם תחלה אם יתנועע כל אחד מן החלקים הראשונים מעצמו או מזולתו
ואם יאמרו שהוא מתנועע מעצמו כבר הודו במציאות התנועה הטבעית וכן אם יאמרו
שיש בהם מה שיתנועע מזולתו ומה שיתנועע מעצמו ואם יאמרו שהם כלם מתנועעים
מזולתם יתחייב להם שני שקרים האחד מהם שימצא לדבר תנועתו הכרחית בלתי שתמצא
לו תנועה טבעית כי המתנועע מזולתו הוא מתנועע מוכרח בהכרח. והשקר השני
שלא יהיו המתנועעים בהכרח ומחוץ עולים אל מתנועע בטבע ובהתחלה בו וכבר נתבאר
חיוב זה בספר השמע ואם הודו במציאות המתנועע בטבע כבר הודו במציאות התנועה
הטבעית. אמר וזה השקר בעצמו יתחייב לאומרים שהיסודות היו מתנועעים
קודם הוית העולם תנועה בלתי בעלת סדר וזה שאין הפרש בין מאמרם ובין זה המאמר
בהציעם חלקים מה טבעיים בלתי מתנועעים תנועה טבעית אלא שהם יציעו אלה הגשמים
[Page 64r]
המתדמים החלקים ואפלטון יציעם היסודות הארבעה אלא שהוא חוזר להשיב אל זה המאמר
ר"ל האומר שהיסודות היו מתנועעים קודם הוית העולם תנועה בלתי בעלת סדר מה שהוא
יותר מיוחד בו ויאמר שאומר זה המאמר לא ימלט מאחד משני ענינים אם שיודה
שתנועת אלה היסודות הנמצאים עתה היתה קודם הוית העולם טבעית או הכרחית ואם
היתה הכרחית יתחייב שימצא מתנועע בטבע ואם לא יביא המאמר אל מה שאין תכלית
לו כמו שנתבאר בשמע ואם יהיו מתנועעים לא בהכרח אין התנועה ההיא דבר בלתי
התנועה הנמצאת להם בטבע והמנוחה הנמצאת להם בטבע ואם יהיו נחים במקומם
בטבע ומתנועעים אליו בטבע העולם אם כן נמצא קודם שימצא וזה שאין ענין מציאות
זה העולם דבר בלתי מציאות חלקיו במקומותיהם הטבעיים ואם היה הדבר כן הסדור
הנמצא לעולם הנמצא קודם שימצא. אחר כן הוא מביא אחר זה מאמר חולק בו על
זה הדעת ויאמר אם יהיו היסודות מתנועעים קודם הוית העולם תנועה בלתי בעלת
סדר לא ימלט זה מאחד משני ענינים אם שיהיה אפשר שיתילד מתנועתם בעלי חיים
או צמח או דבר מאלה המורכבים או אי אפשר זה בהם ואם אפשר זה בהם ימצאו חלקי
העולם קודם שימצא העולם וזה שקר ואם אי אפשר זה בהם יהיה זה מפני שיש להם
טבע וכח מונע מזה ואין זה דבר יותר ממציאות תנועתם בעלת סדר.
אחר זה הוא
מביא מאמר שלישי משיב בו על האומרים שהיסודות אין להם תכלית ושהם מתנועעים
אל בלתי תכלית ר"ל שיתחייב להם שיהיו מתנועעים תנועה טבעית ובעלת סדר קודם
הוית העולם ומה שיאמר בזה הוא זה. אם יהיו היסודות הבלתי בעלי תכלית מתנועעים
קודם הוית העולם אל בלתי תכלית מעצמם לא תמלט הצורה המניעה אותם כאלו תאמר
הכובד או זולת זה מן הצורות אשר הם התחלת בעלי חיים באחד ואחד מהם שתהיה אחת
בכל אלה החלקים או תהיה הרבה ואם תהיה הרבה אם שתהיה בעלת תכלית או בלתי בעלת
תכלית ואם תהיינה הצורה אחת תהיה התנועה הנמצאת לכלם אחת אעפ"י שיהיו
מתנועעים תנועות רבות בלתי בעלות סדר אך יהיו החלקים כלם מתנועעים תנועה
אחת במין ואל מקום אחד בעצמו כמו שיתנועעו כל חלקי היסוד האחד בעצמו תנועה
אחת ואל מקום אחד כמו האש והמים והאויר והארץ ואם יהיו הצורות רבות אלא שהם
בעלות תכלית תהיה התנועה גם כן העלת תכלית נגדרת ואם הדבר כי תהיה בעלת סדר
בהכרח כי היא הולכת אל מקום נגדר בעל תכלית ואמנם אם יהיו הצורות אשר בהם
יתנועעו בלתי בעלות תכלית במין ובלתי בעלות תכלי בנענוע ויהיו התנועות בלתי בעלות
תכלית במין ובלתי בעלות תכלית בנענוע יהיו התנועות בלתי בעלות תכלית על השני
[Page 64v]
פנים יחד ר"ל בלתי בעלות תכלית במין ובנענוע ואם הדבר כן כל המינים הנכנסים תחת
סוג התנועה מיוחסים למניע ולתנועה אשר יניע בה ונמשכת לו ר"ל אם יהיה מספר
המניעים בעלי תכלית יהיו התנועות בעלות תכלית ואם יהיה מספר המניעים בלתי
בעלי תכלית יהיו מיני התנועות בלתי בעלי תכלית ואם יהיו התנועות על איזה ענין
שיוצעו נמשכות לטבע המניעים הם בהכרח בעלות טבע נגדר ואם הדבר כן הן אם כן
בעלות סדר בפנים מה ומה שיסלק הסדר כבר הציע הסדר אם הסדר הנמצא עתה
בעצמו כמו שחייבה הכת הראשונה או סדור אחר כמו שחייבו אלו וזהו הנאות שבפנים
אשר אפשר שיפורשו עליהם דברי ארסטו בזה המקום ויש בו עיון וכבר השלמנו המאמר
בו בפירוש זה הספר לפי מלותיו. והוא אחר זה מביא מאמר רביעי להשיב על האומר
שהבלתי סדר יותר קדום ממה שיש לו סדר ונאמר שהדבר אשר אין לו סדר הוא גדר
הדברים היוצאים מן הדרך הטבעי כמו שהדבר שיש לו סדר הוא גדר הדברים הנמצאים
על הדרך הטבעי ואם הדבר כן יהיה הדבר הנמצא למוחשים על הדרך הטבעי אם
שימצא ברוב הזמן או בכלו והדבר היוצא מן הטבע אמנם ימצא במיעוט הזמן והיה מן
השקר שימצא הדבר היוצא מן הטבע זמן שאין תכלית לו וזה יתחייב בהכרח למי שהיה
אומר שהדברים היו מתנועעים קודם הוית העולם תנועה בלתי בעלת סדר זמן שאין לו
תכלית. אלה הם כל השקרים אשר יתחייבו לכל מי שיאמר שקודם הוית העולם היתה
תנועה ולזה היה משבח המהוים העולם מדברים שהם נחים קודם מפני שלא יתחייב להם
דבר מאלה השקרים כמו אנכסגוריש ואבן דקליס כי אנכסגוריש היה רואה שהדברים כלם
נחים זמן שאין תכלית ואחר כך הניעם השכל ואמנם אבן דקליס הציע העולם פעם
הוה ופעם נפסד והיה רואה שההויה קבוץ והפסד פרוד שסבת הקבוץ האהבה והפרוד
השנאה כל זה לברוח משיתחייב לו שיהיו הדברים מתנועעים קודם הוית העולם.
וכבר היו האנשים אומרים קודם אבן דקליס שהוית העולם היתה מדברים שהיו קודם
מתקבצים נחים ואחר כן התנועעו ונפרדו ואמר שאין זה מן החיוב שיהיה העולם
מדברים נפרדים מתנועעים ונעזר אבן דקליס בזה הדעת והשלימו לפי מחשבתו
בהכניסו האהבה והשנאה והשיב הוית העולם קבוץ הדברים ההם מפני האהבה אחר
היותם נפרדים מפני השנאה
ואחר שנתישב לו שיש לכל הדברים הפשוטים הטבעיים
תנועה טבעית ושכל התנועות אינם הכרחיות ולא יוצאות מן הטבע התחיל לבאר
מה שהיה מכוין אליו מתחלת הענין והוא שיש לכל גשם טבעי כובד או קלות ושם באור
זה על צד החלוף והוא עושה בזה שתי הקדמות האחת מהם שהגשם היותר כבד יתנו'
[Page 65r]
יתנועע בזמן האחד בעצמו מרחק יותר גדול ממה שיתנועע בו הגשם מעט הכובד
וההקדמה השנית היא כשיתנועעו שני גשמים האחד מהם יותר כבד מן האחר בזמן
אחד מרחק מתחלף היחס הכובד אל הכובד יחס המרחק אל המרחק וכשיתישב זה נאמר
שראוי הוא בכל גשם מתנועע אל האמצע או מן האמצע ובכלל בכל מתנועע בטבע
תנועה ישרה שיהיה בעל כובד או קלות. מופת זה אם לא יהיה זה אמת יהיה חלופו
אמת והוא שגשם מה מתנועע בטבע אל האמצע מבלתי שיהיה כבד ואם הדבר כן הוא
מתנועע בהכרח מרחק מוגבל בזמן נגדר ויהיה זה המתנועע אשר אין כובד לו מתנועע
אל האמצע ויהיה עליו אות א' ויהיה הזמן אשר בו יתנועע עליו שתי אותיות ב"ד והמרחק
אשר עליו יתנועע שתי אותיות ה"ז ונציע גשם בעל כובד מתנועע בזמן ב"ד מרחק אחד
ויהיה בהכרח יותר גדול ממרחק ה"ז מפני שהצענו שהיותר כבד יתנועע בזמן אחד
מרחק יותר גדול ויהיה זה הגשם עליו אות ט' וזה המרחק עליו אותיות הז"ח וכשיחלק
גשם ט' לשני חלקים יהיה יחס ט' אל אחד מהם יחס מרחק הז"ח בכללו אל מרחק ה"ז
אשר הוא חלק ממנו נתחייב שיהיה החלק מט' בעל כובד מתנועע מרחק ה"ז בזמן
ב"ד וכבר היה בזה הזמן בעצמו מתנועע הגשם אשר אין כובד לו זה המרחק בעצמו
ויהיה בזמן אחד בעצמו מתנועעים שני גשמים מרחק אחד בעצמו האחד מהם כבד
והאחר אין כובד לו וזה שקר אי אפשר אם כן אין גשם אחד אין לו כובד וזה בעצמו
יבאר שאין אפי' גשם אחד אין לו קלות. ואחר שביאר שכל גשם הוא אם כבד או קל
בהודאתו מציאות התנועה הטבעית התחיל עוד לבאר שזה יתחייב בעצמו ממציאות
התנועה ההכרחית לגשם הטבעי ר"ל שיהיה בעל כובד או קלות כמו שיתחייב זה ממציאות
התנועה הטבעית לו ובאר זה גם כן בדרך החלוף כפי הבאור הקודם והוא מקדים עוד
לזה הבאור שתי הקדמות האחת מהן היא שכשיהיו שני מתנועעים כל אחד מהם מתנועע
תנועה הכרחית בסבת מניע אחד והיה אחד המתנועעים יותר כבד מן האחר
שהמתנועע הקל יתנועע בזמן האחד בעצמו מרחק יותר גדול ממה שיתנועע הכבד
בזמן ההוא ובסבת המניע ההוא וההקדמה השנית היא שיחס המרחק אל המרחק בזמן
האחד בעצמו הוא יחס הכובד אל הכובד
ואחר שנתישב זה נאמר שכל גשם מתנועע
מן האמצע תנועה הכרחית הוא כבד בלא ספק מופת זה אם ימצא גשם מתנועע מן
האמצע תנועה הכרחית ואיננו כבד ראוי שיתנועע בסבת מניע אחד בזמן בעל תכלית
מרחק אחד אם בעל תכלית או בלתי בעל תכלית ונציעהו בעל תכלית ויהיה זה הגשם
גשם א' ויהיה זה המרחק עליו ג"ה ויהיה הזמן עליו ו"ז ונציע גשם אחר שיש לו כובד
[Page 65v]
עליו ב' מתנועע בזמן ו"ז מרחק ג"ה בסבת המניע ההוא בעצמו ויהיה מבואר שיתנועע
בזמן ההוא מרחק יותר קטן ממרחק ג"ה ויהיה מרחק ג"ד ונחלק מתנועע ב' על יחס
מרחק ג"ד אל מרחק ג"ה ויהיה חלק ב' מתנועע מרחק ג"ה בזמן אשר יתנועע בו ב' בכללו
מרחק ג"ד וכבר נתבאר שבזה הזמן בעצמו התנועע החלק אשר אין כובד לו זה המרחק
בעצמו וזה שקר אי אפשר ר"ל שיהיו שני גשמים האחד מהם כבד והאחד אין כובד לו
מתנועעים מרחק אחד בעצמו בזמן אחד בעצמו בסבת מניע אחד בעצמו והוא אם כן
מתנועע תנועה בלתי תכליתית וזה שקר אי אפשר אם כן הוא בלתי מתנועע כלל.
אלה הם המופתים אשר עשאם בבאור שכל גשם יש לו כובד או קלות וכבר אמרנו הרבה
פעמים שהבאת כמו אלה המופתים וטרוח בהם אמנם יהיה עם הכחשת הדברים
המבוארים בעצמם או למי שיש בטבעו חסרון מהשיגם. ואחר שנתישב לו זה התחיל
לבאר איך תהיה התנועה הטבעית וההכרחית ואמר מפני שהיו הדברים המתנועעים
בטבע הם אשר התחלת תנועתם בהם והדברים אשר תנועתם בהכרח הם אשר מניעם
מחוץ והיו הדברים המתנועעים לא ימלטו מאלה השתי מחלוקות ראוי שתהיה התנועה
שני מינים בלבד אם טבעית או יוצאת מן הטבע אמנם התנועה הטבעית כמו תנועת
האבן אל מטה ואמנם ההכרחית כמו תנועתה אל מעלה וכל אחת מאלה השתי תנועות
יראה מענינם שהם עושים האויר אשר יתנועעו באמצעותו במקום הכלי אמנם
התנועה הטבעית יעזרנה האויר בהתחלה אשר יקבלנה מן המניע הטבעי וזה מדרך
האויר כשיקבל תנועה אחת ממניע שיחזיק בתנועה ההיא זמן אחד אעפ"י שיפרד
ממנו המניע עד כאלו הוא בענין ההוא מתנועע בעצמו וכשיתנועע המתנועע הטבעי
בסבת ההתחלה אשר בעצמו התנועע בעבורו האויר גם כן ביותר ממה שיתנועע
הוא בסבת התחלתו ויקנהו חוזק בתנועה מפני שיהיה עזר למניע הראשון ר"ל הכח הטבעי
אשר במתנועע ואמנם התנועה ההכרחית צרכה אל האויר האמצעי יותר מבואר ויותר
נגלה כי לולי זה הכח אשר באויר ר"ל לולי שהוא מקבל הנענוע וישאר זמן אחד מתנועע
בסבת הכח ההוא עד שיפרד ממנו הכח ההוא אשר קבל מן המתנועע לא היה אפשר
שתמצא תנועה הכרחית כי אם כל עוד שיתמיד המניע למשש המתנועע ולזה אין
העלה בתנועת החץ וכבר נפרד ממנו המיתר דבר זולתו כי האויר יקבל הנענוע מן
המיתר וישאר מניע לחץ וכבר נח המיתר עד שתבוטל ממנו התנועה אשר קבלה מן
המיתר ואמנם היה האויר בזה התאר מפני שהוא קל וכבד יחד וזה שכשיהיה במקום
המים יהיה קל וכשיהיה במקום האש יהיה כבד וכשיהיה במקום הטבעי איננו כבד
[Page 66r]
ולא קל ויש בו כח והכנה לקבל התחלת הנענוע אל מעלה ואל מטה ולזה היה כלי לתנועה
ההכרחית וטבעית אמנם הטבעית מפני העזרו לה והקלו אותה ואמנם המוכרחת
מפני ההכרח וזה שהמתנועעים תנועה הכרחית לא היה אפשר שתתמיד בהם תנועתם
כשיפרד מהם המניע לולי שטבע האויר בזה הטבע וכן הענין במים ואעפ"י שהוא בזה
למטה מן האויר. הנה נתבאר מזה שכל גשם מתנועע תנועה טבעית או הכרחית שהוא
אם כבד או קל ונתבאר עם זה איך תהיה התנועה הטבעית וההכרחית.
[Page 66v]
מידיעת טבע היסוד ופירש מה שיורה עליו שמו המוסכם עליו אצל כל בני אדם ואמר
שהם הסכימו על שהיסוד הוא אשר ראשונה יותכו אליו כל המורכבים לסוף בעצם
ולא יותך הוא אל דבר אחר ונחלקו אם הוא נמצא במורכבים בפעל או בכח וזה
שההרכבה אם תהיה על צד הקבוץ כמו שיראוהו רבים מן הקדמונים יהיה היסוד
נמצא במורכב בפעל ואם יהיה על צד הערוב כמו שיראוהו המשאיים יהיה נמצא
בהם בכח והנה יראה כי זה הגדר נאות ליסוד שכל בני אדם אמנם יחלטו שם היסוד
על זה הענין הן שיהיה דבורם בענינים המלאכותיים או בטבעיים או בדברים הנמצאים
על החלטות וכאשר היה היסוד אחד מה שיותכו אליו הגשמים בעצם לא במקרה
ראוי אם כן בהכרח שיהיה גשם פשוט ומפני שיראה מענין הגשמים הטבעיים
שהם יותכו אל דבר בזה התאר כמו שיותכו בעלי חיים והצמחים אל הגשמים המתדמים
החלקים והתכת המתדמים החלקים אל המים והארץ והאש והאויר
והיה נראה
מענין אלה שהם לא יותכו אל גשם אחר מבואר הוא אם כן שיש בגשמים המורכבים
הטבעיים דברים בזה התאר ר"ל יסודות ואחר שהיה היסוד הוא אשר יותך אליו
בסוף הגשם הטבעי ראוי שיהיה הוא הדבר אשר ממנו יתהוו כל הגשמים ושיהיה
נמצא בהם אם בכח אם בפעל ולזה לא יתחייב שיהיה כל מה שיתהוה ממנו הדבר
יסוד לו עד שנתנה בו זה התנאי השני ר"ל שיהיה חלק מן המתהוה אם בכח ואם בפעל
ולזה נראה שהאש תתהוה מן הקורה ולא הקורה מן האש ונאמר שהאש יסוד לקורה
ולא נאמר שהקורה יסוד לאש מפני שהאש אינה נתכת אל הקורה בעת מן העתים
והקורה תותך אל האש ושאין קורה נמצאת באש על שהיא חלק ממנו לא בכח ולא
בפעל. הנה נתבאר מזה המאמר שיש בגשמים המורכבים גשמים בזה התאר
והם הנקראים יסודות אמנם שהגשמים הפשוטים נמצאים כבר התבאר זה בתחלת
זה הספר
[Page 67r]
אמנם טעותם בהצעתם החלקים המתדמים שהם יסודות לכל הדברים זה מבואר
כי יראה בחוש מענין אלה המתדמים שהם יותכו אל זולתם כהתכת הבשר והעצם אל
הארץ והאש והמים והאויר וכבר אמרנו שהיסוד לא יותך אל דבר אחד אם כן אלה
הגשמים ר"ל המתדמים אינם יסודות ואמנם טעותם בהציעם אותם בלתי בעלי
תכלית כי יראה שאין הנה סבה מכרחת אותם להציעם אותם בלתי בעלי תכלית וזה
שכל מה שיבוקשו סבותיו מכל מה שיראה במתהוים ובמשיגיהם אפשר שינתן סבת זה
שלימה בעבורם מצד מה שהם בעלי תכלית מבלתי הכרח שיכריח להציעם בלתי בעלי
תכלית כמו שקרה לאבן דקליס שזה האיש רואה שהיסודות בעלי תכלית והוא עם זה
מביא בעבורם הסבות והעלות אשר יבוקשו במתהוים על השלם שבפנים ואין לאלה
לומר שמפני שהיו המתהוים בלתי בעלי תכלית ראוי שיהיו היסודות בלתי בעלי תכלית
וזה שהם מודים שכבר יהיו דברים מדברים הם זולתם במין כמו שיהיה העצם מבלתי
עצם והפנים מבלתי פנים ואם הדבר כן לא ימנע שיהיו הדברים בלתי בעלי תכלית
ההבדלים מדברים בעלי תכלית ההבדלים ולזה היה ראוי להם שיציעו ההתחלות בעלות
תכלית משיציעו אותם בלתי בעלות תכלית ובכלל ראוי שיהיה הענין בהתחלות זאת המלאכה
העיונית כענין בהתחלות שאר המלאכות העיוניות וכמו שבעל חכמת הלמודים יציע
ההתחלות במלאכה מן המלאכות הלמודיות בעלות תכלית ואחר כן ישתדל שיכלול אליהם
כל מה שיבוקש סבתו במלאכה ההיא כן ראוי שיהיה הענין במלאכה הזאת
והנה יראה
שאי אפשר שיהיו המתדמי החלקים בלתי בעלי תכלית ממה שאומר וזה שהבדלי הגשמים
המתדמי החלקים הם המוחשים וכבר נתבאר בספר הנפש שהמוחשים בעלי תכלית
מפני שהם נכללים במתהפכים בעלי תכלית ואחר שהדבר כן והיינו מציעים שהיסודות
הם המתדמים החלקים ראוי שיהיו בעלי תכלית. ואחר שהשלים מהשיב על אנכסגוריש
ועל כל מי שיאמר שהיסודות הם המתדמי החלקים הבלתי בעלי תכלית שב לבטל הדעת
השני והוא דעת דימקרטיש ולוקוש ואמר שאלה אומרים שהיסודות הם גשמים בלתי
מתחלקים ובלתי בעלי תכלית אי אפשר שיתהוה מן האחד מהם רבים מפני שהאחד
מהם בלתי מתחלק ואי אפשר גם כן שיהיה מן הרבים מהם אחד באמת ר"ל נדבק וזה
שהבעלי שעור אמנם יתהוו אצלם מאלה החלקים על צד ההתקבצות והלפוף ולזה היו
רואים שראוי שיהיה בגשמים המורכבים רקות מעורב בם והוא אומר תחלה שזה הדעת
הוא דומה לדעת סיעת פיתאגוריש אשר היו מהוים כל הדברים מן המספר וזה שאלו
אעפ"י שלא גלו דעתם בזה מן הנמצאות הוא מחויב לדבריהם בהכרח וזה שאין הפרש
[Page 67v]
בין מי שיציע שהגשמים מחוברים מאחדים שלא יתחלקו ובין מי שיציעם מגשמים שלא
יתחלקו כי הגשמים על דעת שני הדעות הם מורכבים מדברים שלא יתחלקו ובזה יתחייב
לאלה שיהיו הדברים כלם כמות מתחלק וכשתסתלק טבע כמות הנדבק כמו שהתחייב זה
לאשר יאמרו שכל הנמצאים מורכבים מן המספר. ואחר שישב הדמיון
שבין שתי הדעות האלה ושהמחויב מהם אחד הביא המחשבה אשר משכה אותם לומר
שאלה הגשמים הבלתי מתחלקים הם בלתי בעלי תכלית ואמר אלה האנשים מפני שהיו
מאמינים שאלה הגשמים הבלתי מתחלקים אמנם יתחלפו קצתם מקצת בתמונות
והיו התמונות אצלם בלתי בעלות תכלית נתחייב שיהיו אלה החלקים בלתי בעלי
תכלית. אמר ואלה האנשים עם שהם מציעים שהבדלי ההתחלות האלה הבלתי
מתחלקים בצורות לא יאמרו מה הוא תמונת כל אחד מהם ולא יציעו לאחד מן הפשוטים
הארבעה תמונה מיוחדת מפני שהם חושבים שאלה הפשוטים הארבעה מורכבים מן
החלקים כמו שהיו מציעים אותם רבים מן הקדמונים זולתי האש בלבד שהם היו חושבים
שהתמונה הכדורית מיוחדת בה אבל לא מצד שהיא מורכבת מיסודות בעלי תמונות
ולזה לא היו חושבים שיש לחלקים אשר יהיו מהם המים על צד המשל צורות בלתי
הצורות שיש לחלקים אשר נתהותה מהם הארץ אבל אמנם היו מבדילים בין אלו הגשמים
הפשוטים הארבעה בשקצתם מתהוה מחלקים גדולים וקצתם מחלקים קטנים ואמנם
יתהוו אלו אצלם קצתם מקצתם כשיבדלו מן הגשם אשר ממנו ההויה החלקים המיוחדים
בגשם ההוא אם גדולים גדולים אם קטנים קטנים וישארו החלקים המיוחדים בגשם
המתהוה דמיון זה שהחלקים הגדולים הם מיוחדים בארץ והקטנים הם מיוחדים במים
וכשיפרדו מן הארץ החלקים הגדולים וישארו החלקים הקטנים תשוב הארץ מים וכשיפרדו
מן המים החלקים הקטנים וישארו הגדולים ישובו המים ארץ. ואחר שישב מאמר
אלה באלה הגשמים הבלתי מתחלקים והמחשבה אשר משכה אותם לומר שהם בלתי
בעלי תכלית וצד האמנתם בהבדלי הגשמים הפשוטים הארבעה מצד מה שהם מורכבים
אצלם מאלה החלקים אשר הם הבלתי מתחלקים אשר הם יסודות להם אצלם התחיל
בשקרים המחויבים להם.
ואמר שתחלת מה שיקרה להם מן הטעות הוא הטעות
אשר קרה לאנכסגוריש והוא שיהיו הבדלי הגשמים בלתי בעלי תכלית והוא וזה שאם יהיו
הבדלי הגשמים בעלי תכלית ראוי הוא שיהיו הבדלי אלו ההתחלות בעלי תכלית. זה הוא
הטעות המשותף אשר קרה לשני האנשים האלה והיה יקרה לאלה בלבד שיבטלו הרבה
מן ההתחלות הלמודיות והרבה מן הענינים המורגשים לזאת החכמה ר"ל חכמת הטבע
[Page 68r ]
אמנם ההתחלות הלמודיות אשר יבטלם זה המאמר הם רבות כמו מציאות החלוקה אל
בלתי תכלית בבעלי השעור אשר יציעם המהנדס אחת משרשיו המודה בה שכל קו יחלק
לשני חצאים וכבר השלים ישוב הדברים האלה המחויבים לזה המאמר בספר שמע טבעי
מזה הצד והנה יתבארו אחר זה השקרים אשר יקרו לו מצד זאת החכמה וזה שלפי זה
אמר
.המאמר אי אפשר שימצא שנוי לא באיכות ולא בעצם ולא בגדול וההתוך
ומה שהציעוהו מהתחלפות המים לאויר וכן התחלפות הארבעה פשוטים
קצתם לקצתם מפני קטנות החלקים וגדלם אשר מהם הורכבו לפי מחשבתם ומפני הבדל
אלה החלקים קצתם מקצתם והתנפץ הקטנים מהגדולים ישוב לבטל מאמרם וזה שאם
יהיו יסודות המים והאויר על דרך משל חלקים שלא יתחלקו והיה התחלפות המים והאויר
מפני קטנות החלקים וגדלם ושהוית אחד מהם מן האחר אמנם תהיה כשיתנפצו החלקים
הקטנים מן הגדולים יתחייב מזה בהכרח שיהיו אלה החלקים מתחלקים וזה שאם יציע
אלה החלקים בלתי מתחלקים והציעם גדולים וקטנים היה סותר דברי עצמו כל שכן כשיציע
קצתם מתהוים מקצתם אם על צד השנוי או על צד הנפוץ ומה שיתנצל בו בעבורם
תמסתיוס בשיאמר שידמה שיאמר לפי דעתם שהמים יתהוו על דרך משל מן האויר ושיבדלו
חלקיו הקטנים מן הגדולים לא בשיצאו קצתם מקצתם ויתנפצו אבל בשיפרדו בלבד כמו
שנאמר שהיין מבושל אמנם יהיה בשיבדלו החלקים הדקים מן התירוש והחלקים העבים
אין ענין התנצלותו בעבורם בזה שזה יתחייב להם כשנציע הוית קצתם מקצתם בעצם
ואלו הציעוהו על ענין האחר האחד היה מתחייב לו שקר אחר שאיננו למטה מזה וזה שהחלקים
הקטנים אשר יפרדו אחר שהם בלתי בעלי תכלית אלו היה נבדל מהם מה שירצה האל שיבדל
היה הנשאר מהם בלתי בעל תכלית אם כן לא ישוב האויר מים לעולם וזה כלו שקר.
ויתחייב להם מצד מה שיציעו הבדלי אלו החלקים בתמונות שיהיו בעלי תכלית
אמר
וזה שהצורות בעלות תכלית מפני שכל צורה אם שתהיה ישרת הקוים או עגולה
וכל אחד מאלה השני דברים אם שיהיה משוטח או יהיה מוגשם ואמנם הצורות המשוטחות
הם יותכו למשולש אמנם הצורות המוגשמות הם יותכו אל המחודדים וזה נגלה בכדור
וזולתו מן הצורת המוגשמות הישרות הקוים וזה שהכדור יחלק אל שמנה מחודדים ומעוקב
אל ששה וכן כל אחת ואחת מן הצורות הששה המוגשמות הנזכרות בספר איקלידס
ואם היו הצורות נתכות אל צורות בעלות תכלית הם בהכרח בעלות תכלית אם כן הגשמים
בעלי הצורות הם בעלי תכלית בהכרח מצד מה שהם הבדליהם בצורה. ואמנם מאמר
תמסתיוס שזה אמנם יתחייב בצורות המוסדרות ר"ל המשתוות הצלעות והזויות
[Page 68v]
ואמנם הצורות הבלתי מסודרות הם בלתי בעלות תכלית ויש להם לחשוב שצורות אלו החלקים
הם מבלתי המסודרים זה מאמר אין ענין לו מפני שאם אלה הגשמים אמנם יש להם
צורות באשר הם גשמים טבעיים ר"ל שיהיו מהם במקום ההבדלים העצמיים מצד
מה שהם יסודות ראוי אם כן שיהיו צורותם צורות מסודרות ולזה כשהאמינו רבים מן
הקדמונים ביסודות הארבעה שהם אמנם הם יסודות באשר הם בעלי צורות הציעו
להם צורות מסודרות והם החמשה הנזכרות בספר אקלידס.
אמר ואמנם שהגשמים
הפשוטים ראוי שיהיו בעלי תכלית זה יראה שראוי שיהיה לכל גשם פשוט תנועה
פשוטה ולכל תנועה פשוטה גשם פשוט ואחר שתהיה התנועה הפשוטה בזה התאר
והיו התנועות בעלות תכלית הגשמים הפשוטים אם כן בעלי תכלית בהכרח. אמנם
שהתנועות בעלות תכלית זה יראה משהמקומות בעלות תכלית וכבר קדם המאמר
בזה בתחלת זה הספר
[Page 69r]
שההויה תהיה אם על צד ההרכבה מן היסודות או על צד ההתוך אליהם ראוי שלא יהיה
ההתעבות דבר אחר בלתי ההתקבצות חלקי היסוד ההוא והרכבתה ושלא יהיה ההתרפות
בלתי התוך החלקים ההם. ואחר שהדבר כן שהגשם הרפה אשר נתך אליו הגשם הממוצע
הוא יותר קדום מן הגשם הממוצע אם כן היסוד הממוצע יסוד אחר קודם לו ואם יהיה
הדבר כן והיתה האש היא הדקה שבגשמים תהיה היא יסוד ואם לא תהיה היא הדקה
שבגשמים הגשם אשר הוא יותר דק משאר הגשמים הוא היסוד וזהו אחד מן השקרים
אשר יתחייבו לאלה האנשים ואינו כמו שחשב תמסתיוס שזה אמנם היה מתחייב להם
אלו היו מודים שההתעבות הוא ההרכבה ושההתרפות הוא התוך כי הם כשיציעו שההתעבות
וההתרפות שתי הויות מתנגדות בעצם נתחייב שיהיה אחת מהן הרכבה והאחרת
התוך וזאת היא אחת המחלוקות המתיחדות באלו האנשים.
ומחלוקת שני
והוא שאם תהיה ההויה התעבות והתרפות והודינו להם בששתי ההויות יחד הרכבה
בלבד לא הרכבה והתוך כפי מה שאמרנו קודם יתחייב להם בהכרח שיאמרו שהמתעבה
הוא מורכב מחלקים גדולים והמתרפה הוא מורכב מחלקים קטנים וזה שהמתעבה
אחר שהוא עב והמתרפה דק כשנשים ההויה בהרכבה יתחייב בהכרח שיהיה העב
הוא מורכב מחלקים גדולים והדק מחלקים קטנים ואם לא יהיה הנה הפרש בין
ההרכבה אשר היא עבוי ובין ההרכבה אשר היא רפיון ואם הדבר כן יהיו שאר היסודות
אמנם יתחלפו עצמיהם בהתחלף יחס חלקיהם קצתם מקצתם ר"ל יחס החלקים
החלקים הגדולים אשר יתהוה מהם הגשם הדק אחר שטבע החלקים טבע אחד וכשיהיו
עצמיהם אמנם יהיו נמשכים ליחס מוגבל אי זה יחס שיהיה כאלו נאמר יחס הכפל
ראוי שיהיה עצם אלו הדברים מצורפים ויהיה הדבר האחד בעצמו אש ואויר אש
בהצטרפו אל מה שחלקיו חצאי חלקיו ואויר בהצטרפו אל מה שחלקיו כפלי חלקיו וזה
שהחלק האחד בעצמו כבר יצטרף אל דבר ויהיה חצי ויצורף אל אחר ויהיה כפל
זהו השקר השני אשר נתחייבו בו אלה האנשים. וראוי שתדע שאלה השקרים אמנם
יתחייבו לאלה מפני שהם לא שמו ההתעבות וההתרפות בשנוי ואמנם שמוהו בעצם
ואמנם נתחייב להם זה מפני ששמו ההויה מגשם אחד ולזה נתחייב להם אם שיהיה
אחד מהם הרכבה ואחד מהם התוך או שיהיו שניהם מורכבים מחלקים מתהפכים
ואין שם דבר שיתהפכו בו החלקים באשר הם חלקים כי אם בגודל ובקטנות. ואחר
שהשלים לחלוק על אלה שב אל השקרים אשר יתחייבו משום היסוד אש ואמר ואמנם
מי ששם היסוד אש לא יתחייב להם זה השקר ואמנם אמר זה מפני שאלו אמנם ההויה
[Page 69v]
אצלם תהיה בהתעבות בלבד לא בהתרפות ולזה לא יתחייב לזה השני שקרים הקודמים
ר"ל שיהיה קודם היסוד יסוד או שיהיו עצמי היסודות ביחס מספרי אמנם שלא יתחיב
מהם שיהיה קודם היסוד אשר יציעהו יסוד מפני שהאש היא הדקה שבגשמים ואמנם
שלא יתחייב להם השקר השני מפני שהם לא יחיבו שתי הויות מתנגדות אבל אלה
יתחייב להם שקרים אחרים וזה שהאומרים שהיסוד הוא האש הם שתי כתות כת
אחת תשים לאש תמונה וכת אחרת לא תשים לאש תמונה והצורה אשר הציע מי
שאמר מאלה שיש לאש צורה היא הצורה המחודדת ואלה הספיקו לעצמם בזה בשתי טענות
האחת מהם שזאת הצורה מפני שהיתה היותר ממהרת שבצורות בחתוך ובהעברה
והיתה האש יותר עוברת משאר הגשמים ויותר ממהרת חתוך לדברים ראוי שתהיה
הצורה ההיא היותר עוברת לגשם היותר עובר וזה אמנם היה מתחייב אלו היתה הצורה
מקרה עצמי ליסודות ואמנם הטענה השנית היא כזה אמרו מפני שהיה מן
הראוי שיהיו כל הגשמים מורכבים מן האש מפני שהיא הדקה מכל הגשמים המורכבים
והיו כל הצורות מורכבות מן הצורה המחודדת ראוי שתהיה הראשונה שבצורות לראשון
שבגשמים והוא מבזה בבעלי זה המאמר ואומר על צד הלעג להם שזה המאמר
מצוייר ומכוייר. ואמנם תמסתיוס הוא עוזר להם ואומר שאין בין זה הדבור הפרש
ובין הדבור אשר עשהו הוא עצמו במאמר הראשון מזה הספר והוא שאמר מפני
שהיתה התנועה הפשוטה ראש התנועות ראוי שיהיה המתנועע
בה ראש המתנועעים ואומר אני גם כן וכמו זה בנגלה ממאמרו הוא אמרו מפני
שהיה הגשם הרקיעי תחלת הגשמים ראוי שתהיה לו התחלת הצורות והיא הצורה
הסבובית. וההפרש בין שתי המופתים אשר עשאם הוא בזה המקום ובין זה
המאמר אשר עשאוהו אלו שהתנועה היא מן הענינים העצמיים לגשם טבעי וכן
הצורה לגשם הרקיעי מפני שהוא מתנועע מעצמו ואמנם מציאות הצורה ליסודות
אינה מחויבת להם
לפי מה שיראה אחר זה ואחר שישב דעת הכת אשר אמרה שהיסוד
הוא האש התחיל להשיב עליהם ואמר אלו מפני שהיו משימים הגשמים מזה היסוד
על צד ההתעבות בלבד יתחייב להם שיאמרו ששאר הגשמים אמנם יהיו מהרכבת
חלקי זה היסוד קצתם עם קצתם הרכבה שיתילד ממנה ההתעבות אשר היא צורת המהוה
אצלם הנה יתחייב להם בכלל אחד משני דברים אם השקר אשר נתחייב לאומרים
בחלק אשר לא יתחלק או שיהיה קודם היסוד יסוד אחד וילך הענין אל בלתי תכלית
ולא יהיה שם יסוד ראשון ואמנם איך יתחייב זה הוא כפי מה שאומר וזה שהחלקים
[Page 70r]
האשיים אשר יתהוו מהם שאר הגשמים לא ימלטו משיהיו ממה שיקבלו החלוק או ממה
שלא יקבלוהו ואם יהיו ממה שלא יקבלוהו כבר האמינו במציאות החלק אשר לא יתחלק
ואם יהיו מקבלי החלוק מבלתי שיגיע החלוק אל חלק אשר לא יתחלק יש אם כן קודם החלק
ההוא חלק אחר והוא החלק אשר נתחלק וקודם החלק אחר והוא אשר נתחלק גם כן
וילך הענין אל בלתי תכלית ויהיו היסודות בלתי תכלית וזה שהחלק הקטן יהיה יסוד
לחלק הגדול מפני שיהיה נתך אליו ולזה ראוי שיהיו מיני ההרכבות אין תכלית להם
אחר כן יבא הנה במאמר יבאר בו שאי אפשר שיהיה היסוד לגשמים הפשוטים
הארבעה חלק שלא יתחלק וכל שכן האש ויאמר שזה יראה כשנחקור עליו חקירה טבעית
וזה שאלו היו הגשמים הארבעה מורכבים מחלקים אשר לא יתחלקו היה ראוי שיהיה כל
גשם מהם נאות בכמות ובשעור לחברו מפני ששעור החלקים אשר לא יתחלקו הוא
אחד בעצמו ואם יהיו אלה החלקים אחדים בשעור ואחדים במספר מפני שהם בלתי
בעלי תכלית לפי מחשבתם ראוי שיהיו גשמי היסודות הכלליים שוה קצתם לקצתם ואין
אנחנו רואים זה שהאש יותר גדולה מן האויר והאויר יותר גדול מן המים והמים יותר
גדולים מן הארץ ואחר שנתישב זה חוזר ואומר אם יהיו שעורי היסודות מתחלפים
והיו מורכבים מחלקים אשר לא יתחלקו היה מחויב שיהיו אלו החלקים מתחלפים בגודל
ובקטנות ויהיו החלקים הקטנים ליסוד אשר לו הגשם הקטן ויהיו החלקים הגדולים
ליסוד אשר לו הגשם הגדול ואם הדבר כן והיתה האש היא הגדולה שביסודות בגוף חלקיה
אם כן יהיו גדולי החלקים יותר ומפני שהיה הקטן בו חלקים מן הגדול נתחייב שיהיו
חלקי האש מתחלקים והנה יתחייב לזאת ההנחה המאמר הקדום וזה שאם יהיו חלקי
היסודות אמנם יתחלפו בגודל ובקטנות עם שעצמיהם אחד יתחייב שיהיה הדבר האחד
אצל קצת הדברים אש וקצתם אויר וכן הענין בשאר היסודות. ואמנם אשר חייבו לאש
הצורה המחודדת הוא משיב אליהם ואומר שיתחייב אליהם שלא יהיה חלק האש אש וזה
שכבר נתבאר שכל חלק מחלקי האש מתחלק וצורת המחודד לא תתחלק אל צורות
מחודדות וכל חלק מחלקי האש לפי מחשבתם מהכרח שתהיה צורתו מחודדת ויתחייב
להם בהכרח שלא יהיה חלק מחלקי האש אש מפני שאין כל חלקי המחודדים מחודדים
לפי מה שנתבאר בספר אקלידס ואם לא יהיה חלק האש אש לא יהיה יסוד ולא מיסוד
וזה נמנע שקר שיהיה גשם שאינו יסוד ולא מיסוד. ואחר שהשלים המחלוקות
המיוחדות לכל כת וכת ממי שאמר שהיסוד אחד הביא מחלוקת משותפת ואמר אשר
יאמינו שהיסוד אחד יתחייב להם שתה[יה] ....אחת וזה שיש ל...
[Page 70v]
התחלת תנועה טבעית ושכל מה שיהיה הגשם יותר גדול תהיה תנועתו יותר חזקה
ויותר ממהרת דמיון זה שהארץ כל מה שתהיה יותר גדולה תהיה תנועתה אל מטה
יותר ממהרת ואלו היה היסוד אחד היה לכל הגשמים תנועה אחת ועוד שכל מה שיהיה
המורכב ממנו יותר גדול תהיה התנועה בו יותר נראית ואמנם החוש יעיד חלוף זה
וזה שאנחנו רואים גשמים מתנועעים אל מעלה וגשמים מתנועעים אל מטה ואחר
שהתנועה הפשוטה יותר מתנועה אחת יהיו הגשמים הפשוטים יותר מגשם אחד.
הנה נתבאר מזה המאמר שהיסוד יותר מאחד.
[Page 71r]
[Page 71v]
יתהוו קצתם מקצתם בהתוך המשולשים אשר הורכב מהם היסוד הנפסד אל המשולשים
אשר יתהוה מהם היסוד המתהוה וזה שזה הדעת בנוי על שרבים מהקדמונים היו מחיבים
לכל אחד ואחד מן היסודות צורה מיוחדת מן הצורות החמש המוגשמות המורכבות
מהשטחים והמשולשים המשתוים הצלעות והזויות הנזכרות בספר אקלידס כמו שהם
יחייבו לאש הצורה המחודדת ר"ל אשר יקיפו בה ארבעה משולשים משתוי הצלעות והזויות
ולארץ הצורה המעוקבת ולמים הצורה בעלת העשרים מושבות ולאויר הצורה בעלת
השמנה מושבות ומפני שהיו אלו הצורות נתכות אל המשולשים והמשולשים לא יותכו אל
צורה אחרת ראה אפלטון שהיו מורכבים היסודות מן המשולשים ושאלה המשולשים לא
ישתנה קצתם אל קצתם ובכלל כי מי שצייר היסודות בתמונה מיוחדת ויראה שהבדליהם
אמנם הם בצורות ראוי לו להאמין שהוית קצתם מקצתם אם שיהיה על זה הצד או על צד
השנוי כמו השעוה אשר תעתק מצורה אל צורה. ואחר שהיה תכלית דעת הקדמונים
בהוית היסודות קצתם מקצתם ובמהות הבדליהם העצמיים המתחלפים הוא זה השעור
התחיל לחקור בזה המאמר בזה ומה שיאמרהו במחלוקות אלו הוא בכלל בשלשה פרקים
הפרק הראשון ישיב בו על האומרים בחבייה. הפרק השני ישיב בו גם כן על
האומרים בהרכבת היסודות מן המשולשים והתכתם אליהם. הפרק השלישי ישיב בו
בכלל על המציירים היסודות והבדליהם העצמיים אשר בהם יתחלקו קצתם מקצתם
בתמונות.
[Page 72r]
הוא מפני שהם מתפשטים בו וכשיצאו יהיה להם כובד הוא מאמר מדומה כי אם יהיו
מים בפעל באויר היו כבדים בפעל וההתחברות והעדרו אין לו פעולה בכובד ולא בהעדרו.
המחלוקת השנית ואמנם זאת המחלוקת הוא כזה הגשמים המתערבים כשיפרדו
קצתם מקצתם ויבדלו לא ימלא אחד מהם מקום יותר גדול מן המקום שהיה ממלא אותו
בעת ההתערבות ואנחנו רואים האויר כשיפרד מן המים ימלא מקום יותר גדול ממקום
המים ויתילד מזה שהמים אינם מעורבים באויר וזה שאם לא תהיה סבת זה מציאות
הרקות לפי מה שיחשבוהו אנשי החבויה ר"ל שאם לא תהיה הרקות סבת הויית האויר
ימלא מקום יותר רחב כשיהיה חוץ מן המים ומבואר הוא שאם יהיה נחבא בהם אי
אפשר שימלא מקום יותר רחב כשיבדל מהם והוא ממלא אם כן האויר נחבא במים.
המחלוקת השלישית אמנם המחלוקת הזה הוא כזה אם יהיו היסודות קצתם נחבאים
בקצתם יתחייב שתכלה ותפסק יציאת הגוף הנחבא מן הגוף אשר נחבא בו עד שלא
ישאר ממנו דבר בגוף אשר היה נחבא בו ואם הדבר כן יתחייב שתפסק ההויה בהכרח
ואמנם איך יתחייב זה הוא נגלה משאי אפשר שיהיה בגשם בעל תכלית גשמים בלתי
בעלי תכלית ודמיון זה שהמים אם היו יוצאים מן הארץ תספק יציאתם ואם לא ימצאו
בארץ הבעלת תכלית מימות אין תכלית להם וזה שקר ואם יהיה בלתי אפשרי אי אפשר
שתהיה יציאת היסודות תמיד והם יוצאים תמיד אם כן אין קצתם נחבא בקצתם.
הנה נתבאר מזה שאין הוית היסודות קצתם מקצתם על צד הנפוץ והיציאה.
[Page 72v]
אחר זה ואמנם שיהיה קצתם מקצת על צד התכת השטחים אל המשולשים אשר מהם
הורכבו אלה הצורות ההם תחלת מה שיתחייב לאומר זה המאמר שלא יהיו היסודות קצתם
מקצתם וזה שהמשולשים אשר תתך אליהם המעוקבת הם בלתי המשולשים שוי הצלעות
אשר תתהוה מהם הצורה המחודדת ושאר הצורות הנזכרות החמש ולזה יציעו אנשי זה
הדעת שהארץ לבדה לא תשתנה אל אחד מן היסודות ולא יתשנה אליה אחד מהם
וזה
שאם יהיו המשולשים לא ישתנו קצתם אל קצתם ולא יהיה טבעם אחד ראוי הוא שיקרה
לארץ זה ומה שיודו בו משהארץ לא תשתנה שמירה להצעתם הוא בחלוף החוש כי אנחנו
רואים הארץ ושאר היסודות ישתנו קצתם אל קצתם ואלה האנשים חושבים שיש בדברים
המוחשים התחלות ועלות לא ישיגם החוש ולא יעיד עליהם אבל יכחישם ויכזבם והסבה
בזה שהם לא יבקשו באלה הדברים העלות המיוחסות להם אבל ימשכו אל דעות ותאוות יירשום
מאשר היו לפניהם וזה שראוי הוא שיהיו התחלות הענינים הטבעיים ענינים טבעיים
והתחלות הענינים האלהיים ענינים אלהיים והתחלות הענינים הלמודיים ענינים למודיים
ובכללם אמנם יהיה ראוי שיהיו ההתחלות והסבות המבוקשות בזה הסוג מיוחסות ומיוחדות
בו כמו שנאמר בספר המופת. אמר ואמנם אלו האנשים ורומז בהם אל אפלטון מרוב
אהבתם הלמודיות שמו אל הדברים הטבעיים התחלות למודיות ולאהבתם זה המאמר
ובקשם לעזרו קרה להם מה שיקרה לכל מי שישתדל לעזור דעתו ואעפ"י שהוא מכזב באי
זה פנים שיזדמנו לו שאלה דרכם הוא שיודו בדעות הכוזבות המגונות השוות לבטל הצעתם
ועוזבים דברים רבים ממה שיראו לחוש ובכלל הם משתדלים שיאותו המוחשים לדעותיהם
לא שיאותו דעותיהם למוחשים וזה שראוי לגזור על התחלות כל הדברים מתכליותם
ושלמותם והשלמות בענינים הטבעיים והמלאכותיים הם הענינים המוחשים ולזה היה
ראוי לגזור על ההתחלות ולאמת אותם מן הענינים הנראים לחוש לא שנגזור על הענינים
הנראים לחוש ונאמת אותם מן העלות והסבות אשר הם מוצעות כמו שקרה לאלו שדחו
הענינים הנראים לחוש ויחסו מה שיראה מזה לחוש אל טעיותיו. וזה כלל מה שיאמנהו
בהודעת צד טעות אלה האנשים והצד אשר ממנו קרה להם השקרים אשר יתחייבו להם
והוא אחר זה מתחיל למנות השקרים אשר יתחייבו להם ואומר שתחלת מה שיתחייב
להם שתהיה הארץ היא היסוד לבדה וזה שאם לא תהיה נתכת ולא משתנה אל דבר אחר
היא היסוד באמת מפני שמסגולת היסוד שלא יתך אל דבר אחר. ושקר שני עוד והוא
שיתחייב להם כשישתנו היסודות קצתם אל קצתם בהתכת המשולשים אל היסוד הנפסד
והרכבתם ביסוד המתהוה שישאר שם בין הוית המים והאויר משולשים שיהיו מותר
[Page 73r]
וזה שמפני שהיה האויר מתילד משמנה משולשים והמים מעשרים משולשים יתחייב
שישאר בין יתילד האויר מן המים ארבעה משולשים מותר ואם אמר אומר שאלה
המשולשים הארבעה יתילד מהם אש יתחייב שלא יתהוה המים אויר אלא שיתהוה
עמו אש מן המים עצצמם וזה חלוף המוחש ושקר שלישי והוא שיקרה לאומר זה המאמר
שיהיה גשם מבלתי גשם מפני שאם תהיה ההויה משטחים תהיה בהכרח מלא גשם ואם
תהיה מלא גשם יחויב שיהיה שם רקות קודם כמו שנאמר במה שקדם
[Page 73v]
נקדה בשטח שנחתכו עליה שני קוים ישרים יתחדש שם ארבע זויות נצבות ואם הדבר
כן אשר תמלא השטח מן הצורות המורכבות יתחייב בהכרח שיהיו זויותיה אם ארבע
זויות נצבות או משתוות לארבע זויות נצבות וכשיורכבו שם ארבעה מרובעים יפגשו
זויות הארבעה על הנקדה ההיא המונחת בשטח ר"ל שתהיה הנקדה ההיא משותפת
לארבע זויות וראש להם ימלאו השטחים המרובעים בהכרח מפני שכל זוית מזויות
המרובע נצבת וכן כשתושם משותפת וראש לזויות משלשים ששה משתוים הצלעים
והזויות מפני שזוית כל משולש מהם היא שני שלישי נצבת ויהיה נקבץ השש זויות
משתוים לארבע זויות נצבות וימלאו השטח בהכרח וכן המשוששת תמלא השטח
כשתושם הנקדה אשר בשטח ראש לשלש משוששות משתיים הצלעות והזויות מפני
שכל זוית מהם תהיה כמו נצבת ושליש ויהיה נקבץ השלש מהם שוים לארבע זויות
נצבות והם הממלאות לשטח ואמנם המחומשות והמשובעות ושאר הצורות משתוות
הצלעים והזויות אי אפשר בהם שימלאו השטח מפני שהנקבץ מזויותיהם אם פחות
מארבע זויות נצבות או יותר דמיון זה המחומשת מפני שהיתה זויתה נצבת וחומש
נצבת ואם נדמה הנקדה המונחת בשטח ראש לשלש זויות מחומשות יתחדשו שם שלש
זויות נצבות ושלשה חומשי נצבות ולא ימלא השטח בהכרח ואם נציעם ארבעה תוסיף
על הארבע זויות הממלאות השטח ארבע חומשי זוית נצבת וכן אי אפשר לחמשה
משולשים שוי הצלעים והזויות שימלאו השטח מפני שהנקבץ מהם פחות מארבע
זויות נצבות
ואמנם הצורות המוגשמות המשתוות הצלעים והזויות אמנם היו השתים
מהם ממלאות המקום בלבד בלתי השלש הנשארות מפני שכשנחשוב נקדה באויר
שנחתכו עליה שלשה קוים באורך ורוחב ועומק כל אחד מהם נצב על חברו על זוית
נצבת יתחדשו שם שמנה זויות מוגשמות כל אחת מהם משלש זויות נצבות והוא זוית
הצורה המעוקבת ומה שיהיה מזויות הצורות המוגשמות יתקבץ מהם כשתושם
הנקדה ההוא ראש להם שמנה זויות אם זויות המעוקבות או מה שהוא שוה לה ימלא
המקום בהכרח ולא ישאר שם רקות ומה שיתקבץ מהם פחות או יתר לא ימלאו המקום
בהכרח וכשיובחן זה בזה הדרך לא ימצא מן הצורות החמש המוגשמות מי שימלא
המקום כי אם שתים בלבד והם אשר זכרנום וזה כשנשים הנקדה ההיא ראש לשמנה
מעוקבות ימלאו המקום בהכרח וכן כשנשים אותה ראש לשתים עשרה מחודדות
מפני שזויות שש מחודדות מהן שוות לזויות ארבע מעוקבות וזה שזויות המחודדות
המוגשמות היא משתי זויות נצבות וזויות המעוקבות היא משלש ויהיו אם כן שלש זוי'
[Page 74r]
זויות מזויות המחודדות שוות לשתי זויות המעוקבות מפני שנקבצם שוה לשש זויות
נצבות וזה שיחס זוית מחודדת אל ארבע זויות המעוקבות הוא בעצמו יחס זויות
המשולש שוה הצלעות והזויות אל ארבע זויות נצבות מפני שזויות המשולש הוא שני
שלישי נצבת וכשנבחן בזה הדרך שאר הצורות השלש ר"ל בעלת העשרים מושב
ובעלת השנים עשר מושב ובעלת השמנה מושבות לא נמצאו זויותיהם ממלאים
המקום כשיתקבץ מהם מה שהוא שוה לשמנה זויות מעוקבות אבל ימצאו או פחות
או יתר ודמיון זה שהזויות המוגשמות בעלות העשרים מושב היא משלש נצבות ושלוש
ושלש נצבות ושליש אי אפשר שיתקבץ מהם שתים עשרה נצבות אשר הם ארבע
זויות מעוקבות וזה שאם נשים אלה הזויות ר"ל זוית בעלת העשרים ארבע על מספר
זויות המעוקבות הוסף עליהם נצבת ושליש ואם שמנו אותם שלא יתקבץ מהם עשר
נצבות ויפחיתו מזויות המעוקבות כשתי נצבות וכן יתבאר הענין בבעלת השמנה
מושבות ובעלת השנים עשר בזה הדרך בעצמו ואם הדבר כן יתחייב למציירים
היסודות בצורות עצמיות שיהיו שם שתי צורות מוגשמות מן הצורות המתשתוות
הצלעים והזויות ממה שדרכם שימלאו המקום זולתי הצורה המחודדת והמעוקבת
אשר אמרנו שהם ימלאו המקום מפני שהיסודות ארבעה וכבר נתבאר בספר אקלידס
שאין שם צורה מוגשמת ששית זולת הצורות החמש כל שכן שימצאו על התנאי הנזכר
ר"ל שימלאו המקום זהו אחד מהשקרים אשר חייבם ארסטו והוא מן הענינים אשר
אין בהם העלמה למי שיש לו קצת הרגל בחכמת השעור . ואחר שבטל שיהיו ליסודות
צורות הואיל לבאר שמעצמם ועצמותם ובמה שהם יסודות יראה שאי אפשר שיהיו
להם צורות עצמיות והתחיל ואמר שהראיה על שאין להם צורות מיוחדות להם שאנחנו
רואים אותם מצטיירים לעולם בצורת המקיף בהם והממשש אותם מכל צדיהם וכל
שכן המים והאויר ואם הדבר כן אין להם אם כן צורה מיוחדת בהם כי אלו היתה להם
צורה מיוחדת היו נפסדים בהפסדה ואנחנו רואים המים והאויר נשאר כל אחד מהם
מים ואויר ואעפ"י שהם מצטיירים בצורות מתחלפות ואחר שזה מבואר מענין
היסודות הם בכח כל הצורות וזה ראוי מענינם אחר שהם יסודות כי אלו היתה להם צורה
מיוחדת בהם לא היו מקבלים הצורות השונות כענין בחומר אשר מפני שהיה מקבל
לכל הצורות לא היתה לו בעצמו צורה מיוחדת כי בדמיון אשר בין טבע אלה וטבע החומר
היו אלה הגשמים יסודות לכל המורכבים ולזה היה אפשר שישתנו קצתם אל קצתם
הנה נתבאר מזה שמפני שהם חומר הצורות היה ראוי שלא תהיה להם צורה מיוחדת
[Page 74v]
וראיה אחרת והיא שאלו היה להם צורות מיוחדות לא היה אפשר שיתהוה מהם בשר
ולא עצם ועל הכלל שום גשם מתדמה החלקים נדבק כי הצורות כשיתרכבו לא יתחדש
מהם גשם נדבק זולתי שתי הצורות אשר זכרנו ולא יתחדש עוד מהרכבת השטחים גשם
נדבק ואמנם יתחדש הגשם הנדבק בהמזגות וההתערבות ואלו היו היסודות בעלי
צורות לא היה אפשר שיתחדש מהם גשם נדבק ואם לא יתחדש גשם נדבק לא תהיה שם
הויה. אמר ולזה אם יעוין מעניין במאמריהם ביסודות ויבחן אותם בתכלית הבחינה
יתבאר לו שהם מרחיקים במאמרים ההם ההויה ושהם כל עוד שישתדלו לאמת אותה
הוסיפו רוחק ממנה. ואחר שבטל שיהיו ליסודות תמונות עצמיות התחיל לבטל
המאמרים והראיות אשר בהם שמו לאחד אחד מן היסודות צורה מיוחדת ואמר שצורת
היסודות אשר יציירו אותם בהם אינם בכלל נאותות לכחותיהם ולא לאיכויותיהם ולא
לתנועותיהם כמו שחשבו אשר ציירו בצורות והביא ראיה בזה על שהם בעלי צורות
וזה שיש מהם מי שאמר שהאש אחר שהיתה ממהרת התנועה מחממת שורפת היה ראוי
שתהיה צורתה גלגלית ומהם מי שאמר שמפני שהיה בזה התאר היה ראוי שתהיה צורתה
מחודדת כי אלה השתי צורות הם היותר ממהרי התנועה לפי מחשבתם מזולתם מן הצורות
מפני שהם לא ימלאו מן המקומות כי אם דבר מועט מאד אמרו אלו הן שתי הצורות אשר
יאותו בחמום וזה שהצורה הכדורית מצד מה שהוא מקונבת כאלו היא זוית אחת והצורה
המחודדת יש לה זוית חדה אמרו והאש אמנם היא שורפת בזויתה. אלה הם הטענות אשר
טען בהם מי ששם צורת האש מחודדת או כדורית. ואחר שכבר העמידו לאש בכלל
צורה ממהירות תנועתה ומיעוט קיומה ושריפתה התחיל לסתור אחת אחת הראיות ההם
והתחיל לחלוק על חיוב הצורה לה מצד מהירות התנועה ואמר אלו היתה האש אמנם
נתחייב לה אחת משתי צורות מפני מהירות תנועתה היתה תנועתה סבובית מפני
שהמהירות לאלה השתי צורות אמנם ימצא כשיתנועעו על צד הסבוב אחר כך חלק על
מציאות זאת הצורה לה מצד מיעוט קיומה ואמר אלו היתה הסבה במיעוט העמידה לאש
אחת מאלה מאלה השתי צורות מפני שהיו ממלאות מן הארץ מקום מועט והיתה הסבה במציאות
העמידה לארץ הצורה המעוקבת היה מתחייב שתהיה האש והארץ כשיהיו במקומותיהם
הטבעיים בעלי צורות מעוקבות וכשיהיו יוצאים ממקומותם בעלי צורות כדוריות כי
אנחנו נראה הארץ והאש ושאר היסודות מתנועעים כשיהיו חוץ ממקומותיהם הטבעיים
וינוחו כששבו למקומותם וכל עוד שיקרבו למקומותם תתחזק תנועתם. ואחר שחלק
על מציאות אלה השתי צורות לאש מצד מהירות התנועה ומצד מיעוט העמידה התחיל
[Page 75r]
לחלוק על מציאותם לה מצד השריפה ואמר אלו היתה האש אמנם תשרוף ותחמם מפני
הזויות אשר בה היה ראוי שהיסודות יהיו כלם מחממים שורפים מפני שכלם בעלי זויות
כמו הצורה המשומנת ובעלת העשרים מושב ואמנם היה ראוי שיתחלפו היסודות בשריפה
בפחות וביתר ומציאות היסודות כלם שורפים שקר בטל.
אמר וראיה אחרת והיא שאלו
היו הגשמים אמנם הם שורפים מפני שהם בעלי זויות ובלתי מתחלקים היה ראוי שיהיו
הגשמים בעלי השעור שורפים מפני שיש בהם לפי דעתם זויות בלתי מתחלקות ואם לא
יראו לנו למה היו הגשמים הטבעיים שורפים והלמודיים בלתי שורפים והם לא יוכלו להביא
בזה הפרש מבואר וראיה אחרת עוד והיא אלו היתה האש מחודדת או כדורית היה ראוי
שיהיה הדבר אשר תשרפהו ותפרידהו אל חלקים אשיים שתפרידהו אל צורות מחודדות
וכדוריות וזה בלתי נמצא ומגונה וזה שאם היה הענין בזה היתה הצורה במה שהיא צורה
אמנם תפריד ותתחלק אל דמות צורתה ויתחייב מזה שיהיה הסכין כל מה שיחתכוהו אמנם
יחתכוהו לסכינין והמשור כל מה שתשרהו אמנם יפרידהו אל משורין וזה שקר. אמר
ומן התמה שהם מציירים את האש בזאת הצורה מפני שהיא מפרדת ומפרקת והיא
מקבצת יותר ממה שתפריד ותפרק וזה שמדרכה בה לקבץ הדברים המתדמים ולפרק
הבלתי מתדמים אם כן פעולתה העצמית אמנם היא הקבוץ ופעולתה במקרה אמנם
היא הפרוק ואם היה הפרוק סבתו הצורה ומה סבת הקבוץ אשר היא לה בעצם והיה
ראוי להם להביא בזה מאמר מספיק והוא מחייב אותם בטענה אחרת וזה שאם יהיה
החם הפך הקר והלח הפך היבש והיו עצמו אלה בתמונות והבדליהם היה ראוי שתהיה
צורת החם הפך הקר ולא תהיה הפכית צורה לצורה. אמר ולזה לא הכין עצמו אחד
מהם לתת צורה לקר וכבר היה ראוי להם שישימו לכל האיכויות צורה או שלא ישימו
לאחת מהן צורה כלל. ואמר ומהם מי שהשתדל לדבר בזה הכח אשר הוא הקור והוא
רומז בזה אל אפלטון ואמר בו הפך מה שהוא עליו וזה שהוא אמר שהקר הוא הדבר
הגדול החלק מפני שלא ישקע ולא יעבור במעברים ואמנם ימעד ויסתום ואם הדבר
כן ראוי שיהיה החם הוא הדבר הקטן מפני שהוא ישקע ויעבור במעברים לפי דקותו
וקטנותו ואם יהיה טבעי הקר והחם באלה הענינים יהיה ההתהפכות הנמצא בהם אמנם
הוא מפני הקטנות והגודל לא מפני הצורה כמו השתדלו בזה המאמר וזה שאם יהיו
החלקים הגדולים והקטנים צורות אחדות כאלו תאמר מחודדת או כדורית היה ראוי
שתהיה המחודדת הגדולה איננה אש והקטנה אש אם כן לא תהיה הצורה עלת השריפה
כמו שאמרו. הנה נתבאר מזה המאמר שאין הבדלי היסודות בצורה ושאין להם בכלל
[Page 75v]
צורות מיוחדות בהם ואם יהיו הבדליהם אמנם הם בהתפעליותיהם כמו הלחות והיובש
והחום והקור ובפעילותיהם כמו השריפה והחמום והקרירות והלחלוח וכחותיהם העצמיים
כמו הקלות והכובד. הנה אנחנו רואים כי כשנקיף על ידיעתנו על הודעה באלה הדברים
מה הם שאנחנו נדע ענין כל אחד מהיסודות במה שיתיחד בו אמנם הכובד והקלות
נדבר בהם במאמר אשר אחר זה אמנם שאר ההבדלים האחרים נדבר בהם בספר
ההויה וההפסד. ופה נשלם זה המאמר.
[Page 76r]
בכבדות ובקלות על אלו הכחות. אמר ולהיות הענין בכבד ובקל טבעי דברו בהם כל
הקדמונים הטבעיים אלא שהם לא חקרו על זה מחקר תכליתי ולא הבדילו טבעיהם הבדל
טוב ואעפ"י שקצתם בזה יותר קרובים אל האמת והיושר יותר מקצתם אמר ולזה
ראוי שנזכור דעותיהם בזה ונבאר שמה שאמרוהו בזה בלתי מספיק אחר כן נביא
דעתנו ודברינו בו
[Page 76v]
הקדמונים אמנם דברו בכבד ובקל בזה המין בלבד ר"ל אשר יאמר בהצטרפות וזה נראה
מדבריהם אשר ידברו אותם בהם
[Page 77r]
שיהיו הדברים המשתוים בלתי משתוים. אמר ומי שהרכיב הגשמם מן השטחים
לפי מה שיאמרוהו זה האיש אי אפשר לו לומר שהסבה בכבד ובקל הוא גודל החלקים
אשר נתרכב מהם הכבד וקטנות החלקים הראשונים אשר הורכב מהם הקל לפי מה שיאמרו
זה אנשים מן הטבעיים וזה שאי אפשר שיאמר ששטח אחד יותר כבד משטח אחד
אעפ"י שהוא יותר גדול ממנו ואמנם אשר הרכיבו הגשמים מגשמים בלתי מתחלקים
כבר אפשר להם להציע זאת ההצעה ולא יתחייב להם זה הגנאי אשר יתחייב למי שאמר
שסבת הקלות והכובד הוא רוב החלקים ומיעוטם וזה שיש לבעל זה הדעת לומר שאמנם
היה היותר קטן יותר כבד מהיותר גדול בהרבה מן הדברים מפני שזה הקטן מורכב
מחלקים יותר גדולים והגדול מורכב מחלקים יותר קטנים והם אעפ"י שאי אפשר להם
לתת סבה בזה הפשוטים ר"ל שיהיה הקטן הוא היותר כבד הנה אפשר לתת להם זה
במורכבים. זה כלל מה שאמרו בתשובה על אפלטון בתת סבת הכבד והקל ומיעוט
החקירה על תכלית אשר בזה הדעת. ואמנם הדעת השני אשר הוא יותר מספיק
מזה הדעת הוא דעת דימקרטיש ולוקוש וזה שאלה אמרו שעלת הכבד והקל הוא הרקות
המתפשט בגשמים ר"ל שהרקות הוא אשר יניע הגשמים אל מעלה והמלוי אל מטה
אמרו ובזה אפשר שיראו קצת הגשמים גדולים והם יותר קלים מפני שגודל גופם אמנם
הוא מרוב הרקות מתכנס בהם לא מרוב המלוי ולפי זה לא ימנע שיהיו הגשמים
משתוים בחלקים שקצתם יותר קל מקצתם ומפני שזה המאמר לא יתחייב לו השקר
אשר נתחייב למאמר ההוא האחר היה זה המאמר יותר מספיק
ואחר שזכר זה
הדעת ושהוא יותר מספיק מן הדעת האחר התחיל לחלוק אליו וכח מה שיעשה בזה
הוא מה שאומר וזה שאם היה כל גשם ימצא בו רקות מתפשט והיה הרקות סבת
הקלות ומלוי סבת הכבדות לא תמלט הגדרתם לקל לפי זה הדעת מפנים ארבעה
אם שיגדרוהו בשהוא אשר בו דקות יותר והכבדות הפך זה או שהוא אשר בו רקות יותר
מעט והכבדות הפך זה או שהוא אשר בו רקות יותר ממה שבכבד ומלוי יותר מעט
ר"ל שיגדרו המיעוט והרבוי ברקות והמלוי בגשם האחד אל גשם אחר לא בהצטרפות
הרקות אשר בו אל המלוי אשר בו או שיגדרוהו ביחס הקל בו אל הכבד ר"ל בגשם האחד
בעצמו עד שיהיה הקל מה שיהיה הרקות בו יותר מן המלוי ביחס וגדר הכבדות הפך
זה ואמנם אם יגדרו הקל בשהוא אשר בו רקות יותר יתחייב להם שתהיה ארץ מה
יותר קלה מאש מה וזה שאם יהיה בחלק אחד מן האש נרמז אליו שעור אחד מן
הרקות יהיה אפשר שנקח ארץ כבה עד שיהיה בה מן הרקות מה שהוא יותר ממה
[Page 77v]
שנחלק ההוא מן האש ונתחייב מזה שתהיה הארץ ההיא מתנועעת אל מעלה ואמנם
אם יגדרוהו בשהוא אשר בו מלוי יותר מעט היה אפשר שנקח עוד אש יותר כבה שיהיה
בה מלוי יותר ממה שבארץ קטנה ויתחייב להם באש ההוא שיתנועע אל מטה ואמנם
אם יגדרו הקל בשהוא אשר בו רקות יותר מעט ומלוי יותר הנה יתחייב להם שישוב הכבד לא קל
ולא כבד וכמו הקל ישוב ולא כבד ולא קל לפי שאנו כאשר לקחנו שני גשמים באחד מהם בו
מן הרקות יותר ממה שבאחר ובו מן המלוי פחות ממה שבאחר הנה כבר יחויב שיהיה
אחד מהם קל והוא אשר הו מן הרקות יותר ומן המלוי פחות והאחר כבד הנה כאשר
כפלנו הגרם אשר הנחנוהו קל היה בו מן המלוי יותר ממה שבגרם הכבד וכמו כן מן הרקות
הנה יחויב שיהיה לא כבד לא קל כפי גדרם או יהיה כבד וקל יחד כפי שני הגדרים הפשוטים
וזה כלו שקר הנה יתחייב להם השני שקרים אשר נתחייבו לשני הגדרים ההם מפני שזה
הגדר מורכב מהם וזה שאם לא נציע הרקות והמלוי יחס נגדר לגוף הכבד והקל לא ימנע
מזה שנמצא ארץ אחת שיש בה רקות יותר ומלוי יותר מעט ממה שבאש אחת ויתחייב
שתהיה קלה וכן יתחייב באש אחת שתהיה כבדה. ונאמר עוד בשקר אשר נתחייב למי
שגדר הקל בשיש בו רקות יותר יתחייב לו גם כן כמוהו בהגדרתו לכבד וזה שהגדרת זה
לכבד תהיה בשהוא הדבר אשר בו מלוי יותר ויתחייב לו שיהיה שעור אחד מן האש יותר
כבד משעור אחד מן הארץ וכן יתחייב השקר ההוא בעצמו אשר נתחייב למי שגדר הקל
בשיש לו מלוי יותר מעט בכבד בעצמו מפני שבזה הגדר יגדר הכבד בשהוא אשר בו מלוי
יותר ותהיה אם כן ארץ אחת קלה מאש אחת ובזה יתחייב בעצמו למי שגדר הכבד בגדר
מורכב מתנגד לגדר הקל המורכב מרוב הרקות ומיעוט המלוי השקר ההוא בעצמו.
ואמנם מי שגדר הקל והכבד ביחס הרקות בו אל מלוי הם נצולו מן הגנאים האלה אלא
שנתחייב להם שקר אחר והוא שלא תהיה האש הגדולה יותר ממהרת מן האש הקטנה
וזה שהיחס בה אחד ר"ל יחס הרקות אל המלוי וכמו זה יקרה לארץ בעצמה ר"ל שלא תהיה
הארץ הגדולה יותר ממהרת מן הקטנה וכאשר ימנעו אלה הפנים כלם מן השקר הוא
שיהיה הרקות והמלוי סבת הכבד והקל. אמר וכבר יתחייב להם אם יהיה הרקות הוא
סבת התנועה אל מעלה שיהיה הרקות מדרכו שיתנועע אל מעלה ואם הם מודים בזה
ואמרו שהרקות מתנועע אל מעלה והמלוי אל מטה יתחייב להם לתת סבת תנועת
הרקות אל מעלה והמלוי אל מטה ולהשלים הסבה אשר בעבורה היו אלה השני טבעים
בלתי נפרדים האחד מהם מן האחר בדבר מן הגשמים אעפ"י שהאחד מהם מדרכו
שיתנועע אל מעלה והאחר את מטה. ועוד אם נציע שהרקות יתנועע יתחייב
[Page 78r]
שיהיה לרקות מקום שיתנועע בו ויגיע אליו למקום מקום או יהיה המקום בלתי
מקום והם לא נועדו להשלים סבת תנועת הרקות ואי אפשר להם לומר שהוא בלתי
מתנועע וגם שהם מציעים אותו סבת התנועה. אלה הם השקרים אשר נתחייבו למי
שנתן סבת הכבד והקל הרקות והמלוי.
ואמנם הדעת השלישי הוא מי ששם סבת
הכבד והקל קטנות החלקים וגדלם וזה שאלה אמרו שהחלקים הראשונים אשר הורכב מהם
הקל יותר קטנים מן החלקים הראשונים אשר הורכב מהם הכבד ודעת אלה דומה
לדעת אנשי הדעת הראשון בשהם אמנם דברו מן הקל והכבד באשר יאמר בהצטרפות
לא בכבד המוחלט ולא בקל המוחלט וזה שכל מי שלא נתן בסבת זה שני טבעים מתהפכים
במהות ובצורה ואמנם שם סבת זה מפני המעט והרב לא יוכל לדבר בסבת הכבד
המוחלט והקל המוחלט ולזה היה מאמר אנשי הרקות והמלוי יותר חשוב בענין הזה
מדברי זולתם מפני שהם יכולים לדבר בכבד המוחלט והקל המוחלט כשיתנו סבות אלה
השני טבעים המתהפכים בסבות המתהפכות אלא שאלו גם כן אי אפשר להם לדבר
ביותר כבד וביותר קל מאמר טוב כמו שאי אפשר לאחרים ההם שידברו בכבד המוחלט
ובקל המוחלט מאמר מספיק. ומאמר השמים סבת הכבד והקל קטנות החלקים
הראשונים וגדלם יותר טוב ויותר מספיק מן השמים סבת זה רוב החלקים ומיעוטם
כמו שאמרנו מפני שאלה כשנקשה עליהם במציאות קצת הגשמים הפשוטים יותר גדול
ויותר קל אמרו שהגשמים אשר הם יותר קלים הם מורכבים מחלקים קטנים ואעפ"י
שהם רבים ואשר הם יותר כבדים הם מורכבים מחלקים גדולים ואעפ"י שהם מעטים
ואמנם מי ששם סבת זה המיעוט והרבוי בלבד אי אפשר לו שינצל מזה הספק אלא
שיתחייב לאלה כשנתבונן בענין מה שנתחייב לבעלי המאמר הראשון וזה שאם יהיה טבע
החלקים הקטנים והגדולים אחד יתחייב ממנו שיהיו היסודות מטבע אחד ואמנם
יתחלפו במעט וברב ואם הדבר כן לא היה שם כבד מוחלט ולא קל מוחלט ויתחייב
שהחלקים הקטנים כשיתקבץ מהם מה שהוא שוה לגדולים שתהיה נטייתם אחת
ויקרה מזה שתהיה האש הגדולה יותר כבדה מן המים המעטים והארץ הקטנה
הנה נתבאר מזה הפסד כל הדעות אשר אמרום הראשונים בכבד ובקל. אמר
ואנשים מן הקדמונים הודו במציאות הרקות אלא שהם לא דברו בכבד ובקל דבר כמו
פיתגוריש ואבן דקליס ומהם מי שדבר בזה והם אשר ספרנו דעותיהם קודם.
[Page 78v]
קודם זה שנדבר בסבה התכליתית אשר בעבורה היו קצת הגשמים מתנועעים אל מעלה
וקצתם מתנועעים אל מטה שזה הוא היותר צריך וראוי לחקור עליו מענין הכבד והקל
ונאמר שסבת הליכת הגשמים הפשוטים אל מעלה וקצתם אל מטה הוא בקשת המקום
המיוחד לגשם גשם מהם כי כל אחד מן הגשמים הפשוטים יתנועע אל המקום הנאות
לו מצד מה שהוא לו שלמות אחרון וזה שראוי שנאמין שהסבה התכליתית בזאת
התנועה היא הסבה התכליתית בשאר התנועות בעצמה וזה שאחר שהיו הנה שלש
תנועות תנועה במקום והיא ההעתק ותנועה באיכות והיא השנוי ותנועה בשעור והיא
הצמיחה וההתוך והיה מן הנראה בכל התנועות שלא תהיה אחת מהם מאי זה דבר
שיזדמן ולא אל אי זה דבר שיזדמן ולא יהיה המתנועע המתואר באחת אחת מהם
אי זה דבר שיזדמן ולא יהיה המניע גם כן לאחת אחת מהם אי זה דבר שיזדמן אבל
יראה מענין אחת אחת מסוגי התנועות שיעתק מהפך נגדר אל הפך נגדר דמיון
זה שהמשתנה מן השחרות אמנם ישתנה בהכרח בעצם אם אל הלובן או אל הממוצע
בין הלבן והשחור וכן התנועה בשעור אמנם תעתק מכמות נגדרת אל כמות
נגדרת וראוי אם כן שנאמין שהענין באלה התנועות הטבעיות אשר במקום על זה
הדרך ר"ל שהם מתנועעות אל מקומות נגדרים ולהם מניעים נגדרים ויתוארו
בהם מתנועות נגדרות ואחר שהדבר כן והיו המעלה והמטה נמצאים בטבע
והיה הדבר המניע לאלה הוא המהוה לכבד ולקל והמתנועע הוא הדבר הכבד בכח
והקל בכח עד שימצא קל או כבד בפעל השלם וזה שיהיה על שלמותו האחרון
ואמנם היה הכבד על שלמותו האחרון כשהיה עם שהוא כבד נמצא בפעל באנה
המיוחד לו והוא המטה וכן הקל האמנם יהיה על שלמותו האחרון כשיהיה בפעל
במקום המיוחד בו והוא המעלה
ואם יהיה זה כלו כמו שספרנו יראה שהמקום
הוא השלמות האחרון לאלה הגשמים והוא אשר מדרגתו מהם מדרגת הצורה האחרונה
מן המתהוה מפני שהוא תכלית התנועה היוצאה מן הכח אל השלמות ולפי זה ראוי
שנאמין באלה היסודות שהסבה בתנועתם הוא הליכת הדומה אל דומהו לא כמו
שחשבו קצת אנשים שהארץ הולכת אל הארץ והאש אל האש כי זה ממה שאי אפשר
ואלו היה הדבר כן היו חלקי הארץ מתנועעים אל הארץ בכל מקום שיהיו ואלו שערנו אותה
למעלה כמו שיתנועע הברזל אל אבן המגנטיס בכל מקום שיהיה והנה יראה
עוד שהסבה בתנועות אלה הגשמים הוא בקשם האנה הדומה ממה שאומר אותו
וזה שהמקום אשר יתנועע אליו החלק מכל אחד מהם הוא מקום הכל ומפני שהיו
[Page 79r]
החלקים מתנועעים כל אחד מהם אל תכלית הגשם המקיף בכל מחוץ היה המקום לכל
אחד מאלה הגשמים הארבעה הוא תכלית הגשם המקיף בו מחוץ אשר יתנועעו החלקים
אליו וינוחו בו והיו הגשמים הקלים מתנועעים אל מעלה ונחים בה והכבדים מתנועעים
אל האמצע ונחים בו היה המקיף בגשם הקל היא המעלה והמקיף הגשם הכבד הוא
האמצע והיה המעלה כצורה לדבר הקל והקל כחומר לה וכן יהיה האמצע כצורה לדבר
הכבד והכבד כחומר לו ואם יהיה המקום דומה בצורה והנח בו דומה לחומר אם כן הגשם
הקל והכבד אמנם יתנועעו אל הדומה והיא תכלית הגשם המקיף להם ולזה היו אלה
הגשמים דומים קצתם לקצתם ושוה הוא אם נקח הדמיון ביניהם ממעלה או ממטה
וזה שאנחנו כשנקח זה ממטה נמצא הארץ דומה למים והמים דומים לאויר והאויר
דומה לאש ואם נקח גם כן הענין ממעלה נמצא האש דומה לאויר והאויר דומה למים
והמים דומים לארץ ואמנם נתדמו אלו הגשמים הסמוכים זה לזה מפני שקצתם מקיף
לקצתם ואנה לקצתם ואמנם השתי קצוות ר"ל האש והארץ לא ידמה אחד מהם
חברו וזה שהם מתרחקים במקום ואין אחד מהם מקיף באחר אבל על הכלל יחס
המקום העליון אל המקום התחתון יחס השלמות אל בעל השלמות והצורה אל החומר
וכן ימצא הענין ביחס אלה המקומות קצתם אל קצתם וביחס אלה הגשמים קצתם אל
קצתם כי הנה ימצא במאמר המצב מה שידמה החומר והצורה כמו שימצא זה
במאמר האנה ובשאר המאמרות ואם הדבר כן הנה יראה בו הסבה התכליתית
בתנועת אלה הגשמים במקום היא האנה המיוחדת בהם מצד מה שהיא דומה והסבה
הפועלת להם או החמרית היא הנטייה כמו שהסבה בתנועת החולה מן החולי אל
הבריאות איננו דבר יותר מטבע הגשם המקבל לבריאות ומהגעת הבריאות אשר הוא
שלמות הגשם המקבל לבריאות ולזה ידמה מי שבקש למה היו הגשמים קצתם
מתנועעים אל מעלה וקצתם אל מטה למי שבקש למה היו גשמי הבעלי חיים החולים
מתנועעים אל הבריאות ולא יתנועעו אל האריכות דרך משל או אל הקוצר ובכלל
הסבה בשנוי אלה התנועות השלש הם אלה שתי הסבות ר"ל טבע המתנועע וטבע מה
שאליו התנועה כי מפני שהם אמנם יתקיימו באלה הסבות והם אשר מקומם מהם
מקום ההבדלים המיוחדים ראוי שיהיו אלו הסבות הם הדברים אשר בהם ישתנו כי
ההבדלים המקיימים הם בעצמם ההבדלים המחלקים ואמנם יתחלפו בצד וזאת התנועה
אשר במקום אמנם תתחלף משאר התנועות בשהמתנועעים במקום ימצאו עם
התחלת מה שיקבלו הצורה מתנועעים מעצמם במקום והמתנועעים האחרים אינם
[Page 79v]
נמצאים מתנועעים מעצמם ואמנם ימצאו מתנועעים כל עוד שיתמיד הפועל להם
והמניע להם מתנועע בלבד כמו השנוי והצמיחה וההתוך ואעפ"י שכבר יחשב שיש
באלה גם כן דמיון מן האחרים וזה שאנחנו כבר נראה רבים מן הגשמים כשיקבלו
שנוי מועט מחוץ ישתנו הם שנוי יותר רב מעצמם ר"ל יותר ממה שהקנה להם הפועל
כמו הגשמים אשר יתנועעו אל הבריאות השלם או החולי אשר בתכלית עם מעט
מניע שיפגע בהם אבל אם ימצא זה הענין בשאר התנועות הוא בצד מתאחר
ממציאותו בתנועת אלה הפשוטים באנה והסבה בשאלה הפשוטים ימצאו מתנועעים
במקום מעצמם כשיסתלק מהם המונע אם תכף הוית שלמותם או אחר זה בזמן
מה אמנם הוא שהנושא לכבד ולקל שלם וקרוב מאד מעצם היסודות והנושא
ללובן ולשחרות ולבריאות ולחולי רחוק מאד מעצם הדבר המקבל הבריאות והמקבל
השחרות ורחוק מן השלמות. והראיה על שהנושא לכבדות ולשרות שלם שני דברים
האחד מהם שימצא לו השלמה שבתנועות אשר היא ההעתקה במקום וזה שזאת התנועה
מתאחרת בהויה קודמת במציאות מפני שהמתאחרת בהויה היא הקודמות במציאות
והשנית שתמצא לו זאת התנועה מעצמו ולזה נאמר שהכובד והקלות אם שיהיו הם עצם
היסודות או שיהיו יותר קרובים אל עצמם משאר המקרים הנמצאים ליסודות וכן
זאת התנועה יותר קרובה אל עצמם יותר משאר המקרים הנמצאים מהם אם כן חלוף
טבעי המתנועעים וחלוף טבעי המניעים וחלוף תכליתות התנועות הם הסבה
בהתחלפות אלה התנועות עצמם וזה שבשהתקבץ אלה הדברים והאותותם יתנועעו
המתנועעים אל השלמות אשר בטבעם שיתנועעו אליו כל זמן שלא ימנעם מונע
וכמו שאלה הסבות בעצמם הם הסבה בשיגיע לכל מתהוה ומתהוה צורה נגדרת ואיכות
נגדרת וכמות נגדר כן הם הסבה בשיגיע לו אנה נגדר בשעור הצד והמין. זהו כלל
מה שיאמרהו ארסטו בסבה אשר בעבורה היו אלה הגשמים הפשוטים קצתם מתנועעים
למעלה מקצתם וקצתם למטה מקצתם ואמנם תמסתיוס הוא חושד ארסטו בזה
המאמר ורואה שהוא כבר נשאר עליו בהתחלפות אלה התנועות לגשמים הפשוטים
הסבות המיוחדות ולא יסתפק באלה הסבות הכוללות ויאמר כמו שלא יספיק במענה
השוא למה הבריא זה החולה בשיאמר מפני שהיה בכח בריא או מפני שדרכו שיתנועע
אל הבריאות מבלתי שיביא ענין נוסף כמו שיאמר אמנם היה הדבר כן מפני שהליחה
המעופשת דחה אותה הטבע על דרך הבחראן או מפני שנתחמם מאבריו מה שהיה קר
או מה שדומה לזה מן הסבות הקרובות אשר הוא מנהג לתתם בכמו אלה הדברים כן
[Page 80r]
ראוי שיהיה הענין במענה באלה התנועות. ואתה כשתתבונן בענין יראה לך מקרוב
שתמסתיוס טועה בזה כי אלה התנועות המקומיות מפני שהיו הגשמים פשוטים והיו
הסבות אשר יתקיימו בהם הגשמים הפשוטים פשוטות ראוי בהכרח שיהיו אלו הסבות
הם הסבות המיוחדות בדברים הפשוטים בחלוף הענין בדברים המורכבים אשר הביא
דמיונו בהם תמסתיוס כי הדברים המורכבים סבותיהם המיוחדות הם ענינים נוספים
בהכרח על הסבות הפשוטות הכוללות אשר נתחברו מהם המורכבים ולזה לא ימצא
בדברים הפשוטים מן הסבות כי אם הכוללות בלבד והם להם מיוחדות ואמנם
המורכבים ימצא בהם שני מינים מן הסבות ר"ל הכוללות והמיוחדות ולזה לא יספיק
בידיעתם בתת הסבות הכוללות המשותפות מבלתי שיכתבו בהם הסבות המיוחדות
וזה דבר מבואר בעצמו למי שיש לו מעט רגילות באלה הענינים.
[Page 80v]
שהקל המוחלט הוא הצף למעלה מכל הגשמים והכבד המוחלט הוא השוקע תחת כל
הגשמים ורצוני במוחלט אשר לא יאמר בהקש אל כל אחד משתי קצוות כמו המים
אשר יאמר בהם שהם קלים בערך אל הארץ וכבדים בערך אל האויר וכמו האויר אשר
הוא כבד בהקשו אל האש וקל בהקשו אל המים ואמנם שהקל המוחלט והכבד
המוחלט אלה הם חקיהם זה נגלה ואמנם שכבר ימצאו גשמים שיכללו אותם אלה
החקים עד שיהיו אלה המאמרים המבארים כל עניניהם גדרים מבוארים במציאות
ואי זה הם אלה הגשמים זה יראה אחר זה. אמנם הקל אשר יאמר הקל בערך וכבד
בערך חקיהם הם שהם צפים למעלה מגשם ושוקעים תחת גשם כמו ענין המים
שהם צפים על הארץ ושוקעים תחת האויר והאש. אלה הם הגדרים והחקים אשר
גדר בהם ארסטו הקל והכבד. ותמסתיוס רואה שחקיקתם בתנועה אל צד מעלה
ומטה הוא היותר ראוי מחקיקתם בציפה ובשקיעה מפני שכבר ימצא כבד וקל
ואעפ"י שלא ישקע הכבד ולא יצוף הקל. וכבד יחשב על ארסטו שהוא חקקם
קודם בתחלת המאמר ואחר זה באלה השני חקים וזה שיש להקשות על זה החוק וזה
שאם יהיה הכבד המוחלט הוא השוקע תחת כל הגשמים אם כן קודם שישקע הגשם
הכבד כמו הארץ לא יהיה כבד ואם לא יהיה כבד לא תהיה בו נטייה ואם לא תהיה בו
נטייה אי אפשר בו תנועה אל המקום אשר ישקע בו ובכמו זה יקשה על חק הקל.
אמר ולזה היה יותר ראוי שיחקוק שירשום הקל המוחלט בשהוא מתנועע אל מעלה והכבד
המוחלט בשהוא מתנועע אל האמצע. אמר וזה החוק לא יפסד במציאות הכבד
מהם שוקע תחת כל הגשמים והקל צף למעלה מכל הגשמים כי אין להם במקומותם
כובד ולא קלות ואמנם יש להם כובד וקלות במקומות שהם חוץ ממקומותם הטבעיים
ובכלל הוא יקשה על זה הגדר או החק הרושם בשני דברים האחד מהם שהנגדר ימצא ולא
ימצא לו זה הגדר כמו מציאות האש קלה קודם שתצוף על כל הגשמים והארץ כבדה
קודם שתשקע תחת כל הגשמים. והשני שזה הגדר יחייב להם מציאות הכובד והקלות
במקומותיהם הטבעיים וזה שקר. ואמנם כשיגדרו לפי מחשבתו בתנועה לא יתחייבו
להם אלה השתי קושיות וזה שהכבדות והקלות יסתלקו מהם בהסתלק התנועה וימצאו
בהמצאה לפי מה שדרכו שימצאו עליו ההבדלים המקיימים והמקרים המיוחדים
אשר יקיימו אותם במקום ההבדלים.
וזהו כלל מה שיקשה בו תמסתיוס בזה המקום
אל ארסטו. ונאמר אנחנו אמנם שהגדרים הנאמרים בקדימה יתחברו מסוג
והבדל ושכל אחד מהם בלבד נפרד מן הנגדר מפני שהוא חלק ממנו זה ענין כבר
[Page 81r]
נתבאר בספר המופת ואמנם שכבר יעמדו פעולות הדבר המיוחדות בו במקום
הבדלו בדברים אשר לא יראו הבדליהם הראות כללי כמו שיאמר בגדר התמר שהוא
אילן עושה פרי התמרים זה גם כן דבר כבר נתבאר שם. ושכמו אלה הדברים אמנם
יעשו בדברים אשר אי אפשר בהם המין הראשון מן הגדרים אשר הוא יותר שלם
וכשתלקח הפעולה במקום ההבדל לא ירצו בו היותו נמצא בפעל כי הפעולה תמצא פעם
אחת ולא תמצא פעם אחרת וההבדלים או מה שיעמוד במקומם אינם נפרדים ויהיה
מזה שלא תהיה התמר תמר לפי חקה אלא בעת שתעשה פרי התמרים אלו ירצו בו עשות
הפרי בפעל וזה נפסד ואמנם ישימו אותם הנה מקום ההבדלים הטבעיים אשר
מדרכם שתבא מאתם זאת הפעולה הן שתבא מאתם הפעולה ההיא על התמידות או
לא תבא. ואם הדבר כן ענין מאמר ארסטו שהקל הוא אשר יצוף למעלה מכל הגשמים
כלומ' אשר מדרכו שיצוף לא שהוא הצף בפעל כמו התמר שיחקקוהו יחקקוהו שהוא
העושה פרי התמרים לא ירצו בה עשותה פרי התמרים בפעל מפני שהוא לא יהיה
התמר אלא בעת הזה בלבד. הנה כבר התבאר מזה שזה הנגדר אינו נמצא וגדרו
נעדר כמו שחשב תמסתיוס ואמנם חשבו שהציפה והשקיעה אינם הבדלים לכבד
ולקל מפני שאין ליסודות כובד וקלות במקומותם ואמנם ההבדלים המחוייבים להם
היא התנועה מפני שתמצא במקומות אשר ימצא להם הכבדות והקלות זה מחשבה
בטלה ומאמר טעות וזה שהטבע אשר מדרכו שישקע תחת הגשמים או יצוף למעלה
מהם כשתהיה באלו המקומות היא בעצמה אשר מדרכה שתתנועע כשתהיה חוץ
מאלה המקומות ואמנם תמצא לה התנועה במקומות והמנוחה באחרים והיא אחת
בעצמה בלתי מתחלפת. ואם נהיה רוצים בכבד ובקל הטבע ההוא אשר הוא הכבדות
והקלות אם כן איך נאמר שהוא בלתי נמצא ביסודות כשיהיו במקומותם הטבעיים
ואם נהיה רוצים בו התנועה לא הטבע הבאה ממנו התנועה על זה הצד יצדק שהיסודות
אין להם במקומותם כובד כלומר אין להם תנועה אלא שהוא לא כוין הנה הכבד והקל
הנגזרים מכובד וקלות הנאמרים על התנועה אבל אמנם כוין לגדור הכבד והקל
הנגזרים מכובד וקלות הנאמרים על הצורה אשר תבא ממנה התנועה לפי מה שנאמר
בתחלת זה המאמר. הנה נתבאר מזה שהגדר אשר חקק בו ארסטו הכבד והקל ליסודות
מציאות מה שאינו נמצא והנה הבטול השני אשר חשבו תמסתיוס בזה הגדר. ואמנם
היה הכובד והקלות יניע עת אחת ולא יניע את אחרת מפני שאם יהיה בכח למטה או
למעלה יניע מצד מה שהוא בכח וכשיהיו באלו המקומות בפעל לא יניע מפני שהתנועה
[Page 81v]
אמנם היא שלמות מה שבכח ואמנם חקק ארסטו בתחלת זה המאמר הכבד וקל
בתנועה מפני שזה החוק הוא יותר נגלה במציאות ליסודות מן החוק השני והנה יעשוהו
התחלת מופת למציאות זה החוק השני ואמנם בחר זה חוק הנה על החוק הראשון
מפני שהוא כאשר מצא שיבאו מן הטבע אשר כוין לחקוק אותו שתי פעולות האחת
מהן תמצא במקומות הטבעיות לו והוא הצפייה או השקיעה והשנית במקומות
הבלתי טבעיים בחר לחקוק אותם במה שתמצא להם במקומותיהם הטבעיים ולזה
היה החוק הנעשה הנה יותר טוב מן החוק הראשון הפך מה שחשבו תמסתיוס.
ועוד כי התנועה אמנם תמצא להם והם עדיין כבדים בכח וכאשר נחו היו כבדים
בפעל וענין זה שזה הטבע לא ימצא להם על שלמותו האחרון אלא כאשר נחו במקומם
הטבעי לפי שכבר התבאר שהאנה הוא השלמות האחרון להם ומה שלא הגיע להם
עדיין זה השלמות הנה הם חסרים ובזה העת יתנועעו הנה מי שגדרם בתנועה
מצד מה שהם חסרי המציאות ומי שגדרם במנוחה במקומם הטבעי הנה כבר גדרם
והם על שלמות האחרון.
הנה כבר התבאר מזה אמתת מאמר ארסטו והפסד
מה שיקשה עליו תמסתיוס
[Page 82r]
במקומו ואמנם האש אין לה כובד לא חוץ ממקומה ולא במקומה אבל יש לה במקומות
השלשה קלות ר"ל במקום הארץ ובמקום המים ובמקום האויר ואמנם האויר יש לו
קלות במקום המים ובמקום הארץ ולמים קלות במקום הארץ אם כן לכלם קלות זולתי
הארץ ואחר שכן הוא מה שיהיה מהמורכבים שיהיו החלקים הארציים גוברים עליו יהיה
לו כובד במקומות השלשה ולא ימצא יותר כבר מדבר אחד במקום אחד ויותר קל ממנו
במקום אחד ואמנם מה שהיה האויר גובר בו על המים והארץ הוא יהיה כבד במקום
האויר וקל במקום המים כמו הקורה כי היא כבדה באויר במה שיש בה מן המים והארץ
הכבדים בזה המקום והיא קלה במים במה שיש בה מן האויר הגובר בה על חלקי המים
וחלקי הארץ בזה המקום ולזה יקרה לכמו אלו הדברים שיהיו יותר כבדים מדבר אחד במקום
אחד ויותר קלים ממנו במקום אחר כמו הקורה אשר משקלה מאה ליטרין שהיא באויר
יותר כבדה מן העופרת אשר משקלו שנים ליטרין והעופרת במים יותר כבד מן הקורה
והעולה אצל ארסטו בזה שהקורה היא באויר מורכבת משלשה כבדים הארץ והמים
והאויר והיא במים מורכבת משני כבדים בלבד אם כן היא באויר יותר כבדה ממה
שהיא במים. אלא שכבר יקשה אדם בזה על ארסטו כמו שעשה תמסתיוס שאומר
הרי הודינו לו שהארץ והמים כבדים באויר אך אין נאמר באויר שהוא כבד במקומו
ואלו היה כבד היתה מנוחתו בו הכרחית וזולת זה מן השקרים אשר יתחייבו לזה המקום
וכבר מנאם תמסתיוס ונאמר הכרחי הוא שמאמר ארסטו באויר שיש לו כובד במקומו
אין ראוי שיובן ממנו מה שיובן מאמרנו שיש לו כובד במקום האש ואמנם ירצה ממנו
בכבדות ההאותות אשר תמצא לו בו וההתפעלות להתנועע למטה על מעט מאורע
שיארעהו ולאי זה פגע שיפגעהו ולזה יש לו כבפנים מה כובד במקומו יותר ממה שיש
לו בו קלות כי קבולו להתנועע למטה יותר מקבולו התנועה למעלה ולזה תראה
התנועה ההכרחית בתנועתו למעלה יותר ממה שתראה בתנועתו אל מטה וארסטו
יביא לו עדות על שימצא לו כובד במקומו מן הנבל הנפוח שהוא חושב שהוא רב הצלילה
באויר כשנפחוהו יותר מאשר אם לא ינפחוהו ותמסתיוס אומר שזאת העדות בלתי
נאמנה וזה כי הנפוח באויר כמו בלתי הנפוח ולא נזדמן לי עד עתה הנה בחינת זה הדעת
אבל אם נודה שכובד הנאד הנפוח באויר שוה לכובד הבלתי נפוח יהיה מבואר שהאויר
אשר בו יתנועע אל מטה במקומו בהכרח אם נציע שאין לו במקומו כובד ואלו היה
מתנועע במקומו אל מטה בהכרח היתה תנועת הנאד הנפוח יותר מתאחרת בהכרח
וזה שהחלקים האציים והמימיים אשר בנאד הנפוח יהיה מונע אותם מן התנועה
[Page 82v]
אל מטה רוב מה שיש בה מן האויר מפני שתנועת האויר במקומו בהכרח אל מטה אבל
מפני שהיה האויר נאות להנעת הכבד לו אל מטה היה עם הכבד כבד לא מפני שיש
לו במקומו כובד בענין אשר יאמר בו שהוא כבד במקום האש כי אלו היה הענין כן היה
מתחייב שיהיה במקומו עומד בהכרח והיה לו להיות אם מים או ארץ הם מה שימשך
אל זה מן השקרים המחויבים מזה
וזה הענין הוא אשר ראוי שיובן מאמרו שיש לכל
היסודות כובד במקומם זולתי האש וזהו אשר סכל תמסתיוס עד שחייה ממנו לארסטו
שקרים רבים אבל ראוי שיובן מאמרו שיש לאויר כובד במקומו וכובד במקום האש
בשתוף השם וזה הענין בעצמו אשר ראוי שיובן ממנו כשיאמר ביסוד אחד שיש לו
כבדות במקומו והנה נבאר זה במה שיבא באור יותר מזה ואמנם שתהיה הסבה
בצפיית הקורה על המים צורתה ורחבה לפי מה שיאמרהו זה שקר כי אלו היה הדבר כן
לא היתה מתנועעת מעומק המים אל שטחם וזה שמה שדרכו שיתנועע מעומק
המים אל שטחם הוא מתנועע באויר אל מטה ואמנם היה הדבר כן מפני שתנועתו
במים אל מעלה תהיה בעבור שיגבר עליו היסוד אשר דרכו שיתנועע במים למעלה
והוא האויר והתנועעו באויר אל מטה תהיה בעבור שיגבר עליו היסוד אשר מדרכו
שיתנועע באויר אל מטה הוא המים והארץ עם האותות האויר אשר במתנועע אליהם
ומיעוט מניעתו לתנועתם אל מטה וזהו ענין הקורה והנאד הנפוח והקורה אמנם
עמדה על פני המים מפני שהחלק האוירי הגובר עליה אין דרכו להתנועע במים אל
מטה ואמנם יתנועע בו למעלה ואמנם היתה כבדה באויר בעבור החלקים הארציים
והמימיים אשר בה עם מה שיש באויר מן ההאותות והקבול לתנועה אל מטה והוא
אשר כנה אותו ארסטו בכבדות ואמנם למה היה זה קורה ולשמן עם המים
והאויר ר"ל שהם כבדים באויר וקלים במים הן יהיו במים במקומם הטבעי או לא יהיו יש
בו מקום חקירה לא זכרו הנה ארסטו והנה נחקור עליו בזולת זה עת. הנה כבר
נתבאר מזה המאמר מהו הכבד המוחלט והקל המוחלט והכבד המצורף והקל המצורף
ולמה היו קצת הדברים יותר כבדים מקצתם בכל המקומות וקצתם יותר כבדים מקצתם
במקום אחד ויותר קלים במקום אחר
[Page 83r]
הטבעיים אם כן אשר יתנועע אל תכלית המקום שהוא מטה הוא שוקע תחת הגשמים
כלם ואשר יתנועע אל תכלית המעלה הוא צף על הגשמים כלם אבל אם תהיה הארץ
היא המתנועעת אל תכלית המטה הארץ אם כן היא השוקעת תחת כל הגשמים כלם
מפני שלא יראה הנה גשם שוקע תחתיה וכן האש יראה מענינה שהיא מתנועעת
למעלה מכל הגשמים ולזה היתה היא הצפה למעלה מכל הגשמים ואחר שהדבר כן
הארץ אם כן היא הכבדה בחלטות מפני שאלו היה בה קלות היה צולל תחתיה גשם אחר וכן
האש היא הקלה בחלטות מפני שאלו היה בה כובד היה צף למעלה ממנה דבר אחד.
ואמנם שהאמצע והוא המטה מוגבל זה דבר כבר נתבאר קודם זה וזה שאם לא היה
נגבל יהיו הגשמים אשר יתנועעו אל האמצע תנועתם בלתי בעלת תכלית וזה שקר כי
התנועה הויה מה וכל הויה ראוי שיהיה לה השלמה ותכלית ואם תהיה ההשלמה
בלתי אפשרית תהיה התחלת ההויה בלתי אפשרית ומפני שהיה מציאות התנועה
הבלתי תכליתית אין לה תכלית ולא השלמה אם כן התחלת זאת התנועה בהויה ר"ל
הבלתי תכליתית איננה אפשרית ואם יהיה התחלתה בהויה נמנע היא נמנעת המציאות
בהכרח וכשנציע שהתנועה אל מטה תכליתית והיה נראה מענין המתנועעים אל
מטה אמנם יתנועעו מכל צד מצדי העולם תנועה שוה ועל זויות שוות יתבאר אם כן
שהם יתנועעו אל הנקודה אשר היא אמצע העולם וכשיהיה האמצע מוגבל יהיו
הקצוות מוגבלים ר"ל בתכליתיות האחרונות אשר הם המעלה ומפני שהיו המתנועעים
גם כן אל התכליות האחרונות יתנועעו מכל צד מן האמצע אליהם תנועה שוה ועל
זויות שוות נודע שהם יתנועעו מן האמצע אל התכלית האחרונה המקפת בכל
וכשיתבאר שהאמצע מוגבל ושהוא מרכז ונתבאר שהקצוות מוגבלים יתבאר אם כן
שהמתנועע אל המרכז הוא הצולל תחת כל הגשמים ואשר יתנועע אל הקצוות
הוא הצף על כל הגשמים. ואין לאומר שיאמר שהאויר הוא המתנועע אל תכלית
המעלה ושאין שם אש כי אלו היה הענין כן לא היתה שם האש מתנועעת באויר מפני
שתנועתה בו יורה על שהיא צפה עליו ושמקום האויר לה מקום זר ושמקומה
הטבעי הוא בהכרח על האויר
וזה שזה המקום אשר תבקשהו האש בתנועתה לא
ימלט משלשה ענינים אם שיהיה בו גשם אחר או יהיה שם רקות או שיהיה שם אש
בפעל ושקר הוא שיהיה בו גשם אחר מפני שאין הנה גשם אחר זולתי הארבע יסודות
ואלו היה בו אחד מהיסודות כמו שחשבו קצת אנשים מבעלי העיון מאנשי זמננו
שהאויר יגיע עד חלל גלגל הירח היה עומד בו בהכרח כי האויר אין מדרכו שיתנועע
[Page 83ה]
אל זה המקום אם כן הוא כבד בו בהכרח וכשיתבאר שהאש היא הקלה בחלטות ושהארץ
היא הכבדה בחלטות אם כן נתבאר שהאויר והמים קלים כבדים בהקש אמנם האויר
קל בהצטרפו אל המים וכבר בהצטרפו אל האש ואמנם המים קלים בהצטרפם אל
הארץ וכבדים בהצטרפם אל האויר. הנה נתבאר מזה המאמר שיש הנה גשם קל
בחלטות וכבד בחלטות וגשמים ביניהם והם קלים בהצטרפם אל מה שתחתיהם
וכבדים בהצטרפם אל מה שלמעלה מהם ונתבאר אי זה גשמים הם אלה הגשמים.
[Page 84r]
הענין בו מבואר ואמנם באיכות אשר ינהג מנהג הצורה היא הפעולה הבאה מהקנין
ואשר ינהג מנהג החומר הוא הקנין וכן בכמות השוה והוא אשר ינהג מנהג הצורה
והבלתי שוה הוא אשר ינהג מנהג החומר ובאנה המקום העליון ינהג מנהג הצורה
והמקום השפל ינהג מנהג החומר והנה גם כן המקום הדבר המוקף בו ינהג מנהג
החומר והדבר המקיף בו ינהג מנהג הצורה והיו אלה ענין הגשם הכבד המוחלט מן הגשם
הקל המוחלט ר"ל שהקל יקיף בכבד ראוי אם כן שיהיה יחס האחד מהם אל האחר כיחס
הצורה אל החומר ואין ראוי שיהיה זה היחס נמצא בין אלו שני הגשמים בלבד אבל בין
חמריהם וזה שראוי שיהיה חומר הקל כצורה לחומר הכבד כי יחס החומר אל החומר
הוא כיחס הצורה אל הצורה והגשם המורכב מהם אל הגשם המורכב מהם ואיני רוצה
לומר בזה שחמרי אלה השני גשמים הם שנים במספר ואמנם ארצה שהם שנים ביחס
המיוחד בצורה צורה
ר"ל בצורת הכבד ובצורת הקל ואעפ"י שהם אחד בנושא כחומר
הבריאות והחולי אשר הם אחד בנושא ושנים ביחס לקבול הבריאות וקבול החולי וזה
שראוי הוא שיהיה חומר אלה הגשמים אחד מפני שקצתם ישתנה אל קצתם ושיהיו
רבים ביחס ובהכנה אשר בהם לקבל צורה מצורות אלה הפשוטים. ואחר שהדבר כן
ונתישב שיחס אלה השני טבעים אחד מהם אל האחר זה היחס ר"ל הצורה אל החומר
יתחייב בהכרח שימצא לגשמים אשר ביניהם בהצטרפות אל כל אחד מהם זה היחס
עד שיהיו למה שלמעלה מהם במקום החומר ולמה שלמטה מהם במקום הצורה
המשל בזה שהמים ינהגו מן הארץ מנהג הצורה מפני שהם מקיפים בה ומן האויר
מנהג החומר מפני שהאויר מקיף בהם וכן ימצא ענין האויר מן המים ומן האש
ר"ל שהוא יהיה מן האש במקום החומר ומן המים במקום הצורה וכן הענין
במה שיחשב בחמרי אלה הגשמים האמצעיים בהצטרפות חמרי הגשמים אשר בקצוות
וכשימצא הענין כן כבר יתבאר שראוי הוא שיהיו טבעי אלה הגשמים הפשוטים
מתחלקים אל שלשה טבעים שני קצוות ואמצע ושיהיה כל אחד מאלה הטבעים מתחלף
לחברו בחמרו וצורתו לא שיהיו כלם ממין וטבע אחד ויתחלפו במעט וברב כמו
שחשבו זה אפלטון ורבים מן הקדמונים ולא גם כן משני טבעים מתחלפים בלבד כמו
שחשבו רבים גם כן אנשים מן הקדמונים והם שאמרו שעלת הכבד והקל הרקות
והמלוי ובהציענו להם אלה הטבעים השלשה יסתלקו מהם כל השקרים המחוייבים
למי ששמם טבע אחד וששמם שני טבעים בלבד ואמנם שזה הטבע האמצעי
שנים או יותר מזה פחות זה דבר לא נתבאר הנה ולא כוין ארסטו באורו והנה
[Page 84v]
נתבאר בספר ההויה וההפסד שהם שנים בלבד ושהיסודות ארבעה מצד מה שהם
יסודות והנה יראה מזה המאמר שטבעי אלה היסודות נבדלים ושימצא בהם טבעים
שלשה אשר ימצאו בהרבה מן ההפכים ר"ל השני קצוות והאמצע.
[Page 85r]
הסבה בהמשך האויר אל מקום המים היא בעצמה הסבה בהמשך אל מקום האויר
אשר היא התאחדות פשוטיהם ותהיה תנועת כל אחד מהם אל מקום חברו בהכרח ועל
ענין אחד ואין הענין כן כמו שיאמר מפני שיראה לחוש שתנועת האויר אל מקום
המים יותר קלה מתנועת המים אל מקום האויר וזה הענין אשר התחלפו בו הוא
אשר קראהו ארסטו כובד וחייבו לאויר במקומו ולמים במקומם ולארץ במקומה
ותמסתיוס יקשה על הסבה הנאמרת במשיכת האויר אשר בכלי המחומם למים על צד
ההמשך וזה שהוא אומר אלו היתה הסבה בזה תנועת האויר אל מעלה כשיתחמם היה
מתחייב שלא תהיה זאת המשיכה לאויר אלא בתחלת שיפגע האש בכלי ואנחנו נמצא שאם
לא יסתם פיו הכלי כשיפגע בו האש ואחר כך נשימהו על המים אז לא ימשוך המים
אמר ומן השקר אם כן שלא תהיה תנועת האויר אשר בכלי בתחלת מה שיפגע בו האש
ואחר כך יתנועע בסוף כשיסור הסתום מפי הכלי ויושם על המים וכבר נתעלם ממנו
כי כאשר הושם בכלי האש אמנם יתנועע האויר אשר בפי הכלי אל עליונות הכלי כשימצא
גשם יעמוד למקום אשר יריקהו ואם לא יסותם פי הכלי בתחלת מה שתפגע האש בו
יכנס מן האויר אשר בחוץ מה שימלא המקום אשר הריקו האויר המתנועע אל עליונות
הכלי ואז לא ימשכו המים אליו ואמנם כשיסותם פי הכלי בתחלת מה שיושם בו האויר
האשיי ישאר בקרקע הכלי במין מן ההכרח מפני שהעתקתי לא תתכן מפני שלא היה
אפשר מציאות הגשם אשר ימלא המקום ההוא עד אשר יעתק ממנו ואי אפשר גם כן
מציאות הרקות וכשיושם הסתום על פי הכלי ואחר כן יוסר הסתום ההוא קודם שיסתלק
החום אשר בכלי יתנועע האויר אז אל עליונות הכלי מפני שאז ימצא גשם שימלא המקום
אשר הריקו והוא המים ולכן ימשכו המים ויכנסו בהכרח בכלי ודמיון זה יקרה בכוסות
המציצה האשיים אשר יעשו אותם הרופאים. הנה נתבאר מזה המאמר שהכבד יאמר
על שני ענינים האחד הכבד המוחלט והשני הכבד הנאמר בהקשה וזה על שני מינים
יש ממנו שיאמר בהצטרפות אל מקום הגשם הצף ויש ממנו שיאמר בהצטרפות
אל מקומו
[Page 85v]
או רבה אם כן מי שיאמין שיש לאלה היסודות טבע אחד או שני טבעים בלבד לא ימלט
מזה הספק וזה שהוא אם נציע להם טבע אחד לא ימלט זה משני ענינים אם שנציע
הטבע ההוא כבד בעצם ושהקלות קרתה לו כמו מי שיאמר שקטנות המשולשים או
קטנות החלקים הוא הסבה בקלות ואמנם המשולשים בעצמם והחלקים הם
הכבדים או כמו מי שיאמר שהדברים כלם כבדים למקום המלוי אשר בהם שאמנם
יתחלפו במעט וברב בזה המקום מפני ערוב הרקות למלוי ואמנם מי שיציא שהטבע
ההוא אחד קל בעצם ושהכובד מקרה לו כמו מי שיאמר שהדברים כלם קלים מפני הרקות
אשר בהם ואמנם יתחלפו במעט וברב מפני מיעוט המלוי אשר נתערב עם הרקות
ורבויו ואם יציעם כבדים בעצם והקלות נקרה להם יתחייב שיהיו הכבדים הם אשר
יתנועעו תמיד אל מטה ואמנם הקלים כמו האש והאויר לא יתחייב בהם שיתנועעו
תמיד אל מעלה אבל יש מי שימצא בהם שיתנועע אל מטה וזה שאם תהיה הסבה
בתנועת החתיכה מן האש על דרך משל אשר עליה ב' אל מעלה אם מיעוט החלקים
או ערוב הרקות וכבר נמצא באש הגדולה אשר היא כפל ב' מרוב החלקים יותר ממה
שנמצאהו בארץ המעטה הנה נמצא אם כן דבר מן המתנועע אל מעלה מתנועע
אל מטה וזה שקר
וכן יתחייב אם תהיה הסבה בקלות הכבד ערוב הרקות לו ר"ל שימצא
באש הקטנה מן הרקות יותר מעט ממה שימצא בארץ הגדולה ותהיה אם כן הקטנה
תתנועע אל מטה והגדולה אל מעלה וכן יתחייב אם נשים שהטבע אלה הגשמים הוא
הקלות מפני הרקות ושהכובד קרה לו מצד התחלפותם בקלות במעט וברב מפני ערוב
המלוי לרקות ר"ל שלא ימצא הדבר הקל תמיד קל ולא ימצא הכבד תמיד כבד בהפך
מה שנתחייב אם נשים העקר הכובד וזה שאם תהיה הסבה בכובד הארץ בשהיא יותר
מלוי מן האויר והאש כבר ימצא הארץ הקטנה מן המלוי יותר מעט ממה שימצא
באויר גדול ותהיה אם כן הארץ המעטה קלה והרבה כבדה ואמנם מי ששם להם שני
טבעים מתהפכים בלבד כמו מי ששם טבע האש הרקות וטבע הארץ המלוי שהוא
אעפ"י שלא יפגשם זה ההפך בשני הקצוות יפגשם באמצעי אשר בין אלה שתי הקצוות
וזה שהמים והאויר על דעתם מן האש והארץ אלא שהאויר יהיה מאש גדולה וארץ
קטנה והמים בחלוף זה ר"ל מאש קטנה וארץ גדולה ואם יהיה הדבר כן יתחייב שיהיה
באויר הרב מן הארץ יותר ממה שבמים המעטים ויהיה האויר הרב יותר כבד מן המים
המעטים וכן יתחייב שיהיו המים הרבים יותר קלים מן האויר המועט אלא אם יאמרו
שיחס האש אל הארץ במים והאויר הוא יחס מוגבל ואז ימלטו מאלה השקרים אבל
[Page 86r]
יתחייב להם שקר אחר והוא שלא יהיה הרב יותר ממהר התנועה אל מעלה מן האויר
המועט לפי מה שנאמר קודם זה. הנה נתבאר מזה שמה שאמרהו ארסטו בכבד
ובקל ובטבעיהם הוא הדעת אשר לא יפגשהו ספק ולא יחלוק עליו החוש.
[Page 86v]
המים ומבואר הוא ששטח האויר לא יתנועע אל תוך המים כי אם בהכרח. ולזה
יצטרך בשקיעה אל כח כולל שני הענינים יחד ר"ל שיקרע המים ושימשך האויר אל
תחת שטח המים ואם יהיה הגשם הכבד מדרכו שוטף על המים כמו הקורה
ונזדמן לו עם זה שיהיה רחב חלליי הצורה תקשה שקיעתו במים ולזה היו הספינות
נושאות כובד רב. הנה נתבאר מזה המאמר מהו עצם הכבד המוחלט והקל
המוחלט והמצורף ונתבארו סבות רבות מן הענינים המשיגים להם ובזה נשלם
המאמר ובהשלמו נשלם הספר והשבח לאל לבדו.
השלמתי אני שלמה בר' יוסף אבן איוב הספרדי זצ"ל העתקת הספר הזה והוא ספר
השמים והעולם לארסטו באור החכם אבן רשד בשנת חמשת אלפים ותשע עשרה
ליצירה במדינת בדרש י"ע תהלה לאל יתברך